... היה מבין את זה אז מה הוא היה עושה? הוא היה אומר מה פתאום אני חייב להיפטר מהבוס הזה, מה אני לא רוצה את הבוס ההוא? מה הוא נותן לי? אני עובד אצלו והוא אי אפשר להיפטר, אין חופשות וכלום, אז הוא ... עצמו, בא בן אדם רגיל ואומר רע לי, למה רע לי? כי אני חולה, אז מה אם אתה חולה?, אני לא רוצה להיות חולה, אוקי ועכשיו אני אגיד לו ומה אתה חושב. עכשיו מה הוא בעצם אומר? הוא בעצם אומר אם אני חולה ואני לא רוצה להיות חולה אז אני אמור להרגיש רע, עכשיו אני אגיד לו אתה בטוח שאתה אמור להרגיש רע?, עכשיו אז ... קודם את אומרת לה בדיוק אותו דבר אבל לא בקטע של נקמנות? לא בקטע של את לא רצית גם אני לא רוצה, לא כי אז היא קולטת שמרמים אותה. את עושה את זה בטבעי, את אומרת, עכשיו תדעי יותר מזה, תקשיבי ...

... ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב למשפט כמו אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב וכיוב. שאז הילד בדכ מתכחש ... שיש מאחורי השיטה הזאת. והעניין הוא, שכל רעיון בעולם, הוא ביטוי של שני רעיונות מנוגדים, שנפגשים בנקודת האמצע שלהם. לדוגמה אני לא רוצה לאכול עכשיו ארוחת ערב, זה ביטוי של הרעיון שאומר אני לא רוצה אף פעם לאכול ארוחת ערב וגם של הרעיון שאומר אני תמיד רוצה לאכול ארוחת ערב. והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא אני לא רוצה עכשיו לאכול ארוחת ערב. או לדוגמה שהילד אומר, אין לי חשק לעשות שיעורי בית. שהמשפט הזה הוא ממוצע של ... אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית. אז המשפט הזה לדוגמה, הוא האיזון והממוצע של המשפט הקיצוני יותר של אני לא רוצה ללמוד בבית ספר, שהוא עצמו משפט ממוצע ומאוזן, ביחס למשפט של אני לא רוצה ללמוד בכלל. וגם המשפט אני לא רוצה ללמוד בכלל, הוא איזון של המשפט, אני לא רוצה להצליח בחיים. כי כדי להצליח צריך ללמוד, ובלי ללמוד אי אפשר להצליח. והילד לא אומר שהוא לא רוצה להצליח ...

... והיא, שאתה לא באמת חייב לענות למה ששואלים אותך. זא אם אין ברצונך לענות לשאלה כלשהי, באפשרותך פשוט להשיב אני לא רוצה לענות לשאלה הזאת או אני מעדיף שלא להתייחס לשאלה הזאת או אולי תשאל משהו אחר וכיוב. דהיינו, האמת היא, ...

... ואז להכנס פנימה. האם העבר והעתיד מחויבים? לא יודע. אז אני חי את הרגע הזה, גם את הרגע הזה אני לא רוצה. אתה צריך להגיע למצב שכאשר באה לך חוויה, אתה רואה מהיכן היא באה. יתכן שהחוויה באה מהתפיסה שלי, מהרצון ...

... ספק גם בחושים וברגשות? אליעד מציין כי הוא עצמו הטיל ספק בהכל, אפילו בחוויות רגשיות כמו אני אוהב או אני לא רוצה משהו, שהם פעמים רבות תחושות שהן יותר ודאיות בעינינו מאשר הדברים הגלויים כמו קיום קיר פיזי. הוא טוען שהחוויות ... דרגה עמוקה יותר של וודאות פנימית, כמו תחושות רגשיות ותחושת הקיום העצמית. הוא מסביר שתחושה של אני אוהב או אני לא רוצה משהו לפעמים נתפסת כבעלת ודאות עמוקה יותר מאשר העובדה שיש פה קיר פיזי. מי שרוצה להבין את הנושא של ... אוהב שזה יותר וודאי מזה שיש קיר או אין קיר. ולמשל אם יש קיר אני לא בטוח, אך אם אני לא רוצה משהו זה יותר וודאי. בכל מקרה קח את כל מה שאתה יודע, ותראה על מה הוא מבוסס, ואז תגיע ...

