... אם אדם יגיע למצב הזה, הוא כבר לא יוכל לשאול שאלות, כי השאלה עצמה מבוססת על כך שיש איזו הנחת יסוד שמפרידה בין דבר לדבר אחר. במצב של אי - ידיעה מוחלטת, גם ההבדל בין השאלה לתשובה אינו ברור. זהו ... יש לאין. בסוף לא רואים שיש הבדל בין יש לאין ובמצב זה ממילא אין יותר שאלות. אם נחקור מה הנחת היסוד בסוף לא ניתן לראות הבדל בין יש לאין. בסוף לא מגיעים לשום מסקנה. אם אין מסקנה זה סימן לכך ... שאלה. שאלה: יש חוויית קיום מודעת? זו שאלה של אדם שעדין תקוע בהבדל בין יש לאין. זו שאלה שנובעת מההנחה שיש הבדל בין יש לאין אבל יתכן שהנחה זו אינה נכונה. לכן שלמרות שאין שאלה, השאלה מובנת. שאלה: איך אתה יודע שהגעת לסוף? שאין צורך להמשיך לחפש? ... אין ידיעה שיש הבדל. בסוף זה לא אין הבדל, אלא לא יודע שיש הבדל. כיון שכל השאלות מבוססות על הנחות יסוד, אבל כיון שלא בטוח שהנחת היסוד היא נכונה וכנל כל הנחות היסוד עליהן היא נשענת. בסופו של דבר מגיעים לשאלה שאין לגביה הנחת יסוד. אם מגיעים לשאלה שנדמה שאין לגביה הנחת יסוד סימן הוא שהגעת לסוף ההבנה. אבל אם אין הנחת יסוד ועדין יש לך שאלה, סימן שיש הנחת יסוד שאתה כל כך מאמין בה עד למצב שאינך מבחין שזו הנחת יסוד. יש מצב שאדם אינו יודע מה הנחת היסוד, אבל מצב זה נגרם מכך שאדם כה בטוח בהנחת היסוד כך שאינו מבחין בה. לעומת זאת כשאין באמת שום הנחת יסוד גם אין שום שאלות. שאלה: גמישות מחשבתית עלולה להגיע עד למצב של איבוד שפיות? האמת היא שקל להבין שיש ...

... כמטפל זוגי האם בכיוון של אני מנסה לעזור להם להיות בזוגיות האם בכיוון של אולי עדיף בכלל שיתגרשו נגיד ובהנחה שאני רוצה לעזור להם להיות ביחד מה הגישה הנכונה לעזור להם להיות ביחד מה הנוסחה מה הקו המנחה, אז ... כולם ללא יוצא מן הכלל כאשר שואלים מה הנכון לעשות צריך לשאול מה המטרה שמנסים להשיג. ש: זה לא בהנחה שזה. אליעד: לא יודע אדוני אני לא יודע כלום אני שאלתי מה נכון לעשות אמרתי לך אם אתה מטפל ... בכל מקרה גרוע. ש: בסדר אני רק מנסה להבין למה אני ניסיתי לתת מטרה. אליעד: בסדר עכשיו עוד פעם בהנחה שאנשים אומרים לך אנחנו רוצים להתגרש תעזור להם להתגרש אומרים לך אנחנו רוצים להתחתן תעזור להתחתן תן לנו להיות ... שהם רוצים ומה הם רוצים יותר ולתת להם את מה שאתה חושב שהם יחשבו שזה יותר טוב להם זה בהנחה שאתה רוצה למצוא חן בעיניהם. אבל בהנחה שאתה רוצה לעשות להם טוב בהנחה שלא משנה לך עכשיו מה הם רוצים משנה לך לעשות להם טוב האם אתה אמור לכוון את זה לכיוון ... מה זה טוב. אליעד: שנייה אז האמת היא שאמורים לכוון את זה בכלל לכיוון אחר לגמרי האמת היא כזאת בהנחה שאתה מטפל ואתה רוצה, את נותנת טיפול זוגי למשפחה ואת עכשיו רוצה לעשות להם טוב לא רוצה שהם יהיו ... מה אתה רוצה. מה אתה רצית להגיד? ש: אתה אמרת שנפסלנו בגלל שלא שאלנו מה המטרה אבל לי הייתה הנחת יסוד שהמטרה היא. אליעד: נכון זאת הבעיה שהייתה לך הנחת יסוד ברור שהייתה לך הנחת יסוד אם לא הייתה לך הנחת יסוד לא היית עונה. ש: כן אבל בסופו של דבר גם אתה אמרת שהנחת היסוד היא. אליעד: אני לא יודע כלום אדוני אני שאלתי שאלה מה נכון לעשות