אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה עובדה ולא פירוש ✔עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש.

וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי.

אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן.

ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של "לדעתי / בעיני / נראה לי / אני חושב / לפי מה שאני מבין / יכול להיות ש / לפי ההבנה שלי" וכיו"ב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית.

אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד.

ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי.

יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמה אמונה בחושים או לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם.

ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר הוא עובדה. ולא תמיד להתייחס למשהו כפירוש, זה יהיה נכון. כי לפעמים מדובר בעובדה ולא בפירוש.

אז מה הופך משהו לעובדה? ומה זה עובדה? ואיך להבדיל בין עובדה לפירוש?

אז עובדה פירושה משהו שהוא בטוח נכון, אמת אובייקטיבית. ופירוש פירושו, משהו שהוא לא בטוח נכון, פירוש סובייקטיבי / אמת סובייקטיבית. יש משהו שהוא נכון "עובדתית" ויש משהו שהוא רק "בעיני המתבונן" בלבד.


אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית?

תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים.

ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש.

לדוגמה: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 רגליים. ואנחנו אומרים שלשולחן יש 4 רגליים. האם זאת עובדה או פירוש שיש לשולחן 4 רגליים? תשובה: אנחנו מניחים שהחושים שלנו נכונים. בנוסף, אנחנו מניחים שלצורה מסוימת קוראים שולחן ולצורה מסוימת קוראים רגל של שולחן. ואז בהנחה שאנחנו רואים בחושים שלנו, בחוש הראייה, את הצורה המלאה של השולחן, אז בהנחה שאנחנו רואים שבצורה של השולחן, יש צורה של רגל 4 פעמים, הרי שזה אומר שיש לשולחן הזה 4 רגליים.

דהיינו, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה שמבוססת על החושים, שזה מה שאנחנו רואים בעין. ועל ההגדרות שלנו, למה זה שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה.

עכשיו, ניקח לצורך העניין אמירה שאומרת שהאוכל טעים. האם זאת עובדה או פירוש? תשובה: תלוי מה ההגדרה שלנו למושג טעים. ואני אסביר.

מצד אחד אומר המשפט: "על טעם וריח אין מה להתווכח", דהיינו, שעל טעם של משהו אם הוא טעים או לא ועל הריח של משהו אם הריח נעים או לא, אין מה להתווכח. כי הטעם הוא בעיני המתבונן והריח הוא בעיני המתבונן. ויש בן אדם שחושב שמשהו טעים ויש בן אדם אחר שחושב שמשהו לא טעים. ולכן אין סיבה להתווכח על טעם של משהו אם הוא טעים או לא, כי בסוף זה בעיני המתבונן. דהיינו, טעם וריח זה פירוש ולא עובדה. האם זה טעים או לא, האם הריח נעים או לא, זה בעיני המתבונן בלבד. ולכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.

ולכן לכאורה אפשרי לחשוב, שאמירה שאומרת האוכל טעים או לא טעים, היא פירוש ולא עובדה. אבל זאת לא כל האמת. כי זה תלוי במה אנחנו מגדירים את ההגדרה של טעים או לא.

לדוגמה: נניח שמישהו אומר האוכל הזה טעים. למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים. האם הוא מתכוון לומר שהאוכל הזה היה טעים לו, טעים בעיניו. או שהוא מתכוון לדוגמה לומר, שהאוכל הזה הוא טעים לרוב האנשים. או שהאוכל הזה לרוב האנשים, הוא טעים יותר מאוכל אחר. או שהאוכל הזה הוא טעים בטעם מסוים ברמת מתיקות מסוימת וכיו"ב. במילים אחרות, כאשר האדם אומר שהאוכל טעים, האם הוא מתכוון לומר, שהאוכל טעים במובן שאפשרי לבדוק את העובדה הזאת בשטח, או שזה משהו שלא ניתן לבדוק אותו בשטח.

אם לדוגמה מישהו אומר שהאוכל טעים והוא מתכוון לומר שהאוכל טעים בעיני רוב האנשים, הרי שזה משהו שאפשרי לבדוק אותו בשטח. אפשרי להביא קבוצה של אנשים ולבדוק מה הם חושבים על האוכל. וגם אז, לא בהכרח שיהיה ניתן להסיק מכך לגבי כל שאר האנשים. אלא בעיקר לגבי האנשים שבדקו את האוכל, בזמן מסוים, בתנאים מסוימים, בהנחה שהם אמרו את מה שהם חשבו לגבי הטעם של האוכל. אבל זה משהו שאפשרי לבדוק אותו.

ולכן כשמישהו אומר שהאוכל טעים, לא תמיד צריך להתייחס לזה כאל פירוש סובייקטיבי. כי זה תלוי למה הוא מתכוון כשהוא אומר טעים.

