אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מדע ✔חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
והפעם נדבר על שאלת 3161. LeetCode - Block Placement Queries הבאה:
There exists an infinite number line, with its origin at 0 and extending towards the positive x-axis.

You are given a 2D array queries, which contains two types of queries:

For a query of type 1, queries[i] = [1, x]. Build an obstacle at distance x from the origin. It is guaranteed that there is no obstacle at distance x when the query is asked.

For a query of type 2, queries[i] = [2, x, sz]. Check if it is possible to place a block of size sz anywhere in the range [0, x] on the line, such that the block entirely lies in the range [0, x]. A block cannot be placed if it intersects with any obstacle, but it may touch it. Note that you do not actually place the block. Queries are separate.

Return a boolean array results, where results[i] is true if you can place the block specified in the ith query of type 2, and false otherwise.

Example 1:

Input: queries = [[1,2], [2,3,3], [2,3,1], [2,2,2]]

Output: [false,true,true]

Explanation:

For query 0, place an obstacle at x = 2. A block of size at most 2 can be placed before x = 3.

Example 2:

Input: queries = [[1,7], [2,7,6], [1,2], [2,7,5], [2,7,6]]

Output: [true,true,false]

Explanation:

Place an obstacle at x = 7 for query 0. A block of size at most 7 can be placed before x = 7.

Place an obstacle at x = 2 for query 2. Now, a block of size at most 5 can be placed before x = 7, and a block of size at most 2 before x = 2.
אז קודם כל נסביר את השאלה שהולכת כך:

נתון לפנינו: ציר קו באורך אין סופי, שמתחיל ב 0 וממשיך ב 1,2,3 וכולי עד אין סוף.

כמו כן נותנים לנו רשימה של שאילתות, שמורכבת מ 2 סוגים של שאילתות:

סוג 1 של שאילתה, אומר לנו לשים "מחסום" בנקודה X בקו שלנו.

סוג 2 של שאילתה, שואל אותנו, האם ניתן לשים על הציר שלנו, "בלוק" ברוחב כלשהו, החל מ 0 ועד לנקודה X כלשהי. כאשר המחסומים שהצבנו בגלל שאילתה מספר 1, מגבילים את היכולת שלנו לשים "בלוקים" במיקום של המחסומים.


שאילתה מסוג 1, מוצגת כך:

queries[i] = [1, x]

כאשר הספרה הראשונה היא 1, זה אומר שמדובר על שאילתה מסוג 1, שאומרת לנו להציב מכשול במקום X כנ"ל. הבהרה: המכשול עצמו תופס 0 מקום.

לדוגמה:

queries[i] = [1, 10]

פירושו, תציב מכשול בנקודה 10 על ציר המספרים. כאשר המכשול עצמו לא תופס מקום.





שאילתה מסוג 2 מוצגת כך:

queries[i] = [2, x, sz]

כאשר הספרה הראשונה היא 2, זה אומר שמדובר על שאילתה מסוג 2, ששואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב SZ עד למיקום X

לדוגמה:

queries[i] = [2, 5, 6]

השאילתה שואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב 6, החל ממיקום 0 ועד למיקום 5. והתשובה היא, שלא. כי עד למיקום 5, ניתן להציב אך ורק בלוק עד רוחב 5 אך לא יותר מכך.





או לדוגמה:

queries[i] = [2, 5, 3]

השאילתה שואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב 3, החל ממיקום 0 ועד למיקום 5. והתשובה היא, שכן. כי עד למיקום 5, ניתן להציב כל בלוק עד רוחב 5.





ואם לדוגמה אמרנו לנו את זה

queries[0] = [1, 10]

queries[1] = [2, 15, 12]

אז השאילתה הראשונה תאלץ אותנו לשים מכשול במקום 10 על גבי הציר. כך:





ואז לא נוכל לשים מכשול ברוחב 12, עד למיקום 15. כי המכשול שנמצא במיקום 10, מגביל אותנו לשים מכשול ברוחב 12 החל ממיקום 0, כי המכשול יתנגש במחסום שיש במיקום 10.





ואם עכשיו ישאלו אותנו:

queries[2] = [2, 10, 9]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 9, התשובה תהיה שכן

וגם אם ישאלו

queries[3] = [2, 10, 10]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 10, התשובה תהיה שכן

כך:





ואם עכשיו יגדירו לנו

queries[4] = [1, 7]

דהיינו, יבקשו מאיתנו לשים מכשול נוסף גם במקום 7, כך:





הרי שאם ישאלו אותנו עכשיו שוב פעם לדוגמה את זה:

queries[5] = [2, 10, 10]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 10, התשובה תהיה שלא. כי מאחר שכבר יש מכשול במקום 7, אז לא ניתן לשים בלוק עד מקום 10

כך:





דהיינו, מה שהיה אפשרי קודם, לשים בלוק ברוחב 10 עד מיקום 10, כי המכשול שנמצא ב 10, לא תופס מקום כנ"ל. ולכן קודם זה כן היה אפשרי. אבל כרגע בגלל שכבר יש מכשול במקום 7, הרי שלא ניתן לשים מכשול ברוחב 10, עד מיקום 10.

חידוד: הצבת המחסומים היא מצטברת. ולכן יתכן שאותה שאילתה מסוג 2, פעם אחת תהיה אפשרית ולאחר מכן היא לא תהיה יותר אפשרית, מאחר שהוגבלנו על ידי הצבת מחסום כלשהו.


ובהינתן לדוגמה הגדרת המכשולים האלו:





אז אם נשאל, האם ניתן ממקום 0 ועד מקום 17, לשים מכשול ברוחב 5? התשובה תהיה שכן, כי ניתן לשים את המכשול, בטווח שבין 3 לבין 9 כך:





אז מה בעצם שואלים אותנו?

אז השאלה הולכת כך: נותנים לנו רשימה של שאילתות, חלקן מסוג 1, דהיינו, שאילתות שמגדירות לנו היכן למקם מחסומים. כמו כן חלק מהשאילתות, הן מסוג 2, דהיינו, הן שואלות אותנו, האם בהתאם למחסומים שהצבנו עד כה על גבי ציר המספרים, האם עד כה ניתן למקום את הבלוק ברוחב מוגדר כלשהו, עד למיקום X כלשהו.

