... וכיוב. וכאשר האדם נתקל באיזה דבר, האדם שופט את הדבר, האם הוא טוב או רע. ועד כמה הוא טוב ועד כמה הוא רע. והאדם מביע את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של ... לפי המינון, שהאדם חושב באותו הרגע, האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא ... שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר ... פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. דהיינו, האדם יכול להביע את דעתו בשיפוטיות לגבי דבר כלשהו, אבל הוא מוכרח לזכור תמיד, באותה עוצמה ממש, ... האדם שוכח גם את זה שיש גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין טוב או רע. והמסר הוא, שהאדם בהחלט, כן יכול לשפוט ולהיות שיפוטי כלפי דברים שונים. אבל צריך שזה יבוא מתוך ראיה של התמונה המלאה. שבה, גם יש את נקודת המבט המוחלטת, שבה יש שיפוטיות נייטרלית לגמרי, שאין בה או טוב או רע . וגם יש עוד נקודות מבט שמהן אפשר לראות שהדבר הוא גם הכי טוב וגם הכי רע. ורק אחכ בסוף, יש גם נקודת מבט ספציפית שהאדם בוחר להזדהות איתה באותו הרגע. ... לא מספיק לזכור שבאופן כללי הכל אחד, דהיינו, שבאופן כללי, אין טוב או רע. אלא צריך גם לזכור את זה, שמבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין טוב או רע. אבל צריך גם לזכור את נקודות המבט השונות, שיש בתוך העולם של הטוב והרע. כי גם בתוך הטוב והרע, גם שם יש המון נקודות מבט, מנוגדות אחת לשנייה. ושיפוטיות ... המטבע בו זמנית, גורמת לאדם לראות גם את נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע. וזוהי שיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית, המומלצת ביותר. דהיינו, אפשר לשפוט את הדברים, אבל תמיד צריך לזכור את כל נקודות המבט כלפי אותו הדבר. ובהחלט ...

... פרספקטיבה שנייה מציעה שדווקא טוב שיש לאדם בעיות, כי זה יוצר עניין ומשמעות בחיים. ללא בעיות, אין אתגרים ושאיפות. פרספקטיבה שלישית מתייחסת לזה באופן נייטרלי וטוענת שאין זה טוב או רע, אלא פשוט מצב נתון. הפרספקטיבה המרכזית שאליעד מדגיש היא שהאדם ...

... של השתוות מלאה בין הרצון שלו לבין המציאות, ממילא הוא כאילו נעלם, והזהות העצמית שלו נעלמת לגמרי. והאדם מגיע למצב של הרמוניה מלאה, ושל אחדות מלאה עם המציאות. ולא שזה טוב או רע , אלא שזה המצב. והרעיון הוא, שמי שיצליח להיות עשיר ששמח בחלקו בשלמות, ממילא הוא כבר לא יחווה שום רצון כלשהו. ואז ממילא הוא גם כבר לא יוכל יותר להרגיש שהוא עשיר. כי ...

... מתבונן אל תוך עומק תת המודע שלו, אל המקום שבו הוא לא חווה טוב או רע. כי כל זמן שהאדם נמצא בתוך התודעה של טוב ורע, תמיד יהיה גם רע כלשהו. וזה מה שמייאש את האדם, וגורם לו לחוסר חשק לעשות דברים ולחוסר התמדה ולחוסר מוטיבציה. כי האדם מבין, ... והפתרון לזה, הוא על ידי התחברות, אל נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע כלשהם. שנקודת המבט הזו, היא גורמת לאדם להירגע, ולהפסיק את המלחמה שלו עם המציאות. כי כאשר אין טוב או רע, הרי שאין מלחמה כלשהי עם המציאות, כי לא צריך לשנות מאומה. ונחדד: לפעמים אין לאדם חשק לשנות את המציאות, גם בגלל שהוא לא באמת חושב שהמציאות ככ רעה. וזה, גם בגלל שבתת המודע של ... הוא מבין שהמציאות היא מושלמת כפי מה שהיא תמיד, ושאין בה טוב או רע, ושהיא לא ככ רעה, כדי שיהיה צורך כלשהו לשנות אותה. אלא, שהאדם מבין את זה, בצורה חלקית בלבד. ובצורה חלקית, הוא חושב שהמציאות היא כן רעה. אבל הוא לא מספיק חושב שהיא רעה, כדי ...

