... מה טוב ברגשי נחיתות? ומה יותר טוב? לפעמים יש לאדם רגשי נחיתות, דהיינו, שהאדם מרגיש שהוא פחות טוב מאחרים או ממה שהוא חושב שהוא יכול להיות. ולפעמים רגשי הנחיתות האלו מלווים גם ברגשות אשם . והשאלה היא, מדוע יש לאדם רגשי נחיתות? מה בדיוק הדבר הטוב, שרגשי הנחיתות נותנים לאדם, ושבגללם יש לאדם רגשי נחיתות? ...

... לא נכנס לחובות בגלל ההימורים שלו. במקרים כאלו, בדכ המהמרים נוטים לסבך את עצמם עוד יותר, בגלל זה שאין להם מצב רוח, ובגלל רגשות האשם שלהם. וישנם מקרים שבהם האדם בגלל הכעס שלו, רוצה עכשיו ...

... העתיד, הרי שהוא יהיה מאושר. אלא, שאם נשחרר את האדם מכל רגשות חרטה כלשהם, ומכל רגשות אשמה כלשהם, על מה שקרה בעבר, ...

... מתשאלים וחוקרים חשוד בנושא כלשהו, ישנו מושג שנקרא הודאה במקצת. כאשר המשמעות של המושג הזה היא, שהחוקר שואל את האדם כל מיני שאלות שונות כדי לקשור אותו אל האירוע. ולפעמים הנחקר מודה במקצת. דהיינו, הנחקר מכחיש את ההאשמה שמאשימים אותו באופן כללי, אבל הוא מודה במקצת, דהיינו, שהוא מודה שהוא כן קשור לאירוע בצורה כלשהי. והדבר הזה ...

... את השאלה שכל אחד היה שואל את עורך הדין, שהיא, לו יצויר שאתה יודע את האמת, שאכן הלקוח שלך שהוא זה שנחשד ונאשם בפלילים, לו יצויר שאתה יודע בוודאות שהוא עשה את העברה הפלילית הזאת, כגון רצח אונס וכיוב, האם גם אז תהיה מוכן להגן עליו. דהיינו, בעצם מנסים לעמת את ... הדין היא, שיש בעצם סוגים שונים של אמת. יש את אמת אחת שהיא מה שקרה בפועל. יש אמת אחרת, שהיא מה שאותו הנאשם מודה או לא מודה שהוא עשה. יש את האמת של עורך הדין, דהיינו, מה שהוא חושב שקרה בפועל. ויש גם את האמת המשפטית, שהיא האם אותו האדם מבחינה משפטית, האם ניתן להרשיע אותו או שלא. וכאשר עורך הדין הפלילי בא להגן על הנאשם , הוא לא מתעסק באמת של הלקוח, דהיינו, הוא כרגע לא מתבונן על הלקוח מנקודת מבט אישית, של האם הוא היה רוצה באופן אישי להיות חבר של אותו האדם, אלא הוא ... ועד כמה האדם הזה הוא זכאי או חייב. כי האדם יכול להודות שהוא ביצע את דבר הפשע. ועורך הדין יכול להאמין לנאשם שהוא ביצע את הפשע ואפילו לסלוד ממעשיו בתוך תוכו באופן אישי. אבל לעורך הדין בתפקידו כעורך דין פלילי, עליו להתמקד בסוג של אמת אחרת, אמת שנמדדת לפי קנה ... הדין שואל את עצמו שאלה אחת, האם מצד האמת המשפטית, האם האדם הזה ניתן להוכיח מנקודת מבט משפטית וחוקית, את האשמה שלו ולהרשיע אותו, או שלא. ועורך דין פלילי, מתעסק פחות במה שקרה בפועל, ויותר במה שניתן או לא ניתן להוכיח שקרה. ובמה שניתן או לא ניתן לפרש ולהסביר ... בפועל. ומצד נקודת המבט של האמת המשפטית, גם אם הפשע אכן בוצע בפועל, הרי שאם לא ניתן להוכיח זאת, הרי שהנאשם הזה יזוכה מחוסר ראיות וכיוב. ועורך הדין הפלילי, לא מתעסק במה שקרה בפועל, אלא הוא כן מתעסק באמת המשפטית, שהיא האם מבחינה משפטית אפשר או אי אפשר להרשיע ...