כאשר כל שאילתה מסוג 2, עומדת בפני עצמה. דהיינו, לצורך העניין אחרי שמציבים בלוק ברוחב כלשהו, מסירים אותו. והוא לא מגביל את הצבת הבלוק הבא.

וכנ"ל, הצבת המחסומים היא מצטברת. ולכן יתכן שאותה שאילתה מסוג 2, פעם אחת תהיה אפשרית ולאחר מכן היא לא תהיה יותר אפשרית, מאחר שהוגבלנו על ידי הצבת מחסום כלשהו.

ובעצם השאלה היא, בהינתן לנו רשימת שאילתות, עלינו להחזיר תשובה של: אפשרי או לא אפשרי, עבור כל אחת מהשאילתות מסוג 2 כנ"ל.


ולכאורה, זאת התשובה לשאלת הליטקוד הזאת, היא מאוד מאוד מאוד פשוטה. כי בתכלס, אפשרי לקחת נייר ולרשום את כל המחסומים. וכאשר שואלים אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב כלשהו, עד למיקום X, בסך הכל נצטרך לבדוק מ 1 ועד X, האם יש את הרוחב הרצוי להצבת הבלוק.

כך שמצד האמת, התשובה לשאלת ליטקוד הזאת היא מאוד פשוטה. אז מהי בעצם השאלה? ולמה השאלה הזאת, נחשבת לשאלת ליטקוד מאוד מאוד קשה?

והתשובה היא, שעיקר השאלה היא, איך לעשות את החישובים הנ"ל בצורה יעילה. כי לבדוק בכל פעם של שאילתה מסוג 2, החל מ 1 ועד X, האם קיים רוחב SIZE כלשהו, זה פתרון שבמאה אחוז עובד, אבל ממש לא יעיל.

למה הוא לא יעיל? ממגוון רחב מאוד של סיבות. כי נניח שישאלו אותנו, האם ניתן להציב עד מיקום 100,000,000 בלוק ברוחב 13,522. ונניח שעד מיקום 100,000,000 יש לנו 9,999 מכשולים במקומות שונים. האם באמת הגיוני שאנחנו נצטרך עכשיו לספור 100,000,000 מקומות, כדי לדעת אם אפשרי או לא אפשרי להציב את המכשול ברוחב SIZE עד למיקום X? זה כנראה מתיש ולא יעיל...

ולכן מהות השאלה היא, מהי הדרך היעילה ביותר כדי לתת תשובה לשאילתה מסוג 2. זאת מהות השאלה.


אז חלק גדול מהפתרונות שהוצעו לשאלה הזאת, עובדים עם לוגיקה של segment tree. דהיינו, מבנה נתונים מסוג "עץ מקטעים" ולא ניכנס כאן כרגע לכיוון הזה של הפתרון. אבל אני כן אציג בדרך של מחויב ואפשרי, מה בטוח נכון, לחלק לחלקים וכולי, כיצד ניתן לפתור את השאלה הזאת...


אז איך ניגשים לשאלה הזאת? איך מנסים למצוא פתרון יותר יעיל לשאלה הזאת.

אז נתחיל בפתרון הכי לא יעיל שיש וממנו ננסה לשפר. אז מהו הפתרון הכי לא יעיל. הפתרון הכי לא יעיל יהיה, שעלינו לעבור מיקום מיקום, החל מ 1 ועד X, ולנסות למצוא SIZE מקומות פנויים בלי מכשולים באמצע. כאשר אם הגענו למכשול ועדיין לא הגענו לרוחב SIZE, אז עלינו להתחיל את הספירה של המיקומים מחדש. עד שנגיע למספר X או עד שנמצא מיקומים ברוחב SIZE פנויים. ואז נוכל לדעת אם אפשרי או לא אפשרי להכניס בלוק ברוחב SIZE עד למיקום X.

ובמילים אחרות, הפתרון הכי לא יעיל, יהיה לעבור מיקום מיקום אחד אחד מההתחלה ועד X כנ"ל.

ואיך ניתן לשפר את הפתרון הזה בדרך יחסית יעילה?

נוכל לשאול את עצמנו, מה בטוח נכון. דהיינו, בכל פעם שיגדירו לנו לשים מכשול במיקום כלשהו, אנחנו נכתוב לנו את הרוחב הפנוי שיש בין מכשול למכשול כך:





וכך במקום לעבור מיקום מיקום ולחפש רוחב כלשהו של מקומות פנויים, פשוט נעבור על הגדלים של הטווחים שיש בין מכשול למכשול, וככה בעצם כבר חסכנו לעצמנו המון פעולות חיפוש...

אבל האם באמת זאת הדרך היעילה ביותר? האם באמת בכל פעם נצטרך לעבור על כל הטווחים של כל המכשולים, בכל פעם מחדש מההתחלה ועד X?

אז איך נתקדם מכאן?

אז אם נתבונן נראה, שבעצם אנחנו מחפשים למצוא דרך, איך נוכל בדרך הקצרה ביותר, לדעת, על מיקום כלשהו בציר המספרים שלנו, מהו הטווח הגדול ביותר שניתן להציב בתוכו בלוק ברוחב כלשהו. ואיך ניתן לעשות זאת בכמה שפחות פעולות.

לדוגמה: נניח ששואלים אותנו האם עד מיקום 1M ניתן להציב מכשול ב SIZE של 2000 כאשר יש לנו 5000 מכשולים שונים.

אז, בדרך הארוכה ביותר, היינו יכולים לעשות במקרה הגרוע ביותר 1M פעולות, כדי לעבור על כל המקומות ברשימת המספרים.

בפתרון הקודם שהצענו, הרי שאם יש לנו 5000 מכשולים, הרי שיש לנו 5000 טווחים של גדלים שבהם ניתן להכניס בלוקים ברוחב כלשהו. והרי שכך במקרה הגרוע ביותר נרוץ על 5000 מכשולים שונים, עד שנגלה אם אפשרי או לא אפשרי להכניס את הבלוק ברוחב 2000 הנדרש כנ"ל.

אבל האם זה הכרחי, לרוץ על 5000 טווחים, החל מהטווח הראשון ועד האחרון? אולי יש דרך שנוכל לסמן לנו בכל מיקום, מהו הטווח הגדול ביותר שניתן להכניס אליו בלוקים, עד אותו מיקום? האם יש אפשרות כזו? איך מבצעים אותה?