צריך להגיד ביחס למה זהו לא ... נבדוק לא שאלת מה אני מנסה להשיג לא משנה מה אמרת בכלל זה הכל סיפורים ואגדות. ש: זה לא הנחת יסוד בסיסית של לעשות להם טוב זאת לא הנחת יסוד מספיק חזקה. אליעד: לא יודע אתה רוצה לעשות להם טוב לך טוב לאלוהים טוב טוב רוחני טוב פנימי לפי הדת לפי זה לא יודע מה יכול להיות הרבה אפשרויות. עכשיו בא נתקדם בהנחה שאתה מטפל זוגי ואתה רוצה עכשיו להביא אותם למצב שיוכלו להיות ביחד כי בממוצע הם רבים והם לא רוצים ... להתגרש, עוד פעם אבל זאת עכשיו שאלה אחרת זה קשור למה שאמרנו קודם עכשיו אני מדבר על נושא אחר בהנחה שרוצים לגרום לשני אנשים להיות ביחד האישה מתלוננת הגבר מתלונן מה הדרך הנכונה לפתור ביניהם את הקונפליקט איך פותרים ... ביחד. אליעד: אבל אמרתי לך שזה לא חשוב בכלל אני מסביר לך. ש: למה? אליעד: כי זה לא רלוונטי בהנחה שאת מטפלת זוגית. ש: אם זוג בא לטיפול זוגי אז זה אומר שהם. אליעד: תקשיבי רגע את פה בכלל אז תקשיבי מה שאני אומר אני כבר עונה לך כרגע לשאלה הזאת זה לא רלוונטי אני שאלתי שאלה אחרת, בהנחה שאת רוצה לעזור להם להיות ביחד לא אכפת לי מה הם רוצים כרגע בהנחה שאת אומרת שלום אני רוצה לגרום להם להסתדר מה הנוסחה שאת צריכה ללכת לפיה כדי לגרום להם להסתדר זאת ...

... של היריב נגדו. הסבר: הדרך לפרק את כל השאלות, היא על ידי שאלות. מדוע? כל השאלות כולן מבוססות על הנחות יסוד כלשהן. אם לא היו לאדם שום הנחות יסוד כלשהן, הרי שלא היו לו שום שאלות. כל שאלה מבוססת על הנחות יסוד. קח שאלה כלשהי, ונסה להבין מהן הנחות היסוד שעליהן השאלה מבוססת. לאחר מכן תחקור את אמיתותן של הנחות היסוד של השאלה, על ידי שתשאל עליהן שאלות. קח הנחת יסוד כלשהו, ותשאל עליה אולי ההפך הוא הנכון?! קח שאלה, מצא את הנחות היסוד שלה, ותאמת אותן על ידי שאלות ישירות למרכז הכוח של הנחות היסוד. הדרך הטובה והמהירה ביותר לפרק הנחת יסוד שקרית, היא על ידי שתוקפים אותה חזיתית ושואלים עליה, אולי ההפך שלה הוא הנכון. הנחת יסוד שקרית = הנחת יסוד שאין לה אחיזה במציאות באמת. כאשר לא מפחדים ומנסים לשלול את הנחת היסוד כולה מהשורש, זו הדרך היחידה לבדוק האם היא אמיתית. אם יש להנחת היסוד הזו אחיזה במציאות, לא תצליח להפוך אותה. אם אפשר להפוך אותה ולעקור אותה מהשורש, הרי שהיא שקר. אל תפחד לחקור את השורש של הנחות היסוד ולשאול על השורש עצמו, אולי ההפך הוא הנכון?! ככל שהאדם מפרק יותר הנחות יסוד שקריות, כך האמת מתגלה לו. בסופו של תהליך, כאשר האדם שואל שאלות על הנחות היסוד של השאלות עצמן, בסופו של דבר הוא מגיע להבנת אמת מוחלטת, אמת שאי אפשר לשאול עליה אולי ההפך הוא ... גם אם האדם מתאמץ לחשוב על ההפך, הוא עדיין מגיע לאותה הנקודה עצמה. כך שבסופו של דבר נשארת רק הנחת יסוד אחת, שהיא האמת, שעליה אין שום שאלות. לסיכום: מכל השאלות ניתן להיפתר רק על ידי ידיעה מלאה של הדבר שעליו קיימות השאלות. מכל הספקות ניתן להיפתר רק על ידי ידיעת האמת. ברמה המעשית: קח כל שאלה ותאתר את הנחות היסוד שבלעדיהן לא הייתה שאלה. נסה להבין מהו הדבר שבלעדיו לא הייתה שאלה. נסה לאתר את הגורם לכך שהשאלה תהייה ...

