גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת ... כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל ... מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את ... קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את ... מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, ... בהם. בכל מקרה, הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה ... שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם ... אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי ... ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות ... מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים שונים ... על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה ... השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד שהגישה המדעית מתמקדת בגיל היקום כפי שהוא נתפס אחרי המפץ הגדול. כל אלו מצביעים על כך שניתן לראות את הדברים מזוויות שונות, שכל אחת מהן נכונה במסגרת הפרספקטיבה שלה. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן ... זה ישירות שהעולם הקיום תמיד היה תמיד עובד ותמיד יהיה, נכון אבל יחד עם זה מה שסותר זה כאילו שהמדענים אומרים לא אבל אתה יודע היקום בא רק בין 11 מיליארד שנה. אליעד: 14. ש: 14 מיליארד והיה מפץ ... תפיסה אחת אומרת העולם בן ששת אלפים שנה בערך זה של הדתיים תפיסה שנייה אומרת 14 מיליארד שנה של המדענים תפיסה שלישית אומרת העולם תמיד קיים זה תפיסה של איזה פילוסופים כאלה ואחרים, תפיסה אחרת אומרת העולם בכלל לא ... מסתכל על הצורה הספציפית הזאת עשר שנים אם אתה מוריד את הצורה תמיד היה פה. מה אני מתכוון לומר כשמדענים מדברים כמה זמן העולם קיים הם מדברים על היקום שלנו הנוכחי, יש פה עט העט הזה נמצא פה בתוך ... את מה שהיה לפני המפץ הגדול גם את זה אתה מגדיר כקיום אז זה קיים אינסוף זמן. עכשיו יבוא מדען ויגיד איך אתה אומר שזה קיים אינסוף זמן הרי אנחנו אומרים שהזמן נוצר לפני 14 מיליון שנים, למה אתה ...

... פחד מעין הרע, פחד משדים, פחד ממלאכים, פחד מכישופים, פחד ממאגיה שחורה, פחד מרוחות רעות, פחדים של ילדים, ללמוד מדע, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לימודי מדע איך מתמודדים עם חרדות והפרעות נפשיות שמקורן במיסטיקה? הסבר מקיף ומפורט של אליעד בנושא פחדים, חרדות והפרעות נפשיות, המתעוררות ... אך הוא מזהיר שיש אנשים רבים שהבעיות הנפשיות שלהם נובעות מעיסוק יתר במיסטיקה ובתכנים הקשורים לעולם הרוח. מדוע לימודי מדע מפחיתים פחדים מיסטיים והפרעות נפשיות? הדרך העיקרית שאליעד מציע לטיפול ולהתמודדות עם הפרעות וחרדות מיסטיות היא לימודי מדע. הוא מסביר שככל שאדם ילמד יותר מדעים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה וכדומה, החרדות המיסטיות שלו ייחלשו וייעלמו באופן אוטומטי. הוא מביא דוגמה פשוטה של ילד שסובל מפחדים של רוחות רעות, שדים, או פחד מעין הרע. ברגע שהילד הזה ייחשף לתכנים מדעיים, כמו סרטוני מדע לילדים, הסברים על איך העולם עובד מבחינה מדעית, איך פועלים חוקי הטבע ואיך נוצרים דברים בעולם, הוא יהפוך להיות יותר רציונלי, הפחדים שלו יצטמצמו והוא יהיה הרבה יותר רגוע ונורמלי. איך לימודי מדע מחלישים פחדים ודמיונות כמו שדים, רוחות וכישופים? אליעד מסביר שהסיבה שלימודי מדע מועילים להפחתת פחדים מיסטיים היא שמדע ומיסטיקה הם שני הפכים גמורים. המדע מבוסס על חשיבה ריאלית, הוא מאמין רק בדברים שאפשר לראות, לחוש