אז עקרונית, בכל פעם שנותנים לנו הגדרה של מכשול כלשהו, אנחנו יכולים לעבור על כל רשימת המיקומים, החל ממיקום 1 ועד למיקום של המכשול האחרון, ולסמן לעצמנו על כל מיקום, מה הרוחב המקסימאלי שיכול להיכנס עד אותו המיקום. לדוגמה כך:





הדרך הזאת, תהיה מאוד יעילה עבור החיפושים עצמם, כי בתוך שניה נוכל לדעת מהו הרוחב המקסימאלי שניתן להכניס עד למיקום X. החיסרון של הדרך הזה יהיה, שנצטרך לעדכן בכל פעם מחדש את כל המיקומים שמושפעים מכל מכשול חדש.

נניח בדוגמה הנ"ל, שיוסיפו לנו עוד מכשול במיקום 7, הרי שנצטרך לעדכן מחדש את כל הרשימה כך:





מה שאומר בעצם, שבדרך הפתרון הזו, אנחנו נעשה המון פעולות מסוג עדכון שיעזרנו לנו אומנם בפעולות מסוג חיפוש, אבל עדיין יקשו עלינו לעשות המון פעולות עדכון.

ונחדד, נניח שנבחר באפשרות של לשמור בכל מיקום כולל כל מיקום, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו מיקום, הרי שעדיין נצטרך לשאול את עצמנו, מה תהיה הדרך היעילה ביותר לעדכן את כל המיקומים בכל פעם מחדש. וזאת גם שאלה בפני עצמה.


אז אולי אפשרי שנקצר את פעולות העדכון בדרך הבאה: אולי במקום לעדכן את כל המיקומים עצמם, אולי נוכל לעדכן בכל פעם מחדש, את כל המיקומים של המכשולים בלבד, לדוגמה כך:





דהיינו, אולי ננסה לשמור על גבי כל מיקום של כל מכשול, את הרוחב המקסימאלי האפשרי שקיים עד אותו המכשול.

ונחדד, נניח שנבחר באפשרות של לשמור רק בכל מיקום של מכשול, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו מכשול, הרי שעדיין נצטרך לשאול את עצמנו, מה תהיה הדרך היעילה ביותר לעדכן את כל המיקומים של המכשולים בכל פעם מחדש. וזאת גם שאלה שאנחנו צריכים להתבונן בה.


אז איך בעצם ניגש לזה?

ונחדד: יש לנו כאן 2 סוגים של שאילתות. שאילת 1 של הגדרת מכשולים. ושאילתה 2 של בקשת מידע בהתאם להגדרת המכשולים.

וזה בעצם אומר, שיש לנו כאן כמה תהליכים נפרדים:

נניח לדוגמה שנתון לנו הציר הבא, עם החישובים הבאים:





אז יכולים להיות לנו כמה תהליכים, לדוגמה:

תהליך 1 - הגדרת המכשול במיקום X

לדוגמה: שים מכשול חדש במיקום 9





תהליך 2 - הגדרת טווח רוחב אפשרי מעודכן, מצד ימין ומצד שמאל של המכשול החדש





תהליך 3 - עדכון רוחב הטווח המקסימאלי בכל מיקום של מכשול כנ"ל





תהליך 4 - חישוב של האם ניתן לשים מכשול ברוחב כלשהו, עד למיקום X, בהתאם לרשימת הטווחים המקסימאלית עד לכל מכשול, כנ"ל בתהליך 3.

דהיינו, אם עכשיו לדוגמה ישאלו אותנו, האם ניתן לשים מכשול עד לנקודה 17 ברוחב 5, הרי שנצטרך לבצע את החישוב, לפי המידע שיש לנו על המכשול שנמצא במיקום 14 כנ"ל. והתשובה תהיה שכן.

או אם לדוגמה ישאלו אותנו, האם ניתן עד מיקום 12 לשים מכשול ברוחב 6, נצטרך לבצע את החישוב בהתאם למכשול שנמצא במיקום 9, והתשובה תהיה כן, כנ"ל.

וגם תהליך 4 עצמו, מורכב מכמה חלקים.

חלק 1 - לאתר את המכשול הקרוב ביותר לנקודה שעליה אנחנו נשאלים.

חלק 2 - לבצע את החישוב כדי למצוא תשובה למה ששאלו אותנו, על בסיס המידע שיש לנו על המכשול שמצאנו. (כי את המידע אנחנו שומרים על המכשול ולא על כל מיקום בפני עצמו).

ובאופן כללי יש כאן כל מיני תהליכים נוספים, כגון של:

1 - ניהול הרשימה של המכשולים

2 - לוודא שרשימת המכשולים ממויינת, בהתאם למיקומים של המכשולים על גבי הציר ולא לפי סדר ההכנסה שלהם לרשימה.

3 - לוודא שבכל מיקום של כל מכשול, נשמר עליו המידע של המיקום שלו על גבי הציר, של הטווח שלו מהמכשול שתחתיו, של הטווח המקסימאלי האפשרי עד אליו וכיו"ב.

דהיינו, יש כאן כל מיני תהליכים שונים.


כמו כן אציין, שיש כל מיני מקרי קצה, שאפשרי לפתור אותם יחסית בקלות, אבל אני בוחר שלא להתייחס אליהם כרגע.

לדוגמה, שלא משנה מה, תמיד לא תהיה אפשרות להכניס בלוק ברוחב SIZE אם הרוחב גדול מהמיקום עצמו. לדוגמה, לא ניתן להכניס בלוק ברוחב 100, עד מיקום 99 וכיו"ב.

או לדוגמה, שתמיד תהיה אפשרות להכניס בלוק ברוחב SIZE אם X גדול מהמיקום של המכשול האחרון + SIZE. לדוגמה, תהיה אפשרות להכניס מכשול ברוחב 10, למיקום 100, אם המכשול הגדול ביותר נמצא במיקום 70.