... זו אינה בהכרח נכונה או מוצדקת, ומציע דרך מפורטת ושיטתית לבדוק אותה לעומק. הוא מציע לשאול שאלות שיבחנו את הנחות היסוד מאחורי המחשבה אני לא מספיק טוב: למה יש לי חוסר ביטחון עצמי? האם כדי לבצע פעולה כלשהי אני באמת ... למה בדיוק? מה מידת הסיכון או הנזק שייגרם אם אנסה לבצע את הפעולה, לעומת התועלת שאקבל? איך בודקים את הנחות היסוד שיוצרות חוסר ביטחון עצמי? הדרך לבדיקת הנחות היסוד כוללת שלושה שלבים מרכזיים: ראשית, לבדוק באופן אובייקטיבי אם האדם באמת לא מספיק טוב. ייתכן שהתחושה הזו אינה מבוססת ... האמת הוא הדרך הישירה והברורה להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי ולצאת ממנו בצורה אמיתית, מציאותית ויעילה. ביטחון עצמי בדיקת הנחות יסוד הבנת האמת מול התחושה התמודדות עם פחד מכישלון איך ליצור ביטחון עצמי? איך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי? האם חייבים ביטחון עצמי כדי לפעול? מדוע מתעוררת השאלה על הנחות היסוד בחוסר ביטחון עצמי? בשיחה מוצגת סיטואציה שבה אדם אומר שיש לו חוסר ביטחון עצמי. הוא נשאל מדוע הוא לא מבצע פעולות מסוימות, ועונה שהוא מרגיש שהוא לא מספיק טוב. מתעוררת השאלה מהן הנחות היסוד שלו, כלומר, מדוע הוא חושב שלא מספיק טוב גורם לו לחוסר ביטחון עצמי. מהן הדוגמאות לשאלות שעולות בהקשר של ... ביחס למה? 6. ואם אינך מספיק טוב, האם זה בהכרח אומר שאינך יכול לבצע את הפעולה? כיצד בודקים את הנחות היסוד האלה? בשיחה מוסבר שיש לבדוק את האמת שמאחורי כל הנחת יסוד. לדוגמה: אדם טוען: אין לי ביטחון עצמי כי אני לא מספיק טוב. נבדוק תחילה האם הוא באמת לא מספיק ... חושב בטעות שנדרש לו כישרון על. לכן בודקים טוב ביחס למה ומה מידת הסיכון והנזק לעומת התועלת. בנוסף, ישנה הנחת יסוד האומרת שאם מישהו לא מספיק טוב, אז בהכרח הוא לא יכול לבצע את הפעולה בביטחון. בשיחה מודגש שייתכן שאפילו ... זאת להגיע לשלמות, הרי שבמקרים מסוימים אפשר לפעול גם עם ספק או להימנע לפי שיקול מושכל. ביטחון עצמי בדיקת הנחות יסוד הבנת האמת מול התחושה התמודדות עם פחד מכישלון עכשיו נניח שבן אדם יש לו חוסר ביטחון עצמי הוא מרגיש ... עצמי? אני מרגיש שאני לא טוב מספיק, לא מספיק טוב. עד כאן יכול להיות סיפור כזה והשאלה היא מה הנחות היסוד, עכשיו ואז כדי לצאת מזה נניח צריך לבדוק מה האמת לבדוק את הנחות היסוד ולבדוק אם הן אמת. מה הנחות היסוד של הבן אדם זאת השאלה, בן אדם אומר יש לי חוסר ביטחון עצמי כי אני לא מספיק טוב. ש: ... לעשות משהו הוא חושב שהוא צריך להיות טוב. אליעד: אתה הבנת מה אני שאלתי מה אני שאלתי? ש: מה הנחות היסוד. אליעד: כן. ש: של אדם שחושב שאם הוא רוצה לעשות איזה פעולה והוא מרגיש שהוא לא מספיק טוב. אליעד: ... מרגיש שאני לא מספיק טוב, אוקי בא נבדוק האם אתה מספיק טוב? אבל זה לא נכון יש פה עוד הנחת יסוד, כאילו זה נכון שצריך לבדוק האם אתה מספיק טוב אבל צריך גם לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שאם אתה לא מספיק טוב אז אין לך ביטחון עצמי זאת גם כן הנחת יסוד. יכול להיות שאתה לא מספיק טוב ועדיין אתה יכול להיות לך ביטחון עצמי ומה שהוא אמר זה גם כן ... טוב אז רוב האנשים יבדקו רגע אני באמת טוב אני לא טוב אני כן טוב אבל יש פה עוד הנחות יסוד האם בכלל אתה אמור להיות מספיק טוב חייב שתהיה מספיק טוב, אולי זה טוב שאתה לא מספיק טוב. עכשיו ... להיות שאתה צריך לעשות את הפעולה. אני חוזר ואומר עוד פעם שמה שאני מנסה להגיד זה שיש פה הרבה הנחות יסוד זאת לא הנחת יסוד אחת יש פה כמה וכמה הנחות יסוד אפשר לבדוק את כולן. הבנו את הסיפור? ש: אפשר להוסיף שבן אדם יכול להיות בנקודת זמן מסוימת שהוא מרגיש ...

