9:31להיות מאושר באמת - למה מוכרח רצון אמיתי?
למה כדי להיות מאושר באמת צריך רצון אמיתי?
אליעד כהן מסביר שכדי להגיע לאושר אמיתי, האדם חייב לרצות להיות מאושר באמת באופן מוחלט ושלם. הוא מדגיש שהמפתח לאושר אמיתי תלוי אך ורק ברצון אמיתי ומוחלט של האדם עצמו. אם האדם באמת ירצה להיות מאושר, הוא יוכל להיות מאושר מיד, ללא כל תנאים נוספים. אבל אם הרצון שלו אינו מוחלט ושלם, הוא לא יוכל להיות מאושר באמת.
אליעד מתייחס ל"גן עדן" כאל מצב תודעתי שבו האדם חווה אחדות ושלמות בו - זמנית. כלומר, הוא מסוגל לראות את הטוב ואת הרע כדבר אחד, ללא הפרדה או העדפה בין טוב לרע. זה נקרא "אחדות הניגודים", מצב שבו האדם לא מתנגד לאף מציאות, בין אם היא נעימה ובין אם לא. לדברי אליעד, האדם חייב להגיע למצב שבו הוא רוצה באמת להיכנס ל"גן עדן" הזה, כלומר, להגיע למצב שבו הכל נתפס אצלו כטוב באותה מידה, ללא יוצא מן הכלל. זהו תנאי הכרחי לחוויה של אושר אמיתי.
מהו ההבדל בין גן עדן לגיהינום?
אליעד מסביר שההבדל בין "גן עדן" ל"גיהינום" נמצא בתפיסת המציאות של האדם. בגיהינום התפיסה היא של נפרדות מוחלטת: "זה טוב, זה רע", "זה ימינה, זה שמאלה", בעוד שבגן עדן, למרות שקיימת הבחנה בין טוב לרע, האדם מבין עמוק בפנים שהם אחד ממש. לדוגמה, בגיהינום האדם מרגיש חוסר סיפוק כי הוא תמיד מחפש את הטוב ולא רוצה את הרע. לעומת זאת, בגן עדן האדם חווה שכל מה שקורה, בין אם הוא "טוב" ובין אם הוא "רע", הוא שלם וטוב באותה מידה. כלומר, האדם חווה שלמות מוחלטת גם בתוך הנפרדות של הטוב והרע.
הוא מציין כי בכל אחד מהמצבים האלו ישנן דרגות שונות של עוצמה רגשית, אך הבחירה העקרונית בין גן עדן לגיהינום היא של האדם בלבד.
למה האדם חייב לוותר על רצונות אחרים כדי להגיע לאושר אמיתי?
אליעד מסביר שהאדם לא יכול להחזיק בשני רצונות מנוגדים בו זמנית. אי אפשר באמת לרצות את הטוב המוחלט ולהמשיך להחזיק בתפיסה שמפרידה בין טוב לרע. הוא מבהיר שעל מנת לחוות שלמות מוחלטת ואושר אמיתי, האדם חייב לוותר על התפיסה הרגילה שלו, שבה יש טוב ויש רע בנפרד. כל עוד האדם מתעקש להחזיק בשני הצדדים בו זמנית, הוא יישאר במצב של סבל מתמשך.
לדוגמה, אם האדם אומר שהוא רוצה להרגיש טוב תמיד, אבל עדיין מתנה את הרצון שלו בתנאים ("אני רוצה להרגיש טוב אבל רק אם לא יקרה משהו רע"), הוא לא יוכל באמת להיות מאושר. הוא חייב להגיע להחלטה פנימית מוחלטת שהוא לא מוכן לסבול בשום מצב, וכך לקבל את כל המצבים כטובים באותה המידה. אם האדם עדיין מפחד לאבד משהו (שפיות, הצלחה, חיים), הוא למעשה מוכיח שהוא לא באמת רוצה להיות מאושר באופן מוחלט, כי הוא עדיין מחזיק בתנאים.
