אטיולוגיה, סיבתיות, אקראיות, זמן ומקום, סיבה ותוצאה, סיבתיות מעגלית, חוק סיבה ומסובב, יחסי סיבה ומסובב, קשר של סיבה ומסובב, סיבתיות פנימית, סיבתיות ... אליעד מסביר את סוגי הסיבתיות השונים. הוא מציין את סיבתיות הזמן והמקום, סיבתיות של בחירה, סיבתיות של חשיבה, סיבתיות אקראית, ועוד סוגים שבהם יש השפעות ותהליכים המובילים אותנו לתוצאה מסוימת. כל אחד מהסוגים האלה יש להחיל בהבנת תהליכים וההבנה ...

סיבתיות, אקראיות, יש אלוהים, אין אלוהים, הסיבה של כל דבר, למה דברים קורים? לחקור את המציאות, להבין כל דבר, טוב ורע, לרצות במאה אחוז, רוחניות, מודעות עצמית, אין הבדל בין יש לאין האם יש סיבה או שהכל אקראי? אליעד כהן מסביר שכשאדם בוחן את המציאות, הוא נתקל בשאלות כגון: למה דברים קורים דווקא באופן שבו הם קורים? מדוע השמש נמצאת במיקום מסוים ולא במקום אחר? שאלות אלו מביאות לחקירה עמוקה של מושגי הסיבתיות והאקראיות. האם הרצון האמיתי יכול להשתנות? אליעד מסביר שהאדם נתקל בקונפליקטים בין המציאות לבין הרצונות שלו. למשל, אדם שנמצא במדבר ... שואל מדוע השמש נמצאת דווקא במקום מסוים, הוא מנסה להבין אם יש סיבה לכך, או שאולי הכל מתרחש באופן אקראי לחלוטין. אליעד מציג נקודה חשובה: אם המוח מתרגל לחשוב באופן סתמי ללא סיבה ברורה (לדוגמה, אדם שאוכל בלי מטרה ... אך הגישה הנכונה היא לחקור ללא סוף, להבין את הסיבות לדברים, גם אם המסקנה תהיה שאין שום סיבה ושהכל אקראי. לדעת אליעד, הסיבה האמיתית היא האין - סיבה, כלומר, המקור של כל הסיבות הוא מצב ללא סיבה. בסופו של ... לשאול את עצמו האם גם הטבע מתוכנן בצורה סיבתית ומודעת, או שאולי הוא מקרי לחלוטין. כשאדם אומר שהמציאות היא אקראית, עדיין ניתן לשאול: למה המציאות אקראית דווקא באופן שבו היא אקראית? במילים אחרות, גם אם מחליטים שהכל מקרי, עדיין נשאלת השאלה מה הסיבה לכך שהמקריות היא דווקא כזו. איך מושגים ... עדיין הם מנוגדים לחלוטין, כי האחד הוא בדיוק ההפך המוחלט של השני. מה הקשר בין תפיסת טוב ורע לסיבתיות ואקראיות? אליעד מסביר שמושגי הטוב והרע תלויים באופן ישיר בתפיסת הסיבתיות. אדם חש תחושת טוב כאשר הוא מאמין שהדבר שקורה ... מצד שני, הוא סובל כשדברים קורים באופן שנתפס בעיניו כחסר סיבה או תכלית. אם אדם מתרגל לראות את הכל כאקראי לחלוטין, הוא עשוי לאבד את היכולת לחוות משמעות, וכך למעשה לא יחווה טוב או רע במובן העמוק. מצד שני, ... כל עוד יש שאלה, זה אומר שהאדם עדיין תופס נפרדות ולכן הוא ממשיך לחקור. האם יש אלוהים? האם הכל אקראי? מהי סיבתיות? למה דברים קורים? מה ההבדל בין יש לאין? איך להגיע להבנה מלאה של המציאות? מה הקשר בין ...