... ולהבין מה באמת גורם לו, כדי לשחרר את המחשבות שגורמות לכאב. מהי המחשבה שגורמת לנו לסבול? כיצד מחשבה של אני לא רוצה לסבול בעצם יוצרת סבל נוסף? הסיבה המרכזית לסבל טמונה במחשבה אני לא רוצה לסבול. אליעד כהן הציע כי המחשבה הזו משמשת כאויב פנימי, שגורם לסבל מיותר. המחשבה הזו לא רק מביאה את ... הכוונה לא הייתה לשחרר את המחשבה הזו, אלא לחקור אותה לעומק, להבין את מקורה ולראות מה היא מייצגת. השאלה למה אני לא רוצה לסבול? היא שאלה שמניעה את האדם לחקור את שורש הכאב, ולפעמים התשובה שתתגלם עשויה להוביל לשחרור מהסבל. האם ניתן ... יש צורך להבין אותה? מהו התהליך שבו ניתן להילחם במחשבה שמובילה לסבל? אליעד כהן הציע שתי דרכים להתייחס למחשבה אני לא רוצה לסבול: 1. זלזול מוחלט - אם אתה זולל את המחשבה ומפסיק להתייחס אליה, הסבל ייעלם. 2. כבוד מוחלט - ... בהמשך מתברר שהקושי נובע מכך שהאדם מרגיש מגבלה, לא נהנה מהדברים, ולא רוצה את המציאות כפי שהיא. כיצד המחשבה אני לא רוצה לסבול הופכת לאויב העיקרי? יש דוגמה של אדם שמישהו מרביץ לו. אם הוא שואל את המרביץ למה אתה מרביץ לי?, ונתקל בתשובה של לא יודע, ברור שזה לא מתקבל על הדעת. באותה צורה, יש מישהו בתוכך (המחשבה שאומרת אני לא רוצה לסבול) שמכאיב לך. אם לא היתה המחשבה הזאת, לא היה כאב. למעשה, המחשבה אני לא רוצה לסבול היא כמו אויב שמרביץ לך, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. כאשר היא מופיעה, נוצר סבל. אם תמחק את ... לא תוכל יותר לסבול. למה לא תמיד אפשר פשוט לשחרר את המחשבה? האדם מבקש לשחרר את המחשבה הזאת של אני לא רוצה לסבול. אבל לפי ההסבר, המטרה אינה לבטל אותה ישירות, אלא לחקור אותה לעומק. חשוב להתייחס בכובד ראש לשאלה למה אני לא רוצה לסבול?. יש שתי אפשרויות התייחסות למחשבה אני לא רוצה לסבול: זלזול מוחלט: אם באמת מזלזלים בה עד הסוף, אז לא נוצרת שום התנגדות, והסבל איננו. כבוד מוחלט: אם כבר מכבדים את המחשבה אני לא רוצה לסבול, צריך לחקור אותה לעומק, להבין מי שלח אותה, למה היא שם, מה השורש שלה. בשני המקרים, יש לנקוט גישה קיצונית באחד הכיוונים כדי לראות תוצאות ממשיות. למה דווקא שאלה כמו למה אני לא רוצה לסבול היא אחת השאלות הרציניות ביותר? השואל מתאר תחושת בלבול ולא יודע לתת הסבר מדויק לסיבה שהוא לא רוצה ... גדול, האדם מגיע למקום שבו שום דבר לא מספק אותו. דווקא במצב הזה, האדם עלול להתעקש ולחקור את השאלה למה אני לא רוצה לסבול? עד הסוף. מי שמסוגל לסבול כמה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, יכול להגיע למצב שבו הוא אלוהים מבחינת ... שלא לסבול. לכן, סבל גדול עשוי להיות מנוע רב עוצמה לחקירה פנימית. כיצד ניתן לחקור בצורה מעשית את השאלה למה אני לא רוצה לסבול? ישנה