או כל מיני חישובים מהירים כאלו ואחרים, שאם יש 2 מכשולים בלבד, ברוחב כלשהו, הרי שמכך נוכל להסיק ששום רוחב לא יהיה קטן או גדול מ רוחב כלשהו וכיו"ב. לדוגמה 2 מכשולים על רוחב 1000, לא יוכלו לחסום את כל הבלוקים שהם ברוחב 100.

בקיצור, יש גם כל מיני מקרי קצה שאני לא רוצה להיכנס אליהם כרגע.

יש גם עניין של אפשרות להסיק מהשאילתות מסוג 2 הקודמות לשאילתה הנוכחית, במידה ולא היו שאילתות מסוג 1 ביניהן. לדוגמה, אם שאלו אותנו שאלה על מיקום 1000, ומיד אחר כך שאלו אותנו שוב שאלה על מיקום 1000 או אולי על מיקום 2000, אולי נוכל להסיק מהשאילתה הקודמת על השאילתה הנוכחית וכיו"ב. דהיינו, כל מיני מקרים פרטיים ולוגיקות ספציפיות.


כמו כן אני אוסיף, כי מאחר שיש כאן כל מיני תתי תהליכים, הרי שברמת העיקרון אפשרי לשקול מתי לבצע את פעולת ה עדכון של הטווח המקסימאלי האפשרי. האם לבצע אותו אחרי כל שאילתה מסוג 1. או אולי לפני כל שאילתה מסוג 2.

או אולי זה בכלל יהיה קשור למיקום של העדכון של 1, ביחס לשאילתה של 2. לדוגמה שאילתה מסוג 1 על מיקום 1000, לא תשפיע על שאילתה מסוג 2 על מיקום 500.

וזה קשור גם לכמות השאילתות מסוג 1 ומסוג 2. וגם קשור להאם השאילתות מסוג 1 רצופות אחת אחרי השניה או לא. כי לדוגמה, אפשרי אולי לבצע פעולת עדכון אחת, אחרי כמה שאילתות מסוג 1 של הצבת מכשולים.

בקיצור, יש כאן כל מיני זוויות והיבטים לתקוף את הנושא הזה.

אבל כרגע אני בוחר להתמקד בעניין של תהליך העדכון של הטווח המקסימאלי האפשרי, עד למיקום X.

דהיינו, ננסה למצוא דרך פשוטה איך אפשרי לעדכן יחסית בקלות, את כל המכשולים שהוצבו, בטווח ברוחב המקסימאלי, עד לאותו המכשול.

כאשר בעצם מהות השאלה היא, איך ניתן לחשב במיקום של מכשול X, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו המיקום, בדרך הקלה ביותר, לעדכן את המידע הזה.

אז איך ניגשים לזה?


אז כדי לדעת איך לפתור את הבעיה, לשם כך עלינו לנסות לחלק את הבעיה לחלקים הכי קטנים שיש, לחפש מה בטוח נכון, לנסות למצוא חוקיות, ואחר כך לנסות לחשוב על נוסחה ופתרון.

אז כמו שאמרנו כרגע ננסה להתמקד אך ורק בלנתח, איך הכי נכון לעדכן את רשימת המכשולים, במידע של מהו הטווח ברוחב המקסימאלי, עד לאותה נקודת מכשול.

כי כמו שאמרנו, יש כאן כל מיני תהליכים. ואחד התהליכים הוא, להחזיק רשימה של מהו הטווח המקסימאלי, עד לנקודה X. כדי לחסוך לנו לחפש בכל פעם מחדש מהתחלת הציר ועד ל X, את הטווח המקסימאלי. ולשם כך, נרצה להחזיק את הטווח המקסימאלי עד לנקודה X.

וכמו שאמרנו, יש אפשרות לנסות להחזיק את המידע, עבור כל הנקודות בציר גם כאלו שאין בהן מכשול כלשהו. ויש גם אפשרות לנסות להחזיק את המידע הזה, רק עבור הנקודות שבהן נמצא מכשול על גבי הציר.

ואני מפריד בין השאלות של: האם מתי כמה ולמה לעדכן את המידע של מהו הטווח המקסימאלי עד לנקודת מכשול כלשהי, לבין השאלה של איך לעדכן בצורה הכי יעילה את המידע הזה, של מהו ה MAX RANGE עד למכשול כלשהו. ומהמידע הזה, נוכל ללמוד על כל נקודה אחרת בציר, שאין בה מכשול.

כמו כן, אני עושה הפרדה בין השאלה של איך לנהל בפועל את הרשימה של המכשולים. כי גם את זה צריך לעשות, לדוגמה: צריך לוודא שהרשימה תהיה ממוינת לפי המיקום של המכשולים על גבי הציר ולא לפי סדר הצבת המכשולים. וכרגע לא נתמקד בזה, אלא רק באיך לעדכן את רשימת המכשולים.

כמו כן, אנחנו נניח שננהל את הרשימה עצמה, בתוך מבנה של רשימה פשוטה ורגילה. ולא בצורה של עץ טווחים (segment tree) שזה עוד נושא בפני עצמו.

ולכן נשאל: נניח שאנחנו רוצים לנהל רשימה של כל המכשולים בצורה של רשימה ולא של עץ או של משנה אחר. ונניח שהרשימה הזאת של המכשולים, ממוינת לפי סדר המכשולים על גבי הציר. ונניח שאנחנו רוצים בכל פעם לעדכן אותה, במידע של מהו הטווח המקסימאלי, שאפשרי להציב בלוק, החל מהתחלת הציר ועד לנקודת מכשול כלשהי, אז כיצד יהיה הכי יעיל לעשות את זה?


אז לשם כך נתחיל לחלק לחלקים לחלק הקטן ביותר, והוא כמובן יהיה ציר ריק בלי שום מכשולים כלשהם. זהו כמובן המקרה הפשוט ביותר. כך:





אז לצורך העניין נתבונן על ציר ריק ללא מכשולים, ונשאל: מהו גודל הבלוק המקסימאלי שניתן להציב עד נקודה מספר 1? תשובה: בלוק ברוחב של 1.

ועד נניח למיקום 7, איזה גודל מקסימאלי של בלוק, ניתן להציב? תשובה: 7. כי עד מיקום 7, לא ניתן להכניס בלוק יותר רחב מהרוחב של המיקום הנוכחי.