... לחלוטין. אליעד מסביר כי הצלחה כזו דורשת סדר וארגון כי השגת מטרות מוגדרות לא יכולה להסתמך על מזל או אקראיות. מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות בהשגת מטרות? ישנם שני דרכים להגיע לתוצאה מסוימת: אקראיות וסיבתיות. כאשר מדובר בהצלחה אמיתית, הדרך הנכונה היא סיבתית, כלומר, פעולות ברורות, סדר יום, ותוכנית פעולה מבוססת על תוצאה. אליעד מציין שמי שמסתמך על מזל בלבד (אקראיות) - כמו במקרה של זכיית לוטו או גילוי נפט במקרה - סיכוייו להצליח בדרכים המוגדרות והספציפיות נמוכים בהרבה. הצלחה ... מדויקות. כאשר אין סדר ברור, מה שקורה זה שהאדם עושה מה שבא לו בכל רגע, כלומר, הוא פועל בצורה אקראית, מה שמקטין את סיכוייו להשיג מטרה ברורה ומוגדרת. איך להוציא לפועל סדר וארגון בחיים? אם אדם מעוניין להצליח, עליו ... והארגון בחיים להצלחה. מי שמעוניין להצליח בהשגת מטרות ברורות ומוגדרות צריך להפעיל סדר יום מסודר, להתמקד במטרות סיבתיות ולא אקראיות, ולפעול באופן עקבי ומדויק. בכך, הוא יוכל למקסם את הסיכוי להצלחה בתחום שבו הוא מעוניין. איך לפתח סדר וארגון בחיים? אושר ללא תנאים - האם הוא תלוי במשהו? איך עובדת סיבתיות ומה ההבדל בין סיבה לאקראיות? טיפים להתייעלות ולהצלחה בעסקים האם אפשר להיות מאושר בלי סדר וארגון? אושר אמיתי הוא מצב שלא תלוי בתנאים חיצוניים. ... שיטתי ומתוכנן. כאן נכנס לתמונה נושא הסדר והארגון: מי שרוצה להגיע ליעדים ברורים וספציפיים לא יכול להסתמך רק על אקראיות, אלא צריך לפעול מתוך סדר, שיטה ותוכנית פעולה סיבתית. כיצד קשורים אקראיות וסיבתיות ליכולת להצליח? יש שתי דרכים מרכזיות להגיע לתוצאה מסוימת: אקראיות: אפשר לקוות ליפול על תוצאה טובה סתם כך. לדוגמה, לזכות בלוטו במקרה, למצוא נפט מתחת לבית במקרה או כל ... בהתאם לתוצאות. ככל שמישהו מסודר יותר, כך הוא מסוגל להגיע למטרות מוגדרות בדיוק רב יותר. לעומת זאת, מי שמתנהל באקראיות, פועל באופן רגעי לפי בא לי / לא בא לי ללא תוכנית מוגדרת, מסתמך על סיכוי נמוך הרבה יותר ... ולבדוק אם הוא עובד, ובמידת הצורך לשנות ולעדכן. מי שלא מוכן להתאמץ ולהיות מסודר, יכול כמובן לנסות להצליח בצורה אקראית, אבל הסיכוי נמוך בהרבה. לעומת זאת, בנאדם מסודר, שיודע מה עליו לעשות לפני מה, ומשקיע בבדיקת האפשרויות ובתכנון הדרך, ... לפתח סדר וארגון בחיים? אושר ללא תנאים - האם הוא תלוי במשהו? איך עובדת סיבתיות ומה ההבדל בין סיבה לאקראיות? טיפים להתייעלות ולהצלחה בעסקים

... כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי הסיבה הראשונה, אלא מהי בעצם ... להם סיבה חלשה. ויש דברים אחרים שהאדם קורא להם העדר סיבה. כגון לדוגמה הגרלת לוטו, שבה המספרים יוצאים בצורה אקראית. דהיינו, ללא סיבה הנראית לעין. כי בעולם שלנו יש גם דברים אקראיים. בפרט בעולם התת אטומי, כידוע לאלו שלומדים פיזיקה קוונטית וכיוב. ויש בעולם שלנו כל מיני דברים שהם נראים כחסרי סיבה. ובתוך הבסיס של החומר של העולם, בתוכו יש אירועים שנראים כחסרי כל סיבה לחלוטין וכאקראיים לגמרי. ועל האדם לנסות להתבונן לא רק בתופעות של סיבה, אלא גם בתופעות שנראות כהעדר סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו, מדוע בעצם לדבר