... רק משום הצורה שבה הוא מחפש את הפתרונות. הצורה שבה האדם מחפש את הפתרונות לבעיות שלו, היא תוצאה של הנחות היסוד שלו. האדם מניח הנחות יסוד כלשהן, ועל בסיסן של הנחות היסוד האלו הוא מנסה למצוא פתרון לבעיות שלו. הדרך הטובה ביותר למצוא את הפתרון האמיתי כאשר לא מוצאים את הפתרון, היא על ידי בדיקת הנחות היסוד שעל בסיסן האדם מחפש את הפתרון. כאשר האדם בודק את הנחות היסוד שלו לעומקן, על ידי זה הוא מגלה שישנן הנחות יסוד שלא בהכרח שהן נכונות. הנחות היסוד האלו שאינן נכונות, הן אלו שחוסמות את האדם מלמצוא את הפתרון האמיתי. וזה משום שהן מצמצמות את החשיבה שלו ולא מאפשרות להגיע אל האמת. כאשר קיימת אצל האדם אפילו הנחת יסוד אחת כלשהי שאינה נכונה, הנחת היסוד הזו היא הגבול שמפריד בין האדם לבין הפתרון לבעיה שלו. הנחת היסוד השגויה מטעה את האדם ולא מאפשרת לו לראות את הדברים כפי שהם באמת. ולכן האדם אינו מוצא את הפתרון. כאשר האדם בודק את הנחות יסוד שלו, בודק אותן בצורה יסודית לעומק, על ידי זה הוא מגלה שמרחב האפשרויות שלו גדל. הוא כבר לא מצומצם לטווח מאוד ספציפי של פתרונות, אלא כמות הפתרונות גדלה. אם אינך מוצא את הפתרון, הרי שקיימת אצלך הנחת יסוד כלשהי שגויה. הנחת יסוד שגויה יכולה להיות, גם מההיבט שבו האדם חושב בטעות, שכדי שיהיה לו טוב, המציאות צריכה להיות דווקא בצורה כלשהי. גם זו הנחת יסוד שגויה. כאשר האדם חוקר את כל הנחות היסוד שלו, על ידי זה הפתרון צץ מעצמו. וכאשר האדם מאמת את כל הנחות היסוד שלו בשלמות אמיתית, אז הוא מגלה שהבעיה בכלל לא קיימת. הוא אינו מוצא את הפתרון, הוא פשוט מבין שאין ... שבמציאות, כך הוא נהנה יותר ממנה. ומי שמבין את המציאות בשלמות, טוב לו תמיד. ברמה המעשית: פשוט תחקור את הנחות היסוד שלך באשר הן. עד שהבעיה תעלם מעצמה.

... אך כשמדובר בהשפעות בעולמות העליונים, האדם אינו רואה זאת, ולכן הוא צריך להאמין. אליעד מפרק את הטענה הזאת לכמה הנחות יסוד ומראה את הקשיים בכל אחת מהן: הנחת יסוד ראשונה: שאכן הפעולה שאנחנו עושים משפיעה על העולמות העליונים. הנחת יסוד שנייה: שאם הפעולה משפיעה בעולמות העליונים, אז בהכרח צריך להתחשב בזה ולפעול בהתאם. הנחת יסוד שלישית: ההשפעה השלילית כביכול, אינה מלווה בהשפעות חיוביות בעולמות העליונים. הנחת יסוד רביעית: שמה שמוגדר כרע בעולמות העליונים הוא אכן רע באופן מוחלט. אליעד מסביר שכל אחת מההנחות האלה אינה ודאית, ושהיא מבוססת על אמונה בלבד. כלומר, גם אם נאמר שפעולה מסוימת מזיקה לעולמות העליונים, עדיין ייתכן ... בשכר ועונש כי הם לא מודעים לתהליך החשיבה שלהם. הוא מסביר שכל פעולה נתפסת כטובה או רעה רק ביחס להנחות מסוימות שקיבלנו מראש, ושהפחד מהתוצאה בעולמות העליונים נובע מאמונה שנבנתה על בסיס אותן הנחות יסוד לא מוכחות. לדוגמה, אדם שמרגיש חרדה בגלל שהוא חושב שהוא פועל בניגוד לרצון אלוהים, חווה זאת רק בגלל מערכת ...