במילים אחרות, לצורך העניין ניתן לדמיין שיש לנו בלוק בנקודה 0, שמגביל אותנו לכך שלא נוכל להכניס עד נקודה X, שום מכשול שהוא יותר גדול מנקודה X.





עד כאן זה משהו שהוא הכי פשוט שיש ושהוא בטוח נכון.


ומה נוכל להסיק מכך שהוא בטוח נכון, על מקרה שהוא קצת יותר מורכב?

תשובה: מכך נוכל להסיק לגבי מקרה של ציר, שיש עליו רק מכשול 1 בלבד. לדוגמה מכשול 1 בלבד במיקום 5:





נוכל להסיק בוודאות, כי כאשר מגדירים לנו את המכשול הראשון, אנחנו יכולים לדעת בוודאות של מאה אחוז, שעד המכשול הראשון, לא ניתן להכניס שום בלוק, שהוא גדול יותר מהמיקום של המכשול הראשון.

לדוגמה: אם המכשול הראשון הוא במיקום 5, הרי שמכך נובע, שעד המכשול הראשון במיקום עד, הטווח והגודל המקסימאלי של בלוק שניתן להכניס, יהיה בגודל 5 בלבד.

ולכן מכך נובע, שכאשר יתנו לנו את המכשול הראשון, נרשום לידו, שה MAX RANGE המקסימאלי עד אליו, הוא המיקום של אותו X כנ"ל.


עכשיו נתבונן רגע אחד על המקרה הקודם, ונשאל: מה יהיה גודל הטווח המקסימאלי שניתן להכניס עד 6, שנמצא אחרי המיקום של המכשול היחיד הנ"ל במיקום 5?