... הם רוצים שהוא יביא להם הוכחות נוספות לכך שהוא ביצע את הפשע. כדי שבזמן המשפט, אם אותו הנאשם יחליט לכפור באשמה ולומר שהוא הודה רק מתוך לחץ, אז יהיה ניתן לעמת אותו עם ההוכחות הנוספות שהוא סיפק לחוקרים בזמן ההודאה שלו, על כך ... עצמן, גם בלי קשר להודאה של אותו החשוד. ויש בזה גם עניינים נוספים, כגון כאשר החשוד מודה באשמה, ותוך כדי שהוא מודה באשמה, הוא מספק לחוקרים פרטים על החקירה, פרטים שהוא לא היה יכול לדעת אותם, אם לא הוא עצמו היה קשור לאירוע בצורה ... שהוא עצמו ביצע את הפשע? במקרה כזה עורכי הדין מנסים לטעון, שאת כל הראיות לכאורה שאותו הנאשם סיפק לחוקרים לגבי המעורבות שלו בפשע, את כל הראיות האלו הוא סיפק לא מתוך ידיעה אישית שלו כמעורב בפשע, אלא משום שאותם ... של נחקרים, הכל מתועד מצולם ומוסרט, כדי שיהיה ניתן לאחר מכן לבדוק, האם באמת אותו הנאשם הודה באשמה מתוך זה שהוא החליט להודות על האמת, או שמא גבו ממנו את ההודאה רק מתוך לחץ נפשי וכיוב. והמשמעות הרוחנית של העניין ... ולכן כל אדם מטבעו, הוא טוב. אלא שיש בתוך האדם גם כוחות שונים, שהם מנסים לגרום לאדם לחוש רגשות אשמה ולהרגיש רע עם עצמו. שזה בדיוק כמו אותם החוקרים שמנסים לגרום לאדם להפליל את עצמו, דהיינו, להאשים את עצמו ולחשוב שהוא ... הכוחות האלו שרוצים להפליל אותו, על ידי זה שהם מלמדים עליו זכות. וכאשר האדם מודה באיזו אשמה, אז הטיעון של ההגנה שלהם, הוא שהאדם הודה באשמה רק מתוך לחץ נפשי, אך באמת הוא בכלל חף מפשע. והמשמעות הרוחנית של זה היא, שאם כבר המחשבות הרעות השתלטו על האדם, ... הרעות שלו שמנסות לגרום לו להרגיש רע, על ידי זה שהוא מגן על עצמו, עם הטיעון שהוא הודה באשמה רק מתוך לחץ נפשי. דהיינו, באפשרותו של האדם לעזור לעצמו להרגיש יותר טוב, על ידי זה שהוא מבין שהסיבה שהוא מרגיש ... אותו ולגרום לו להרגיש רע. וכאשר עורך הדין מצליח לשכנע את השופט, שבאמת הלקוח שלו הודה באשמה, רק משום שהפעילו עליו לחץ נפשי, אבל באמת הוא חף מפשע, על ידי זה השופט מבטל את האשמה של האדם, בהנחה שהיא מבוססת רק על ההודאה העצמית שלו. והמשמעות של זה היא, שהשכל של האדם הוא השופט. וכאשר השכל של ... שהוא חשב מחשבות רעות על עצמו ועל העולם. ומאחר שהחוקרים יודעים שהאדם יכול להירגע ולכפור באשמה ובהודאה שלו, לכן הם מנסים לעגן את ההודאה של האדם במציאות, כדי שהוא לא יוכל לטעון ולומר שהוא הודה רק מתוך לחץ. ... בכל מיני צורות שכליות, שהוא לא סתם מפחד ומרגיש רע, אלא שיש סיבות אמיתיות מדוע הוא צריך להרגיש אשמה עצמית ולהרגיש רע עם עצמו. כי המחשבות הרעות מבינות, שהאדם יכול להירגע, ובשנייה אחת לכפור באשמה, דהיינו, בשניה אחת להבין שהכל טוב. ומשום כך מראש הן לא מסתפקות בלומר לאדם שהוא רע ושהעולם רע, אלא הן מנסות גם ...

... התוצאה שלהם. ומי שעמל כל חייו כדי להשיג איזה דבר שאין לו שמץ של מושג מהו, הרי שהוא כסיל. ולא שהוא אשם בכך, כי הוא לא מכיר משהו אחר טוב יותר, אבל גם הכסיל והמשוגע לא אשם בכך, כי גם הוא לא מכיר משהו ...

... האדם כעס עצור וכעס פנימי, שבא לידי ביטוי על ידי האדם כלפי עצמו וכלפי סביבתו. והאדם לא אשם בכך שהוא עצבני וכועס על כך שהוא לא מאושר. כי זה רק הגיוני שמאחר שהאדם ככ רוצה להיות מאושר, אז שהוא יכעס כאשר הוא פעם אחרי ...

... דברים בעולם, שמצד האמת האדם מרגיש איתם טוב, אבל מצד השקר האדם משקר את עצמו ואומר לעצמו שהוא מרגיש רע. כגון לדוגמה רגשות אשמה וכיוב. שמצד האמת מצד טבעו של האדם אין לו שום רגשות אשמה לשום דבר. ומצד האמת לא אמורים להיות לאדם שום רגשי נחיתות. אלא שהאדם משקר את עצמו, וגורם לעצמו ...

... חוששים שיאבדו את ההערצה, הכבוד והמעמד שלהם. לכן, הם מעדיפים להגיד אי אפשר לדעת, ובכך הם לא רק מתחמקים מאחריות, אלא גם זורקים את האשמה על המציאות ומונעים מאנשים אחרים להמשיך לחפש תשובות בעצמם. האם השכל באמת מוגבל? ...