הצעה מעשית: לרשום על דף את כל הדברים שגורמים לך להרגיש רע באמת. להתבונן בהם ולשאול: למה אני לא רוצה לסבול את הדבר הזה?. להרגיש את הסבל תוך כדי השאלה, ולא להסתפק בתשובה אינטלקטואלית שטחית. אפשר גם לבצע פעולה פיזית כמו לנכש עשבים, ובזמן העבודה להתרכז בשאלה למה אני לא רוצה לסבול?, מתוך הרגשת הסבל עצמה. כך אפשר להגיע לתובנות עמוקות יותר. ככל שמתעמקים בשאלה, היא הופכת משמעותית יותר, והתשובה ... לדחוף את האדם לעומק הסבל וגם לעומק החקירה, עד שנחשפות התשובות העמוקות ביותר. כיצד מסכמים את המסר המרכזי? המחשבה אני לא רוצה לסבול היא שורש הכאב, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. מומלץ לחקור בכנות וביסודיות מדוע לא רוצים לסבול, בלי לפחד ... פותחת אפשרות לחיים שונים בתכלית. חיפוש האמת והקשר לרצון שלא לסבול טכניקות להתבוננות פנימית בעת חוויית כאב היפוך המחשבות: אני לא רוצה לסבול לעומת אני רוצה לסבול התמודדות עם סבל כזרז להתפתחות אישית הקשר בין סבל, אמת וחופש רגשי שאלה: אני ... מה רע בזה? שאלה: זה מגביל אותי, שאני לא נהנה מהם. אליעד: ומה רע בזה, ובסוף מה הבעיה? שאלה: אני לא רוצה את זה. אליעד: ומה הבעיה בזה? שאלה: אני רוצה שיהיה אחרת. אליעד: אז מה הבעיה, האם חייב להיות מה ... זה. יש בתוכך כוח שאומר שהוא לא רוצה לסבול. עכשיו, הלא רוצה לסבול, זה כאילו להגיד לך, תיסבול. להגיד, אני לא רוצה לסבול, זה כאילו להרביץ לך. המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, היא מרביצה לך, כי אם היא לא הייתה, לא היה כואב לך. כשאתה אומר, אני לא רוצה לסבול, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא עצמה מרביצה לך. אתה יודע מי מרביץ לך? רק המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול. כי אם אני הורג את המחשבה שאומרת שאני לא רוצה לסבול אתה לא יכול יותר לסבול. אז מי האויב המרכזי שלך? המחשבה, התפיסה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול. יש ... זה יהיה רק בגללה. תבין שזה סוג של אויב שהוא השורש של הסבל. שאלה: מה שהבנתי, שכאשר אני אומר שאני לא רוצה לסבול, למעשה אני כבר מתנגד, אני מתנגד למציאות. אז איך אני משחרר את המחשבה הזאת? אליעד: אי אפשר. המטרה ... ברצינות את השאלה הזאת, ותחקור אותה ותפצח אותה, זאת שאלה רצינית ביותר, אם יש שאלות רציניות, זאת אחת מהם. למה אני לא רוצה לסבול? זוהי שאלת מפתח. ואתה לא מתיחס ברצינות למחשבה הזאת. אם באמת לא היה אכפת לך מהשאלה הזאת, והיית מתייחס אליה בזלזול, זה טוב מאוד. למשל מרביצים לך, ובאה מחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, אז אתה מזלזל במחשבה, אין לך כוח אליה, לזלזל במחשבה עד הסוף. אבל אתה, אם מרביצים לך, והיא אומרת