כיצד האדם יכול להגיע לגן עדן אמיתי כבר עכשיו?
אליעד מסביר שהאפשרות להיכנס ל"גן עדן אמיתי" קיימת תמיד וזמינה כבר ברגע זה ממש. האדם צריך פשוט להחליט באמת ובתמים שהוא לא מוכן יותר לסבול משום מצב, ולראות בכל מצב ובכל אירוע שמתרחש, משהו שהוא טוב לחלוטין ובאופן שווה. האדם יכול להסתכל ימינה ושמאלה ולהגיד לעצמו ששני הצדדים שווים לגמרי. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם מחליט שכל מה שקורה לו טוב, אז אין שום משמעות למה שיקרה בהמשך, כי הכל כבר טוב בעיניו.
אליעד מבהיר שאין אפשרות "לזגזג" בין תפיסות: או שאתה מקבל שהכל טוב באופן מוחלט ומיידי, ואז אתה בגן עדן, או שאתה נשאר בתפיסה של "טוב ורע" וממשיך לסבול.
למה קשה לאדם לקבל שהכל טוב באותה מידה?
אחת הסיבות המרכזיות לקושי של האדם לקבל את תפיסת האחדות, לדברי אליעד, היא הפחד. האדם חושש שאם הוא יקבל את כל המציאות כטובה באופן שווה, הוא עלול "להשתגע", לאבד שליטה, או לסבול ממשהו רע במיוחד. הפחד הזה, לטענתו, מוכיח שהאדם לא באמת רוצה אושר מוחלט ללא תנאי.
הוא מציין כי הפחד הוא תוצאה של חינוך וניסיון חיים, שבהם לימדו את האדם להבחין בין טוב לרע ולדבוק ברצונות מוגדרים. ילד קטן, למשל, עדיין לא יודע להבדיל בין טוב לרע ולכן אין לו את הקונפליקט והסבל שנובע מההבחנה הזאת. רק לאחר שהוא מתבגר, מלמדים אותו שצריך לבחור מה טוב ומה רע, ומכאן נוצר הפחד לקבל את הכל כאחד.
אליעד מדגיש כי כדי להשתחרר מהפחד ולהיכנס באמת לגן עדן, האדם חייב להחליט שאין שום מצב שהוא מוכן לסבול בו. הוא צריך להיות מוכן לקבל כל תוצאה, לא משנה מה יקרה, כטובה באופן מוחלט.
מהי הבחירה החופשית של האדם בדרך אל האושר?
לבסוף, אליעד מסכם כי לאדם תמיד יש בחירה חופשית מלאה. אף אחד לא מכריח אותו להיות מאושר. האדם יכול לבחור להמשיך לסבול, להישאר בגיהינום, או לבחור להחליט שכל המציאות היא שלמה וטובה באופן מוחלט. הבחירה הזו נמצאת בידיו בלבד, ורק אם יחליט באמת לרצות את האושר באופן מוחלט, ללא תנאי, הוא יחווה גן עדן אמיתי כבר עכשיו.
אליעד כהן מסביר שכדי להגיע לאושר אמיתי, האדם חייב לרצות להיות מאושר באמת באופן מוחלט ושלם. הוא מדגיש שהמפתח לאושר אמיתי תלוי אך ורק ברצון אמיתי ומוחלט של האדם עצמו. אם האדם באמת ירצה להיות מאושר, הוא יוכל להיות מאושר מיד, ללא כל תנאים נוספים. אבל אם הרצון שלו אינו מוחלט ושלם, הוא לא יוכל להיות מאושר באמת.
אליעד מתייחס ל"גן עדן" כאל מצב תודעתי שבו האדם חווה אחדות ושלמות בו - זמנית. כלומר, הוא מסוגל לראות את הטוב ואת הרע כדבר אחד, ללא הפרדה או העדפה בין טוב לרע. זה נקרא "אחדות הניגודים", מצב שבו האדם לא מתנגד לאף מציאות, בין אם היא נעימה ובין אם לא. לדברי אליעד, האדם חייב להגיע למצב שבו הוא רוצה באמת להיכנס ל"גן עדן" הזה, כלומר, להגיע למצב שבו הכל נתפס אצלו כטוב באותה מידה, ללא יוצא מן הכלל. זהו תנאי הכרחי לחוויה של אושר אמיתי.
