... איש אמת, שאומר תמיד את האמת, ובפרט, שעל מה שאינו יודע אומר איני יודע, ושאינו מטעה את עצמו ושאינו מפחד לחיות בספק, ושאינו מטעה את עצמו שאין לו ספק, כאשר כן יש לו ספק, הוא בסופו של דבר, זוכה לידיעת המוחלט. כי האדם מפחד לחיות בחוסר ידיעה. וזה משום שנדמה לאדם שכאשר הידיעה שלו נעלמת, אז עלול לקרות לו דבר רע. (והאדם בטעותו ... לאדם איזה ספק מהותי לגבי המציאות, האדם מעדיף לומר לעצמו, שהוא כן יודע מהי האמת, וזה רק משום שהוא מפחד לחיות בספק. כי קיומו של האדם עצמו, הוא תלוי בידיעת האדם את קיומו. ואם יש לאדם ספקות לגבי קיומו, ... בשקר הלא מודע הראשון, שהוא ללא סיבה כלל (שסיבתו האמיתית, היא אחדות המציאות). כי הטעויות של האדם, כולם שורשם בפחד של האדם. והפחד עצמו, הוא עצמו שורשו בשקר הראשון של האדם, שהאדם משקר את עצמו סתם כך בלי שום סיבה, וחושב שהנפרדות שלנו היא האמת המוחלטת. והשקר הלא מודע הראשון, הוא בלי סיבה, כי בלי שקר אין פחד. ובלי פחד, אין שום סיבה לשקר. כך שהשקר הראשון הוא בלי פחד ובלי סיבה (מלבד סיבת אחדות המציאות). ומי שרוצה לעשות לזה סוף, ולא רק לעשות סוף, אלא גם לעשות התחלה ... צורה שהיא), כדי לקבל שכל אמיתי, שמעביר את האדם לחוויית מציאות אחרת, שבה כל הרע מתהפך לטובה ממש. והאדם מפחד מדמיונות ושקרים, ואחכ הוא סובל עוד יותר הרבה. ובפועל על האדם לא לפחד כלל, אלא להיות איש אמת, ולומר לעצמו את האמת, שהוא לא יודע, את מה שהוא לא יודע. וזה עצמו ...

... בשכל שלו. אבל יש כאן עוד סיבה נסתרת, והיא שהסיבה האמיתית והיחידה שבגללה האדם סובל, היא רק משום שהוא מפחד לא להיות קיים. וזו סיבת הסבל של האדם, שהוא קיים כישות נפרדת והוא נפרד משאר המציאות. וכל זמן שהאדם ...

פחד עושה רק טוב - מהו הדבר הטוב, שעושה הפחד? ובו יתבאר, מהו הדבר הטוב, שהפחד והחרדה נותנים לאדם? והעניין הוא, כי הפחד שיש לאדם, הוא עוזר לאדם, לגלות את היכולות שלו. כי האדם, יש לו יכולות אין סופיות, שהאדם לא מודע לקיומן. ובשעת פחד, האדם מוכרח למצוא פתרון לפחד שלו. ואז האדם מגלה את הכוחות הנסתרים שיש בו. ועל ידי זה הוא מוציא אותם מכוח אל הפועל. ואחכ, כאשר הפחד נרגע, אז הכוחות האלו עדיין נשארים בשימוש האדם. ובשורשו, הפחד הוא אם כל חטאת. והפחד נובע מכך, שהאדם חושב שהשלמות והחיסרון, הם נפרדים. ומאחר שהם נפרדים, האדם נפרד מהמציאות, וממילא הוא חווה חיסרון, וממילא יש רצון, וממילא יש גם פחד. כי בלי ישות נפרדת, אין חיסרון ואין רצון, ואז אין גם שום פחד. כך שהפחד נובע, מתפישת הנפרדות של היש והאין. והנה, האדם הוא גם רק אלוהים / ישות מושלמת, אלא שהאדם לא מודע ... כאלוהים ממש (כי כל האפשרי, נכלל במחויב לבחינה אחת ממש, כאשר היש והאין מתאחדים). וכיצד יגלה האדם מיהו באמת? והפחד גורם לאדם לגלות את היכולות שלו, שהן הכוח האלוהי שבו. כי אלוהים, הוא הכוח הבלתי מוגבל. וכאשר יש פחד, אז הפחד עוזר לאדם, לגלות את היכולות שלו ואת האלוהים שהוא. עד שהפחד ככ מציק לאדם, עד שהאדם נאלץ לחקור ולהבין את המציאות, ומגלה שהכל אחד, וכל הפחדים נעלמים. ואז גם, אחרי שהאדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא יודע את האמת שהכל אחד וכולי. וזהו בחינת הגיבור, שקירב את כל העולם אל המלך (במעשה מהבעל תפילה של רבי נחמן מברסלב). שהגבורות והדינים והפחד, הם מקרבים את האדם, אל המלך וכולי.