שהיא לא רוצה לסבול, אתה מתייחס למחשבה בכבוד, כן נכון, אני לא רוצה לסבול, זה לא טוב שאני סובל. אז אם אתה מתיחס למחשבה בכבוד, אז תכבד אותה יותר, תבין למה היא ... מחשבה רצינית. אם אין לך כוח לבדוק, אז זלזל בה, אבל עד הסוף. אם אתה מוחק את המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, באותה שנייה אתה אלוהים. אתה לא צריך יותר לעשות כלום. בשנייה שאתה אומר, לא אכפת לי מהמחשבה שאומרת ... חסרונות, שום בעיות, שום שאלות, שום דבר. ולכן צריך לגלות מי שלח את המחשבה הזאת אליך. האם במקום לחשוב, אני לא רוצה לסבול, - האם אתה יכול להגיד, אני רוצה לסבול. קרה פעם שאמרת, למה שאני לא ארצה לסבול, אני רוצה ... זה לא לענות לך על השאלה, מדוע אתה לא רוצה לסבול. המטרה שלי היא לגרום לך להתיחס אחרת לשאלה, למה אני לא רוצה לסבול? התשובה תגיע לך, אחרי שתשאל אחרת את השאלה. המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, תרגיש את העוצמה שלה, ... מאה מיליון ממה שסבלת קודם. למה? כי אולי התשובה שגילית תמרר לך את החיים. למה? כי היום כשאתה שואל, למה אני לא רוצה לסבול? ואז יש לך תשובה שאולי זה סתם. אז אם תגלה שזה סתם, אז לא תסבול יותר. אבל מאוד יכול להיות שיש סיבה מאוד טובה, למה אני לא רוצה לסבול, ואף אחד לא ישנה את דעתי, ואז אתה תסבול, תסבול. השאלה, למה אני לא רוצה לסבול? היא בעצם מבטאת את זה שאתה בעצם לא מקבל באופן מחויב את זה שאתה רוצה לסבול. אתה שואל, למה אני לא רוצה לסבול, האם אני חייב לסבול, אולי אני יכול שלא יהיה אכפת לי לסבול, אולי אני יכול לא לרצות שלא ... עכשיו. אליעד: יכולתי לתת לך עכשיו הרבה סיפורים, למה אתה לא רוצה לסובל, אני מרכזתי אותך לעצמך, שתחזור לשאלה, למה אני לא רוצה לסובל, ותשאל אותה בצורה יותר חזקה. לתת לך תשובה לשאלה, זה לתת לך עוד תאוריות ועוד פירושים. ולכן אני מציע לך לשאול את השאלה אחרת, עד שאלוהים ישמע אותה, לשאול מעומק הלב. למשל, אם אתה שואל, למה אני לא רוצה לסבול? אתה מתבונן ושואל, האם אני בכלל קיים? האם אני בטוח שאני רוצה? ואז עולה לך תשובה שאתה לא ... התשובה היא לפי עוצמת השאלה. ועכשיו, איך אפשר לשאול את השאלה עמוק יותר? אם אתה באמת רוצה למצוא תשובה, למה אני לא רוצה לסבול, לך לשדה תנכוש עשבים, ותוך כדי זה שאתה נוכש עשבים, תשאל למה אני לא רוצה לסבול? זה הרבה יותר אפקטיבי. קח דף ותרשום את כל הדברים שגורמים לך להרגיש רע. ואם אין לך מה לרשום, אז אל תבלבל את המוח. אתה מקיף את כל הרע בעיגול, ושואל למה אני לא רוצה לסבול? ואתה מרגיש את זה, אתה רואה את הסבל, ושואל, למה אני לא רוצה לסבול? תשאל את השאלה על משהו שאתה ממש סובל. מי שלא מסוגל לסבול, כמה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, ...

... האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: ... ההפך שלה? תשובה: נכון. לא יכולה להיות בעיה ללא ידיעת הפתרון, או לפחות האפשרות לדמיין פתרון. אם אתה אומר אני לא רוצה שולחן, זה מעיד שאתה מסוגל לדמיין אין פה שולחן. אם אתה אומר אני לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון, זה מעיד שאתה מסוגל לדמיין מצב של אין שום חיסרון - שהוא מצב הנובע מהתודעה שמבטלת ... לשנות אותה. ואם אתה בטוח שיש בעיה, אז איך יכול להיות שאתה לא רוצה אותה. זאת אומרת, שכדי להגיד שאני לא רוצה את הבעיה, אתה צריך לחשוב שלא תהיה בעיה. אם זו בעיה מחויבת, איך יכול להיות שזה לא מסתדר לך? ... על משהו, למשל מפריע לי שיש פה שולחן, זאת אומרת שאתה יכול לחוות שאין פה שולחן. כי כדי להגיד שאני לא רוצה משהו, אתה צריך לחשוב שאתה רוצה את ההפך. שאלה: לא יכולה להיות לך בעיה, אם אתה לא יודע מה הפיתרון שלה. אליעד: להגיד, אני לא רוצה פה משהו, זה כמו להגיד, אני רוצה פה משהו אחר. אז אם לא היית יכול לדמיין פה משהו אחר, אז לא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה משהו. להגיד אני לא רוצה את זה, זה בעצם להגיד אני רוצה משהו אחר, ואם התודעה שלך הייתה חושבת שמחויב שיהיה פה המשהו הזה, ... אלא אם כן אתה מודע לזה שאין בעיה. זה עניין של מודעות, אם אתה מודע מה קורה לך בראש, אני לא רוצה את זה, בגלל שאני חושב שאפשר אחרת, אני מודע לדבר ולמה שאחרת שלו, ואם אתה מודע לאחרת, אז אתה ... שתמיד יש חיסרון, אז לא היה לך רע מזה. כי לא היית יכול לא לרצות את זה. כדי להגיד שאני לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון, לשם כך אתה צריך להיות מסוגל לחשוב, לא תמיד יש חיסרון. ולא תמיד יש חיסרון, שורשו ... זה לא בגלל שאני חושב שיש מצב שבו אף פעם אין חיסרון, אלא בגלל שאני חושב שתמיד יש יתרון? אני לא רוצה את התמיד יש חיסרון, לא בגלל האין חיסרון, אלא בגלל היש תמיד יתרון. התמיד יש יתרון - זה בתוך ... אז זה מהאין שכל. להגיד שאתה לא רוצה את החיסרון זה בגלל שאתה לא רוצה את היתרון, אבל להגיד שאני לא רוצה את היתרון והחיסרון, אלא רוצה אחד, זה רק בגלל שאתה מודע לאין שכל. שאלה: מה שיעורי הבית שלי? אליעד: ...

... סבל? למה אני סובל? למה יש רע בעולם? מודעות עצמית מה ההבדל בין השאלות למה אני סובל ו - למה אני לא רוצה לסבול? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתאר את ההבדל המשמעותי בין שתי שאלות מרכזיות שמעסיקות את האדם בעת חוויית סבל. השאלה הראשונה היא למה אני סובל? והשנייה היא למה אני לא רוצה לסבול? שאלות אלו מובילות לתובנות שונות לגבי מקור הסבל וכיצד ניתן להתמודד עמו. אליעד מסביר כי השאלה למה אני ... את עצמו למה אני סובל מזה?, השאלה מניחה שהרעב הוא רע, והמטרה היא להימנע ממנו. לעומת זאת, השאלה השנייה, למה אני לא רוצה לסבול?, שואלת את האדם למה הוא מתנגד למצב הסבל עצמו. אם אדם רעב, במקום לשאול למה רע לי?, הוא ... שלו לסבל, ומובילה אותו לחפש סיבות עמוקות יותר מדוע הוא לא מוכן לקבל את המציאות כפי שהיא. כיצד השאלה למה אני לא רוצה לסבול משנה את גישת האדם לסבל? אליעד מציין כי כשאדם שואל למה אני לא רוצה לסבול?, הוא לא רק מתמודד עם הצורה של הסבל, אלא גם עם התפיסה הבסיסית של מה זה סבל? והאם ... לתובנות לגבי האני? שאלה נוספת שמעלה אליעד היא שאלה על האני - מי מחליט מה אני רוצה? שאלות כמו למה אני לא רוצה