תשובה: ניתן להכניס בלוק...
למצוא תשובות שאלות התמקדות קשיים להתראיין פיתוח גרוע לחלק לחלקים להפעיל לחפש הגיוני leetcode leetcode solution איך לחלק לחלקים איך לכתוב איך לכתוב קוד איך ללמוד לכתוב קוד איך ללמוד תכנות מחשבים איך למצוא איך למצוא חוקיות איך לפתור שאלות ב leetcode גורמים היגיון הייטק הכנה לראיון הכנה לראיון טכני חוקיות חידה חידות חידות היגיון חידת leetcode חידת היגיון חשיבה מדעית טכני לגורמים להיות מתכנת להתראיין לחלק לחלקים לחשוב ליטקוד לכתוב לכתוב קוד ללמוד ללמוד לחלק ללמוד לחלק לחלקים ללמוד לחשוב ללמוד לכתוב ללמוד לכתוב קוד ללמוד למצוא ללמוד למצוא חוקיות ללמוד לנתח ללמוד לנתח דברים ללמוד לפרק ללמוד לפרק לגורמים ללמוד לתכנת ללמוד תכנות ללמוד תכנות מחשבים למידה למצוא למצוא חוקיות לנתח לנתח דברים לנתח תהליך לנתח תהליכים לעבוד לעבוד בהייטק לפרק לפרק לגורמים לפתור לפתור שאלות לפתור שאלות ב leetcode לפתח לראיין לראיין עובד לראיין עובדים לשאול לשאול שאלות לתכנת מדע מדעי המחשב עבודה עבודה בהייטק פיתוח פיתוח תוכנה פתרון פתרון ליטקוד ראיון ראיון טכני ראיון עבודה ראיון עבודה בהייטק ראיונות שאלה שאלות שאלות ליטקוד תהליך תהליכים תכנות תכנות מחשבים
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
... העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת את השנייה, אלא תלויות ... מגוון הגישות השונות, כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל האפשרויות הקיומיות. אליעד מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את אותם חוקים של זמן פיזי, ולכן הגישה הפילוסופית ... הוא קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את זמן היקום כפי שהוא כיום, מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, שבחלקו אינו תלוי בהגדרות פיזיות של ... מקרה, הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה שהם יכולים לדעת הוא ש - 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם מדובר במבנה חדש, אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי לפניו. ההבנה היא שהתשובות הן תלויות בהגדרות, ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות הללו, שתיהן נראות כאילו ... יש מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים שונים של קיום, כמו רעיונות ... מצד שני, אם נסתכל על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה שהיה לפני המפץ הגדול או מעבר לו עשוי ... זאת, השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, ...
מיסטיקה וסכיזופרניה, חרדות מיסטיות, פחדים ומיסטיקה, הפרעות נפשיות ומיסטיקה, פחד מעין הרע, פחד משדים, פחד ממלאכים, פחד מכישופים, פחד ממאגיה שחורה, פחד מרוחות רעות, פחדים של ילדים, ללמוד מדע, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לימודי מדע
מיסטיקה וסכיזופרניה, חרדות מיסטיות, פחדים ומיסטיקה, הפרעות נפשיות ומיסטיקה, פחד מעין הרע, פחד משדים, פחד ממלאכים, פחד מכישופים, פחד ממאגיה שחורה, פחד מרוחות רעות, פחדים של ילדים, ללמוד מדע, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לימודי מדע
... פחד ממאגיה שחורה, פחד מרוחות רעות, פחדים של ילדים, ללמוד מדע, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לימודי מדע איך מתמודדים עם חרדות והפרעות נפשיות שמקורן במיסטיקה? הסבר מקיף ומפורט של אליעד בנושא פחדים, חרדות ... מעיסוק יתר במיסטיקה ובתכנים הקשורים לעולם הרוח. מדוע לימודי מדע מפחיתים פחדים מיסטיים והפרעות נפשיות? הדרך העיקרית שאליעד מציע לטיפול ולהתמודדות עם הפרעות וחרדות מיסטיות היא לימודי מדע. הוא מסביר שככל שאדם ילמד יותר מדעים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה וכדומה, החרדות המיסטיות שלו ייחלשו וייעלמו באופן אוטומטי. הוא ... של רוחות רעות, שדים, או פחד מעין הרע. ברגע שהילד הזה ייחשף לתכנים מדעיים, כמו סרטוני מדע לילדים, הסברים על איך העולם עובד מבחינה מדעית, איך פועלים חוקי הטבע ואיך נוצרים דברים בעולם, הוא יהפוך להיות יותר רציונלי, הפחדים שלו יצטמצמו והוא יהיה הרבה יותר רגוע ונורמלי. איך לימודי מדע מחלישים פחדים ודמיונות כמו שדים, רוחות וכישופים? אליעד מסביר שהסיבה שלימודי מדע מועילים להפחתת פחדים מיסטיים היא שמדע ומיסטיקה הם שני הפכים גמורים. המדע מבוסס על חשיבה ריאלית, הוא מאמין רק בדברים שאפשר לראות, לחוש או להוכיח. מבחינת המדע, אין דבר כזה רוחות, אין דבר כזה שדים, מלאכים או קישופים, ולמרות שאולי המדע לא יכול לפסול לגמרי את האפשרות של עולם הבא, הוא לא מייחס לכך חשיבות, כיוון שאין לזה הוכחות מדעיות או בסיס מציאותי ברור. לעומת זאת, מיסטיקה עוסקת בדברים שאינם קיימים במציאות המוחשית, כמו דמיונות של ... קיום גלגולים או עולם הבא. לכן, ככל שאדם יהיה יותר מחובר לחשיבה המדעית והרציונלית, כך הוא יתרחק באופן טבעי מהדמיונות ומהחרדות הנלוות אליהם. איזה סוג תוכן מדעי מומלץ כדי להתמודד עם פחדים מיסטיים? אליעד ממליץ לאנשים שסובלים מהפרעות מיסטיות לראות סרטונים מדעיים, לקרוא חומרים או להשתתף בפעילויות שמסבירות איך העולם עובד, איך מתרחשים ניסויים, כיצד נבנית טכנולוגיה, ... בו זמנית להאמין בדמיונות בלתי הגיוניים וגם להבין את העולם בצורה מדעית וברורה. זו הסיבה שבגללה לימודי מדע עובדים כל כך טוב כטיפול לחרדות ופחדים מיסטיים. אליעד מבהיר כי הוא אינו נכנס לשאלה האם המדע או המיסטיקה אמיתיים או שקריים באופן מוחלט. הוא טוען שבכל דבר יש מידה מסוימת של אמת, אך המטרה כאן אינה לבדוק את אמיתות המיסטיקה אלא להדגיש כיצד לימודי מדע יכולים לעזור לאנשים להתמודד טוב יותר עם חרדות ודמיונות מיסטיים שמפריעים לאיכות חייהם. איך להתמודד עם פחדים מיסטיים? טיפול בהפרעות נפשיות באמצעות לימודי מדע האם מדע יכול להפחית סכיזופרניה? מה ההבדל בין מדע למיסטיקה? איך ללמד ילדים מדע כדי להפחית פחדים? מיסטיקה וסכיזופרניה חרדות מיסטיות והטיפול בהן ...
סרטי אימה מדע בדיוני, איך לעשות סרט טוב? סרטים מצוירים, סרטי מדע בדיוני, סרטי אימה, סרטי מיסטיקה, משחקי הכס, הנוקמים, דוקטור סטריינג, סופרמן מן, סרטי גיבורי על, לזמן את הרוע, אימה מיסטית, מגרש השדים, תיקים באפילה
סרטי אימה מדע בדיוני, איך לעשות סרט טוב? סרטים מצוירים, סרטי מדע בדיוני, סרטי אימה, סרטי מיסטיקה, משחקי הכס, הנוקמים, דוקטור סטריינג, סופרמן מן, סרטי גיבורי על, לזמן את הרוע, אימה מיסטית, מגרש השדים, תיקים באפילה