... לגמרי. והסיבה לכך היא, שבכל דבר שיש בעולם, יש בו יתרון כלשהו וחיסרון כלשהו, מנקודת מבט כלשהי. ואין שום דבר בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מתבונן על המציאות ... המציאות משתנה כל הזמן. ולכן גם מצב הרוח של האדם משתנה כל הזמן. ובכל מקרה, האדם לעולם לא יוכל להרגיש רק טוב. כי שום דבר אינו מושלם, אלא בכל דבר יש חיסרון כלשהו. ובנוסף, מי שיחליט כמה טוב או רע האדם ירגיש, זה אך ורק לפי מה שהוא ירצה או לא ירצה באותו הרגע. כי האדם יכול להשיג המון דברים, ואז פתאום הוא לא ירצה אותם, או שפתאום הוא ...

... לאדם להרגיש רע, כי היא מנוגדת לידיעה של האדם, שהוא לא רוצה להיות חולה. והרעיון הוא, שהאדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא יודע. כי אם האדם יודע שדבר כלשהו ... קיימים אין סוף דברים בעולם, ואומנם קיימים אין סוף רצונות אפשריים שהאדם יכול לרצות, ולהרגיש בגללם טוב או רע . אבל בסופו של דבר, הבנת המנגנון של האושר של ... של כל הדברים שקיימים. דהיינו, שהאדם מבין, את השורש האחד, ואת החוק האחד, שלפיו נקבע האם הוא ירגיש טוב או רע. כי בסופו של דבר, כדי להיות מאושר, לשם כך לא ...

... איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע , ואז ממילא אין שום משחק כלשהו. כי משחק אפשרי, רק כאשר יש טוב ורע. וכאשר האדם חושב בצורה סובייקטיבית, אז יש לו העדפות אישיות, ואז הוא מתחיל להרגיש יותר טוב או רע. אבל מי שחושב בצורה אובייקטיבית לגמרי, ומי שמנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי, ממילא הוא הופך להיות נייטרלי, ויש לו פחות העדפות אישיות, וממילא הוא פחות מרגיש טוב או רע, ואז ממילא הוא פחות משתתף במשחק של החיים. ובסיכום, מי שרוצה לנוח ממשחק החיים, צריך להרוג את צורת החשיבה שלו, שמעדיפה שהמציאות תהיה כך או ...

... אולי כן ואולי לא? ובנוסף, האדם מוכרח להבין, את ההפרדה שהוא עושה בין טוב לבין רע. כי כל הרגשות של האדם, מבוססים על ההפרדה שהוא עושה בין טוב לבין רע. כי האדם מרגיש טוב או רע , לפי מה שהוא חושב, שהמציאות שלו היא טובה או רעה. והאדם מוכרח להבין, האם באמת מה שהוא חושב שהוא טוב, האם באמת הוא טוב? והאם מה שהוא חושב שהוא רע, האם באמת הוא רע? ומי מחליט לאדם, האם הוא יחשוב על דבר כלשהו, שהוא טוב או רע? האם זה בשליטתו של האדם? או לא? וכיוב שאלות נוספות, שמטרתן היא פשוטה ביותר. והיא, שהאדם יבין את החוקים של המשחק. ושהאדם יעשה ...

... האדם להתרגל להיות נייטרלי, ולא לנקוט עמדה ולא לבחור צד, אלא לבוא מתוך מקום נקי לגמרי מכל הזדהות שהיא. מקום, שאין בו שיקולים אישיים של טוב או רע, אלא רק של בירור האמת בלבד. ועל האדם לקחת כל דבר שהוא בטוח שהוא נכון, ולוודא באופן מוחלט, האם באמת הדבר הזה, האם הוא נכון באופן מוחלט, דהיינו, האם מוכרח שהדבר הוא ...

... לזהות אותו, ולשנות אותו, ולתת לעצמו הזדמנות לעשות שינוי מהותי בחיים שלו. כי בסופו של דבר, מי שקובע כיצד האדם ירגיש, והאם האדם ירגיש טוב או רע , ועד כמה האדם ירגיש טוב או רע, זאת רק צורת החשיבה של האדם. כי הרגש של האדם, מושפע באופן ישיר, מההבנה של האדם. ולאו דווקא הבנה חיצונית, אלא ...