אחד הוא קורא דבר אקראי וחסר סיבה, ומדוע לדבר אחר הוא קורא בעל סיבה? האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא אצל האדם ... שנקרא חוסר סיבה? וניתן דוגמה: נניח שבהגרלת הלוטו בתאריך כלשהו, עלו בגורל המספרים 1-2-3. על פניו ההגרלה היא אירוע אקראי לגמרי חסר סיבה. עכשיו, ניתן לקחת את האירוע הזה שהוא נראה כחסר סיבה, ואפשר לומר שיש סיבה מדוע בעצם ... שום דרך לשלול או להפריך את ההנחה הזאת. אבל זה בעצם אומר, שכאשר האדם אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי וחסר סיבה, הרי שבעצם האדם אומר שהוא עצמו לא מבין את הסיבה. כי מצד האמת, אפשר לומר עוד דבר, ... זה לא אומר שהוא לא קיים. ואם נאמר שאכן קיים מנגנון שכזה, הרי שבעצם אמרנו שאין בעולם שום דבר אקראי. דהיינו, שהכל קורה בגלל סיבה כלשהי. וזה בעצם אומר, שכל מה שנקרא אצל האדם סיבה, הוא לא יותר מאשר ... את הרגע שאחריו להיות כפי מה שהוא, מנקודת המבט הזו, אין בכלל שום הבדל בין מה שנקרא אצל האדם אקראיות לבין מה שנקרא אצל האדם סדר. וכל מה שהאדם קורא לו סיבה, הוא בכלל סתם משהו שהנכונות שלו, נכונה בדיוק כמו לתת סיבה לאירוע אקראי. והרעיון הוא, שאם יש איזה חוק אחד שמקיף את כל המציאות, ושמאלץ את כל האירועים בכל רגע להיות כפי ... קורא לזה סיבה. אבל כאשר האדם לא מבין מה החוקיות שיש באירוע כלשהו, אז האדם קורא לזה העדר סיבה ואקראיות. כמו אותם מדענים שהחליטו שיש תהליכים שהם חסרי כל סיבה. למרות שבעצם הם בסך הכל אמרו, שהם עצמם לא ... מבין את הסיבה, אז הוא כבר יכול להצהיר שאין סיבה. למרות שבאמת, כאשר אומרים על תהליך שהוא חסר סיבה ואקראי, המשמעות של זה היא, שהאדם עדיין לא מסוגל להגדיר את הסיבה. כך שעל האדם להתבונן היטב היטב על ההבדל ... שלהכל כולל הכל יש סיבה. ושאין בעולם שום העדר סיבה. ושכל דבר בעולם הוא מוכרח. וששום דבר הוא אינו אקראי. ויכול גם להיות שיש דברים בעולם שיש להם סיבה ושיש דברים אקראיים. אך יכול גם להיות שלשום דבר בעולם אין סיבה, ושהכל אקראי תמיד. כי מאוד יכול להיות שבכלל אין שום סיבה לשום דבר. ושגם מה שנקרא אצל האדם סיבה, זאת רק ... סיבה ותוצאה? והתשובה היא שראשית כל יכול להיות שאף על פי שיש דברים שנראים כמסודרים, אולי בכל זאת זה אקראי לגמרי שיש את הסדר הזה. וזה שבעיני האדם זה לא הגיוני שאקראיות תיצור כזה סדר, זה עדיין לא אומר שהדבר אינו אפשרי. ובפרט כאשר אנחנו מדברים על אקראיות, שמנקודת המבט של האקראיות, הרי שבהחלט אפשרי שבאופן אקראי דווקא כן יצא משהו שייראה מסודר. זא אין שום דרך לוגית ושכלית להוכיח שכל הסדר שיש בעולם שלנו, הוא בכלל לא איזו תוצאה של דבר אקראי לחלוטין. וכנל, זה שמסיבות שונות זה נראה אולי לאדם כלא מסתבר ככ, זה עדיין לא הוכחה לכך שזה לא ... (ויש בזה עוד היבטים. כי גם לא בטוח שבאמת יש הסתברות נמוכה דווקא לכך שסדר לא יהיה תוצאה של אקראיות, כי אולי יש הסתברות שווה. וצריך להגדיר מהי הסתברות וכולי). ועוד דבר שיכול להיות, הוא שאולי בכלל יש רצף אין סופי של אירועים אקראיים לגמרי. ואולי באמת הכל אקראי תמיד. אבל כאשר יש רצף אין סופי של אין סוף אירועים שונים שכולם אקראיים, הרי שמאוד יכול להיות שחלק מהאירועים יהיה בהם דבר שיראה כסדר