או להוכיח. מבחינת המדע, אין דבר כזה רוחות, אין דבר כזה שדים, מלאכים או קישופים, ולמרות שאולי המדע לא יכול לפסול לגמרי את האפשרות של עולם הבא, הוא לא מייחס לכך חשיבות, כיוון שאין לזה הוכחות מדעיות או בסיס מציאותי ברור. לעומת זאת, מיסטיקה עוסקת בדברים שאינם קיימים במציאות המוחשית, כמו דמיונות של שדים ורוחות, דיבור עם נשמות, קיום גלגולים או עולם הבא. לכן, ככל שאדם יהיה יותר מחובר לחשיבה המדעית והרציונלית, כך הוא יתרחק באופן טבעי מהדמיונות ומהחרדות הנלוות אליהם. איזה סוג תוכן מדעי מומלץ כדי להתמודד עם פחדים מיסטיים? אליעד ממליץ לאנשים שסובלים מהפרעות מיסטיות לראות סרטונים מדעיים, לקרוא חומרים או להשתתף בפעילויות שמסבירות איך העולם עובד, איך מתרחשים ניסויים, כיצד נבנית טכנולוגיה, ואיך מתרחשים תהליכים בעולם ... בטוח ב - 100%, כי המוח לא יכול בו זמנית להאמין בדמיונות בלתי הגיוניים וגם להבין את העולם בצורה מדעית וברורה. זו הסיבה שבגללה לימודי מדע עובדים כל כך טוב כטיפול לחרדות ופחדים מיסטיים. אליעד מבהיר כי הוא אינו נכנס לשאלה האם המדע או המיסטיקה אמיתיים או שקריים באופן מוחלט. הוא טוען שבכל דבר יש מידה מסוימת של אמת, אך המטרה כאן אינה לבדוק את אמיתות המיסטיקה אלא להדגיש כיצד לימודי מדע יכולים לעזור לאנשים להתמודד טוב יותר עם חרדות ודמיונות מיסטיים שמפריעים לאיכות חייהם. איך להתמודד עם פחדים מיסטיים? טיפול בהפרעות נפשיות באמצעות לימודי מדע האם מדע יכול להפחית סכיזופרניה? מה ההבדל בין מדע למיסטיקה? איך ללמד ילדים מדע כדי להפחית פחדים? מיסטיקה וסכיזופרניה חרדות מיסטיות והטיפול בהן

סרטי אימה מדע בדיוני, איך לעשות סרט טוב? סרטים מצוירים, סרטי מדע בדיוני, סרטי אימה, סרטי מיסטיקה, משחקי הכס, הנוקמים, דוקטור סטריינג, סופרמן מן, סרטי גיבורי על, לזמן את הרוע, אימה מיסטית, מגרש השדים, תיקים באפילה מה ההבדל בין סרט מדע בדיוני מיסטי לבין סרט מדע בדיוני רגיל? אליעד כהן מסביר שההבדל בין סרטי מדע בדיוני רגילים לסרטי מדע בדיוני מיסטיים קשור באופן שבו הצופים תופסים את הסרט ואת המציאות שבו. סרט מדע בדיוני רגיל יכול להיות סרט שבו חוצנים פולשים לכדור הארץ או אסטרואיד מאיים להשמיד את הכוכב. בסרטים כאלה, הצופה ... במשהו דמיוני לחלוטין, ולכן אין לו ציפייה לאמינות מלאה, אלא בעיקר להיגיון פנימי עקבי של העלילה. לעומת זאת, בסרטי מדע בדיוני מיסטיים, כגון לזמן את הרוע, מגרש השדים או תיקים באפלה, קיים שילוב מיוחד: הסרט מנסה לגרום לצופה להרגיש ... - הסיפור יכול להיות דמיוני מאוד, אך חייב להיות לו סדר פנימי שמוסכם על הצופה. איך לעשות סרט אימה מדע בדיוני טוב? לסיכום, אליעד מסביר שכדי ליצור סרט אימה או מדע בדיוני טוב, הבמאי או התסריטאי חייבים להחליט מראש כיצד הם רוצים שהצופה יחווה את הסרט: האם כמשהו בדיוני לחלוטין ... להציג את עצמו כממשי מאוד, עם מינימום אלמנטים דמיוניים נוספים. לעומת זאת, אם הסרט מיועד לקהל שאוהב בעיקר פנטזיה ומדע בדיוני שאינם נוגעים בפחדים אמיתיים, אז כדאי שהסרט יציג יותר אלמנטים דמיוניים ופחות אלמנטים ריאליסטיים. כלומר, הצלחה של סרט ... וליכולת לשמור על עקביות פנימית בתוך העולם שנבנה על המסך. איך לעשות סרט אימה טוב? מה ההבדל בין סרטי מדע בדיוני למיסטיקה? למה אנשים אוהבים סרטי אימה? איך ליצור תסריט לסרט אימה? מה הופך סרט מדע בדיוני למציאותי? סרטי אימה מיסטיים מומלצים למה משחקי הכס הצליחה? לימודי קולנוע, כתיבת תסריט לסרט קולנוע, לימודי בימוי קולנוע, ...