... שהאדם יכול לקבל, והוא מגלה לאדם את האמת, שידע שהכל אחד ושהוא שלם כאלוהים של אמת, ושאין לו מה לפחד ומה לחשוש כלל. אבל האדם, בגלל שהוא חי בתוך השקר של עצמו ובגלל שהוא חי בתוך הרפש של עצמו, ...

פחד וחרדה - מהי מהות הפחד? האם אפשר ואיך לחיות בלי שום פחד? רבים וטובים ניסו ועדיין מנסים, להבין את עניין שורש הפחדים והחרדות שיש לאדם, אך ללא הצלחה. וכאן יתבאר עניין הפחדים והחרדות וכולי. והעניין הוא, כי בלי תפישת טוב ורע, אין שום פחד כלל. ורע פירושו, כל דבר שהאדם לא רוצה אותו. וכאשר האדם לא רוצה איזה דבר, הרי שהדבר הזה הוא רע עבורו, וממילא יש לאדם פחד שיקרה אותו הדבר. והפחד והרצון הולכים ביחד. ובלי רצון, אין שום פחד כלל. כך, שקיומו של הפחד, תלוי בקיומו של הרצון. ובכל פעם שיש רצון שהמציאות תהיה כך או אחרת, יש גם פחד, שהיא לא תהיה פחות טובה. וכפי כמה שהאדם נאחז יותר ברצון, כך הפחד גדול יותר וכולי. ושורש הרצון, הוא בעצם הקיום של האדם. כי האדם קיים כישות עצמאית, שהיא נפרדת מהמציאות. כי ... העדר האני. וממילא האדם לא חווה את השלמות, אלא חווה תחושת חיסרון, שהיא כמובן יוצרת רצון, שהוא יוצר את הפחד. ונמצא אם כן, כי כל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת מהמציאות, תמיד האדם יחווה חיסרון, שיוצר רצון, שיוצר את הטוב ואת הרע, ואת הפחדים והחרדות. ואין שום אפשרות כלשהי בעולם, שהאדם יחיה בעולם של הנפרדות, דהיינו, שהאדם יהיה מודע לקיומו, בלי שיהיה לו פחד כלשהו. וגם מי שהגיע אל השלמות ואל האחדות, כאשר הוא חוזר אל הנפרדות, הוא חוזר אל ישותו, אל רצונו, אל הטוב ואל הרע, וממילא גם אל הפחדים. אלא, שהוא חווה את הפחדים ואת הנפרדות, בצורה אחרת לגמרי, מנקודת המבט של האחדות ושל השלמות. שעבורו, הפחד מושלם ממש. ויש כאלו שנדמה להם, שאין להם שום פחד כלל. והם הטועים, שאינם מודעים לעצמם. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, וכל זמן שהאדם חושב שמציאות אחת, טובה יותר מאשר מציאות אחרת, הרי שיש לאדם רצון, וממילא יש לו גם פחד לאבד את הרצון. וכל זמן שהאדם מודע לקיומו, הרי שהוא לא חווה את השלמות, ויש לו רצון למלא אותו, וממילא גם פחד שהרצון והחיסרון לא יתמלא. ויש כאלו שנדמה להם, שלמשוגעים אין פחדים, ושאם אין שכל אין דאגות. אבל מי שחושב ... את עצמו לגמרי, כפי שיתבאר להלן מה הכוונה בדיוק. (ומי שכבר היה באחדות ושראה שהכל מושלם, אעפכ הוא בוחר לפחד מתוך בחירה חופשית, והוא לא צריך להעלים את עצמו כלל. כי אצלו הפחד הוא טוב מאוד, כי הוא בוחר את ... / להיות שמח וכיוב. שהן יוצרות תלות חדשה. וממילא אין אהבה ושמחה של אמת וכולי). כמו השקר שאומר, שאם תפחד מאלוהים, לא תפחד משום דבר. והטועים לא מבינים, שהרבה יותר מפחיד לפחד מאלוהים, מאשר לפחד מבשר ודם. כי אלוהים כעסו כעס נצחי וכולי. (כמובא במקורות היהדות: אמר להם: אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכים ... שהוא לא רוצה לאחוז בשום