... שלפיה קיימת מגבלה מובנית בשכל, אשר לא מאפשרת הבנה מלאה של המציאות כפי שהיא באמת. לטענתו, האדם מניח מראש הנחות יסוד שהן בעצמן לא ודאיות, ומתוך ההנחות הללו שואל שאלות כמו איך נוצר יש מאין? או מי ברא את אלוהים?. אליעד מסביר שכל עוד האדם לא ... מסביר כי האדם צריך קודם כל להגיע לוודאות במשהו אחד לפחות. הוא מציע שיטת עבודה שבה האדם בודק כל הנחת יסוד שלו ולא מתפשר עד שהוא מגיע לוודאות מוחלטת לגבי האמת. אליעד משתמש בדוגמאות מעשיות כדי להמחיש זאת. לדוגמה, כאשר ...

... ברא את העולם אינה נכונה? השאלה מי ברא את העולם? נפוצה מאד, אך אליעד כהן מסביר שהיא מבוססת על הנחת יסוד מוטעית ולכן השאלה עצמה אינה לגיטימית. ההנחה השגויה שעומדת בבסיס השאלה היא שהעולם לא היה קיים מאז ומתמיד, כלומר, שהיה זמן כלשהו בו העולם לא היה ... שהיקום נוצר מתוך המפץ הגדול, ולכן היה חייב להיות משהו או מישהו שיצר את אותו מפץ. אך אליעד מסביר שהנחה זו אינה נכונה: המפץ הגדול אינו מוכיח שהעולם לא היה קיים קודם לכן. כל מה שהמדע עושה הוא להשתמש ... מההווה ולהסיק מסקנות לגבי העבר. המדע מניח שחוקי הפיזיקה שהיו קיימים בעבר הם אותם החוקים שפועלים בהווה, אך זו הנחה בלתי ניתנת להוכחה אמיתית. לדוגמה, אליעד מסביר: גם אם המדע יוכיח שכדור הארץ או היקום החלו בנקודה מסוימת, זו ... ברא את העולם היא חסרת משמעות? אליעד כהן מסכם כי השאלה מי ברא את העולם? היא חסרת משמעות, משום שההנחה שבבסיסה אינה נכונה. הנחת היסוד שהמקום והזמן התחילו להיווצר היא שקרית, ולכן כל ניסיון לחפש את הבורא של העולם הוא ניסיון מיותר שמבוסס על ...

... לזהות את המניע האמיתי? מהו מקור הרצון? האם אפשר לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ... שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה ... המציאות. מהו סיכומו של דבר? השאלה על יש מאין ועל מה גורם לשינוי מובילה לעומק להבין שבבסיס השאלה עומדת ההנחה שיש נפרדות בין דברים. כאשר רואים שהנפרדות אינה מוחלטת, אלא בעצם הכל אחד, מתפוגגת השאלה בסופה. הדרך לחוות זאת ... לי להכין את התשובות, אבל יש תשובה לכל השאלות והיא שהכל אחד. מה הכוונה? כל שאלה בעולם מבוססת על הנחת יסוד שיש דבר והיפוכו, או שני דברים שונים שהם לא אחד. אתה אומר יש זה דבר אחד, אין זה דבר ...

... פירושו, שעל האדם לא להאמין לעצמו, אפילו לא כחוט השערה. ולא להאמין לעצמך פירושו, שעל האדם לא לקבל שום הנחת יסוד שיש לו, כמובנת מאליה, ולא להאמין לשום רצון ולשום שכל עצמי. עד שהשכל והידיעה, מתבררים כאמת מוחלטת. כי האדם ...

... היא אחת, ואין הרבה אמת, אבל שקרים יש הרבה. ומי שיעמיק יראה, כי כל הנל, הוא עצמו מבוסס על הנחת יסוד שהיא עצמה שקרית. ולמה? כי כל הנל שאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, כל זה נכון, רק אם נאמר ...