... אדם צריך לחשוב על מנת שיבצע את אותה פעולה. למשל, מוכר שרוצה למכור מוצר צריך לשאול את עצמו אילו הנחות יסוד צריכות להיות ללקוח שלו כדי שיחשוב שראוי ונכון לקנות את המוצר הזה. אך יש נקודה חשובה נוספת: לא תמיד ההנחות של המשכנע נכונות. לפעמים המוכר חושב שאם הלקוח יחשוב בדרך מסוימת הוא יקנה את המוצר, אבל בפועל יכול להיות שהלקוח בכלל יחשוב אחרת. לכן, תמיד יש לזכור שמדובר בהנחות סובייקטיביות של המשכנע. לדוגמה, מפלגת אופוזיציה שרוצה לשכנע אנשים להצביע לה יכולה להשתמש בשכנוע ישיר ולומר: תצביעו לנו, או ... כל להבין איך הוא חושב. המשכנע צריך לדמיין שהוא האדם השני, ולשאול: אם הייתי הוא, עם האמונות, הדעות, המחשבות וההנחות שלו - מה הייתי צריך לחשוב כדי לבצע פעולה מסוימת? חשוב לשים לב לנקודת מבטו של האדם השני, ולא ... מה טוב לו, מה רע לו, במה הוא מאמין, מה חשוב לו ומה לא. לאחר מכן, אפשר להבין מהן ההנחות שאם אותו אדם יחשוב עליהן, הוא יגיע לבד למסקנה הרצויה. למה חשוב לבדוק את ההנחות של עצמך לפני שכנוע אחרים? הדבר החשוב ביותר לשיפור יכולת השכנוע, הוא בדיקה עצמית של ההנחות של המשכנע. אדם צריך לקחת כל רעיון שנראה לו נכון ולשאול למה אני חושב שזה נכון? ואז לחקור את ההנחות שלו לעומק. ככל שאדם בודק יותר את הנחות היסוד של עצמו, הוא מבין טוב יותר איך עובד מנגנון המחשבה שלו ושל אחרים. יש גם לבדוק אם ההנחות שלו ... מסקנה כלשהי. כך, אדם יכול להגן על עצמו מפני שכנוע עקיף או מניפולציה, ולפתח מודעות מוגברת למסר תת הכרתי ולהנחות היסוד שמאחורי המילים שנאמרות. איך לשכנע אנשים? מה זה שכנוע עקיף? איך לשתול מחשבות? מסר תת הכרתי איך לזהות מניפולציה? ... בשביל שהוא יקנה את המוצר הזה, בשביל שהוא יעשה את הפעולה הזאת? איזה דברים, במילים אחרות זה לשאול מה הנחות היסוד שאני כמוכר מניח שהלקוח צריך להניח אותם כדי לקנות את המוצר, כדי לעשות את הפעולה. ותשימו לב שאני מחדד פה שכשבן אדם שואל את עצמו מה הנחות היסוד שהוא הלקוח צריך להניח בשביל שהוא יעשה ככה וככה הדיון הזה כולו מתרחש במוחו של המוכר, זאת אומרת זה המוכר שאם הלקוח תהיה לו הנחת יסוד כזאת וכזאת אז הוא יעשה ככה וככה וזה לא בהכרח בטוח נכון גם את זה המוכר צריך לזכור ולכן ... אם הוא יחשוב אותם הם יכריחו אותו לחשוב את המחשבה שתוביל אותו לבצע את המשימה ואז בהנחה שמצאנו את ההנחות יסוד ואת הרעיונות הבסיסיים שהבן אדם צריך לחשוב אותם כדי שהם יגרמו לו לחשוב את מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב ... למישהו אחר. שכנוע ישיר ושכנוע עקיף אז עוד פעם לוקחים את הרעיונות שרוצים שהבן אדם יחשוב אותו, שואלים מה הנחות היסוד שאותם הוא צריך לחשוב כדי לעשות את הפעולה ומנסים לשכנע אותו בהם. עכשיו לפעמים יש מצבים שבהם אם בן ... עושים את זה בשכנוע עוד יותר עקיף, זאת אומרת אנחנו צריכים לבדוק איזה דברים בן אדם צריך לחשוב, מה הנחות היסוד שבן אדם צריך לחשוב כדי שהן יגרמו לו לחשוב הנחות יסוד מסוימות שיגרמו לו לחשוב את מה שאנחנו רוצים בסוף שהוא יחשוב. פה לצורך העניין יש את מה שאנחנו רוצים ... שאנחנו מנסים לשכנע אותו לעשות את הפעולה הזאת או לחשוב את המחשבה הזאת, מה אנחנו נעשה? אנחנו נשאל מה הנחות היסוד שצריכות להיות פה שהן יגרמו לו להניח את ההנחות היסוד האלה שהן יגרמו לו לחשוב את המחשבה הזאת שהיא תגרום לו לעשות את הפעולה הזאת וכן הלאה עושים שכנוע ... השאלה בעצם איך בן אדם, אחרי שהבנו מה זה שכנוע עקיף בהנחה שהבנו, איך בן אדם יכול לדעת מה הנחות היסוד שבן אדם אחר צריך לחשוב אותם כדי לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב? אז התשובה יש פה כמה ... אולי ככה וככה וללכת אחורה ואחורה. ככל שבן אדם עושה את זה יותר, ככל