כלשהו. וניתן אולי לומר, שהכל אקראי תמיד. אלא, שמה שהאדם רואה שחוזר על עצמו בתוך רצף האירועים האקראי, לו קורא האדם סיבה ותוצאה. אבל לכל שאר הדברים שיש ביקום הענק שלנו, שבהם האדם לא מבין את רצף האירועים, משום שבאמת הוא אקראי לגמרי, לכך קורא האדם אקראיות. ומאוד יכול להיות שאולי באמת הכל אקראי תמיד. ואם זה נכון, אז זה בעצם אומר שמה שנקרא אצל האדם סיבה ותוצאה, זה בעצם לא יותר מאשר תיאור שהאדם בוחר לתת לרצף אקראי של אירועים שונים שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ורואה יותר אירועים ביותר מקומות, הרי שהאדם היה מבין אולי שיש יותר אקראיות מאשר סדר. ואז אולי האדם היה בכלל מבין שהכל אקראי תמיד. כך שיכול להיות שהכל אקראי תמיד. ויכול להיות שהכל מסודר תמיד. ויכול להיות שיש במציאות שלנו גם וגם. אלא, שעל כל אחת מהאפשרויות הנל, ... סיבה או שלהכל אין סיבה. ומי שרוצה לגלות את האמת, עליו להתבונן היטב על שורש ההבדל שבין סיבה לבין אקראיות והעדר סיבה. ועל האדם לנסות להבין, האם ההבדל קיים מנקודת המבט של המציאות האמיתית, או שמא הוא קיים רק ... שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של האירוע השני? אולי אלו שני אירועים אקראיים בלתי תלויים זה בזה, שרק לצופה הם נראים כמסודרים? ואולי אלו שני אירועים מסודרים בפני עצמם, שרק לצופה נראה ... זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את משמעותה ומהותה של הסיבתיות והאקראיות שיש בעולם, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. כי הסיבה היא תיאור ואפיון והגדרה של אירועים. ... ותוצאה? ומה הסיבה שבגללה החלום הוא דווקא כפי מה שהוא? ובכל מקרה, כדי להבין את מהותן של הסיבות ושל האקראיות, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. ומאוד יתכן שתפישות שונות של מהותם של האירועים השונים, תשפיע ...

... לא תמיד כל תנועה או הבעת פנים מביעות בהכרח רגש ברור או מחשבה ספציפית. לפעמים הפעולות של הגוף הן אקראיות, כמו מצמוץ או התעטשות, והן לא מבטאות מצב רגשי או מחשבתי מסוים. האם יש משמעות ללימוד שפת גוף? אליעד ... כי לא תמיד יש קשר ישיר או אמיתי בין שפת הגוף לבין המחשבות או הרגשות. לפעמים תנועות בגוף הן אקראיות ואינן נובעות ממחשבה מסוימת, למשל מצמצום עין או התעטשות, שהן פעולות אקראיות ואין בהן כוונה ברורה. עם זאת, לעיתים תנועות שפת הגוף הן סיבתיות, כלומר, הן מבוצעות בצורה מודעת כדי להעביר ... לא נכון במאה אחוז זה לא במאה אחוז נכון האם זה מחייב, עוד פעם תראה שפת גוף או שזה אקראי או שזה סיבתי זאת אומרת בסוף הגוף שלך עשה פעולה או באופן אקראי או באופן סיבתי לדוגמה מצמצת התעטשת או אקראי שזה אומר שזה קרה במקרה בלי קשר למה שרץ לך בראש או שזה סיבתי, בהנחה שזה אקראי זה לא אומר כלום אתה מצמצת וזה לא אומר כלום נגעת באוזן זה לא אומר כלום בהנחה שהפעולה שעשית ... ש: צריך להיות מודע שיש מחשבות שבאות לידי ביטוי בשפת הגוף. אליעד: נכון. ש: לפעמים יש תנועות שונות שהן אקראיות. אליעד: ש...? ש: יש תנועות שהן אקראיות. אליעד: נכון או שגם אם הן לא אקראיות הן לא קשורות לאירוע. ש: כן צריך לדעת. אליעד: תהיה מודע לזה תתחיל לבחון תתחיל להסתכל תראה מה או ...

