... כאשר האדם יהיה נייטרלי לגמרי, ממילא כבר לא יהיה לו שום אינטרס אישי. ואז ממילא הוא כבר יהיה מחוץ למשחק של הטוב והרע שיש בעולם. כי בלי אינטרס, אין טוב ורע, ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל.

... באמת ימצא אותו. ויש כאן בשורה טובה מאוד, והיא, שמי שיבין את חוקי הרצון העצמי שלו, שהם בעצם חוקי המשחק, החוקים של האושר, זה עצמו יביא את האדם אל השלמות האישית שלו. כי ההבנה עצמה של חוקי האושר, ההבנה עצמה של החוקים של המשחק, היא עצמה לנצח את המשחק ולהיות מאושר באמת. וכנל, כל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם במקומות אחרים, ופשוט כדאי מאוד להעמיק בנושאים האלו, עד ...

... אין טווח רגשי, של טוב ורע וכיוב. כך שמוכרח שיהיו לאדם מטרות בחיים, כדי שהוא יעשה משהו בחיים, וישתתף במשחק החיים. וגם מי שהכל מושלם בעיניו, עדיין, גם הוא יש לו מטרות בחיים. אבל זה ממקום רגשי אחר. שבו ... של הצבת המטרה שלו. כי לכל הצבת מטרה, יש משמעויות שונות. והמשמעות הראשונה של הצבת מטרה כלשהי, היא יצירת משחק של טוב ורע, בעוצמות שונות, לפי החשיבות של המטרה. דהיינו, ככל שהמטרה גדולה יותר, וככל שחשוב לאדם יותר להשיג ...

... את עצמו. האדם הזה לא יכול להשתנות, כי אין לו סיבה אמיתית לפעול בעולם. הוא לא מסוגל להשתתף באמת במשחק החיים. לעומת זאת, אחדות אמיתית היא מצב שבו האדם באמת לא יודע שום דבר, לא יודע להבדיל בין טוב ...

... עם המטרות? לפי אליעד, רמת הסבלנות תלויה בכמה אתה מזדהה או קשור רגשית לתוצאה מסוימת. לדוגמה, כשאתה אוהד קבוצה במשחק כדורגל והיא מובילה, אתה מאבד סבלנות לקראת סוף המשחק, מתוך פחד שהיא תאבד את היתרון. הסיבה לכך היא ההזדהות הגבוהה שלך עם הניצחון. אם היית פחות מזדהה עם ...

... תיפגע, והוא לא יוכל להמשיך לחיות כאן בעולם. והרעיון הוא, שבעולם שלנו, כדי לתפקד בו בצורה יעילה בהתאם לחוקי המשחק של העולם שלנו, לשם כך, האדם צריך להציב גבולות לעצמו, וצריך שיהיו לו מסגרות בחיים. של דברים שמותר לו ... ושל דברים שאסור לו לעשות. והאדם צריך שתהיה לו מחויבות אישית, לעמוד בחוקים של העולם הזה, כדי להמשיך להשתתף במשחק החיים של העולם הזה. כי בלי חוקים של המשחק, אין משחק. כי אם כל אחד יעשה כרצונו, לא יוכל להתקיים המשחק לאורך זמן. וחייבים שיהיו חוקים כלשהם, כדי שהמשחק יוכל להמשיך להתקיים. ומצד אחד, האדם יותר מכל שונא להציב גבולות לעצמו. כי הצבת גבולות, היא בעצם פגיעה אישית ... האדם. כי האדם מרגיש שאין לו בחירה חופשית מלאה לעשות כרצונו, אלא הוא מוגבל לפעול בהתאם למסגרות של חוקי המשחק של העולם שלנו. ומצד שני, אם האדם לא יציב לעצמו שום גבולות, הרי שהאדם לא יוכל יותר ליהנות בחיים. ... שהוא משוחרר לגמרי, בלי שום מחויבות כלשהי. שרק אז האדם מרגיש חופשי, גם להציב לעצמו גבולות כלשהם, כדי לשחק במשחק החיים. ולמה מי שמרגיש חופשי לגמרי, למה שהוא ירצה להמשיך לשחק במשחק החיים? והאם הוא מחויב להמשיך לשחק במשחק החיים? תשובה: את זה כבר ביארתי במקומות אחרים. ואיך שוברים את האמונות? ואיך מגיעים למצב של חופש אישי מוחלט? ...

