... לא מחויב שתהיה בכלל תודעה או רצון. אפשר להגיע למצב בו התודעה חוזרת אחורה, למצב טרום - רצוני, כלומר, מצב בו אין שום רצון. מצב כזה הוא מצב של חוסר מודעות מוחלט, שבו האדם אינו חווה כלל טוב או רע . לכן, מבחינה פילוסופית, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה שרוצה או לא רוצה משהו. אך ברגע שיש תודעה, ברגע שאדם מודע לעצמו, חייב להיות לו רצון כלשהו, ואז ...

... שלנו, תמיד יהיו טוב ורע בכל דבר. הרי שקיימת עוד נקודת מבט נוספת. והיא, נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שום טוב או רע. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, מנקודת מבט שאין בה שום נגיעה אישית העדפה אישית רצון אישי וכיוב, הרי שאין במציאות שלנו, שום דבר טוב או דבר רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. ומנקודת מבט חיצונית לרצון של האדם, הרי שאין טוב או רע. והאדם יכול להתבונן על המציאות, משתי נקודות מבט שונות. ונקודת מבט אחת, היא נקודת מבט, שאין בה שום הזדהות רצונית. דהיינו, שהאדם לא מזדהה עם הרצון שלו בשום צורה שהיא. ומנקודת המבט הזו, אין טוב או רע. ואין לאדם שום רצון מוגדר. וממילא גם אין לאדם שום רגשות, רצונות, דעה עצמאית וכולי. ומנקודת המבט הזו, שאין בה טוב או רע, האדם לא צריך לרצות לעשות שום דבר וכולי. אבל, כל זמן שיש לאדם רצון עצמי, ודעה עצמית משל עצמו, והעדפה עצמית ... רוצה להרגיש טוב, הרי שאז, האדם לא ירגיש, לא טוב ולא רע. כי אז הכל יהפוך להיות אחד, והכל יהיה שווה בעיני האדם, בלי טוב או רע. כי הטוב והרע קיימים, רק כאשר יש הבדל ברצון של האדם. ואם האדם ירצה בלב שלם להרגיש גם רע, הרי שהוא כבר לא ...

... מתחשב בשום צורה שהיא, בהעדפה של טוב או רע . ומי שיתחבר לדבר הזה, יתאהב בו, ילמד אותו, יחשוב עליו ... נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה של טוב או רע. והדבר היחיד בעולם, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי, ושהוא מתעלם לגמרי משיקולים של טוב או רע, הדבר הזה נקרא, אמת נייטרלית. ואמת נייטרלית פירושה, אמת, שאין בה שום העדפה אישית של טוב או רע. כי יש שני סוגים של אמת. יש אמת לא נייטרלית, דהיינו, אמת ... ובצורה שנובעת יותר משיקולים של טוב או רע, כך האדם מחזק אצל עצמו, את ההתמסרות שלו, לרצון שלו, להרגיש ... הוא יתאחד עם המציאות, ולא ירגיש טוב או רע כלשהם, עליו למסור את נפשו ממש, להיצמד בתוכו אל האמת ... היא, בלי שום שיקולים אישיים של טוב או רע. ואין הכוונה לומר, שהאדם צריך לגרום לעצמו להרגיש רע, או ... פנים באופן, באם הוא ירגיש מכך טוב או רע. ובכל פעם שהאדם מברר את האמת באיזה נושא, עליו לרצות לדעת ... אל האמת הנייטרלית, שלא אכפת לה מטוב או רע, אלא היא נייטרלית לגמרי, ככל שהאדם מתאהב בה יותר, ולומד ... פחות ופחות אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע . ולהתאהב במשהו, זה בא לידי ביטוי, רק כאשר האדם מוכן לסבול ... שאין לה שום העדפה אישית של טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות כולה, וחי ... התחברות לאמת נייטרלית, שאין בה טוב או רע. וככל שהאדם מחובר אליה יותר, כך הוא גם נהנה יותר ממשחק ...

... ממילא גם אין טוב. וכאשר הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין אצל האדם טוב או רע. כי הוא חווה את הכל כרצונו תמיד, בלי שום יכולת לחוות שביעות רצון ממשהו. כי אין את החוויה של חוסר שביעות הרצון. ומי שיסיר מעצמו ... שאין לו שום אחריות כלשהי למצב שלו, אז ממילא גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי ההתאמה שבין הרצון שלו, לבין המציאות. והאדם מזדהה עם הרצון שלו, כפי כמה שהוא חושב, שהמציאות היא בשליטתו. דהיינו, מי שיחשוב ששום ... כבר אין לזה שום משמעות כלשהי. כי האדם בודק תמיד מה הוא רוצה, ומה טוב או רע עבורו, כדי לדעת איך להתנהג כדי לעשות לעצמו יותר טוב. אבל מי שיחשוב, שגורלו, לא תלוי בו בכלל, הרי שזה יגרום לכך, שלא תהיה שום משמעות ... ייחס משמעות כלשהי, לרצון העצמי שלו. ואז ממילא, גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי הטוב והרע נמצאים, רק כאשר יש לאדם רצון עצמי כלשהו. ורק כאשר האדם חושב שחלק מהדברים הם לא כרצונו. כי אם אין רצון עצמי כלשהו, או אם הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין טוב או רע. ולכן, דווקא יש יתרון בכך שהאדם לוקח אחריות חלקית על מצבו, ומסיר מעצמו אחריות מלאה למצבו. שזה גורם לכך, שיהיו לאדם רצונות, ושהוא לא ...