מהו ההבדל בין גן עדן לגיהינום?
אליעד מסביר שההבדל בין "גן עדן" ל"גיהינום" נמצא בתפיסת המציאות של האדם. בגיהינום התפיסה היא של נפרדות מוחלטת: "זה טוב, זה רע", "זה ימינה, זה שמאלה", בעוד שבגן עדן, למרות שקיימת הבחנה בין טוב לרע, האדם מבין עמוק בפנים שהם אחד ממש. לדוגמה, בגיהינום האדם מרגיש חוסר סיפוק כי הוא תמיד מחפש את הטוב ולא רוצה את הרע. לעומת זאת, בגן עדן האדם חווה שכל מה שקורה, בין אם הוא "טוב" ובין אם הוא "רע", הוא שלם וטוב באותה מידה. כלומר, האדם חווה שלמות מוחלטת גם בתוך הנפרדות של הטוב והרע.
הוא מציין כי בכל אחד מהמצבים האלו ישנן דרגות שונות של עוצמה רגשית, אך הבחירה העקרונית בין גן עדן לגיהינום היא של האדם בלבד.
למה האדם חייב לוותר על רצונות אחרים כדי להגיע לאושר אמיתי?
אליעד מסביר שהאדם לא יכול להחזיק בשני רצונות מנוגדים בו זמנית. אי אפשר באמת לרצות את הטוב המוחלט ולהמשיך להחזיק בתפיסה שמפרידה בין טוב לרע. הוא מבהיר שעל מנת לחוות שלמות מוחלטת ואושר אמיתי, האדם חייב לוותר על התפיסה הרגילה שלו, שבה יש טוב ויש רע בנפרד. כל עוד האדם מתעקש להחזיק בשני הצדדים בו זמנית, הוא יישאר במצב של סבל מתמשך.
לדוגמה, אם האדם אומר שהוא רוצה להרגיש טוב תמיד, אבל עדיין מתנה את הרצון שלו בתנאים ("אני רוצה להרגיש טוב אבל רק אם לא יקרה משהו רע"), הוא לא יוכל באמת להיות מאושר. הוא חייב להגיע להחלטה פנימית מוחלטת שהוא לא מוכן לסבול בשום מצב, וכך לקבל את כל המצבים כטובים באותה המידה. אם האדם עדיין מפחד לאבד משהו (שפיות, הצלחה, חיים), הוא למעשה מוכיח שהוא לא באמת רוצה להיות מאושר באופן מוחלט, כי הוא עדיין מחזיק בתנאים.
כיצד האדם יכול להגיע לגן עדן אמיתי כבר עכשיו?
אליעד מסביר שהאפשרות להיכנס ל"גן עדן אמיתי" קיימת תמיד וזמינה כבר ברגע זה ממש. האדם צריך פשוט להחליט באמת ובתמים שהוא לא מוכן יותר לסבול משום מצב, ולראות בכל מצב ובכל אירוע שמתרחש, משהו שהוא טוב לחלוטין ובאופן שווה. האדם יכול להסתכל ימינה ושמאלה ולהגיד לעצמו ששני הצדדים שווים לגמרי. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם מחליט שכל מה שקורה לו טוב, אז אין שום משמעות למה שיקרה בהמשך, כי הכל כבר טוב בעיניו.
אליעד מבהיר שאין אפשרות "לזגזג" בין תפיסות: או שאתה מקבל שהכל טוב באופן מוחלט ומיידי, ואז אתה בגן עדן, או שאתה נשאר בתפיסה של "טוב ורע" וממשיך לסבול.
למה קשה לאדם לקבל שהכל טוב באותה מידה?