... יכולות מיוחדות. אליעד מסביר את הנושא בצורה מפורטת וברורה, ומפרק את האפשרות הזאת לשני סוגים מרכזיים של מחשבות: מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות. מה ההבדל בין מחשבה אקראית למחשבה סיבתית? מחשבות אקראיות הן מחשבות שאין להן סיבה גלויה שניתן להסיק ממנה על מה חושבים. לדוגמה, כאשר אדם הולך ברחוב ורואה רכב, ... עליו. במקרה כזה, אף אחד בעולם לא יכול באמת לדעת איזה מספר הוא ראה, כי זו מחשבה שנוצרה באופן אקראי לגמרי. גם אם אדם פותח ויקיפדיה על ערך אקראי וקורא אותו, אין אפשרות לאדם אחר לדעת על איזה ערך הוא הסתכל. לעומת זאת, מחשבות סיבתיות הן מחשבות שיש ... כאשר מדובר במחשבות שיש להן ביטוי חיצוני ברור, או שהן תוצאה של גורמים שאנחנו יודעים עליהם. לעומת זאת, מחשבות אקראיות שאין להן ביטוי ברור אינן ניתנות לקריאה כלל. לקרוא אנשים זו מיומנות הדורשת מאמץ, תרגול ויכולת לנתח את עצמך ... האם אפשר לקרוא מחשבות של אנשים? איך לקרוא אנשים לפי שפת גוף? איך נוכלים קוראים מחשבות? מה זה מחשבה אקראית? איך לפתח יכולת לקרוא מחשבות? האם יש דבר כזה תקשור עם מתים? איך לשתול מחשבות? האם אפשר לקרוא מחשבות? ... ובאותה מידה, האם מישהו יכול לקרוא את המחשבות שלנו? שני סוגי מחשבות בעיקרון, יש שני סוגים של מחשבות: מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה הולך ברחוב ורואה רכב, המספר שעליו עולה לך בראש. האם מישהו יכול לדעת איזה ... היא לא. כל מי שטוען שהוא יכול לקרוא מחשבות כאלה הוא נוכל. אם היית פותח ספר טלפונים ובוחר מספר אקראי, האם מישהו יכול לדעת איזה מספר בחרת? גם כאן התשובה היא לא, משום שמדובר במחשבה אקראית ללא סיבה מוגדרת. לעומת זאת, יש מחשבות סיבתיות. למשל, אם מישהו מחייב אותך, אתה כנראה תצעק איי! מתוך רצון ... ניתן להסיק אותה מהתנהגות זו. לדוגמה, אם מישהו מחייך ומדבר בהתלהבות, אפשר לנחש שהוא מרגיש טוב. מה עם מחשבות אקראיות? מחשבות אקראיות אינן קשורות ישירות לגורמים חיצוניים שניתן להבחין בהם. אם אתה הולך ברחוב ומסתכל על מספר רכב מסוים, אף אחד לא יכול לדעת על איזה מספר הסתכלת, כיוון שאין לזה ביטוי חיצוני ברור. אותו דבר נכון אם תבחר נושא אקראי בויקיפדיה - אין אפשרות לדעת במה בחרת, כי לא קיימת סיבה נראית לעין שהובילה אותך לחשוב על זה. איך ...

... שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם בכלל יש סיבה? כי אולי בכלל אין שום סיבה כלל, והכל אקראי תמיד? ואולי רק רצף אירועים אקראי שחוזר על עצמו, אולי הוא נראה לאדם כרצף אירועים של סיבה ותוצאה, למרות שהכל אקראי לגמרי תמיד בכל זמן ובכל מקום? ומי שמתבונן עוד בעניין הזה רואה, שגם לומר שהכל אקראי ושאין שום סיבה לשום דבר, גם זו לא תשובה שמספקת את הדעת. משום שגם קיומה של אקראיות, גם הוא לא מחויב. כי גם אם נאמר שהכל היה הווה ויהיה אקראי, הרי שעדיין האקראיות היא רק אפשרות. כי בדיוק באותה המידה ממש שהכל הוא אקראי (אם נאמר שהכל אקראי), הרי שעדיין בדיוק באותה המידה ממש, קיימת האפשרות שהמציאות שלנו תהיה לא אקראית, אלא שיהיה איזה מנגנון סיבתי שיפעיל אותה. והרעיון הוא, כי במציאות שלנו, לפחות ברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם אפשרות של סיבתיות וגם אפשרות של אקראיות. וגם אם נאמר שהכל סיבתי או אקראי תמיד, הרי שברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם סיבתיות וגם אקראיות. והשאלה הנשאלת היא, מה יצר את הסיבתיות ואת האקראיות? והאם הנפרדות של הסיבתיות והאקראיות, האם היא עצמה סיבתית או אקראית? ואולי בכלל גם הנפרדות הזאת של הסיבתיות והאקראיות, אולי גם היא שקר? ואולי בכלל אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות? ואולי זאת בכלל תופעה אחת בלבד, שפעם אחת היא נראית לאדם כסיבתית ופעם אחת כאקראית? ואם נאמר שהכל אקראי תמיד, אז מה יצר את האפשרות של סיבתיות? כי האקראיות היא הפך הסיבתיות. והאקראיות לא יכולה להוות את הסיבתיות, משום שהיא מנוגדת לה ונפרדת ממנה. כך שאם הכל אקראי, אז מה מהווה את האפשרות של הסיבתיות. כי יש לזכור, שאם אין סיבתיות בכלל, גם לא ברמת האפשרות, הרי שממילא אין גם שום משמעות לאקראיות. כי לתהליך אקראי, יש משמעות לאקראיות שלו כאקראיות, רק משום שיש גם אפשרות של סיבתיות. ואם מצד האמת אין אפילו לא אפשרות של סיבתיות, אז ממילא אין שום משמעות לאמירה שהכל אקראי, כי אין דבר כזה אקראיות. ואם אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות, אז מה כן יש? וכיוב להפך, שאם נאמר שהכל סיבתי, אז מה יצר את האפשרות של האקראיות. ואם אין אקראיות גם לא כאופציה, אז אין גם סיבתיות. ומי שיתבונן עוד לעומק על הסיבתיות והאקראיות, יראה שבאמת, זאת לא יותר מאשר אחיזת עיניים בלבד. כי סיבתיות בשלמות ואקראיות בשלמות, הן ישות אחת. וממילא זה אומר, שמצד האמת, אין ביניהן הפרדה אמיתית, אלא זו רק אשליה בלבד. כי ...

אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל ... לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות ... מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע ... רוצים לשתות, הרצון לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם ... לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד? האסטרטגיה שאליעד מציע לבסוף היא שילוב בין שני התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה ... שווה. מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן ... ספציפי. עליו לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב?

... מפריד בין שני סוגים של בחירה: בחירה ללא סיבה מקדימה: במקרה כזה, הפעולה נעשית ללא שום סיבה, פשוט באופן אקראי לחלוטין. אם בחירה כזו קיימת, הרי שאין דרך להשפיע עליה, כי שום סיבה לא גורמת להתרחשותה. פעולה כזו תהיה אקראית לחלוטין ולפיכך לא ניתן להשפיע עליה. בחירה המושפעת מסיבה מסוימת: אם הפעולה נובעת מסיבה כלשהי, ניתן בהחלט לשלוט בהתנהגות ... הרים אותה. אם אין שום סיבה והוא עשה זאת במקרה, לא תהיה דרך לשנות זאת, כי זה היה אירוע אקראי. אבל אם יש סיבה כלשהי שהובילה אותו להרים את היד (למשל, כי הוא חושב שזו הדרך למשוך תשומת לב), ... שאין גורמים כאלו. אם יש סיבות לפעולה, ניתן להבין אותן, ואם מבינים אותן - ניתן לשנותן. האם הפעולות הן אקראיות או תלויות סיבה? אליעד מדגיש שלמעשה השאלה החשובה היחידה היא האם לפעולה מסוימת של אדם קיימת סיבה או לא. אם הפעולה אקראית לחלוטין, אי אפשר להשפיע עליה. אם הפעולה נובעת מסיבות, אז על ידי שינוי הסיבות ניתן להשפיע על הפעולה. אין זה משנה בכלל האם אנחנו מגדירים זאת כבחירה חופשית או לא. אליעד חוזר ומדגיש שהמונחים בחירה חופשית, אקראיות או רצון חופשי אינם משנים את המציאות. מה שמשנה הוא רק האם הפעולה מושפעת מסיבה כלשהי. ברגע שיש סיבה ... אם התשובה היא כן, אז בהחלט אפשר לשנות את ההתנהגות שלו, ללא קשר להגדרות פילוסופיות של רצון חופשי או אקראיות. האם קיימת בחירה חופשית? איך להשפיע על התנהגות של אנשים? מה ההבדל בין אדם לרובוט? איך לשנות התנהגות של בן אדם? האם פעולות של בני אדם הן אקראיות? מה זה רצון חופשי?

... דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית - חלק 1 האם לעשות שוב ושוב את אותו הדבר זו באמת אי - שפיות? אליעד כהן מסביר את ... מדגיש שהטענה הזאת לא תמיד נכונה, ומנתח אותה לעומק בעזרת דוגמאות והסברים מפורטים על מושגים כמו מערכת סיבתית ומערכת אקראית. מהי מערכת אקראית והאם אפשר לצפות לתוצאות שונות ממנה? אליעד מסביר תחילה מהי מערכת אקראית, כלומר, מצב שבו התוצאה אינה נובעת בהכרח מסיבות ידועות או נראות לעין. לדוגמה, הוא מתאר אדם שממלא טופס לוטו ... כלומר, למרות שהאדם עשה בדיוק אותו דבר שוב ושוב, התוצאה הסופית כן השתנתה. ההסבר לכך הוא שלוטו זו מערכת אקראית לחלוטין, ולכן פעולה חוזרת באותם תנאים יכולה להניב תוצאה אחרת. זאת משום שהתוצאות אינן תלויות ישירות בפעולה עצמה, אלא בגורם אקראי שלא ידוע לנו מראש. אליעד ממשיך ומסביר שבמערכת אקראית, כגון הימורים או הגרלות, הפעולה החוזרת היא דווקא הגיונית, שכן בכל פעם מתקיים סיכוי חדש ושווה לזכות. במערכת כזו ... מדויקת על הפעולה ללא שינוי בסיבה, לא תוביל לתוצאה שונה, ולכן פעולה כזו תהיה חסרת היגיון. האם באמת קיימת אקראיות או שהכל בעצם סיבתי? אליעד כהן ממשיך לנתח לעומק את נושא האקראיות. הוא מסביר שלמעשה, כל מה שאנחנו קוראים לו אקראי יכול להיות סיבתי לגמרי, אלא שפשוט איננו יודעים את הסיבות המדויקות לתוצאה. לדוגמה, זכייה בלוטו יכולה להיראות לנו אקראית, אך אם היינו מכירים את כל הגורמים הפיזיקליים והאטומיים שהשפיעו על תוצאות ההגרלה, היינו מבינים שיש סיבות מדויקות לכל דבר. הוא אומר שבפועל, כשאיננו יודעים את הסיבות, אנחנו מתייחסים לזה כאל אקראיות, אבל ייתכן שבעומק, הכל בעצם סיבתי. כלומר, ההבדל בין סיבתיות לאקראיות הוא הבדל בידע שלנו ולא בהכרח במציאות עצמה. לכן, אפילו מה שנראה אקראי עשוי להיות סיבתי לגמרי. מתי כדאי להתמיד ולעשות שוב ושוב את אותו הדבר? אליעד כהן מסכם את ההסבר בכך שהתשובה לשאלה האם כדאי להתמיד ולעשות שוב את אותו הדבר? תלויה בהבנה שלנו לגבי הסיבתיות והאקראיות. במערכת שבה הסיבות לתוצאה אינן ברורות לנו, עדיין יכול להיות היגיון להמשיך לנסות שוב ושוב את אותה פעולה, כיוון ... מנת לקבל תוצאות חדשות. בשורה התחתונה, הטענה של איינשטיין נכונה רק במערכת סיבתית שבה הסיבות והתוצאות ברורות וידועות. במערכות אקראיות או כשאין לנו מידע על הסיבתיות, יש דווקא היגיון בהתמדה. האם יש דבר כזה אקראיות? מערכת סיבתית מול מערכת אקראית מהי אי שפיות לפי איינשטיין? האם כדאי להתמיד באותה פעולה? ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות האם הכל קורה ...