... להבין, מה הן בדיוק מגבלות התפישה האנושית שלו עצמו? וכיצד השכל עצמו חושב? ואיך השכל מסיק מסקנות? ועל אילו הנחות יסוד, מבוססים חוקי הלוגיקה עצמם? וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא מגלה שהנחת היסוד הבסיסית ביותר של השכל, היא הנפרדות של היש והאין. דהיינו, הנחת היסוד הבסיסית ביותר היא, שהיש ישנו ושהאין איננו. ושאלו, שתי ישויות נפרדות זו מזו, ואפילו מנוגדות והפוכות זו מזו. ועל הנחת היסוד הזו, בנויים כל חוקי הלוגיקה וכל חוויית המציאות של האדם. ואחרי שהאדם מבין ורואה שכל חוויית המציאות שלו כולה, ... סובייקטיבית אישית שלו, שלא בטוח שהיא אכן נכונה באופן מוחלט, עכשיו על האדם לברר עם שכלו, האם באמת זו הנחת יסוד נכונה באמת, שמשקפת את תמונת המציאות כפי מה שהיא באמת. ועל האדם לחקור עם שכלו את מהות היש והאין, ...

... אתה צריך לבדוק קודם כל אם השאלה שלך נכונה. אולי בעצם אין נפרדות באמת, ולכן השאלה עצמה מבוססת על הנחת יסוד שגויה. אולי התשובה לשאלה למה יש נפרדות היא בכלל שאלה אחרת: האם באמת יש נפרדות?. המשמעות העמוקה יותר שאליעד ...

... את המציאות. מדוע כל שאלה וכל תשובה הן בעצם שקר? אליעד כהן מסביר שכל שאלה שאנחנו שואלים מבוססת על הנחות יסוד מסוימות. כל הנחת יסוד היא בעצמה סוג של שקר, מאחר והיא מבטאת תובנה חלקית או מוגבלת של המציאות. לכן, כל שאלה, כשהיא נשאלת ... אליעד כהן מסביר נקודה חשובה נוספת: מי שמחפש את האמת, מנסה להימנע משקר. אך בעצם עצם חיפוש האמת כרוך בהנחה שהאדם כרגע לא יודע את האמת. ההנחה הזו, שהאדם אינו יודע, יוצרת בעצמה מצב של שקר - כי אולי האדם כן יודע את האמת אבל מסרב ...

... הוא כבר אינו שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או אין? כי הוא מבין שכל שאלה נשענת על הנחת יסוד מוטעית. המשמעות של הספק היא ההנחה שיש תשובה מסוימת שהיא נכונה, ואחת שהיא לא. אבל כאשר אדם חוקר נושא לעומקו, הוא מגלה שכל רעיון אפשרי ...