אחת הסיבות המרכזיות לקושי של האדם לקבל את תפיסת האחדות, לדברי אליעד, היא הפחד. האדם חושש שאם הוא יקבל את כל המציאות כטובה באופן שווה, הוא עלול "להשתגע", לאבד שליטה, או לסבול ממשהו רע במיוחד. הפחד הזה, לטענתו, מוכיח שהאדם לא באמת רוצה אושר מוחלט ללא תנאי.
הוא מציין כי הפחד הוא תוצאה של חינוך וניסיון חיים, שבהם לימדו את האדם להבחין בין טוב לרע ולדבוק ברצונות מוגדרים. ילד קטן, למשל, עדיין לא יודע להבדיל בין טוב לרע ולכן אין לו את הקונפליקט והסבל שנובע מההבחנה הזאת. רק לאחר שהוא מתבגר, מלמדים אותו שצריך לבחור מה טוב ומה רע, ומכאן נוצר הפחד לקבל את הכל כאחד.
אליעד מדגיש כי כדי להשתחרר מהפחד ולהיכנס באמת לגן עדן, האדם חייב להחליט שאין שום מצב שהוא מוכן לסבול בו. הוא צריך להיות מוכן לקבל כל תוצאה, לא משנה מה יקרה, כטובה באופן מוחלט.
מהי הבחירה החופשית של האדם בדרך אל האושר?
לבסוף, אליעד מסכם כי לאדם תמיד יש בחירה חופשית מלאה. אף אחד לא מכריח אותו להיות מאושר. האדם יכול לבחור להמשיך לסבול, להישאר בגיהינום, או לבחור להחליט שכל המציאות היא שלמה וטובה באופן מוחלט. הבחירה הזו נמצאת בידיו בלבד, ורק אם יחליט באמת לרצות את האושר באופן מוחלט, ללא תנאי, הוא יחווה גן עדן אמיתי כבר עכשיו.
- איך להיות מאושר באמת?
- מה ההבדל בין גן עדן לגיהינום?
- איך לקבל את הטוב והרע כאחד?
- מהי אחדות הניגודים?
- איך להפסיק לסבול?
- למה קשה לקבל שהכל טוב באותה מידה?
למה ומה הסיבה, שכדי שהאדם יהיה מאושר באמת, הוא צריך לרצות להיות מאושר באמת?
ואם אתה רוצה להיות מאושר, תהיה מאושר באמת כרגע.
ולמה האדם חייב להגיע לרצון אמיתי? מה הדגש של הרצון האמיתי להיכנס לגן העדן? למה צריך לוותר על רצונות אחרים כדי להגיע לאושר אמיתי?
התשובה היא, כיוון שגן עדן הוא שלמות, אחדות, בו זמנית אחדות ושלמות.
אדם או ימצא בגן עדן, או נמצא בגיהינום, בשניהם יש מדורים שונים, אבל תחליט איפה אתה רוצה להיות.
ההבדל ביניהם, שבגיהינום התפישה היא, יש רע, יש טוב! יש ימין, יש שמאל!
ובגן עדן יש גם אחדות וגם בו זמנית תפישה של הנפרדות, אז גם כשרע או טוב, אדם שבגן עדן יגיד זה אחד וזה טוב באותה המידה, טוב או רע.
ולאדם יש בחירה חופשית להגיד שהוא בגן עדן, אבל... הוא צריך לרצות את זה באמת.
אם האדם באופן מוחלט לא מוכן יותר לסבול, מוכן לוותר על הכל, לא לסבול, כל מה שקורה לי כעת במציאות, מעכשיו והלאה, הכל טוב באותה המידה, אבל באמת להיות שם ולהתכוון לזה.
האדם עושה הפרדות בין הטוב לרע רק כשהוא מתבגר.
כשהוא ילד, אין לו הפרדה או דמיונות מה רע ומה טוב, הטוב והרע והדמיונות הושרשו באדם ככל שגדל והתבגר.
ואם תגיד על אמת הכל טוב לי באותה המידה, תהיה שם.
