... מכל דבר, אם הוא יודע כיצד להתבונן וללמוד ממנו. כל דבר שאנו רואים או חווים, בין אם מדובר באירועים אקראיים או סיבתיים, מכיל פוטנציאל ללמוד ממנו. הוא מציין כי כשאתה צופה במשהו, חשוב לזהות אם מדובר בהתרחשות אקראית או אם יש לה סיבה ותוצאה ברורה. לדוגמה, כשאתה רואה רכב עובר ברחוב, אתה יכול לשאול את עצמך אם ... מה היו ההנחות שהובילו אותך למסקנה הזו ולברר אם היה משהו שנעדר מההנחות שלך. מה המשמעות של חיזוי תוצאות אקראיות? במהלך ההרצאה, אליעד נותן דוגמה נוספת של חיזוי תוצאות אקראיות, כמו אם תוכל לחזות מה יקרה כאשר יזרקו שולחן או חפץ אחר. הוא מדגיש כי יש דברים שאינם ניתנים ...

... יחשוב שיש לזה משמעות דתית או רוחנית עמוקה. אך האמת היא שייתכן שלרב פשוט כואב הצוואר. הוא מדגיש שפעולה אקראית אינה בהכרח פעולה נכונה או ראויה לחיקוי. הטעות של אנשים רבים היא שהם מניחים משמעות מאחורי פעולה מקרית. אליעד ... משתמש, ובאיזה יום הוא מבצע פעולות מסוימות. אולם ברור לכולם שאין זה כך בפועל, משום שיש אינסוף פרטים ופעולות אקראיות בכל רגע. האם חיקוי שיטות של אנשים מצליחים הוא יעיל? אליעד משתמש בדוגמאות מודרניות מחיי היום - יום. למשל, ... לנתח תהליכים? מה המשמעות של תורה היא וללמוד אני צריך? האם אפשר ללמוד מאנשים מצליחים? למה אסור לחקות פעולות אקראיות?

... שמתרחש תוך שנייה הוא עדיין תהליך, אם מפרקים את השנייה הזו לגורמים קטנים יותר. כלומר, הרצון לא חוזר באופן אקראי ומוחלט משום מקום, אלא תמיד ישנו תהליך מודחק או סמוי שהוביל להתפרצות הרצון. האדם לא הבחין בתהליך הזה כיוון ... דיכאוני כבר זמן רב, רק שהתכחש למצבו והדחיק אותו עד שהגיע הקש ששבר את גב הגמל. האם יש רכיב אקראי בהתעוררות רצונות? אליעד מתייחס לכך שהרצון אינו אקראי באמת, אף על פי שלעיתים יש אשליה של אקראיות. הוא מסביר שאם אדם לא מאמין שרצון יכול להתעורר בצורה אקראית, הרצון לא יפתיע אותו. אך מי שמאמין שיש אקראיות מוחלטת ברצונותיו, עלול למצוא את עצמו מופתע מאוד כאשר רצון מתעורר לפתע. לדעתו של אליעד, גם אם נראה שהרצון ... למה רצון חוזר בעוצמה גדולה? האם אפשר לבטל רצון לגמרי? איך לזהות הדחקה של רצונות? האם התפרצות רצון היא אקראית? איך למנוע חזרת רצון שהוחלש? מה גורם לרצונות מודחקים להתחזק?

העולם נוצר במקרה - חלק 4 - הוכחה ליצירה אקראית 2! הוכחה לכך שהעולם כולו כן נוצר במקרה. נשאל: מה גורם לאדם לחשוב שהעולם לא נוצר במקרה, אלא נוצר בצורה מתוכננת על ידי אלוהים? נשיב: האדם מכיר את המנגנון של סיבה שגוררת תוצאה. אקראיות מייצגת חוסר סיבה. ולא הגיוני שהתהליך כולו חסר סיבה. הפרכה + נוכיח שהעולם כן נוצר במקרה! ניקח תהליך כלשהו ... מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא? זא מי החליט שהסיבה עצמה תהיה קיימת ברגע X כלשהו? נסיק: הכל אקראי. הסבר: אדם זורק לדוגמה אבן כלפי מעלה והאבן נופלת כלפי מטה. נשאל: מהי הסיבה שבגללה האבן נופלת כלפי מטה? ... אז מדוע האבן נופלת למטה ולא עולה כלפי מעלה / עפה לצדדים / נשארת במקום? נשיב: הכל קורה באופן אקראי לחלוטין תמיד. נשאל: אז מה הוא כוח המשיכה? נשיב: חוק המשיכה, הוא לא יותר מאשר תיאור של המכנה המשותף בין אירועים אקראיים שחוזרים על עצמם. ונחדד: ניקח כל תהליך בעולם של סיבה שגוררת תוצאה. נשאל: מדוע הסיבה מחייבת את התוצאה להיות ... סיבה אחרת לכך שהסיבה היא כפי שהיא... ואז נמשיך לשאול: ומה הסיבה שקיימת סיבה אחרת וכולי... ונסיק: הכל באופן אקראי לחלוטין תמיד! מסקנה: העולם נוצר בצורה אקראית.