הנחות יסוד, להניח הנחות, שאלות פנימיות, שאלות חיצוניות, שורש השאלות, לשאול שאלות נכונות, לצאת משאלות, שאלת שאלות מהן הנחות יסוד וכיצד הן יוצרות שאלות בחיים שלנו? ההרצאה של אליעד עוסקת בנושא מרכזי של הנחות יסוד והדרך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת על מנת להגיע להבנה מוחלטת ולפתרון מוחלט של בעיות וקונפליקטים פנימיים. אליעד מדגיש כי השאלות שאנו שואלים את עצמנו, גם אם הן פילוסופיות או רוחניות, מבוססות על הנחות יסוד כלשהן שאנחנו מניחים מראש, לרוב בלי להיות מודעים לכך. לפי אליעד, אם האדם באמת רוצה לצאת מתחושת המבוכה, הבלבול, או הסתירה הפנימית שמלווה אותו, עליו לבדוק את אותן הנחות יסוד עליהן מבוססת השאלה שלו. לדוגמה, אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם אני קיים?, האם אני אלוהים או בן ... כוח אחר?, אך הוא מתקשה להגיע לתשובה מוחלטת וברורה. הסיבה, לפי אליעד, היא שהאדם אינו מטיל ספק עמוק מספיק בהנחות היסוד של השאלה. במקום לנסות לענות על השאלה עצמה, עליו לקחת צעד אחורה ולבדוק את הנחות היסוד שמסתתרות מאחורי השאלה. איך לבדוק הנחות יסוד כדי לצאת משאלות? אליעד מציע טכניקה ברורה ופשוטה: כאשר יש שאלה כלשהי שאין לה תשובה ברורה, האדם צריך לבדוק את הנחות היסוד שעליהן היא מבוססת. לדוגמה, השאלה למה אני רעב? מבוססת על הנחת היסוד שהאדם באמת רעב. אך האם זה נכון? האם האדם באמת רעב, או אולי הוא רק מדמיין רעב מתוך שעמום, ... אליעד מדגיש כי לעיתים האדם אוכל מתוך שעמום או מתוך רגש אחר ולא בגלל רעב פיזי אמיתי, ולכן כבר הנחת היסוד אני רעב מוטלת בספק. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם ההולך ברחוב ושואל את עצמו שאלות קיומיות או ... ושינוי שעליהם מבוססות השאלות הללו. אם מניחים מראש שיש נפרדות בין דברים, אז נוצרים שאלות וספקות. אם בודקים את ההנחה הזאת עד הסוף, אפשר להגיע לתובנה שאין הבדל, ואז השאלות נעלמות מעצמן. למה קשה כל כך לשחרר הנחות יסוד חזקות? אליעד מסביר כי ככל שהאדם חווה את המציאות בצורה עוצמתית יותר, כך הוא מתקשה לערער על הנחות היסוד של הקיום שלו. למשל, אדם בטוח בכך שהוא קיים, ולכן מאוד קשה לו לשאול באמת אולי אני בכלל לא ... לי כסף? או האם מה שקרה לי באמת פוגע בי? אלו שאלות שעוזרות להקל על המצוקה היומיומית, ולערער את ההנחות הפשוטות יותר שהאדם מניח. שאלות פנימיות ועמוקות יותר - שאלות כמו האם בכלל יש הבדל בין קיום לאי - קיום? או מי אמר בכלל שמשהו חייב לקרות או לא לקרות? אלו שאלות שמטרתן לערער את ההנחות העמוקות ביותר של האדם, ולקרב אותו להבנה עמוקה של המציאות כפי שהיא. לדוגמה, אם מישהו שואל האם אני חולם ... בין קיום לאי - קיום, ובסופו של דבר לא קיימת בכלל שום שאלה. מדוע יש תחושת זעזוע כשמערערים על הנחות יסוד? אליעד מסביר שכאשר אדם מתחיל לערער את ההנחות היסודיות ביותר של חייו, הוא חווה תחושת זעזוע חזקה, כיוון שכל תפיסת המציאות שלו מתחילה להתערער. ככל שהנחות היסוד שלו היו יותר חזקות, כמו הקיום האישי, הרגשות, החושים והשכל, כך גדול יותר הזעזוע. הוא נותן דוגמה מוחשית לכך ... האדם צריך להיות מוכן להתמודד עם הזעזוע הזה, לא לפחד להטיל ספק בכל, כולל בעצם קיומו שלו, ולהפסיק להניח הנחות שאינן מבוססות. לסיכום, כיצד להגיע לתשובות מוחלטות לשאלות קיומיות? הדרך להגיע לתשובות מוחלטות, לפי אליעד, היא דרך הטלת ספק עמוק בהנחות היסוד. מי שרוצה תשובה מוחלטת צריך לבדוק את המנגנון של השאלות שהוא שואל, ולחפש את הנחות היסוד שעליהן הן מבוססות. עליו לבדוק באופן מוחלט כל הנחת יסוד, בלי להשאיר שום פינה לא ברורה או ספק קטן. ככל שהבדיקה מעמיקה, האדם מגלה שלמעשה השאלות אינן קיימות כלל, מכיוון שכל השאלות והקונפליקטים מבוססים על הנחות לא ודאיות. איך מטילים ספק בהנחות יסוד? מהן שאלות פנימיות וחיצוניות? איך להגיע לתשובה מוחלטת? האם אני קיים או לא קיים? מהן הנחות יסוד? איך להשתחרר מספקות? למה קשה לערער על קיומי?