... מחייו. ומי שיתבונן יראה, כי מצד האמת, מי שרק ישמח בחלקו בשלמות, הרי שממילא הוא גם לא ימשיך לשחק במשחק של החיים, וגם הוא ממילא יפסיק להיות שמח. ולמה? כי המשחק של החיים, הוא כאשר יש לאדם רצונות שונים, ושהאדם מתאמץ כדי למלא את הרצונות שלו, כדי להשיג את המטרות ... יגרום לו לכך, שהוא יאבד את הרצון העצמי שלו, והוא כבר לא יתאמץ להשיג שום דבר בעולם. דהיינו, יצא ממשחק החיים. כי משחק החיים, הוא כאשר יש לאדם שינויים במצב הרוח שלו. כי לאדם יש רצונות שמשתנים כל הזמן. ובמקביל גם המציאות ... המציאות, כך טוב לו יותר. וככל שיש פחות התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות, כך רע לו יותר. והמשחק של החיים, הוא במרדף של האדם אחרי השגת הרצון שלו. שמצד אחד האדם רודף אחרי השגת הרצון שלו, ומצד ... שהאדם כבר לא ירצה את המציאות שלו. או שפתאום האדם רוצה איזה רצון אחר, לשנות את המציאות, ואז יש משחק חדש, של מרדף חדש, אחרי רצון חדש. והרעיון הוא, שמי שיצליח להיות שמח בחלקו בשלמות אמיתית, דהיינו, שהוא יהיה שבע רצון בשלמות מלאה מכל חלקו, דהיינו, מכל המציאות שלו. הרי שבאותו רגע, הוא סיים את משחק החיים, לטוב ולרע. כי ברגע שהאדם מגיע לנקודה של השתוות מלאה בין הרצון שלו לבין המציאות, ממילא הוא כאילו ...

... יחסי, אז באופן מוחלט, הוא יהיה בחוויה של הרמוניה עם המציאות. ובאופן יחסי, הוא יחווה שינויים כאלו ואחרים, כחלק ממשחק החיים. והדברים האלו, כבר ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה להיות שמח, עליו להבין את ...

מוטיבציה, חוסר חשק להתאמץ, חוסר מוטיבציה, חוסר התמדה, עייפות נפשית, כבדות נפשית, משחק החיים, תשישות נפשית ובו יתבאר, העניין של חוסר המוטיבציה של האדם בחייו, להשיג מטרות כאלו ואחרות. כי לפעמים האדם ... במציאות. ואז, אחרי שהאדם נרגע היטב על ידי ההבנה שהכל מושלם כפי מה שהוא תמיד, עכשיו האדם חוזר לשחק, במשחק החיים, שבו האדם ממציא לעצמו טוב ורע, ומנסה לשנות את המציאות להיות טובה יותר. וזה, למרות שהוא יודע מראש, ... שלא משנה בכלל מה יקרה לו, עד כדי כך שהאדם נרגע לגמרי, כך יש לאדם יותר כוח לחזור ולשחק, במשחק האין סופי של החיים.