לדוגמה: האוכל הזה מתוק. מה הכוונה מתוק? האם הכוונה היא שיש בו רמת מתיקות מסוימת, שאפשרי לבדוק אותה במעבדה ולראות מה העובדה? או שמדובר על תחושה כללית של הבן אדם, ביחס לחוש הטעם שלו באותו הרגע.

עכשיו, ניקח לצורך העניין טענה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים. האם היא עובדה או פירוש? האם היא טענה נכונה או לא? אם מישהו יגיד "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, האם זה יהיה נכון?

תשובה: אם נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנ"ל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות יש להם את אותה כמות רגליים, הרי שלוגית ניתן להוכיח שלכל השולחנות יש 4 רגליים.

אבל אם לא נניח שלכל השולחנות יש את אותה כמות רגליים, הרי שאמירה שאומרת שלכל השולחנות יש 4 רגליים, היא פירוש לא נכון. ולמה פירוש לא נכון? כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. דהיינו, ניתן לבדוק בשטח במציאות הממשית, האם יש שולחן שאין לו 4 רגליים. ולכן יהיה ראוי להתייחס לזה כאל עובדה שאפשרי לבדוק אותה ולא כאל משהו שהוא פירוש, שכל אחד יכול לטעון את מה שבא לו.

במילים אחרות, מאחר שניתן לבדוק בשטח את העובדות ולדעת בוודאות האם הטענה נכונה או לא, לכן יהיה יותר הגיוני להתייחס לרעיון שלכל השולחנות יש 4 רגליים, כאל השערה בלבד, שאפשרי לבדוק אותה ולראות מה העובדות בשטח. אבל אם מישהו אומר "לדעתי" לכל השולחנות יש 4 רגליים, זאת טעות חשיבה. כי הוא לוקח מחשבה, שאפשרי לבדוק אותה במציאות ולראות מה האמת והוא מתייחס אליה כאילו היא פירוש.


במילים אחרות, יש דברים שמטבעם הם רק פירוש. לדוגמה, האם הנעל הזאת נוחה לך או לא. זה משהו אישי, משהו סובייקטיבי, משהו שרק אתה יכול לדעת אותו ושלא ניתן להוכיח אותו. כי רק אתה תגיד אם הנעל נוחה לך או לא. אא"כ ימציאו לדוגמה מכשיר שבודק בצורה אובייקטיבית את גלי המוח שלך ובהתאם לזה, קובע האם משהו נוח לך או לא. אבל ברמת העיקרון, מדובר על פירוש. ולכן במקרה כזה, הגיוני לומר "בעיני הנעל הזאת נוחה, לדעתי היא נוחה, עבורי היא נוחה, היא נוחה לי" וכיו"ב, שזה בעצם אומר שמדובר על פירוש סובייקטיבי ולא על עובדה אובייקטיבית שכולם אמורים להסכים איתה.

אבל לומר משהו שניתן לבדוק אותו בעולם הממשי ולראות אם הוא עובדה נכונה או עובדה לא נכונה, ולהציג אותו כפירוש, זאת טעות. כי יש רעיונות שהם באים לתאר עובדה. ויש רעיונות שבאים לתאר פירוש. ואם מדברים על דבר שלא ניתן לבדוק אותו עובדתית, אין אפשרות להוכיח מה העובדה הנכונה, הרי שבמקרה כזה אולי יהיה נכון להתייחס אל הדבר כאל פירוש. אבל אם מדובר על משהו שהוא בר בדיקה, הרי שלא הגיוני להתייחס אליו כאל פירוש. כי הוא עובדה ולא פירוש.

לדוגמה מישהו שיגיד, לדעתי יש אריה שיש לו כנפיים של ציפור. האם זה יהיה נכון או לא? תשובה: כשהוא אומר שיש אריה, האם הוא מתכוון אריה אמיתי שבני אדם אמיתיים יכולים לראות אותו בעולם הממשי שלנו? או שהוא מתכוון לומר שביקום מקביל כלשהו, יש אריה עם כנפיים?

אם הוא מתכוון לומר שיש אריה ממשי, הרי שלא יהיה נכון לומר שלדעתי יש אריה עם כנפיים. כי זה משהו שאפשרי לבדוק אותו. ולכן זה לא עניין של דעה אישית אלא עניין של עובדה ממשית.

אבל אם הוא מתכוון לומר שאיפשהו ביקום יש אריה עם כנפיים, גם אז נוכל לשאול אותו למה זאת דעתו? האם הוא חושב שהוא יכול להוכיח את דעתו, האם הוא בטוח שההשערה שלו יותר נכונה מלא נכונה? ואז, אם האדם טוען שהוא חושב שיש לו הוכחה שביקום מקביל יש אריה עם כנפיים, הוא מוזמן להוכיח אותה. ואז זה לא פירוש אלא עובדה. ואם הוא טוען שזאת סתם השערה, כמו ניחוש של המספרים של הלוטו, אז זה פירוש ולא עובדה. ואם הוא אומר שהוא לא בטוח בזה, אבל בסיכוי גבוה שיש אריה מעופף ביקום מקביל, אז הוא צריך להסביר למה הוא אומר שבסיכוי גבוה יש אריה מעופף ביקום מקביל. האם יש לו הוכחה לכך?