קבלה לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה למה אנשים מתלבטים לגבי ... קבלה מבלי להבין באמת למה הם עושים זאת. הם מאמינים שיש שם סודות גדולים, אך בפועל לימודי הקבלה אינם מדעיים אלא מבוססים על אמונה. בקבלה מלמדים דברים שהיו נכונים לכאורה לפני אלפי שנים, ואין אפשרות לשנות או לעדכן אותם, בשונה ממדע אמיתי שבו כל דבר נתון לבדיקה חוזרת ולשינוי. אליעד מביא את דוגמת הזואולוגיה שבה לומדים תמיד מחקרים עדכניים ולא מתבססים על ידע עתיק שלא ניתן לבדיקה. הוא אומר שלימודי קבלה, בהשוואה למדעים אחרים, הם כמו להיכנס לשיעור על עולם עתיק, מבלי יכולת לבדוק או להפריך את הדברים שנאמרים שם. מה הסכנה ... בצורה עיוורת. בקבלה, אם מישהו ינסה לומר שהידע הקודם שגוי או לא מדויק, הוא לא יתקבל בברכה. לעומת זאת, במדע יש גישה פתוחה שבה כל דבר נבדק מחדש. אליעד מדגיש שהבעיה הגדולה ביותר בקבוצות קבלה וכתות היא שהן מתערבות ... להשיג שם?. אם התשובה שלך ברורה, אז אתה יכול למדוד אם לימודי הקבלה מתאימים לך. אם אתה מחפש ידע מדעי אמיתי ועדכני, ייתכן שקבלה היא לא המקום בשבילך, כי היא לא מתעדכנת ולא מאפשרת לשאול שאלות עמוקות או להטיל ... העולם סביבו, ולא דרך אמונה עיוורת בתיאוריות עתיקות שאינן ניתנות לבדיקה. האם לימודי קבלה הם כת? מהי המשמעות של מדע הקבלה? איך לבחור נכון מסלול התפתחות רוחני? האם קבלה באמת מובילה להבנת העצמי? מהן הסכנות בלימודי קבלה וכתות? למה ...

מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים העמוקים של המציאות, עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמה: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה התנהגו כפי שהם היום, לאורך כל הזמן על ציר הזמן. או שחוקי הפיזיקה נכונים ... מקום במימד המקום וכיוב. אלו כמובן הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין מה שמצאו וגילו, לבין הפרשנות שנתנו למה שמצאו וגילו. הדרך לשים לב ... על האדם לחפש תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט לנסות לומר את ההפך של התיאוריה וכך לגלות על מה היא מבוססת. אחר ...

