מהם סימנים ומסרים עקיפים בתקשורת בין אנשים?

במסגרת השיחה על גישור משפחתי ופתרון סכסוכים, אליעד כהן עוסק בצורה מעמיקה בתופעה נפוצה אך סמויה של תקשורת עקיפה והעברת מסרים בצורה מרומזת. הוא מסביר כי אנשים רבים אינם מבטאים את רצונם באופן ישיר, אלא מעבירים מסרים בדרכים עקיפות, לעיתים במודע ולעיתים באופן בלתי מודע.

לדוגמה, אדם שנמצא בבית חשוך ביום שבת, רוצה שגוי ידליק לו את האור. במקום להגיד זאת ישירות, הוא יאמר משפט עקיף כמו "חשוך כאן", מתוך תקווה שהאדם השני יבין וידליק את האור בעצמו. זוהי דוגמה קלאסית של מסר עקיף שמטרתו לגרום לאחר לפעול בלי לומר זאת במפורש.

אליעד כהן מוסיף דוגמה נוספת מתחום המכירות, שבה איש מכירות לא אומר ללקוח במפורש "תקנה את המוצר", אלא משתמש בטכניקות עקיפות כמו הצגת סיפורים או מגזינים רלוונטיים ליד הלקוח, על מנת לעורר בו עניין במוצר. בצורה כזו, המסרים מועברים ללא אמירה מפורשת.

הוא מדגיש כי אנשים עושים שימוש בשיטות כאלה גם באופן לא מודע, כאשר לפעמים המסר מתפרש כסימן על ידי האדם שקולט אותו, אך בפועל האדם ששולח את המסר לא בהכרח התכוון אליו. אליעד מזהיר מפני הפרשנות האישית שלנו, ומדגים זאת באמצעות דוגמה שבה אדם שותה חלב, והמתבונן עשוי להסיק מסקנות שגויות כאילו יש כאן כוונה נסתרת או רמז ספציפי.

האם אנשים תמיד מודעים למסרים שהם מעבירים?

אליעד כהן מסביר כי לא תמיד האדם שמוסר מסר עקיף עושה זאת במודע. לפעמים האדם מעביר מסרים סמויים בכוונה, ולעיתים מדובר בתהליך בלתי מודע לחלוטין. הוא מביא דוגמה מעולם הקסמים, בו קוסם יכול לגרום לאדם לחשוב על מספר מסוים על ידי הטמעת המספר בתודעתו בצורה סמויה במהלך המופע, כך שאותו אדם בטוח שהוא חשב על המספר בעצמו.

כמו כן, קיימת האפשרות שאדם יקבל סימנים רבים מסביבתו ויתחיל לפרש אותם בצורה סובייקטיבית, עד כדי כך שהוא יהיה משוכנע לחלוטין שהסימנים מכוונים אליו, גם אם אין לכך בסיס אובייקטיבי. למשל, אדם דתי יכול להאמין שכל דבר שקורה לו הוא מסר מאלוהים. אליעד מדגיש שזה לא בהכרח אומר שהפרשנות של אותו אדם נכונה, אלא שהפרשנות נובעת מתפיסת עולם סובייקטיבית.

למה נוצר קושי להבין מסרים עקיפים?

אחד הגורמים לקושי הוא חוסר דיוק בתקשורת. אליעד מביא דוגמה של שיחה בין בן לאמו, שבה הבן מתלונן שהאם אומרת שאינה יודעת על מה הוא מדבר. האם מתעקשת שאינה מבינה את דבריו, והבן מרגיש מתוסכל כי הוא יודע בוודאות שהיא מבינה למה הוא מתכוון, אך היא מכחישה זאת. אליעד מסביר שהכחשה כזו יוצרת תסכול מיותר ופוגעת בתקשורת. הוא מדגיש כי אנשים נוטים לפעמים להגזים בתגובותיהם ("דרמטיזציה"), וכך נוצר רושם שהם מכחישים באופן מוחלט דברים שברור לשני הצדדים שהם כן מבינים.

כדי לפתור זאת, אליעד מציע שכל צד ינסה לדייק בדבריו. כאשר מישהו שואל שאלה, האדם הנשאל לא צריך לומר "אני לא יודע על מה אתה מדבר" באופן גורף, אלא להבהיר במדויק איזה חלק הוא מבין ואיזה לא. בצורה כזו, השיחה מתבהרת ונמנע קצר תקשורתי.

מהי הדרך הנכונה להתמודד עם מסרים עקיפים וסימנים?

הפתרון שאליעד מציע הוא פשוט וברור: על כל אדם לשאול את עצמו קודם כל "מה האמת?" ולנסות להבין את הכוונה שמאחורי המסר. אם הוא לא בטוח...