במילים אחרות, כשמישהו אומר שלדעתו אם נזרוק קובייה עם 6 מספרים, יצא מספר 1, והוא מבין שזה ניחוש בלבד, שהסיכוי לצורך העניין, הוא של 1 ל 6 אפשרויות, דהיינו, אם האדם מדבר על משהו כעל ניחוש בלבד, אז אולי הגיוני להגדיר את זה כפירוש.

אבל אם מישהו יגיד, שלדעתו, הסיכוי שיצא 1, הוא יותר גבוה, מאשר הסיכוי שיצא כל מספר אחר. הרי שכאן הוא טוען טענה, שאפשרי להוכיח אותה ולבדוק אותה, מבחינה סטטיסטית. ולכן אם מישהו אומר, אני מנחש שיצא 1 מתוך 6, סתם כך בלי סיבה, כי זה הניחוש האקראי שלי, הרי שהוא נצמד לאמת.

אבל אם מישהו יגיד שלדעתו בסיכוי גבוה יצא 1 יותר מאשר יצא כל מספר אחר, הרי שזה משהו שהוא צריך להוכיח אותו ולנמק אותו. כי זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. כי מה הסיכוי שמשהו יקרה, אחוז הסיכוי, זאת עובדה שניתן לבדוק אותה. ולכן לא יעזור שמישהו יגיד "לדעתי" בסיכוי גבוה שיצא 1 יותר מאשר 6. כי זה לא עניין של פירוש. כי לדעת מה הסיכוי שמשהו יקרה, זאת עובדה ולא פירוש.

נניח לדוגמה שמישהו באמצע הקיץ אומר "לדעתי" מחר ירד גשם. ואז נשאל אותו, למה אתה אומר שלדעתך מחר ירד גשם. ואז הוא יגיד, "לא יודע אבל זו דעתי. לא אמרתי שזאת עובדה, אלא רק פירוש שלי". במקרה כזה האדם הזה טועה. ואני אסביר:

האם יהיה נכון לומר באמצע הקיץ, שיש אפשרות כלשהי שמחר ירד גשם למרות שזה אמצע הקיץ? תשובה: כן. זאת עובדה נכונה לוגית. יתכן לוגית ועובדתית שבאמצע הקיץ ירד גשם. אבל אם מישהו יטען שזאת לא סתם אפשרות אפשרית, אלא שהוא חושב שכנראה מחר ירד גשם לדעתו או שהוא טוען שהסיכוי שירד גשם בקיץ, הוא כמו בחורף, או שהסיכוי שירד גשם היום באמצע הקיץ, יותר גבוה מהסיכוי שירד גשם בקיץ ביום אחר, או שמישהו לדוגמה טוען, שבעוד דקה לדעתי ירד גשם, באמצע הקיץ כשהשמים בהירים. במקרה כזה, האדם הזה טועה! כי אלו עובדות שניתן לבדוק אותן. כי טכנית לא יכול לרדת גשם תוך דקה אם השמים בהירים, בהנחה שחוקי הפיזיקה והאקלים לא ישתנו. והטענה שאומרת שיש סיכוי גבוה שירד גשם באמצע הקיץ סתם כך בלי לנמק, היא ניחוש ולא פירוש לגיטימי.

לגיטימי שבן אדם יגיד שלדעתו הקובייה יצא בה המספר 1 כניחוש. אבל לא לגיטימי שהוא יגיד שלדעתו יצא 1 ושהוא חושב שיצא 1, יותר מאשר הוא חושב שיצא 2, לא כניחוש, אלא כסוג של עובדה.


אז אמירה מספר אחת שצריכים להבין עד כה, היא, שלא כל דבר הוא פירוש. ולא כל דבר צריכים להתייחס אליו כאל פירוש. ואם משהו ניתן לבדוק אותו ולראות מה העובדה, אז לא נכון להתייחס אליו כאל פירוש.

ויש דברים שמטבעם הם פירוש, לדוגמה, האם לדעתך האוכל טעים או לא. האם בעיניך הבית יפה או לא וכיו"ב. אבל יש דברים שאפשרי לבדוק אותם ולכן לא הגיוני להתייחס אליהם כאל פירוש בלבד.


אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמה, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז לוגית ניתן להוכיח שמשהו מסוים קורה.

כאשר ניתן להוכיח לוגית שמשהו נכון, על בסיס פירושים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל עובדות, הרי שמדובר בעובדה. וכאשר ניתן לבדוק אמיתות של משהו, בצורה של בדיקת עובדות והסקה לוגית, הרי שראוי להתייחס אליו כאל עובדה.

ולא הגיוני לקחת משהו שניתן לבדוק אותו לוגית ועובדתית ולומר שהוא רק פירוש. כי עדיף לבדוק את העובדה מאשר להמציא פירושים לא נכונים.