חייזרים, חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים האם קיימים חייזרים ומה ... כהן מציג נקודה חשובה נוספת, והיא שאין לנו וודאות שחוקי הפיזיקה והמתמטיקה שלנו נכונים בכל רחבי היקום. גם אם מדענים ינסו להוכיח שחלק מצורות החיים הן בלתי אפשריות לפי חוקי הפיזיקה שלנו, אין לנו ערובה לכך שחוקים אלו תקפים ... אינו מחייב באופן מוחלט את קיומם. לסיכום, האם קיימים חייזרים בוודאות? השאלה על קיומם של חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. מאחר והיקום ככל הנראה אינסופי ויש אפשרויות בלתי מוגבלות, סביר מאוד להניח שקיימות צורות חיים אחרות מלבד אלו ... ומרחב, קיימת גם האפשרות של חייזרים. האם חוקי הפיזיקה בכדור הארץ חלים בכל מקום ביקום? אם היינו חייזרים - מדענים המסתמכים על החוקים הפיזיקליים הידועים לנו, יכולנו להוכיח מתמטית שחלק מהצורות האפשריות של חיים אינן יכולות להתקיים. אך אם ... אמורות להתקיים. האם זה מחויב? לא בהכרח, אבל ההיגיון תומך בכך. לסיכום: השאלה האם יש חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. אם היקום אינסופי בזמן ובמרחב, הסבירות לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא גבוהה מאוד. עם זאת, מאחר ... מאחר שיש את האופציה הזאת ויש אינסוף מקום וזמן הגיוני שיש למה שלא יהיה. עכשיו אם היית חייזר בצורת מדען עוד פעם אם היית חייזר בצורת מדען גם אם היום היית איש מדע שחושב שהוא חכם והיו אומרים לך לא נכון המקום והזמן הם מוגבלים הם לא אינסופיים ויש חוקי פיזיקה מסוימים ...

... חזל, אסטרונומיה, אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 1 איך בודקים הנחות יסוד של טקסט מסוים? אליעד כהן מסביר שכאשר ... בשמיים, בעוד כל האחרים בתקופתם חשבו שיש רק אלפי כוכבים בודדים. על פי הטענה, רק לאחר המצאת הטלסקופ הבינו המדענים את מה שחזל ידעו מזמן. אליעד כהן מצביע על כמה בעיות בטענה הזו: לא ניתן להוכיח שאף אחד אחר ... אלוהי. בנוסף, אם מדובר במספר בערך ולא מדויק, גם אז לא מדובר בהכרח בהוכחה לאלוהיות של התורה. האם גילוי מדעי מאוחר מוכיח שהתורה ניתנה מאלוהים? אליעד מסביר כי גם אם באמת חזל או התורה חזו משהו שהמדענים גילו מאוחר יותר, זה עדיין לא בהכרח מוכיח שאלוהים נתן את התורה. יכול להיות שהייתה לחזל טכנולוגיה או ידע ... מוכר לנו כיום. העובדה שאנו לא יודעים איך הם ידעו זאת לא אומרת אוטומטית שהמקור הוא אלוהי. למשל, גם מדענים כיום יודעים דברים בזכות טכנולוגיה מתקדמת, לא כי אלוהים דיבר איתם. למה קשה להוכיח שלא היה ידע קדום יותר ... מוכחת, מכיוון שאי אפשר להוכיח שלפניהם אף אחד לא ידע זאת. מדוע לא ניתן להסתמך באופן מוחלט על מסקנות המדע הנוכחיות? אליעד מדגיש שגם אם כיום המדענים הגיעו למסקנה מסוימת לגבי מספר הכוכבים או כל תגלית אחרת, אין שום ודאות מוחלטת שמסקנה זו לא תשתנה בעתיד. בדיוק כפי שבעבר טעו המדענים כשאמרו שיש רק כמה אלפי כוכבים, ייתכן שגם המדענים של היום טועים במספר המיליארדים שהם טוענים שקיימים. לכן, הסתמכות על מדע מודרני בתור הוכחה לאלוהיות התורה היא רעועה, כי היא מניחה שהמדע הנוכחי הוא מוחלט ובלתי משתנה. כיצד נכון לתרגל זיהוי הנחות יסוד בחיי היומיום? לבסוף, אליעד כהן מציע דרך פרקטית ... בצורה ביקורתית ויעילה. האם יש הוכחות לאמיתות התורה? כיצד לזהות הנחות יסוד בטענות? האם חזל ידעו אסטרונומיה? האם גילוי מדעי מוכיח את נכונות התורה? מי באמת כתב את התורה? האם התורה והמדע מתיישבים יחד?