... חושב שיגרם לו נזק, ושזה לא עוזר לו שהוא בריא, כי הוא לא מאושר בשלמות וכולי. והרעיון הוא, פשוט, כאשר יש ספק לגבי איזה דבר, האם הוא טוב או רע. אז האופטימי יאמר, שהדבר הוא ... תמיד חיסרון כלשהו וגם תמיד יש בו יתרון כלשהו. ובמציאות שלנו, יש רע וטוב, בדיוק באותה המידה ממש. ומנקודת המבט של המציאות עצמה, אין טוב או רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס ...

... אז רע לו. וככל שהאדם יותר לא רוצה את המציאות, כך החוויה שלו הופכת להיות טובה יותר, כאשר הוא כן רוצה את המציאות. אבל, יש גם אפשרות נוספת, והיא: שהאדם חי בעולם, שאין בו טוב או רע . ולא נדבר כאן, האם זה יותר טוב או פחות טוב, שהאדם יחיה בעולם שאין בו טוב ורע. אבל כן נסביר, שמי שיצליח להגיע להתאמה ב 100%, בין הרצון העצמי שלו, לבין המציאות. אז ברגע שהוא ...

... במשך היום נתקל בכל מיני אירועים שונים, דעות שונות, אנשים שונים וכיוב. וכאשר האדם נתקל באיזה דבר, האדם שופט את הדבר, האם הוא טוב או רע . ועד כמה הוא טוב ועד כמה הוא רע. והאדם מביע את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ... כלשהו, מוכרח שהוא ירגיש מכך, גם טוב כלשהו, וגם רע כלשהו. והכל לפי המינון, שהאדם חושב באותו הרגע, האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע ... לומר, שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה ... הצדדים של המטבע. ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. דהיינו, האדם יכול להביע את דעתו ... הצדדים של המטבע, ומסתכל על האירועים, מנקודת מבט אחת בלבד. ובנוסף, האדם שוכח גם את זה שיש גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין טוב או רע. והמסר הוא, שהאדם בהחלט, כן יכול לשפוט ולהיות שיפוטי כלפי דברים שונים. אבל צריך שזה יבוא מתוך ראיה של התמונה המלאה. שבה, גם יש את נקודת המבט המוחלטת, שבה יש שיפוטיות נייטרלית לגמרי, שאין בה או טוב או רע. וגם יש עוד נקודות מבט שמהן אפשר לראות שהדבר הוא גם הכי טוב וגם הכי רע. ורק אחכ בסוף, ... נקודת מבט ספציפית שהאדם בוחר להזדהות איתה באותו הרגע. ונחדד: לא מספיק לזכור שבאופן כללי הכל אחד, דהיינו, שבאופן כללי, אין טוב או רע. אלא צריך גם לזכור את זה, שמבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין טוב או רע. אבל צריך גם לזכור את נקודות המבט השונות, שיש בתוך העולם של הטוב והרע. כי גם בתוך ... הצדדים הטובים של הדבר. שביחד, ההתחברות של האדם לשני הצדדים של המטבע בו זמנית, גורמת לאדם לראות גם את נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע. וזוהי שיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית, המומלצת ביותר. דהיינו, אפשר לשפוט את ...

... שנייה מציעה שדווקא טוב שיש לאדם בעיות, כי זה יוצר עניין ומשמעות בחיים. ללא בעיות, אין אתגרים ושאיפות. פרספקטיבה שלישית מתייחסת לזה באופן נייטרלי וטוענת שאין זה טוב או רע, אלא פשוט מצב נתון. הפרספקטיבה המרכזית שאליעד מדגיש היא שהאדם הוא סוג של רובוט במציאות, כלומר, שאין לו באמת ...

... את משחק החיים, לטוב ולרע. כי ברגע שהאדם מגיע לנקודה של השתוות מלאה בין הרצון שלו לבין המציאות, ממילא הוא כאילו נעלם, והזהות העצמית שלו נעלמת לגמרי. והאדם מגיע למצב של הרמוניה מלאה, ושל אחדות מלאה עם המציאות. ולא שזה טוב או רע , אלא שזה המצב. והרעיון הוא, שמי שיצליח ...

... האדם יחשוב שהיא הרבה רעה, גם אז אין לאדם כוח לשנות אותה. כך שיש כאן פרדוקס. והפתרון לפרדוקס הוא, על ידי שהאדם מתבונן אל תוך עומק תת המודע שלו, אל המקום שבו הוא לא חווה טוב או רע. כי כל זמן שהאדם נמצא בתוך התודעה של טוב ורע, תמיד יהיה גם רע כלשהו. וזה מה ... לו לחוסר חשק לעשות דברים ולחוסר התמדה ולחוסר מוטיבציה. כי האדם מבין, שלעולם הוא לא יהיה מאושר בשלמות מהמציאות. והפתרון לזה, הוא על ידי התחברות, אל נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע כלשהם. שנקודת המבט הזו, היא גורמת לאדם להירגע, ולהפסיק את המלחמה שלו עם המציאות. כי כאשר אין טוב או רע, הרי שאין מלחמה כלשהי עם המציאות, כי לא צריך לשנות מאומה. ונחדד: לפעמים אין לאדם חשק לשנות את המציאות, גם בגלל שהוא לא באמת חושב שהמציאות ככ רעה. וזה, גם בגלל שבתת המודע של האדם, הוא מבין שהמציאות היא מושלמת כפי מה שהיא תמיד, ושאין בה טוב או רע, ושהיא לא ככ רעה, כדי שיהיה צורך כלשהו לשנות אותה. אלא, שהאדם מבין את זה, בצורה ...