דהיינו, אולי כן הגיוני לומר, אני לא יודע מה העובדות, אני לא בטוח שהמסקנות הלוגיות שלי נכונות ולכן לדעתי קורה כך או אחרת. דהיינו, הפירוש שלי הוא X, אבל זה רק בגלל שאני לא מכיר את העובדות ולא בטוח יודע להסיק מסקנות נכון בניתוח של העובדות. אבל לא הגיוני לקחת משהו שאתה לא יודע את כל העובדות ולא יודע להסיק מסקנות לוגיות בצורה נכונה, ואז להמציא איזו עובדה ולהסתתר מאחורי האמירה שזה רק פירוש לדעתי וכיו"ב.


ועוד אוסיף, כי לפעמים רעיון מורכב בחלקו מעובדות ופירושים במקביל בתוך אותו הרעיון. כי אם לוקחים את הרעיון כולו בכללותו, אז אפשרי לחלק אותו לחלקים. ולפעמים חלקים מהרעיון הם עובדה ממשית נכונה. ולפעמים חלק מהרעיון הוא פירוש שהוא אולי נכון ואולי לא. ולפעמים חלק מהרעיון הוא עובדה לא נכונה.

במילים אחרות, בהרבה מאוד מקרים, כל רעיון לכשעצמו, הוא עצמו מורכב מחלקים. שכל אחד, הוא עובדה או פירוש, עובדה נכונה, עובדה לא נכונה, פירוש אפשרי, פירוש לא אפשרי וכולי.


לסיכום: כאשר אנחנו באים לבדוק לגבי משהו אם הוא עובדה או פירוש, אז ראשית לזכור שבמובן מסוים, הכל זה רק פירוש, מנקודת המבט של האמת המוחלטת. שמי שיגיע אליה יראה שגם זו לא כל האמת. כי גם המחשבה שאומרת שמנקודת המבט של האמת המוחלטת, שום דבר זה לא עובדה, המחשבה הזאת עצמה, היא עובדה לא נכונה. אבל זה עצמו עוד עניין אחר (דבר והיפוכו). אבל כאן אנחנו מדברים בפשוטם של דברים, שהאדם מנסה להיצמד לאמת בפשוטם של דברים.

אז מי שרוצה להבדיל בין עובדה לפירוש, הוא צריך לדעת לקחת את המחשבה שהוא חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש.

אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב נכון, איך לחשוב בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה.

ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. האם המחשבה הזאת, היא עובדה לוגית, שניתן להוכיח לוגית, בהנחה ש X אז ניתן להוכיח ש Y דהיינו, עובדה לוגית, או שמדובר רק על פירוש אישי / פירוש סובייקטיבי / פירוש ולא עובדה.
ללמוד לדייק הסיכוי שמשהו יקרה וודאות של מאה אחוז מציאות לזהות מה הכוונה להביא הוכחות עובדות מול פירושים מחוץ לשכל האנושי איך לחשוב אובייקטיבי אובייקטיביות אובייקטיבית איך להבדיל בין עובדה לפירוש איך להבדיל בין פירוש לעובדה איך לפרש איך לפרש דברים ביחס למה בעיני המתבונן האם זה פירוש האם זה פירוש סובייקטיבי האם זו עובדה האם זו עובדה או פירוש האם זו עובדה אובייקטיבית האם כל דבר הוא פירוש הבדל הבדל בין עובדה לפירוש הבדל בין פירוש לעובדה הבדלה הבדלים הכל זה רק פירוש התבוננות יופי יופי הוא בעיני המתבונן כיעור כל דבר הוא או עובדה או פירוש כל דבר הוא פירוש כל דבר הוא רק פירוש להבדיל להבדיל בין עובדה לפירוש להבדיל בין פירוש לעובדה להפוך את העובדה לפירוש להפוך את העובדות לפירושים להפוך את הפירוש לעובדה להפוך את הפירושים לעובדות להפוך עובדה לפירוש להפוך פירוש לעובדה להציג עובדה כפירוש להציג פירוש כעובדה לפרש לפרש דברים מה ההבדל בין מה ההבדל בין עובדה לפירוש מה ההבדל בין פירוש לעובדה מה הופך משהו לעובדה מה זה עובדה מה זה פירוש מכוער סובייקטיבי סובייקטיביות עובדה עובדה או פירוש עובדה או פרשנות עובדה אובייקטיבית עובדה ביחס למה עובדה ופירוש עובדה כפירוש עובדה לפירוש עובדה מול פירוש עובדה פירוש עובדות עובדות או פירושים עובדות ופירושים עובדות לפירושים עובדות מול פירושים עובדות פירושים פירוש פירוש או עובדה פירוש ביחס למה פירוש ועובדה פירוש כעובדה פירוש לעובדה פירוש מול עובדה פירוש סובייקטיבי פירוש עובדה פירושים או עובדות פירושים ועובדות פירושים לעובדות פירושים מול עובדות פירושים עובדות פרשנות או עובדה שום דבר הוא לא עובדה
השכל, אין שכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אמונות, הנחות יסוד, גבולות השכל, להטיל ספק בחושים, אקסיומות, עובדה או פרשנות
השכל, אין שכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אמונות, הנחות יסוד, גבולות השכל, להטיל ספק בחושים, אקסיומות, עובדה או פרשנות
... אין שכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אמונות, הנחות יסוד, גבולות השכל, להטיל ספק בחושים, אקסיומות, עובדה או פרשנות מה המשמעות של גבולות השכל והאם ניתן לצאת מהם? אליעד כהן מסביר כי האדם רגיל לחשוב בצורה מסוימת, ... מתקשה להטיל ספק באקסיומות ובאמונות שלו? אליעד טוען שהאדם בודק הכל בחיים שלו, אבל לא את הבסיס שעליו הוא מסתמך. אנשים נוטים לקבל את האקסיומות הבסיסיות שלהם כעובדות מוחלטות, בלי להטיל ספק באמיתות שלהן. הוא מביא דוגמה מאנשים שעוסקים בתורה וביהדות, שהם שואלים שאלות על הכללים ועל ... וכיצד לתרגל אותו? אליעד מדגיש את החשיבות של דיוק מחשבתי ונותן דוגמאות מהחיים היום - יומיים. למשל, אדם שרואה עט, מניח מיד שהעט כותב, אך למעשה זו רק אמונה ולא עובדה . אותו דבר כשאדם צופה בטלוויזיה ומאמין שהשידור הוא חי רק מפני שכך כתוב. אליעד מציע לבדוק באופן קבוע את ההנחות הקטנות ... דבר שהוא יודע בוודאות. ההכרה הזאת היא התחלה של חופש אמיתי מהגבולות של השכל והחושים. איך לחשוב מחוץ לקופסה? להטיל ספק בחושים מהן הנחות יסוד? האם השכל מוגבל? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? כיצד לבדוק אמונות? האם המציאות קיימת בלי שכל? ...
דיבור נכון, לא ברור מאליו, לדבר אמת, תת מודע, זוגיות טובה, אובייקטיביות, סובייקטיביות, פרשנות או עובדה, להטיל ספק בחושים
דיבור נכון, לא ברור מאליו, לדבר אמת, תת מודע, זוגיות טובה, אובייקטיביות, סובייקטיביות, פרשנות או עובדה, להטיל ספק בחושים
... תת מודע, זוגיות טובה, אובייקטיביות, סובייקטיביות, פרשנות או עובדה, להטיל ספק בחושים מה המשמעות של לדבר נכון ואיך זה קשור לאמת? אליעד כהן מדבר על החשיבות של דיבור נכון, כאשר הכוונה בדיבור נכון היא לדייק בצורה מלאה במה שאתה אומר. לדבר נכון פירושו להבחין באופן ברור בין העובדות לבין הפרשנות שלך עליהן. אליעד מסביר את זה באמצעות דוגמה פשוטה: אם ראית מישהו עם סכין, אין זה אומר באופן מוחלט שהוא הרוצח. מה שראית בפועל זו עובדה (אדם מחזיק סכין), אך ההבנה או הפרשנות שלך (הוא הרוצח) זו כבר סובייקטיביות. לדבר נכון משמעו לומר: ראיתי אותו עם סכין ואני מניח שהוא הרוצח, ולא לבלבל בין השניים. למה צריך לומר לדעתי ואיך זה משפיע על החיים? אליעד מסביר שיש נטייה לאנשים ... שהדברים שהם אומרים הם עובדות מוחלטות. הוא מדגיש שכדי להיות