דבר. והוא מאוד מנסה לאחוז, בכך שהוא לא יאחז בשום דבר. וממילא גם הוא מפחד, מכך שפתאום, הוא כן יאחז במשהו וכן יסבול. ולמרות שנדמה לאדם שהוא לא אוחז בשום דבר, הרי שהוא אוחז ונאחז, ... כי כל אחד חושב, שהוא כן יודע ממה הוא מפחד. כי הטועים הגדולים, הם אומרים שאין להם מושג מה מפחיד אותם, ושיש להם פחד לא ברור ולא ידוע. והטועים האלו, הם כנראה, לא סובלים מספיק. כי אם האדם היה ... למה הוא מפחד. ולאדם נדמה שהוא מפחד לדוגמה שלא יקרה לו דבר כלשהו. אבל אם נשאל אותו, למה אתה מפחד מכך, דהיינו, למה אתה לא רוצה את זה, למה אתה רוצה להרגיש דווקא טוב ולא רע, ולמה אתה רוצה שהמציאות ... כן מבין, ממה הוא מפחד. אך לא כך הוא הדבר. כי מי שיתבונן קצת יראה, כי האדם לא באמת מפחד, מכך שהוא ירגיש כאב. כי מה אכפת לאדם שהגוף שלו ירגיש כאב? והאדם הוא לא סתם משוגע שהוא מפחד בלי סיבה, אלא יש סיבה, מדוע האדם מפחד להרגיש כאב. והיא, משום שהאדם לא רוצה להרגיש כאב. והאדם לא מפחד מהכאב עצמו, אלא האדם מפחד ולא רוצה, שהמציאות תהיה שונה, ממה שהוא רוצה. והאדם לא מפחד משום דבר כלל, מלבד מהפחד של האדם, שרצונו לא יתמלא. כי לאדם לא באמת אכפת משום דבר, מלבד ממילוי רצונו. ... והכל סובב, סביב הרצון של האדם עצמו. שהאדם, לא באמת מפחד שיקרה משהו מסוים, אלא מהות הפחד היא, שהאדם מפחד מכך שהמציאות תהיה שונה, ממה שהוא רוצה שהיא תהיה. ולא אכפת לאדם תחושת הכאב, אלא אכפת לאדם, זה שהוא לא ... מפחד עם סיבה אמיתית, שהיא גם טובה מאוד באמת). כי על האדם להסתכל אל תוך הפחד ואל תוך הדבר שמפחיד אותו, ועל האדם לשאול את עצמו, למה אני מפחד ולמה אני לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי? כי הטועים, הם מנסים לברוח מהפחד שלהם. אבל הפחד ממשיך לרדוף אחריהם. ומהפחד, אי אפשר לברוח. והדרך היחידה של האדם לברוח מהפחד ולברוח מעצמו, היא על ידי זה שהאדם ... להסתכל אל תוך מעמקי הפחד שלו, ולנסות להגדיר באופן מדויק את הדבר שממנו הוא מפחד, ולהבין, למה באמת הוא מפחד ממנו. דהיינו, למה באמת אני לא רוצה כך או אחרת. ואיך יתבונן האדם אל תוך הפחד שלו? תשובה: על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, למה אני מפחד מהדבר הזה? ולמה אני לא רוצה את הדבר הזה? וממה באמת, אני מפחד? ומה באמת, אני לא רוצה שיקרה? ולמה ... רוצה שהדבר הזה יקרה? וכל זמן שאין לאדם מושג, למה הוא לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, אז הוא מפחד, מכך שהיא תהיה נגד רצונו. אבל מי שמבין למה הוא מפחד, דהיינו, שהוא מבין למה יש לו רצון שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, הוא לא באמת מפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. משום שהוא חווה את הרצון שלו בצורה אחרת, על ידי הבנת שורש הרצון. וכאשר האדם ... כלל. ולכן, כאשר האדם מנסה להגדיר ולהבין את הפחד, אז בסוף התהליך, הוא מגיע אל הישות שאינה מוגדרת, ואז הפחד מתפרק גם הוא וכולי.