שבן אדם בודק יותר את ההנחות יסוד של עצמו בן אדם בודק למה אני עצמי חושב ככה וככה? בגלל זה וזה, ולמה אני חושב זה וזה? ... נכון, אולי הפוך אולי זה בדיוק הפוך. ככל שבן אדם בודק יותר את הדברים האלה הוא בודק יותר את ההנחות יסוד של עצמו ככה הוא מתחיל לקבל הבנה מעמיקה יותר על איך עובדים רעיונות ואז הוא יודע הרעיון הזה מוביל ... זה דומה למה שאמרתי קודם אבל שונה טיפה, בן אדם צריך לשאול את עצמו האם זה שאני מניח את הנחת היסוד 1,2,3,4,5 האם זה מחייב אותי להסיק את המסקנה שהסקתי או לא מחייב אותי? אם זה מחייב אותי למה זה ... בן אדם אומר אוקי אני חושב את זה בגלל שאני חושב את זה אבל אם זה שאני חושב את הנחת היסוד הזאת האם זה מחייב אותי לחשוב ככה וככה או שזה רק מאפשר לי, או שזה רק מעודד אותי לחשוב ככה וככה. למה אני, עכשיו אליעד, למה אני אומר את הנושא הזה כי בן אדם יכול בעצם ללמוד על הנחות יסוד ואז לעשות השלכה לבן אדם השני והשלכה שהוא עושה לבן אדם השני היא לא תהיה נכונה כי אצל הבן ... השני למרות שהוא חושב ככה אז זה לא גורם לו להסיק את המסקנה הזאת שרציתי שהוא יסיק?, תשובה כי הנחת היסוד שחשבת שהובילה אותך למסקנה הנחת היסוד הזאת לא חייבה אותך להגיע למסקנה או היא בפני עצמה לא הכריחה אותך להגיע למסקנה שאותה חשבת היא רק ... שזה נכון ובן אדם שואל את עצמו מי אמר שמה שאני חושב שזה נכון שזה נכון? ואז הוא מגיע להנחות יסוד מסוימות, הוא רואה אני מניח שככה וככה ולכן ככה וככה ואז הבן אדם צריך לשאול את עצמו, אם בן אדם רוצה להיות בטוח ב100% שהוא יכול לקחת את הנחות היסוד האלה ולהלביש אותם על מישהו אחר והוא יגיע בדיוק לאותה מסקנה שהוא הגיע, אוקי מה שהוא צריך לעשות זה לשאול את עצמו האם הנחות היסוד האלה מחייבות את מי שחושב אותן להסיק את המסקנה הזאת, האם יכול להיות שאם בן אדם אחד בעולם שיניח את אותן הנחות יסוד ויגיע למסקנה אחרת?, לפעמים התשובה תהיה לא, מי שמניח את הנחות היסוד האלה מחויב ב100% אחוז להסיק את המסקנה הזאת והזאת. במקרה כזה זה אומר שאם אתה רוצה לגרום למישהו להסיק איזו מסקנה אתה יכול לקחת את הנחות היסוד האלה לשכנע אותו בהנחות היסוד האלה והוא יסיק את המסקנה. יחד עם זאת יש מצבים שבהם הוא יגיד לא, למרות שאני חושב את זה ... אולי הוא יסיק מסקנה אחרת, ואז צריך לקלוט רגע אבל למה שהוא יחשוב אחרת כי אולי יש פה עוד הנחת יסוד שלא רלוונטית לגביו, אולי איזו הנחת יסוד מסוימת אפשר לפרש אותה בכמה דרכים, אולי אפשר להסיק ממנה כמה מסקנות וכו. בשורה התחתונה ככל שבן אדם לוקח יותר מסקנות שהוא בכבודו ובעצמו חושב שהן נכונות ושואל את עצמו למה אני חושב שהן נכונות, מה ההנחות יסוד שלי, מה האמונות שאני מאמין בהן שגורמים לי בתת מודע שלי שגורמים לי לחשוב שמשהו מסוים נכון?. ואז הוא לוקח את האמונות האלה ושואל ומי אמר שהאמונות האלה נכונות, מה ההנחות יסוד שעומדות מאחוריהן. ככל שהוא עושה את זה יותר פעמים כך הוא יותר לומד איך המוח של עצמו משתכנע בשכנוע ... לחשוב אחרת? כן הוא יכול לחשוב אחרת, אז למה הוא חושב את זה אם הוא יכול לחשוב אחרת, מה הנחות היסוד שלו עוד יותר איזה עוד הנחות יסוד יש לו?. הבן אדם שחוקר את הדברים האלה הוא מתחיל לראות את המציאות שלנו בצורה שונה. מה זאת אומרת כשהוא רואה בן אדם עושה פעולה כשהוא רואה פעולה מתרחשת, כשהוא רואה איזה רעיון הוא רואה מה הנחות היסוד שעומדות מאחורי אותו רעיון, מה הבסיסים מהאמונות שנמצאות בבסיסו של אותו רעיון. וכשבן אדם מתחיל לראות את המציאות שלנו ... פתאום יכול מעוד היבט לראות אני בעצם רואה שהסיפור הזה והזה הוא בעצם הקדמה הוא בעצם מבוא, הוא בעצם הנחת יסוד חלקית אפילו שמעודדת אותי לחשוב ככה וככה וזה מזה אני מסיק ככה וככה ואז אני עושה ככה וככה. זאת ...