אמיתי, על האדם להבין שכל דבר שהוא אומר הוא תמיד לדעתו. אם אתה אומר התוכנית מעניינת, אתה נתקע במוחלטות, כאילו זו עובדה. במקום זה עדיף לומר לדעתי התוכנית מעניינת כרגע, כי זה משאיר מרחב לתפיסות משתנות ולהבנה שמדובר בחוויה אישית זמנית. לדבר באופן הזה מקטין את הסבל, מכיוון שזה מאפשר לך ... - מודע הם מערבבים בין עובדות לפרשנויות. הדיבור הנכון הוא להכיר בכך ולבטא בצורה מדויקת את מה שאתה יודע באמת ומה שאתה מפרש, ולהיות מודע תמיד לכך שאתה אולי לא יודע הכל. האם צריך להטיל ... מודע לכך שכל דיבור הוא סובייקטיבי , ולהוסיף תמיד, לפחות במחשבה, את המילים לדעתי, לפי מה שאני רואה כרגע, או לפי מה שאני מרגיש. בדרך זו נשארת מודעות לאמת יחסית ולא נופלים למלכודת של מוחלטות. איך כל ... דיבור צריך להבחין בין עובדה לפרשנות, בין אובייקטיבי לסובייקטיבי, ולהיות מודע באופן תמידי לכך שאין שום דבר שהוא מוחלט או וודאי בצורה מוחלטת. איך לדבר נכון? מהו תת מודע? האם אפשר לסמוך על החושים? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? איך לשפר זוגיות טובה? האם הכל יחסי או אובייקטיבי?
להיצמד לאמת, עובדה או פרשנות, גם רק, אחדות כללית, אחדות פרטית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, בטוח או לא בטוח
להיצמד לאמת, עובדה או פרשנות, גם רק, אחדות כללית, אחדות פרטית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, בטוח או לא בטוח
... לאמת, עובדה או פרשנות, גם רק, אחדות כללית, אחדות פרטית, אובייקטיביות, סובייקטיביות , בטוח או לא בטוח איך אפשר להיצמד לאמת בצורה מוחלטת? אליעד כהן מציג בהרצאה זו את החשיבות של להיצמד לאמת, ומסביר לעומק מה המשמעות של אמת אובייקטיבית, סובייקטיבית , וההבדל בין עובדות לפרשנות. הוא מתחיל בהסבר פשוט - בן אדם יכול להגיע להבנה כללית שהכל אחד, שהכל שווה והכל אותו הדבר, אך ההבנה הזו, לדבריו, אינה מספיקה. לדבריו, ההבנה ... להיות מודע לכך שזו פרשנות סובייקטיבית שלו, לא עובדה אובייקטיבית. איך אדם יכול להפסיק לשקר לעצמו? לדברי אליעד, האדם חייב להודות בפני עצמו בכל פעם שיש לו תחושה או מחשבה. למשל, במקום להגיד יש פה ... קיר. כלומר, תמיד להיצמד לעובדה היחידה שהיא חווייתו האישית, ולא לקבוע שמשהו הוא אמת אובייקטיבית. הוא ממחיש זאת בדוגמה של אדם שבורח מזאבים: הוא בורח לא כי יש זאבים אלא כי הוא רואה אותם. אליעד מסביר שצריך תמיד לזכור שיכול להיות שהחוויה היא רק תפיסה ולא ... לאדם להתאמן יום - יום על התבוננות וניתוח של האמת מול השקר. אדם צריך להקדיש זמן ולבדוק את מחשבותיו ודבריו בצורה שיטתית. הוא ממליץ לאדם להקליט את עצמו מדבר או כותב, ואז לנתח את מה שאמר או כתב, לבדוק מה עובדה ומה פרשנות, ולברר עד כמה הדברים שהוא אומר לעצמו או לאחרים הם מחויבים או סובייקטיביים. כיצד להבחין בין עובדות לפרשנות? אליעד נותן דוגמה מעיתון שבו נכתב בלוני גז חשופים בגן ילדים. הוא מדגים כיצד אפילו משפט שנראה עובדה הוא פרשנות, משום שבמציאות הבלונים נמצאים ליד הגן ולא בתוכו, אך הניסוח המטעה יוצר תחושה אחרת לגמרי. כך הוא מבהיר את החשיבות הגדולה של להבחין בצורה חדה בין עובדה לפרשנות, וכיצד על האדם לעשות זאת גם כלפי עצמו בחיי היום - יום. מדוע אנשים לא רוצים להטיל ספק באמת שלהם? אליעד מסביר שאנשים מפחדים להטיל ספק באמת ... מחשבותיך ודבריך, לבדוק עובדות מול פרשנויות, ולהטיל ספק מתמיד בכל תפיסה. ככל שאדם מתרגל זאת יותר, הוא מתקרב יותר לאמת המוחלטת ולהבנת המציאות כפי שהיא. איך להיצמד לאמת? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? איך להפסיק לשקר לעצמי? מהי הבנה כללית מול פרטית? מדוע אנשים מפחדים להטיל ספק? מה המשמעות של המושג גם רק? איך להטיל ספק בצורה נכונה? ...
שכנוע / מכירות / השפעה - להציג פירוש כעובדה - איך לשכנע אנשים? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך למכור יותר? איך לשכנע לקוחות? איך להשפיע על אנשים? איך לשתול מחשבות?
