... הם רק בעיני המתבונן. זא, כי מצד האמת האובייקטיבית בשלמות, אין שום דבר
רע או טוב בעולם. כי
טוב או רע , וחיובי או שלילי, זה רק ביחס למה שהאדם רוצה וביחס למה שהאדם מגדיר. אבל כאשר הכל אובייקטיבי לגמרי, בלי שום נגיעה אישית רצון אישי העדפה אישית, הרי שממילא, אין שום דבר ... ברמה כלשהי. ולמה? כי כפי שאמרנו, הטוב והרע, הם רק ביחס למתבונן. זא שכל דבר
טוב או רע , הוא יכול להיות בדיוק ההפך שלו, מנקודת מבט הפוכה ומנוגדת. והדבר הכי טוב, יכול להיות הכי רע, מנקודת מבט הפוכה לנקודת המבט של האדם. וגם הדבר הכי רע, יכול להיות הכי טוב, ... טוב, מאשר אם הוא יחשוב שלילי, ויסתכל על החסרונות של הדבר. כי האדם מרגיש
טוב או רע, לפי מה שהוא שופט את המציאות. ואם האדם מתמקד בחסרונות של הדבר, דהיינו, הדברים הרעים, הרי שהוא מרגיש רע. ואם האדם מסתכל על היתרונות של הדבר, הרי שהוא מסתכל על הדברים ... והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שבכל דבר בעולם, מנקודת מבט נייטרלית, אין בו
טוב או רע כנל. אבל מנקודת מבט סובייקטיבית, בכל דבר בעולם, תמיד יש בו, גם טוב וגם רע כלשהו. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחשוב יותר חיובי, כך הוא בעצם גורם לעצמו לשנוא יותר את המציאות, ... חסרונות. ושהכל זה רק מנקודת מבט יחסית, כי מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, אין
טוב או רע . ועל ידי ההבנה הזאת, ממילא האדם לא נמצא בקונפליקטים מיותרים, אלא האדם חי חיים טובים בהרמוניה מלאה עם המציאות, שהיא גם נייטרלית לגמרי, וגם יש בה טוב וגם רע וכולי. ...