החיים כמשחק, משחק החיים - לשחק את המשחק, לשחק את החיים, לשחק את משחק החיים ובו יתבאר העניין של משחק החיים. ויתבאר, כיצד לשחק את משחק החיים? ויתבאר, האם באמת החיים הם משחק? ואיך לקחת את החיים? ברצינות או כמשחק? ואיך האדם יכול לנוח באמצע המשחק של החיים? ואיך אפשר לפרוש מהמשחק של החיים, בלי להתאבד? ואיך אפשר לשלוט, בעוצמה של משחק החיים? ועוד. ומי שיתבונן על החיים, יראה שיש כאן סוג של משחק, שאפשר להסתכל עליו בכמה צורות. אפשר לומר, שהחיים משחקים באדם. דהיינו, שהמציאות לוקחת בן אדם, ומשחקת בו את המשחק שלה. ואפשר גם לומר, שהאדם משחק נגד המציאות. כי המציאות, יש לה את סדר העדיפויות שלה. והאדם כל הזמן מנסה לשנות את המציאות, או מנסה להתאים את עצמו אל המציאות. וניתן גם לומר, שהחיים, הם משחק של האדם, מול עצמו. שהאדם ממציא לעצמו כל מיני מטרות, ומנסה לכבוש אותן. אבל בכל מקרה, יש כאן משחק מאוד רציני. והמשחק המרכזי של החיים, הוא המרדף של האדם, אחרי מילוי הרצון שלו. כי האדם, כל חייו רודף אחרי מילוי הרצון שלו. דהיינו, כל הזמן מנסה למלא את הרצון שלו, בדרכים שונות ומשונות. ולמשחק הזה, אין לו סוף. כי בכל פעם שהאדם ממלא את הרצון שלו, מיד נוצר אצלו רצון אחר, שהוא ממשיך לרדוף אחריו. וכך הלאה, עד אין סוף. והמשחק של החיים, מי שלא לוקח אותו כמשחק, אז עבורו, החיים הם גיהנום של ממש. כי המשחק, נראה כמשחק אכזרי ביותר, שהוא תמיד בא על חשבון האדם. כי המציאות, היא בכל מקרה לא באמת אכפת לה, ההעדפות האישיות ... את החיים ברצינות, הוא, שהם מספקים לו ריגושים בעוצמה מלאה. כי מי שרוצה באמת להשיג איזה דבר, ולא רק כמשחק, אז ברגע שהוא משיג את הדבר, הוא באמת חווה אושר / שמחה / סיפוק רגשי / הנאה וכיוב. לעומת מי שלוקח את החיים כמשחק, שהוא כאשר הוא משיג את הרצון שלו, אז הוא חווה רגשות חיוביים, אבל הם בעוצמה יותר נמוכה. כי כגודל ... הסיפוק הרגשי שהאדם משיג, כאשר הוא מקבל את מה שהוא רוצה. וזה היתרון של מי שלא מתייחס אל החיים כמשחק, אלא לוקח אותם ברצינות. אבל, מי שלוקח את החיים ברצינות, יש לו גם חסרונות. והם, שגם החרדות / הדיכאונות ... וכל שאר הרגשות השליליים, גם אותם הוא חווה באופן מאוד ממשי ועוצמתי. כי כאשר האדם מזדהה יותר מידי עם המשחק של החיים, דהיינו, כאשר האדם לוקח באופן אישי את מה שקורה לו, וכאשר האדם מזדהה ברמה האישית, עם מה ... הוא גם מקבל המון רגשות רעים, כאשר הוא לא משיג את המטרה שלו. אבל מי שכן לוקח את החיים כמשחק, ומי שכן מתייחס אל החיים כמשחק, אז גם ברגע שהמציאות היא לא כרצונו, או גם ברגע שהמציאות היא כן כרצונו, אז השינויים במצב הרוח, הם ... הוא אילן חסון, אז הוא עומד על מקומו. והסופות והרוחות מכות בו חזק. אבל ברגע שהאדם לוקח את החיים כמשחק, והוא כמו עלה נידף ברוח, שהוא זורם להיכן שהרוח מובילה אותו, על ידי זה, אומנם הוא לא יציב במקום ... כך הוא חווה רגשות חזקים יותר, גם של אושר וגם של סבל. אבל ככל שהאדם לוקח את החיים יותר כמשחק, דהיינו, שלא ממש אכפת לאדם מה יקרה לו ומה יהיה איתו, אלא האדם זורם עם החיים באשר הם, בלי ... יותר בתחושה של הרמוניה עם המציאות, בלי תנודות קיצוניות ובלי שינויים קיצוניים במצב הרוח שלו. ולפעמים, האדם מתעייף באמצע משחק החיים, והאדם רוצה לנוח באמצע משחק החיים. או שהאדם רוצה להשתתף יותר או פחות במשחק החיים. והשאלה היא, איך עושים את זה? כי קיימת דרך עבור האדם, להחליט, האם ועד כמה הוא רוצה להשתתף במשחק של החיים. והדרך הזאת טובה, לא רק עבור מי שרוצה לנוח מהמשחק של החיים, אלא גם עבור מי שרוצה להשתתף בצורה יותר פעילה במשחק של החיים. כי יש כאלו שלא בא להם להשתתף במשחק של החיים, והם לא מוצאים בו עניין. וקיימת דרך עבור האדם, שהוא יכול להרגיש יותר מחובר למשחק החיים, ולקחת את החיים יותר ברצינות. והגורם שאחראי על האם ועד כמה האדם לוקח את החיים ברצינות או כמשחק, זאת רמת ההיצמדות לאמת, של האדם. דהיינו, עד כמה האדם אמיתי עם עצמו. כי מי שהוא יותר אמיתי עם ...