... מכירות השפעה - להציג פירוש כעובדה - איך לשכנע אנשים? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך למכור יותר? איך לשכנע לקוחות? איך להשפיע על אנשים? איך לשתול מחשבות? וכאן אבאר עוד דרך איך באפשרותך לשכנע מישהו ולגרום למישהו להאמין לך? והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מציג את הפירוש כעובדה. ואסביר, כי כל דבר בעולם שלנו, או שהוא עובדה שקרתה ממש בפועל, או שהוא רק פירוש ופרשנות של אותה העובדה שקרתה בפועל. ויש כמובן גם שקרים ברורים, שהם לא רק שהם לא קרו, אלא שהם אפילו לא פירוש של משהו שקרו, אלא הם מומצאים כולם מתחילתם ועד סופם. ומי שיתבונן יראה, כי טבע האדם הוא שהוא מציג בצורה שונה עובדות, מאשר איך שהוא מציג פירושים של עובדות. דהיינו, כאשר האדם מציג מספר לדוגמה על איזה דבר שקרה, בדכ כאשר הוא מספר על מה שבאמת קרה בפועל, הוא מציג את הדברים בצורה עובדתית אובייקטיבית מחויבת. וכאשר האדם מספר על הפירוש שהוא נותן למה שקרה, שם האדם מתייחס אל הדבר כאל פירוש סובייקטיבי אפשרי בלבד. והרעיון הוא, שטבע האדם הוא לא להיכנס למריבות כאשר הוא לא חייב לעשות אותן. כי המריבה גורמת לאדם להרגיש ... הסיכוי לכך שהוא יאמין למה שאומרים לו. ואיך אפשר להעלות את רמת הקושי של הבדיקה הפנימית שהאדם בודק את הסיפור שלך? תשובה: על ידי זה שאתה מציג את הפירושים, כעובדות מוחלטות. דהיינו, אם כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, אתה מציג אותו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמה שאתה אומר לדעתי צריך לעשות כך או אחרת, או לדוגמה אני חושב שצריך לעשות כך או אחרת, או לדוגמה זכור לי אני זוכר שקרה כך או אחרת או לדוגמה אני מבין שכך או אחרת וכיוב, כל מיני מילים וביטויים, שגורמים לאינפורמציה שעוברת, לעבור בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. כי מה שבאמת קרה, לא צריך לומר עליו אני זוכר חושב מרגיש וכיוב, כי הוא באמת קרה. אבל על פירושים ומשמעויות שהאדם נותן לדבר, הוא מוסיף מילים שגורמות לדברים שלו להיות סובייקטיביים ולא אובייקטיביים. ולמה האדם עצמו מדבר כך? כי הוא מרגיש יותר בנוח לבטא את הספק שלו, בכך שהוא לא בטוח שבאמת המציאות היא כך ולא אחרת. וכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. וכאשר אתה מעביר למישהו רעיון כלשהו, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית כעובדה ממשית, כאילו שאתה רואה קיר, ואומר שיש כאן קיר, שזה נקרא בצורה עובדתית, שהיא צורה שבה אתה מתאר עובדות ממשיות, שאין לך בהן ספק, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה כזאת, אז בעצם בכך אתה משדר לתת המודע של השומע, שהדברים הם עובדה ממשית, ושאסור לו להטיל בהם ספק כלשהו. ואז, כאשר השומע בודק בתוכו את מה שאמרת, הוא בעצם מרגיש רמת קושי רגשי גדולה יותר, לבדוק את נכונות הדברים. מאחר שהם הוצגו כעובדות, ובכך בעצם לא ניתנה לגיטימציה לבדיקת הרעיון, כי הוא הוצג כעובדה, ועובדות אין צורך לבדוק אותן. אבל ברגע שאתה מציג את הדברים בצורה סובייקטיבית בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הרעיון, אבל משדר שהוא רק רעיון סובייקטיבי בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הדברים בצורה שונה מהצורה שהיית מציג את העובדה שעכשיו יום או עכשיו לילה, הרי שבעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה עצמך לא בטוח במה שאתה אומר, ואז אתה נותן לגיטימציה לכך שהוא בודק את מה שאתה אומר. ועליך פשוט לבדוק, כיצד היית אומר למישהו אחר עכשיו יום השמש זורחת יורד גשם וכיוב, באיזו תחושה היית ומה היית משדר כאשר היית מתאר עובדות, והאם באמת אתה מציג כך את הרעיון שלך, שאתה רוצה שיקבלו אותו?! כי אם לא, אז הרי שאתה נותן לגיטימציה לכך שהשומע יבדוק את נכונות הרעיונות שלך, ...
רטוריקה / דיבייטינג / שכנוע - להפוך עובדה לפירוש ולהפוך פירוש לעובדה - איך לעשות מניפולציות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? טכניקות מכירה / NLP / להגדיל מכירות
... דיבייטינג שכנוע - להפוך עובדה לפירוש ולהפוך פירוש לעובדה - איך לעשות מניפולציות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? טכניקות מכירה NLP להגדיל מכירות וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לשכנע אנשים וכיצד באפשרותך להשפיע על אנשים. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות. ואסביר, כי את כל הדברים שברצונך לשכנע בהם, אפשר לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת של עובדות, דהיינו, דברים עובדתיים שקרו בפועל וברצונך לשכנע מישהו שאכן קרה אותו אירוע ושאכן קרתה אותה עובדה. והקבוצה השנייה היא של דברים שהם רק פירושים בלבד. דהיינו, הם לא עובדות שקרו בפועל, אלא הם פירושים של דברים שקרו. לדוגמה: יש לי בבית שולחן יפה. זה שיש בבית שולחן, זאת עובדה. זה שהוא יפה או לא יפה, זה כבר פירוש של העובדות, אך זאת אינה עובדה . או לדוגמה: אשתי הכינה עוגה טעימה. אשתי הכינה עוגה, זאת עובדה. אך זה שהעוגה טעימה, זה כמובן כבר פירוש של העובדות. ומי שיתבונן יראה, שעובדה היא דבר הרבה יותר יציב ואמין, מאשר פירוש של עובדה. כי העובדה, היא דבר שקיומו הוא מחויב. דהיינו, מחויב שאכן הדבר קרה, ואין אפשרות לומר שהוא לא קרה, כי עובדתית הוא קרה. אאכ אתה רוצה לשקר, נגד העובדות ונגד המציאות. אבל פירושים של המציאות, עליהם הרבה יותר קל להתווכח. כי הפירוש, הוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, לא מחויב שהוא נכון, אלא רק יש אפשרות בלבד ... אכן נכון. וזה בעצם אומר, שברגע שאתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, לשם כך עליך להחליש את מה שהוא אומר ולחזק את מה שאתה אומר. והדרך להחליש רעיונות, היא על ידי זה שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (=