הנחות יסוד, איך למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד איך מוצאים הנחות יסוד בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר לעומק על הנחות יסוד, מדגים כיצד למצוא אותן ומדגיש את החשיבות של איתור מלא ומדויק שלהן. הנחת יסוד מוגדרת כרעיון בסיסי שחייב להתקיים כדי שהמסקנה תתרחש. במהלך ההסבר, אליעד כהן נותן שיטות ודרכים לוגיות לבדוק אם אכן מצאנו את כל הנחות היסוד ואיך לדעת שלא פספסנו אף אחת. מהן הנחות יסוד ואיך אפשר לפספס אותן? אליעד מסביר שהרעיון של הנחות יסוד מבוסס על לוגיקה פשוטה: אם יש מסקנה (X), היא נובעת משילוב מסוים של הנחות יסוד. לדוגמה, אם הרעיון X נובע מארבע הנחות יסוד - נקרא להן A, B, C, ו - D - אז כדי שהמסקנה תתממש, חייבות כל ההנחות להתקיים יחד. מספיק שהנחה אחת חסרה, והמסקנה לא תתקיים. כלומר, אם תגיד שהמסקנה X נובעת רק מ - A, B ו - C, כשבמציאות חייבים גם את D, פספסת את אחת ההנחות היסודיות. כך אפשר לטעות ולחשוב שהבנת את הנחות היסוד, כשבפועל חסרה לך אחת או יותר. איך אפשר לפספס הנחת יסוד נוספת? הדרך השנייה לפספס הנחת יסוד היא אם אומנם מצאת את כל ההנחות הדרושות למסקנה, אבל ייתכן שיש גם הנחות יסוד אחרות שמובילות לאותה תוצאה בדיוק, ללא קשר לאלו שמצאת. אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: גם אם מצאת שהרעיון X נובע מהנחות A, B, C, ו - D, ואלו באמת מספיקות כדי להוכיח את X, עדיין קיימת האפשרות שהתוצאה X תתקיים ... אחרות לחלוטין (למשל Y ו - Z), שאותן לא איתרת. לכן כשאתה שואל איך אני אדע שמצאתי את כל הנחות היסוד?, אתה צריך לבדוק שני דברים שונים לחלוטין: האם ההנחות שמצאת באמת מחייבות את המסקנה? האם קיימות הנחות יסוד אחרות, שלא התייחסת אליהן, שגם הן יכולות להוביל לאותה המסקנה? אליעד מדגיש שיש להקפיד לשאול את שתי השאלות בנפרד, אחרת יש סיכון לפספס את ההבנה המלאה. איך לדעת שהנחות היסוד באמת מחייבות את המסקנה? כדי לוודא שהנחות היסוד אכן מחייבות את המסקנה, אליעד ממליץ לשאול את עצמך שאלה פשוטה: האם ייתכן מצב שבו ההנחות האלו נכונות, אבל המסקנה לא מתקיימת? אם אתה יכול לחשוב על מצב כזה, סימן שההנחות האלו לא מחייבות את המסקנה. לדוגמה, אם הנחת שלא הזמנת מישהי לסרט, ולכן היא לא רוצה לדבר איתך, שאל את עצמך - האם אפשרי שלא תזמין אותה ... היא תרצה לדבר איתך? אם התשובה חיובית, סימן שההנחה לא מחייבת במאה אחוז את המסקנה. איך לדעת שלא פספסת הנחות יסוד נוספות? אליעד מדגים גם את האפשרות ההפוכה, שבה ההנחות שמצאת כן מחייבות את התוצאה, אבל עדיין חסרות הנחות נוספות שלא התחשבת בהן. למשל, בחורה לא מדברת איתך כי לא הזמנת אותה לסרט, אבל אולי גם בגלל סיבות ... האם ניתן לקיים את התוצאה ללא אחת מהרגליים? אם התשובה שלילית, משמע שכל הרגליים הכרחיות, וכל אחת מהן היא הנחת יסוד חשובה. האם התוצאה מחייבת בהכרח את הסיבה? אליעד מציג גם את הרעיון שאין לבלבל בין סיבה ותוצאה. יכול להיות מצב שהמסקנה (X) נובעת באופן ודאי מהנחות מסוימות (A, B, C, D), אבל היא גם יכולה לנבוע מסיבות אחרות לגמרי. לדוגמה, אם אדם מת אחרי שירו ... היריות הן אכן סיבה אפשרית ומספיקה למוות, אבל הן לא בהכרח הסיבה היחידה האפשרית. לכן, גם כאשר אתה בטוח שההנחות שמצאת אכן מובילות למסקנה, עליך תמיד לבדוק אם קיימות עוד סיבות אלטרנטיביות שהיו יכולות להוביל לאותה תוצאה. לסיכום, כדי לוודא שמצאת את כל הנחות היסוד, יש לבצע שני שלבים הכרחיים: לוודא שכל ההנחות שמצאת אכן הכרחיות ומספיקות למסקנה. לבדוק האם ייתכן שקיימות סיבות או הנחות יסוד אחרות שיכולות להוביל לאותה המסקנה. כך ניתן להבטיח שהמסקנה שהגעת אליה מבוססת באופן מלא ומדויק, ללא השמטות של הנחות יסוד. איך למצוא הנחות יסוד? איך לבדוק לוגיקה של טיעונים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד

... ופגיעה באנשים גדול מהתועלת, מה שגורם לו לפחד קיצוני. אליעד כהן מגדיר את הפחד הזה כפחד המבוסס על שתי הנחות יסוד עיקריות: הנחת יסוד ראשונה: קיימת אפשרות שהוא ישתגע ויפגע באנשים (מציאות). הנחת יסוד שנייה: אם הוא אכן ישתגע ויפגע באנשים, הדבר יהיה רע (רצון). את ההנחה הראשונה אליעד מחלק לשני חלקים נפרדים וברורים: ישנה אפשרות שהאדם ישתגע בכלל. אם הוא ישתגע, אז הוא בטוח יעשה ... וירה באנשים הוא אומר אני מפחד שגם לי זה יקרה. עכשיו אז מה שבקיצור צריך לעשות זה לבדוק מה הנחות היסוד שלו אז קודם כל אנחנו תמיד מתחילים כל פחד מבוסס על שתי הנחות יסוד רצון ומציאות, אחד הוא חושב שיש אפשרות שהוא ישתגע ויפגע באנשים שתיים הוא חושב שאם הוא ישתגע ויפגע באנשים שזה רע עד כאן הבנו זה מחלקים את זה קודם כל לשתי הנחות יסוד בסיסיות. אבל האמת היא יש לנו מציאות ורצון אז בתוך הרובריקה של המציאות זה מתחלק לשני חלקים, מה אמרנו ... אליעד: יפה עכשיו שימו לב בא ניקח את המציאות הוא אומר אני יכול להשתגע ולירות באנשים אז יש פה הנחת יסוד של המציאות אבל את זה אני יכול לחלק לשתי הנחות יסוד אחד הוא מניח שיש אפשרות שהוא ישתגע שתיים הוא מניח שאם הוא ישתגע זה יגרום לו לירות באנשים זה שתי הנחות יסוד שונות, זאת אומרת אם נגיד הוא היה בטוח שהוא יכול להשתגע אבל הוא היה בטוח שאם הוא ישתגע הוא ... לכעוס על מישהו שהוא אוהב או משהו כזה או את כל התסביכים שיש לו בן אדם נגיד אנחנו מניחים הנחת יסוד שבן אדם שיורה באנשים זה כי הוא כועס עליהם נגיד ככה אנחנו מניחים ואז צריך לשאול אותו למה לדעתך ...

... במהותן חוזרות על עצמן ודרכי הפתרון לבעיות השונות, די זהים. וצורת הניתוח של בעיות, די זהה אחת לשניה. לבדוק הנחות יסוד, להבדיל בין עובדה לפירוש, לבדוק מה האמת, לעשות ניתוח סיבתיות, ולהסיק מסקנות וכולי. ולכן יש גם דרך נוספת, שהיא ... לנתח את השאלה שלו. ואז המיקוד הוא, בללמוד איך לחשוב, ללמוד לקחת את השאלה ולחלק אותה לחלקים, לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, לזהות איזו הנחת יסוד היא עובדה ואיזו הנחת יסוד היא פירוש, ללמוד לעשות ניתוח סיבתיות, ללמוד לנתח לחשוב ולהסיק מסקנות. ואז בדרך הקשה, דהיינו, בדרך הארוכה והקצרה, כך ... באופן עצמאי. תאורטית ועקרונית זה אפשרי. אבל זה מגדיל את הסיכוי, לכך שהוא יתחשמל בדרך... לדוגמה העניין של למצוא הנחות יסוד, ברמת העיקרון כל דבר אפשרי לפרק אותו, עד לרמה של מי אמר שיש הבדל בין יש לאין, ולהטיל ספק ... אבל כאשר אדם לומד לחשוב, הוא לא צריך לרוץ הרחק מידי, אלא הוא צריך בתור התחלה ללמוד לזהות, באיזה הנחות יסוד להטיל ספק ובמה לא להטיל ספק. מה כן אפשרי להניח כעובדה ומה להגדיר את זה כפירוש. כי אם לא, ... לתוצאה ובין התוצאה לסיבה. אבל צריכים לדעת מאיפה להתחיל להתמקד, כדי לא ללכת לאיבוד. וכאשר בן אדם מנסה לאתר הנחות יסוד של רעיון, הוא צריך לדעת איך לסדר את הנחות היסוד בסדר נכון. ועד היכן לפרק את הנחות היסוד ומה לא להגדיר כהנחת יסוד, אלא לקבל את זה כאמת מוחלטת שאינה הנחת יסוד. וכאשר לומדים לחשוב לבד ובאופן עצמאי, מאוד קל ללכת לאיבוד ולהתייאש. או לחשוב שאתה חכם, למרות שאתה בדרך לבית ... לעשות לעצמו כאב ראש, שלא מחויב לעבור אותו בהתחלה. וכמובן אני אוסיף, שללמוד ממני איך לחשוב בהיגיון, זה הכל בהנחה שאני יודע לחשוב בהיגיון ושאני יודע ללמד לחשוב בהיגיון. וגם זאת הנחת יסוד וכולי. אבל בטוח נכון, שאני מלמד את האדם לחשוב בצורה מסוימת. האם היא חשיבה הגיונית או לא, זאת שאלה ...