אחריות אישית, לקחת אחריות, הסרת אחריות, לקיחת אחריות, אחריות חלקית, להיות אחראי, להסיר אחריות... שקורה סביבו בכלל, זה לא בשליטתו. דהיינו, הוא לא אחראי לכך. הרי שבכך בעצם הוא מחליש אצל עצמו את הרצון העצמי שלו, לנסות לגרום למציאות להיות כרצונו. כי אם הדבר הוא לא באחריותך, דהיינו, אינך אחראי לכך שהדבר קורה, דהיינו, ... הוא יראה תכף ומיד, שהוא יכול לחוות שלמות אמיתית, בלי שום צורך לשנות את המציאות. ואיך? על ידי שליטה ברצון העצמי של האדם. דהיינו, מי שייקח אחריות על מה שקורה לו, הוא יבין תכף ומיד, שהכל תלוי ברצון העצמי שלו, האם הוא רוצה או לא רוצה את הדבר. שרק בזה תלוי, האם האדם מאושר או סובל מהמציאות. וברגע שהאדם יבין את זה באמת, אז הוא יתמקד כל כולו בלשנות את הרצון העצמי שלו. ולהביא את עצמו למצב, שבו, הוא ירצה את המציאות בשלמות אמיתית, בלי שום התנגדות רצון, בינו לבין המציאות. ... יתייאש לגמרי, בגלל שהוא לא יכול לעשות משהו שהמציאות תהיה כרצונו, אז גם הוא כבר לא ייחס משמעות כלשהי, לרצון העצמי שלו. ואז ממילא, גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי הטוב והרע נמצאים, רק כאשר יש לאדם רצון עצמי כלשהו. ורק כאשר האדם חושב שחלק מהדברים הם לא כרצונו. כי אם אין רצון עצמי כלשהו, או אם הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין טוב או רע. ולכן, דווקא יש יתרון בכך שהאדם ... יכול גם לבחור להסיר אחריות כלשהי מעצמו, ופשוט לתת לדברים לקרות כפי מה שהם, בלי לתת שום משמעות כלשהי, לרצון העצמי של עצמו. והאדם יכול גם לקחת אחריות חלקית ולהסיר אחריות באופן חלקי, ועל ידי זה גם לרצות רצונות, וגם ...