לסבול? ו מה זה אני? מובילות לתובנות עמוקות יותר על מהות העצמי. ברגע שאדם מתחיל לשאול את השאלות הללו, ... עצמו בצורה יותר מלאה ומחוברת. מה זה להטיל ספק? איך להיות מאושר? למה אני סובל? מהו סבל? מודעות עצמית למה אני לא רוצה לסבול? אליעד: יש שני סוגי שאלות, האחת, למה אני סובל? והשנייה, למה אני לא רוצה לסבול? מה ההבדל? ברגע שאדם אומר, רע לי ממשהו, יש שני אסטרטגיות, האחת לשאול אותו למה רע לך? אולי זה טוב? ויש שאלה אחרת, לא למה רע לי? אלא למה אני לא רוצה את זה שרע לי? או, אז מה אם רע לי? אלו שתי שאלות שונות שמובילות למסקנות אחרות. לדוגמה, אני ... היא, למה אני סובל ולא נהנה מזה? כשאדם אומר, למה אני סובל ממשהו, הוא אומר, לסבול זה רע, לסבול אני לא רוצה וזה מחויב, עכשיו השאלה האם אני חייב לסבול מזה או לא לסבול מזה. אבל מחויב שלסבול זה רע. אבל יש שאלה עמוקה מכיוון אחר, מי אמר שלסבול זה רע? למה אני לא רוצה להרגיש רע? שתי שאלות, למה אני רוצה להרגיש טוב, ולמה כך ולא אחרת? והפוך, למה אני חושב שזה רע ולא טוב, והשנייה, למה אני לא רוצה להרגיש רע? זה כמו לקחת את המקיף הכי גדול, ולהטיל ספק על הרע עצמו. לא להטיל ספק על הצורה, ... הופכת את האפשרי למחויב? כי הטלת ספק זה לקחת דבר שחשבת שהוא לא אפשרי ואתה מתחיל לחייב אותו. יש אני לא רוצה להרגיש רע, ועליו יש, אני מרגיש רע כי אני רעב. ואז אתה שואל, האם רעב זה טוב אולי זה ... אז מה אם אתה רעב? תבין, שהסבל זה לא רק בגלל הצורות, אלא בגלל שאתה לא רוצה לסבול. תשאל, למה אני לא רוצה לסבול, מה יש לי? בעצם לשאול, למה אני לא רוצה לסבול? זה מוביל לשאלה יותר בסיסית, למה אני רוצה? למה אני? מה זה אני? יש כאן מסלול, לא קופצים לאין הבדל. השאלה, אני לא רוצה לסבול, מובילה לשאלה, מי מחליט לי מה אני רוצה? זה מוביל לשאלות בסיסיות יותר. מה ההבדל, שאם אתה תשאל למה אני לא רוצה לסבול, שכאשר תגיע לשאלות הפנימיות, אז באמת תשאל אותן. זה יבוא מתוכך, לא בגלל שאני לימדתי אותך לשאול.

... כמחויב אלא כאפשרי בלבד. כול אינפורמציה שעוברת לך במוח, כמו אני רואה קיר, אולי אני לא רואה קיר? או אני לא רוצה שיהיה קיר, אולי אני לא רוצה שיהיה קיר? אם אני מטיל ספק במה שאני יודע על המציאות ומטיל ספק במה שאני רוצה, אז ממילא הקונפליקט ... סוביקטיבי, כי אתה חושב שזה קורה. ואולי זה לא קורה ואולי כן קורה. למשל, אני חושב שכרגע יש קיר, ואני לא רוצה את הקיר. אם אני מוריד את המילה אני חושב, אז נהפך ליש קיר ואני לא רוצה קיר. ואז אם זה עובדה שיש קיר ואני לא רוצה קיר - אז רע. אבל אם אתה מוסיף, אני חושב ש.. אז בעצם המציאות הפכה לסוביקטיבית, הרצון הפך לסוביקטיבי, ... שהיה לי רע, ולא רציתי שיהיה לי אפילו טיפה רע, אז אמרתי לעצמי שאם אני לא בטוח במאה אחוז, אני לא רוצה את זה. רק מה שאני בטוח במאה אחוז, ואז לא ידעתי כלום. ולא היתה שום שאלה. אם אתה מתחבר ...

... יכול. זה יכול להיות גם טבלה של רוצה / לא רוצה ש: כן אליעד: אני מעריך שאת הדברים האלה אני לא רוצה ואת הדברים האלה אני כן רוצה. ואת צריך לבדוק ואז לפעמים יכול להיות שאתה לא מדויק עם עצמך לגבי ... כל כך הרבה ואז גילית שלא רצית את זה בכלל ואם היית יושב מלכתחילה מסודר, היית אומר רגע אבל אני לא רוצה את זה, למה אני צריך להגיע עד לשם כדי לגלות שאני לא רוצה את זה? ש: כן אליעד: כמו זאת שהיא מתלוננת קודם שעד שהיא... בסוף היא גילתה שדפקו אותה. בסדר. אוקיי, ...