... סיבה לכל הסיבות, דהיינו, אם בנקודת ההתחלה אין סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה, הרי שיש אקראיות בנקודת ההתחלה ללא סיבה, ואכ אין משמעות ליצירת הסיבות עצמן. כי אם נאמר שאין סיבה מדוע חלק מהדברים יש ...

... הרצון של אלוהים וכיצד אלוהים נפרד מרצונו? כיצד נוצרו הזמן והמקום מתוך מצב חסר הגדרה, וכיצד נוצרו הסיבות הראשוניות והאקראיות בעולם? על ידי חקירה זו, האדם מגלה את האבסורד והפרדוקס שבכל הנפרדות, מה שמוביל אותו לחוויית אחדות עמוקה. כיצד ... אל תקבל את הנפרדות כמובנת מאליה, תחקור, תתבונן איך נוצרו סיבות בעולם, מה יצר את הסיבה הראשונה? ואיך נוצרה אקראיות? ועל ידי שאדם שואל ומרבה לשאול, על האדם בסופו של דבר לשאול את כל השאלות על הבנת המציאות, מה ...

... הוא חווה ומרגיש הבדל, בין דברים שקורים עם סיבה ותכנון, לבין דברים שקורים ללא כל סיבה הנראית לעין ובצורה אקראית. וכאשר האדם בחוויה האישית שלו, מסוגל להבדיל בין דברים שיש לבין דברים שאין להם סיבה, הרי שיש אצל האדם ... שלמרות שממש נדמה לו שיש הבדל, בין יש סיבה לבין אין סיבה, ולמרות שנדמה לאדם שיש הבדל בין תהליך אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו של המושג סיבה, היא תפישת נפרדות שגויה. וכנל, אין הכוונה לומר, שבטעות נדמה לאדם שיש דבר כזה סיבה, ושמצד האמת לשום דבר אין סיבה ושהכל אקראי, או להפך, שלהכל יש סיבה ושרק נדמה לאדם שיש דברים שאין להם סיבה. כי זו אינה תפישת האחדות והיא לא פותרת שום שאלה כלל. כי גם אם נאמר שהכל אקראי או להפך, עדיין המושג סיבה והאפשרות שיהיה דבר עם סיבה או אקראי, האפשרות הזאת עדיין קיימת. והמושג סיבה לא נעלם, כאשר האדם חושב שהכל סיבתי או אקראי. כי ההפרדה שהאדם עושה בתוכו, בין הסיבה לבין ההעדר שלה, ההפרדה הזאת לא נעלמת, גם אם האדם יפסיק לעשות ... מהותו. וכאשר האדם ניגש למצוא תשובה לשאלה מה הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומהי סיבתיות? ומהי אקראיות? ומהי העדר הסיבה? ואם יסתכל האדם אל תוך המושג עצמו, בסופו של דבר ההגדרה תעלם לו. דהיינו, שהאדם יראה ... ונזכיר ונחדד: שאין הכוונה לומר שאין הבדל בין דבר להיפוכו, ושדבר אחד נכלל בהיפוכו, כגון שכל סיבה היא בכלל אקראית או להיפך, אלא הכוונה היא לומר, ששני ההפכים נכללים בשלמות אחד בשני, אפילו ברמת הפוטנציאל שלהם. דהיינו, שהאדם עצמו ...

... אחד, הוא מבין, שבאמת כל הצורות כולן, הן חסרות כל כוח עצמאי, והן כולן רק אפשרויות שונות וצורות שונות אקראיות, שמנוהלות בצורה סיבתית, על ידי האחדות של המציאות. (שבה הכל אחד, ואין שום שינוי כלל). וכאשר האדם מתבונן בדמויות ...

... בעצם לא מבינים, שתודעה, היא רק תיאור שהאדם המציא, לרצף של אירועים שהוא רואה אותו. כמו כיוב, שסיבתיות / אקראיות וכיוב, אלו רק תיאורים שהאדם מתאר את מה שהוא רואה, למרות שהם לא באמת קיימים מצד עצמם. וגם תודעה, ...

... הללו לא קיימים, אך גם לא מאפשרת לאדם להיות בטוח שהכל נקבע מראש. האם ייתכן שהבחירה מתרחשת מעצמה באופן אקראי? אליעד מתמודד גם עם האפשרות שהדברים קורים באופן אקראי, ללא סיבה קודמת. אם הכל אקראי לחלוטין, גם במקרה זה לא קיימת באמת בחירה, כיוון שאתה לא זה שבחרת את האירועים - הם פשוט התרחשו ... חופשית חלקית הוא לא הגיוני ברמה העמוקה. או שאין בחירה בכלל - ואז כל מה שמתרחש נקבע מראש או אקראי לחלוטין, או שהאדם הוא המקור לכל הבחירות ביקום - ואז הבחירה היא מוחלטת על הכל, כולל הדברים שאינם מודעים ... מתגלה כפרדוקסלית כאשר מעמיקים בהבנת מהותה של הבחירה ושל הסיבתיות. האם קיימת בחירה חופשית חלקית? מה ההבדל בין דטרמיניזם לאקראיות? האם אפקט הפרפר מוכיח שאין בחירה? מהי הסיבה האמיתית לכל דבר? האם אנחנו באמת בוחרים מה לעשות? מה קובע אם יש או אין בחירה? סיבתיות או אקראיות - מה קובע את המציאות?