... שינוי בחיים, למה אני לא מצליח להשתנות? למה הרצון לשנות מפריע להצלחה בשינוי? כאשר אדם רוצה לבצע שינוי כלשהו בחייו, בין אם מדובר בשינוי הרגלים כמו
הפסקת עישון, ירידה במשקל, התמודדות עם חרדות או התמכרויות, הרצון לשינוי עצמו ... ייתכן וההרגל ייעלם באופן זמני, אך הצורך הפנימי שיצר את ההרגל לא מטופל, ולכן הבעיה חוזרת בצורות אחרות או גרועות יותר. לדוגמה, אדם שמעשן וחושב
שהעישון מרגיע אותו, אם
יפסיק לעשן ללא הבנת הסיבה
לעישון, סביר להניח שימצא התמכרות אחרת שתמלא את אותו הצורך, כמו אכילה מופרזת, ... שהמוח שלו עדיין מחפש דרך להשיג את אותה תחושת רוגע. מדוע ההתנהגות השלילית נתפסת כחיובית במוח? אליעד כהן מסביר שכל הרגל, אפילו הרגל שנחשב שלילי כמו
עישון, פחדים, חרדות, או מחשבות אובססיביות, מבוסס על תפיסה פנימית של המוח ... לפעולה. כאשר המוח מבין בצורה מלאה וברורה שההתנהגות השלילית באמת גורמת יותר נזק מתועלת, אז השינוי מתרחש באופן טבעי, ללא מאבק. לדוגמה, אדם שרוצה
להפסיק לעשן לא צריך לומר לעצמו אני חייב להפסיק, אלא אני רוצה לבדוק לעומק האם נכון וכדאי להמשיך
לעשן. לאחר הבדיקה הוא יבין בעצמו אם
העישון באמת טוב לו או שהוא פוגע בו באופן משמעותי יותר מההנאה הרגעית. למה ... נוספות? שינוי הנעשה בכפייה, ללא בירור הסיבות הפנימיות והצרכים העמוקים, מוביל לעיתים קרובות להופעת הבעיה בצורות אחרות. לדוגמה, אדם שמפסיק בכוח
לעשן בלי לטפל בצורך ברגיעה עלול להפוך לאדם לחוץ יותר, חרדתי יותר, או למצוא ... הופך למכשול. במקום לחקור לעומק את הסיבות הפנימיות שגורמות לנו להתנהג בצורה מסוימת, אנחנו עסוקים בלנסות לכפות שינוי חיצוני. לדוגמה, אדם שרוצה
להפסיק לעשן עשוי לפעול רק בדרכי גמילה חיצוניות מבלי להבין מה גורם לו להאמין
שעישון נותן לו תחושה טובה. איך החיפוש אחר טוב מוביל להתנהגות לא רצויה? המוח האנושי תמיד מחפש הרגשה טובה. לכן, גם התנהגות שנראית רעה או מזיקה, נעשית כי המוח תופס אותה כמועילה או נעימה באופן כלשהו. אם מישהו ממשיך
לעשן, המוח שלו מחליט שיש בכך תועלת מסוימת (כמו רוגע או תחושת הקלה). כך גם ... מצליחים לשכוח - בכל המצבים הללו, יש תועלת נסתרת שממשיכה להפעיל אותנו באותו דפוס. מדוע כדאי להבין את הסיבה הפנימית לפני שמשנים הרגל? ההתנהגות (כמו
עישון, פחד, כעס או כל הרגל אחר) היא תוצאה של מחשבה פנימית או אמונה לגבי מה טוב ומה רע. אם מנסים לשנות רק את הפעולה החיצונית, לא נוגעים בשורש, והמוח ימצא דרכים אחרות לבטא את אותה הנטייה. לדוגמה, אם מפסיקים
לעשן מבלי להבין את הצורך הפנימי להרגיע לחץ, עשויים להתמכר לאחר מכן לאכילה ... ולשאול: למה אני עושה את זה? מה אני חושב שזה מעניק לי? ניתן לשבת ולכתוב רשימה מפורטת של כל הדברים החיוביים שנתפסים בהרגל: מה היתרונות שאני משיג
מהעישון (לדוגמה)? מה מרגיע אותי בהתנהגות מסוימת? מה אני מרוויח מבחינה רגשית ... אני רוצה לבדוק אם נכון להמשיך להתנהג כך. כך נשארים פתוחים לאפשרות שיש להתנהגות סיבות הגיוניות ושייתכן שזאת לא באמת טעות גמורה. לדוגמה, מי שרוצה
להפסיק לעשן יאמר לעצמו: אולי כדאי לי
לעשן אפילו יותר, אבל לפני כן אבדוק בצורה יסודית מה הגיוני בזה, ואולי אגלה
שהעישון עושה לי טוב זמני אך גורם נזק גדול יותר. איך מטפלים בשורש הבעיה? כאשר מגלים מה הסיבות העמוקות להתנהגות, אפשר לטפל בהן ישירות. אם המוח שלנו חושב
שעישון או פחד מסוים מעניקים יותר תועלת מנזק, כדאי לבחון זאת לעומק ולהשתכנע ... 5. כשהמוח יהיה משוכנע לחלוטין שעדיף אחרת - השינוי יבוא מעצמו בלי מאבק מתמשך. מדוע אילוץ עצמי עלול ליצור בעיות אחרות? מי שמשנה הרגל בכפייה (כמו
להפסיק לעשן רק מתוך לחץ חיצוני) עלול לגלות שרק הסימפטום השתנה, אך שורש הבעיה ...