... היקום? הארץ במרכז היקום, היכן מרכז היקום? המודל ההליוצנטרי, המודל הגאוצנטרי, כדור הארץ מרכז היקום, קופרניקוס, גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע מי באמת מסתובב סביב מי, כדור הארץ או השמש? השאלה העיקרית שבה עוסק אליעד כהן היא מי מסתובב סביב ... לכך שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ או ההיפך. הוא מדגיש כי אנשים רבים חושבים בטעות שהעניין הוכרע לחלוטין מבחינה מדעית, אך המציאות היא מורכבת הרבה יותר. אליעד כהן מציין שהדבר הראשון שיש להבין הוא שמבחינה תפיסתית, כל תנועה תמיד ... השמש, ואף נתן את הדוגמה המפורסמת של אדם שיושב ברכבת וחושב שהעצים נעים ולא הוא עצמו. הוא מסביר שמבחינה מדעית ופיזיקלית התפיסה שהשמש היא המרכז וכדור הארץ נע סביבה, נובעת מסיבות של נוחות חישובית. מבחינה פילוסופית, כל נקודה ביקום יכולה להיחשב כמרכז היקום, תלוי באיזה נקודת מבט נבחר. המדע בחר את השמש בגלל שהמערכת הפכה להיות פשוטה יותר להבנה ולחישובים. לוגיקה מול מדע: מה ההבדל ביניהם? אליעד מפרט גם את ההבדל בין לוגיקה ומדע. המדע הוא מבוסס תצפיות וניסויים, והוא אומר לנו מה קורה בפועל, ואילו הלוגיקה מבוססת על מה שניתן לדמיין, על מה ... ביחס שהמוח נותן בין האובייקטים שהוא מזהה. מהו מרכז היקום? האם כדור הארץ מסתובב? מהו ניסוי מטוטלת פוקו? לוגיקה ומדע - מה ההבדל? מהו המודל ההליוצנטרי? האם אפשר לדמיין מקום ללא זמן? האם קיימת תנועה מוחלטת? מי מסתובב כדור ... אם יכול להיות שהכדור עצמו קבוע והכל סביבו זז. הוא מציין את השאלה הכללית אם יש היגיון או הוכחה מדעית לשאלה מי זז. האם כדור הארץ זז? הוכחות לניסוי מטוטלת בהמשך, הדוברים מדברים על מטוטלת כדרך להוכיח את תיאוריית ... את הניסוי בהבאת דוגמה של חוויה סובייקטיבית כמו נוסעים ברכבת - האם אנחנו נעים או שמה שסביבנו זז? לוגיקה ומדע: כיצד קובעים את האמת? בהמשך, יש שיחה על ההבדלים בין לוגיקה ומדע. הדיון מתמקד בשאלה מהו מקור האמת ובאיזה אופן ניתן להוכיח עובדות. הדוברים מבדילים בין לוגיקה ומדע, ומדברים על כך שלפעמים הנחות שנראות נכונות לא תמיד ניתנות להוכחה באמצעות ניסויים מדעיים בלבד. מהו מרכז היקום? ההרצאה נוגעת גם בשאלה מהו מרכז היקום, אם כדור הארץ הוא המרכז או שמא השמש ...

האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה ... או חוכמה אינן בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר ... תמיד דורש חישוב מתמטי. בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום?