אבל האדם פוחד להשתגע, או שהרע יגרום לו לדבר שלילי, ואז לא יוכל לקבל את הכל כאחד, כטוב באותה המידה.
ואם האדם יפחד להגיד שהכל טוב כי עדיין פוחד מהרע, אז הוא לא יהיה מאושר.
ואם אתה רוצה להיות בגן עדן, תגיד זה טוב, וזה טוב, או ההפך, עד הסוף הכל רע, ואז אין מה לצפות לטוב כזה או אחר.
והיה והאדם החליט שהוא לא מוכן לסבול יותר, אין אפשרות לזגזג, והוא יבחר להגיד שהכל טוב באותה המידה כי אין משהו אחר, אז... באותו הרגע יהיה בגן עדן.
על האדם להבין שהוא כבר בגן עדן, או כבר בגיהינום, ואי אפשר להכריח אותו להיות מוכרח או ברצון לגן העדן שממילא זמין ונמצא עבורו כבר כאן ועכשיו.
את זה הבן אדם צריך בעצמו לבחור ולרצות בכל מאודו, ואז ממילא יחווה אושר באמת.
ואם אתה רוצה להיות מאושר, תהיה מאושר באמת כרגע.
ולמה האדם חייב להגיע לרצון אמיתי? מה הדגש של הרצון האמיתי להיכנס לגן העדן? למה צריך לוותר על רצונות אחרים כדי להגיע לאושר אמיתי?
התשובה היא, כיוון שגן עדן הוא שלמות, אחדות, בו זמנית אחדות ושלמות.
אדם או ימצא בגן עדן, או נמצא בגיהינום, בשניהם יש מדורים שונים, אבל תחליט איפה אתה רוצה להיות.
ההבדל ביניהם, שבגיהינום התפישה היא, יש רע, יש טוב! יש ימין, יש שמאל!
ובגן עדן יש גם אחדות וגם בו זמנית תפישה של הנפרדות, אז גם כשרע או טוב, אדם שבגן עדן יגיד זה אחד וזה טוב באותה המידה, טוב או רע.
ולאדם יש בחירה חופשית להגיד שהוא בגן עדן, אבל... הוא צריך לרצות את זה באמת.
אם האדם באופן מוחלט לא מוכן יותר לסבול, מוכן לוותר על הכל, לא לסבול, כל מה שקורה לי כעת במציאות, מעכשיו והלאה, הכל טוב באותה המידה, אבל באמת להיות שם ולהתכוון לזה.
האדם עושה הפרדות בין הטוב לרע רק כשהוא מתבגר.
כשהוא ילד, אין לו הפרדה או דמיונות מה רע ומה טוב, הטוב והרע והדמיונות הושרשו באדם ככל שגדל והתבגר.
ואם תגיד על אמת הכל טוב לי באותה המידה, תהיה שם.
אבל האדם פוחד להשתגע, או שהרע יגרום לו לדבר שלילי, ואז לא יוכל לקבל את הכל כאחד, כטוב באותה המידה.
ואם האדם יפחד להגיד שהכל טוב כי עדיין פוחד מהרע, אז הוא לא יהיה מאושר.
ואם אתה רוצה להיות בגן עדן, תגיד זה טוב, וזה טוב, או ההפך, עד הסוף הכל רע, ואז אין מה לצפות לטוב כזה או אחר.
והיה והאדם החליט שהוא לא מוכן לסבול יותר, אין אפשרות לזגזג, והוא יבחר להגיד שהכל טוב באותה המידה כי אין משהו אחר, אז... באותו הרגע יהיה בגן עדן.
על האדם להבין שהוא כבר בגן עדן, או כבר בגיהינום, ואי אפשר להכריח אותו להיות מוכרח או ברצון לגן העדן שממילא זמין ונמצא עבורו כבר כאן ועכשיו.
את זה הבן אדם צריך בעצמו לבחור ולרצות בכל מאודו, ואז ממילא יחווה אושר באמת.