... ואין שום נפרדות כלל? ואולי יש נפרדות, אבל היא נמצאת באחדות עם ההיפוך שלה, שהיא האחדות? ועל האדם לא לפחד מאלו שמעודדים אותו להאמין. אלא עליו לחקור ולדרוש, עד אשר האמת תתברר באשר היא. ועל האדם לזכור, שהשכל שלו עצמו, ...

... כישות נפרדת, כי הוא לא שונה מכל דמות שקיימת בסרט מצויר או בחלום ובתוך מחשבה כלשהם. ועל האדם לא לפחד כלל מהשיגעון שלו, אלא להבין באופן ברור את האינטרס הזה, ורק אחכ לחפש את האמת באמת לגבי עצמו. ועל ...

... חיצונית. וכל אדם שמבין שהכל אחד, ועל ידי זה הוא נהנה מהנפרדות, כגון לדוגמה אדם שנהנה ממשחק כלשהו, ולא מפחד להפסיד בו, כי הוא יודע שגם ההפסד הוא טוב, ואעפכ הוא אומר לעצמו שהוא צריך לנצח, ואעפכ הוא יודע ...

... ישנם מצבים, שהאדם מבין שאכן הוא גורם לעצמו לסבול בגלל השקרים שלו, ואעפכ הוא ממשיך לשקר. וזה משום, שהאדם מפחד לומר את האמת. כי האדם מפחד, שאם הוא יהיה איש אמת, אולי המציאות תהיה רעה. ולמרות שהאדם מבין (באופן חלקי), שהשקר הוא זה שיוצר את הרע, הרי שהשקרים של האדם מגנים עליו בעיניו. והאדם מפחד לשחרר את האחיזה שלו בשקרים שלו, שמא יקרה לו משהו רע. וזה למרות שבאמת, השקרים, הם אלו שאחראים לכך שהאדם מרגיש רע. ולפעמים האדם מבין את כל זה, ואעפכ הוא ממשיך לשקר בגלל שהוא מפחד להיות רק אמיתי. והשאלה היא, מה עושים במקרה כזה? וכפי שכבר ביארתי, שקר באופן מודע, הוא עדיף, מאשר שקר ...

... להיאחז בצורה כלשהי. כי בנקודת האמת שהיא מחויב המציאות, שם אין שום נפרדות ושום ישות כלל. ולכן, אי אפשר לפחד ולסבול באמת. וכל מי שסובל ומפחד, הרי שזה רק משום שהוא טועה במשהו מהאמת. כי מי שיבין באמת, למה באמת הוא מפחד, ומי שיבין באמת, למה באמת רע לו, באותו הרגע ממש, יפסיק להיות לו רע. כי אי אפשר לסבול באמת. ...