... אימה מדע בדיוני, איך לעשות סרט טוב? סרטים מצוירים, סרטי מדע בדיוני, סרטי אימה, סרטי מיסטיקה, משחקי הכס, הנוקמים, דוקטור סטריינג, סופרמן מן, סרטי גיבורי על, לזמן את הרוע, אימה מיסטית, מגרש השדים, תיקים באפילה מה ההבדל בין סרט מדע בדיוני מיסטי לבין סרט מדע בדיוני רגיל? אליעד כהן מסביר שההבדל בין סרטי מדע בדיוני רגילים לסרטי מדע בדיוני מיסטיים קשור באופן שבו הצופים תופסים את הסרט ואת המציאות שבו. סרט מדע בדיוני רגיל יכול להיות סרט שבו חוצנים פולשים לכדור הארץ או אסטרואיד מאיים להשמיד את הכוכב. בסרטים כאלה, הצופה מראש מכין את עצמו לכך שמדובר במשהו דמיוני לחלוטין, ולכן אין לו ציפייה לאמינות מלאה, אלא בעיקר להיגיון פנימי עקבי של העלילה. לעומת זאת, בסרטי מדע בדיוני מיסטיים, כגון לזמן את הרוע, מגרש השדים או תיקים באפלה, קיים שילוב מיוחד: הסרט מנסה לגרום לצופה להרגיש כאילו מדובר באירועים שאולי יכולים להתרחש באמת. אליעד מסביר ... פנטזיה חייב להיות סדר ברור - הסיפור יכול להיות דמיוני מאוד, אך חייב להיות לו סדר פנימי שמוסכם על הצופה. איך לעשות סרט אימה מדע בדיוני טוב? לסיכום, אליעד מסביר שכדי ליצור סרט אימה או מדע בדיוני טוב, הבמאי או התסריטאי חייבים להחליט מראש כיצד הם רוצים שהצופה יחווה את הסרט: האם כמשהו בדיוני לחלוטין או כאפשרות ממשית. אם הסרט מיועד לקהל שמפחד באמת מתופעות כמו ... הסרט צריך להציג את עצמו כממשי מאוד, עם מינימום אלמנטים דמיוניים נוספים. לעומת זאת, אם הסרט מיועד לקהל שאוהב בעיקר פנטזיה ומדע בדיוני שאינם נוגעים בפחדים אמיתיים, אז כדאי שהסרט יציג יותר אלמנטים דמיוניים ופחות אלמנטים ריאליסטיים. כלומר, הצלחה של סרט תלויה בהתאמה מדויקת של האלמנטים הדמיוניים, ... והריאליסטיים לקהל היעד, וליכולת לשמור על עקביות פנימית בתוך העולם שנבנה על המסך. איך לעשות סרט אימה טוב? מה ההבדל בין סרטי מדע בדיוני למיסטיקה? למה אנשים אוהבים סרטי אימה? איך ליצור תסריט לסרט אימה? מה הופך סרט מדע בדיוני למציאותי? סרטי אימה מיסטיים מומלצים למה משחקי הכס הצליחה? לימודי קולנוע, כתיבת תסריט לסרט קולנוע, לימודי בימוי קולנוע, לימודי תסריטאות, אקדמיה לקולנוע, הפקת סרטים, ...
משחקי הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה בסרטים
משחקי הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה בסרטים
... בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה ... על חוסר היגיון בסדרות פנטזיה ומדע בדיוני? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע אנשים שמקבלים מראש את הרעיון שדברים מסוימים בסדרות מדע בדיוני ופנטזיה אינם הגיוניים, עדיין מתלוננים על כך שחלקים מסוימים בסדרה הם לא ... בלתי הגיוניים בסדרת פנטזיה או מדע בדיוני, כמו דרקונים או חזרתם לחיים של המתים. עם זאת, הם עדיין מצפים שבתוך העולם ... הפנימי של סדרות וסרטי פנטזיה ומדע בדיוני? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מדגיש היא שבכל סדרה או סרט פנטזיה ומדע בדיוני יש היגיון פנימי, הגדרה של מה אפשרי ומה לא אפשרי. הצופים מוכנים לקבל על עצמם ... חשוב מאוד ביצירת סדרות פנטזיה, מדע בדיוני ובכלל בכל סוג של כתיבה או יצירה בדיונית. למה אנשים מתלוננים על סדרות פנטזיה? ... עולם בסרטי פנטזיה? איך לביים סדרת מדע בדיוני? ...
קבלה לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה
... לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה למה אנשים מתלבטים לגבי ... אך אליעד מציין שהרבה אנשים הולכים ללמוד קבלה מבלי להבין באמת למה הם עושים זאת. הם מאמינים שיש שם סודות גדולים, אך בפועל לימודי הקבלה אינם מדעיים אלא מבוססים על אמונה. בקבלה מלמדים דברים שהיו נכונים לכאורה לפני אלפי שנים, ואין אפשרות לשנות או לעדכן אותם, בשונה ממדע אמיתי שבו כל דבר נתון לבדיקה חוזרת ולשינוי. אליעד מביא את דוגמת הזואולוגיה שבה לומדים תמיד מחקרים עדכניים ולא מתבססים על ידע עתיק שלא ניתן לבדיקה. הוא אומר שלימודי קבלה, בהשוואה למדעים אחרים, הם כמו להיכנס לשיעור על עולם עתיק, מבלי יכולת לבדוק או להפריך את הדברים שנאמרים שם. מה הסכנה ... בצורה עצמאית, הן מלמדות להאמין בצורה עיוורת. בקבלה, אם מישהו ינסה לומר שהידע הקודם שגוי או לא מדויק, הוא לא יתקבל בברכה. לעומת זאת, במדע יש גישה פתוחה שבה כל דבר נבדק מחדש. אליעד מדגיש שהבעיה הגדולה ביותר בקבוצות קבלה וכתות היא שהן מתערבות ... כמו: למה אני הולך ללמוד קבלה? מה אני רוצה להשיג שם?. אם התשובה שלך ברורה, אז אתה יכול למדוד אם לימודי הקבלה מתאימים לך. אם אתה מחפש ידע מדעי אמיתי ועדכני, ייתכן שקבלה היא לא המקום בשבילך, כי היא לא מתעדכנת ולא מאפשרת לשאול שאלות עמוקות או להטיל ... להבנה עמוקה של עצמו ושל העולם סביבו, ולא דרך אמונה עיוורת בתיאוריות עתיקות שאינן ניתנות לבדיקה. האם לימודי קבלה הם כת? מהי המשמעות של מדע הקבלה? איך לבחור נכון מסלול התפתחות רוחני? האם קבלה באמת מובילה להבנת העצמי? מהן הסכנות בלימודי קבלה ...
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות?
מדע פיזיקה הוכחות מדעיות פילוסופיה איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים העמוקים של המציאות, עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמה: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה התנהגו כפי שהם היום, לאורך כל הזמן על ציר הזמן. או שחוקי הפיזיקה נכונים לכל מקום במימד המקום וכיוב. אלו כמובן הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין מה שמצאו וגילו, לבין הפרשנות שנתנו למה שמצאו וגילו. הדרך לשים לב ולגלות את הנחות היסוד השרירותיות היא די פשוטה. על ... תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט לנסות לומר את ההפך של התיאוריה וכך לגלות על מה היא מבוססת. אחר כך לוקחים גם את הנחות היסוד של התיאוריה עצמה, וגם ...
חייזרים, חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים
חייזרים, חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים
... חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים האם קיימים חייזרים ומה ההגדרה שלהם? השאלה האם קיימים חייזרים? ... לנו וודאות שחוקי הפיזיקה והמתמטיקה שלנו נכונים בכל רחבי היקום. גם אם מדענים ינסו להוכיח שחלק מצורות החיים הן בלתי אפשריות לפי חוקי הפיזיקה שלנו, אין לנו ערובה לכך שחוקים אלו תקפים בכל מקום ביקום. יכול להיות שבמקומות אחרים ביקום קיימים ... קיימים חייזרים בוודאות? השאלה על קיומם של חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. מאחר והיקום ככל הנראה אינסופי ויש אפשרויות בלתי מוגבלות, סביר מאוד להניח שקיימות צורות חיים אחרות מלבד אלו שאנו מכירים בכדור הארץ. עם זאת, מאחר והתפיסה ... האם חוקי הפיזיקה בכדור הארץ חלים בכל מקום ביקום? אם היינו חייזרים - מדענים המסתמכים על החוקים הפיזיקליים הידועים לנו, יכולנו להוכיח מתמטית שחלק מהצורות האפשריות של חיים אינן יכולות להתקיים. אך אם מבינים שהיקום עשוי להיות בעל אינסוף ... אבל ההיגיון תומך בכך. לסיכום: השאלה האם יש חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. אם היקום אינסופי בזמן ובמרחב, הסבירות לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא גבוהה מאוד. עם זאת, מאחר שאנחנו מוגבלים לתפיסת המציאות שלנו, איננו יכולים להוכיח ... ויש אינסוף מקום וזמן הגיוני שיש למה שלא יהיה. עכשיו אם היית חייזר בצורת מדען עוד פעם אם היית חייזר בצורת מדען גם אם היום היית איש מדע שחושב שהוא חכם והיו אומרים לך לא נכון המקום והזמן הם מוגבלים הם לא אינסופיים ויש חוקי פיזיקה מסוימים ואז הוא אומר לך אפשר להוכיח שיש צורות חיים שלא יכולות ...
חוכמת חזל, אסטרונומיה, אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 1
... אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 1 איך בודקים הנחות יסוד של טקסט מסוים? אליעד כהן ... בודדים. על פי הטענה, רק לאחר המצאת הטלסקופ הבינו המדענים את מה שחזל ידעו מזמן. אליעד כהן מצביע על כמה בעיות בטענה הזו: לא ניתן להוכיח שאף אחד אחר ... אז לא מדובר בהכרח בהוכחה לאלוהיות של התורה. האם גילוי מדעי מאוחר מוכיח שהתורה ניתנה מאלוהים? אליעד מסביר כי גם אם באמת חזל או התורה חזו משהו שהמדענים גילו מאוחר יותר, זה עדיין לא בהכרח מוכיח שאלוהים נתן את התורה. יכול להיות שהייתה לחזל ... ידעו זאת לא אומרת אוטומטית שהמקור הוא אלוהי. למשל, גם מדענים כיום יודעים דברים בזכות טכנולוגיה מתקדמת, לא כי אלוהים דיבר איתם. למה קשה להוכיח שלא היה ... ידע זאת. מדוע לא ניתן להסתמך באופן מוחלט על מסקנות המדע הנוכחיות? אליעד מדגיש שגם אם כיום המדענים הגיעו למסקנה מסוימת לגבי מספר הכוכבים או כל תגלית אחרת, אין שום ודאות מוחלטת שמסקנה זו לא תשתנה בעתיד. בדיוק כפי שבעבר טעו המדענים כשאמרו שיש רק כמה אלפי כוכבים, ייתכן שגם המדענים של היום טועים במספר המיליארדים שהם טוענים שקיימים. לכן, הסתמכות על מדע מודרני בתור הוכחה לאלוהיות התורה היא רעועה, כי היא מניחה שהמדע הנוכחי הוא מוחלט ובלתי משתנה. כיצד נכון לתרגל זיהוי הנחות יסוד בחיי היומיום? לבסוף, אליעד כהן ... הנחות יסוד בטענות? האם חזל ידעו אסטרונומיה? האם גילוי מדעי מוכיח את נכונות התורה? מי באמת כתב את התורה? האם התורה והמדע מתיישבים יחד? ...
מי מסתובב כדור הארץ או השמש? מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? הארץ במרכז היקום, היכן מרכז היקום? המודל ההליוצנטרי, המודל הגאוצנטרי, כדור הארץ מרכז היקום, קופרניקוס, גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע
מי מסתובב כדור הארץ או השמש? מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? הארץ במרכז היקום, היכן מרכז היקום? המודל ההליוצנטרי, המודל הגאוצנטרי, כדור הארץ מרכז היקום, קופרניקוס, גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע
... גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע מי באמת מסתובב סביב מי, כדור הארץ או השמש? השאלה העיקרית שבה עוסק אליעד כהן היא ... שהעניין הוכרע לחלוטין מבחינה מדעית, אך המציאות היא מורכבת הרבה יותר. אליעד כהן מציין שהדבר הראשון שיש להבין הוא ... ולא הוא עצמו. הוא מסביר שמבחינה מדעית ופיזיקלית התפיסה שהשמש היא המרכז וכדור הארץ נע סביבה, נובעת מסיבות של נוחות ... תלוי באיזה נקודת מבט נבחר. המדע בחר את השמש בגלל שהמערכת הפכה להיות פשוטה יותר להבנה ולחישובים. לוגיקה מול מדע: ... מפרט גם את ההבדל בין לוגיקה ומדע. המדע הוא מבוסס תצפיות וניסויים, והוא אומר לנו מה קורה בפועל, ואילו ... מהו ניסוי מטוטלת פוקו? לוגיקה ומדע - מה ההבדל? מהו המודל ההליוצנטרי? האם אפשר לדמיין מקום ללא זמן? האם קיימת תנועה ... הכללית אם יש היגיון או הוכחה מדעית לשאלה מי זז. האם כדור הארץ זז? הוכחות לניסוי מטוטלת בהמשך, הדוברים מדברים על ... יש שיחה על ההבדלים בין לוגיקה ומדע. הדיון מתמקד בשאלה מהו מקור האמת ובאיזה אופן ניתן להוכיח עובדות. הדוברים מבדילים בין לוגיקה ומדע, ומדברים על כך שלפעמים הנחות שנראות נכונות לא תמיד ניתנות להוכחה באמצעות ניסויים מדעיים בלבד. מהו מרכז היקום? ההרצאה נוגעת גם בשאלה מהו מרכז היקום, אם כדור הארץ הוא ...
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
... יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה את רעיון ... הוא יהיה חסר כל ידע וניסיון. לדעתו, אינטליגנציה או חוכמה אינן בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר כל דבר ... ידע שנרכש באופן אינטואיטיבי או מעשי, כזה שלא תמיד דורש חישוב מתמטי. בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מדע, איך לקבל החלטות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיגמל מהימורים? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך ליצור אהבה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להאמין בעצמך? איך לפרש חלומות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לעשות יותר כסף? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: מדע, איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? דיכאון? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם בדידות? איך להשיג איזון נפשי? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש אמת מוחלטת? מי ברא את אלוהים? למה לא להתאבד? איך נוצר העולם? האם יש משמעות לחיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם באמת הכל לטובה? למה יש רע וסבל בעולם? למה יש רע בעולם? איך להיות מאושר? האם אפשר לדעת הכל? האם הכל אפשרי? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש בחירה חופשית? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? בשביל מה לחיות? למה העולם קיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קאוצינג, אימון אישי לירידה במשקל, מאמן אישי קואצ'ינג בנושאי מדע - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3633 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 08:50:13 - wesi1