שכנוע / מניפולציות - איך להפוך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? איך לנצח בדיבייטינג? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור השפעה? תת מודע
... מניפולציות - איך להפוך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? איך לנצח בדיבייטינג? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור השפעה? תת מודע וכאן ... ואת הרעיון שלך. והדרך להחליש רעיון כלשהו, היא על ידי זה שמדגישים ומבליטים את נקודות התורפה שלו, שהם החלקים הסובייקטיביים שיש ברעיון. והדרך לחזק רעיון כלשהו, היא על ידי חיזוק והדגשת הרעיונות האובייקטיביים, שיש באותו הרעיון. ואסביר, כל רעיון בעולם וכל דעה בעולם, אפשר לחלק אותה לעובדות אובייקטיביות ולפירושים סובייקטיביים. ועובדות אובייקטיביות בהקשר הזה פירושו, החלקים של הרעיון שנתפשים כעובדות אובייקטיביות שכולם מסכימים עליהן שקל יותר להסכים איתם ולהזדהות איתם. והפירושים הסובייקטיביים של הרעיון, בהקשר הזה פירוש , החלקים של הרעיון, שנתפשים כפירושים סובייקטיביים ואישיים בלבד, ושקשה יותר להסכים איתם שלא כולם מסכימים איתם. ומי שיתבונן היטב יראה, כי הרעיונות והדעות השונות, מורכבות גם מעובדות אובייקטיביות וגם מפירושים סובייקטיביים. ואנשים, הרבה יותר קל להם להזדהות וליצור הזדהות עם עובדה אובייקטיבית, מאשר להזדהות עם פירוש סובייקטיבי . וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך להעצים ולהדגיש את נקודות התורפה ואת נקודות החולשה שלו. שהן הפירושים הסובייקטיביים שיש באותו הרעיון. שזה בעצם אומר, שעליך לחפש איפה בתוך כל הרעיון שאתה רוצה לשלול אותו, איפה בתוכו יש חלקים שהם רק פירושים אישיים, ושלשומע הרבה יותר קל להבין שזה רק פירוש אישי וסובייקטיבי אך זה לא עובדה אובייקטיבית . וכאשר אתה רוצה להחליש רעיון כלשהו, הדרך לכך היא על ידי זה שאתה מדגיש ומבליט את הפירושים הסובייקטיביים שיש בו, ועל ידי זה שאתה יוצר תחושה שכאילו כל הרעיון עצמו, הוא רק נקודת מבט סובייקטיבית בלבד. כי לקחת עובדה אובייקטיבית ולומר עליה שהיא רעיון סובייקטיבי בלבד, זאת כמובן בעיה. כי אנשים לא יקבלו את זה. ולכן אפשר לקחת את נקודות התורפה של הרעיון, שהוא הפירושים הסובייקטיביים, החלקים של הרעיון שיותר קל לשכנע שהם רק
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: עובדה ולא פירוש, איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשפר את הזיכרון? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להיגמל מהימורים? איך להיות מאושר ושמח? איך להעריך את עצמך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך ליצור אהבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בזוגיות? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפרש חלומות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להאמין בעצמך? איך לעשות יותר כסף? איך לחנך ילדים? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להשיג ביטחון עצמי ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: עובדה ולא פירוש, איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? דיכאון? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להשיג איזון נפשי? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אכזבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה העולם קיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? האם יש או אין אלוהים? מי ברא את אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש אמת מוחלטת? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? האם לדומם יש תודעה? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? אולי אנחנו במטריקס? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? למה לא להתאבד? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? בשביל מה לחיות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי בסקייפ, מאמן אישי בטלפון, מאמן אישי קריירה בנושא עובדה ולא פירוש - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 16_07_2025 השעה 19:38:41 - wesi1