... אחרת, הרי שהוא עצמו הוא תמיד בעל רצון עצמי. כי מצד נקודת המבט של הכוח שמניע את הכל, שם בנקודה הזאת הבחירה החופשית היא אין סופית, כי בנקודת ההתחלה אין שום כוח שיכול להגביל את הכוח הראשון, כי הכוח הראשון הוא הכוח האין סופי. וזה בעצם אומר, שבנקודת הכוח הראשון יש אך ורק רצון עצמי כל הזמן. כי ההפך של רצון עצמי, הוא חוסר בחירה. ובנקודת ההתחלה ששם הבחירה חופשית מלאה, שם יש רק רצון עצמי. ויש בזה עוד עומקים, כי צריך להתבונן מהיכן מגיע הרצון הראשון? והאם הכוח הראשון הוא בעל בחירה חופשית לבחור ... את רצף האירועים כולו, אבל בתוך רצף האירועים עצמו שם כן יש קשר בין אירוע לאירוע. ואז אולי לאדם עצמו כן יש רצון עצמי, אבל אין רצון עצמי בנקודת ההתחלה, כי שם ואולי רק שם הכל קורה מעצמו. וגם זאת טעות מחשבתית, אך אין כאן המקום. ובכל מקרה, ניתן להבין שאם נסתכל לרגע אחד על המציאות כולה, נראה שהיא עצמה שיא ... חיסרון. ומכך שהעולם קיים וכל הזמן משתנה, מכך ניתן להבין שהכוח שמניע את המציאות, הוא חסר שביעות רצון מתמדת. ואפשר עוד להעמיק ולומר, שאם בנקודת ההתחלה לא הייתה שום שביעות רצון, הרי שלא הייתה מתקבלת כל החלטה לגבי העולם. וכל מצב של העולם, הוא ביטוי לשביעות רצון של נקודת ההתחלה. אבל עדיין השינויים שיש בעולם, ועצם קיומו של הרצון עצמו, הם ביטויים לחוסר שביעות רצון. כי עצם קיומו של הרצון, הוא מעיד על קיומו של חיסרון. כך שנמצא אם ... אם הוא יהפוך להיות התמונה המלאה עצמה, וגם אם האדם עצמו יהפוך להיות הכוח שמניע את העולם כולו, גם אז האדם ימשיך להרגיש חיסרון. ואדרבה, בנקודת ההתחלה שם יש רק רצון. כי שם אין שום כוח אחר שיגביל את הרצון. והשאלה השנייה הייתה, האם במציאות שלנו יש ישויות שהן חסרות כל רצון עצמי. ומצד האמת, אין שום ישות ...

... גם בלי להרגיש רע. ותמיד יש לזכור, שבנקודת ההתחלה של כל האירועים כולם, שם הפוטנציאל של היצירה הוא אין סופי. ובנקודת ההתחלה עצמה, שם אין שום גבול ושום הגבלה לגבי האפשרות ליצור דברים. ואם באמת בנקודת ההתחלה היה רצון לעשות טוב, אכ היה ראוי יותר ליצור מציאות כזו שבה יש רק טוב, ושכולם נהנים ... טוב מאשר הטוב. כך שבכל מקרה ביחס לנקודת ההתחלה ולנקודת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם הכל פתוח ללא הגבלה כלשהי. ושם הטוב הוא טוב, ...

... שהרע הוא הכרחי לצורך קיום העולם, הרי שעדיין הוא רע ולא טוב. והדרך של האדם ליהנות מהרע כפי מה שהוא נהנה מהטוב, היא על ידי זה שהאדם מקשר את הרע לשורשו. דהיינו, שהאדם מסתכל על השורש של המציאות, ומסתכל על המציאות מבחוץ מנקודת ההתחלה. ומבין, שמצד האמת, גם הטוב וגם הרע, הם בסך הכל ביטויים שונים, של אותו הדבר ממש. כי כאשר האדם מרגיש פחד כעס עצבות וכיוב, הבעיה של האדם, היא לא בכך ...

... לגלות את השורש הפנימי ביותר של הרצון של המציאות, שבא לידי ביטוי ברצון של האני האישי שלו. וכאשר האדם ממשיך להעמיק את מחשבתו בזה, אז הוא מגיע לנקודת ההתחלה של כל הדברים, שבה אין עדיין רצון כלל ושבה יש העדר רצון מוחלט. ואז על האדם לנסות להבין, מה יוצר את העדר הרצון המוחלט הזה. ואז כאשר האדם ממשיך להתבונן, אז הוא מגלה שבנקודת ההתחלה של המציאות, שם אין שום ישות של רצון כלל. ולא שיש שם העדר רצון, אלא שאין שם שום הגדרת רצון כלל. כי במקום שיש בו העדר רצון, ...

... שלמרות שהאדם אינו מסוגל לדמיין אינסוף, על ידי התבוננות עמוקה ויציאה מתוך המושגים הרגילים של זמן ומקום, האדם יכול להבין את נקודת ההתחלה והסוף של הכל. איך אפשר להבין את האין סוף ואת סיבת כל הסיבות? לפי אליעד, כדי להבין את סיבת כל הסיבות ואת האינסוף, צריך להבין את המהות של מושגים בסיסיים כמו ...

... אך הם אחד. והאדם צריך להגיע להשתוות, כמו אצל הדומם שהוא חסר תודעה. ובנקודת ההתחלה , אין נפרדות, כי אין רצון. כי הרצון הוא רצון אין סוף לא מוגדר ולא מוגבל. וצריך להתחבר לתמונה המלאה ששם הכל אחד. וטוב שיש תפישת נפרדות, כי בזכותה העולם קיים. כי באחדות, אין ...

... כשאדם מסתכל על שולחן הוא יכול לשאול מה זה שולחן?, ומתחיל לחקור את האטומים, האלקטרונים והמולקולות המרכיבים אותו. אם האדם ייקח כל רצון פנימי שלו ויחקור אותו עד לשורש, עד לשאלה מה היה לפני הרצון?, הוא יגיע לנקודת התחלה שבה מתגלה קסם המציאות: נקודת החיבור בין האחדות לנפרדות. כאן נמצא הריגוש האינסופי. כיצד לחוות את ...

... יש סיבה שהדברים אקראיים? וצריך לבדוק מה הסיבה של הסיבה? ובסופו של דבר נגיע לנקודת התחלה כי אם אין סיבה ראשונה, אז אין סיבתיות, ואין משמעות למה שמניע את כל התהליך ובהנחה שיש סיבה ראשונה, נשאל, מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כזאת ולא אחרת? ומהי אותה סיבה ...

... שאתה מגדיר אני רוצה את זה ולא את זה. ואם אתה לא מגדיר אתה בעצם חוזר לעמדת הכוח לנקודת ההתחלה . הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת האני. הסבל ...

... לשנות את המציאות כי הוא לא מסוגל להכיל את חוסר השביעות שלו מהמציאות, צריך להסתכל על דברים מנקודת ההתחלה, אלוהים הוא היחיד שבוחר בסופו של דבר הוא שעושה את זה, בכל מקרה התשובה שזה מוביל לשינוי חוויה. אם מבינים שהכל אחד אז אין שאלה. נניח אדם הבין שאין לו בחירה, אתה לא מחליט מה ...