... כתב את התורה? הוכחות לאמיתות התורה, טענות של מחזירים בתשובה, מי ברא את העולם? שמירת מצוות, חזרה בתשובה, תורה ומדע, תורה מול מדע, נבואות התורה, תורה מהשמים האם הוכחת סנפיר וקשקשת מוכיחה שהתורה אמת? אליעד כהן מסביר על טענת הוכחת סנפיר וקשקשת ... שכל דג שיש לו קשקשים בהכרח יש לו גם סנפירים, ולכן, לפי הטענה, מי שכתב את התורה ידע עובדה מדעית שלא היה אפשר לדעת בזמן שנכתבה, ומכאן שהתורה נכתבה על ידי בורא העולם. אליעד מדגיש כמה הנחות יסוד בטענה ... יכול להתחייב שאין דג עם קשקשת בלי סנפיר. הטענה מבוססת על שמועות בלבד, כאשר אף רב לא ביצע מחקר מדעי יסודי בתחום הביולוגיה הימית. יתרה מכך, אליעד מסביר שגם אם כיום לא נמצא דג כזה, אין שום הוכחה שאי אפשר למצוא בעתיד, ולכן ההתחייבות איננה ודאית מבחינה לוגית ומדעית. האם העובדה שכתוב בתורה דבר אמיתי הופך אותה לאלוהית? אליעד נותן דוגמה להמחשה: אם מישהו מנבא תוצאות משחקי ספורט ... שאנשים רבים חושבים שחזל כתבו ידע נסתר שלא היה אפשר לדעת אותו בתקופתם. אך בפועל, כשבודקים היטב, מגלים שידע מדעי רב היה זמין בעולם העתיק אצל היוונים, המצרים ועמים נוספים. מכאן, אין שום הכרח להניח שחזל קיבלו ידע אלוהי, אלא הם יכלו פשוט ללמוד אותו מתרבויות אחרות. האם תגליות מדעיות בתורה מוכיחות שהיא משמיים? אפילו אם נניח שבתורה אכן כתובות עובדות מדעיות מדויקות ומרשימות, זה עדיין לא מוכיח שהיא נכתבה על ידי אלוהים. אולי מדובר בחוצנים או ביישויות אחרות עם ידע ... אליעד מסביר שגם הרמבם, שנחשב חכם גדול, לא היה מומחה בכל התחומים. הוא טעה בתחומי רפואה רבים וכתב דברים מדעיים שהתבררו כשגויים. מכאן, אם הוא טעה בתחומים מסוימים, אין סיבה להאמין באופן עיוור לכל מה שכתב. הרמבם לא היה היחיד שחקר את הדברים האלה, ובתקופתו היו רבים אחרים שהגיעו למסקנות אחרות לחלוטין. מדוע הידע המדעי בתורה איננו מדויק? אליעד מצביע על עובדה פשוטה נוספת: התורה אינה מכילה מידע מדעי אמיתי על כדור הארץ, על הגלקסיות ועל השמש. מדוע אין בתורה מידע מדויק על כוכבים או על מערכת השמש, שהיום ברור לנו שאינו נכון? מדוע המדע בתורה מתאר דברים באופן שגוי, כמו תפיסת העולם הפרימיטיבית לגבי זריחת ושקיעת השמש? סיכום טענות ההפרכה של אליעד כהן: ... מכילה ידע נכון, אין זה מוכיח שהיא נכתבה על ידי אלוהים. אליעד מסכם ואומר שכל ההוכחות הללו, שנראות לכאורה מדעיות או לוגיות, למעשה מתפרקות תחת בדיקה מדוקדקת. כל ניסיון להוכיח את אמיתות התורה באמצעות מדע או נבואות הוא בסופו של דבר חסר בסיס אמיתי, כי הוא מתבסס על הנחות רבות מדי ולא ודאיות. האם ... את אמיתות התורה? מי כתב את התורה? האם אפשר להוכיח שהתורה משמים? איך נוצרו מחלוקות בהלכה? האם התורה מתאימה למדע המודרני?