אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חשיבה מדעית ✔חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
והפעם נדבר על שאלת 3161. LeetCode - Block Placement Queries הבאה:
There exists an infinite number line, with its origin at 0 and extending towards the positive x-axis.

You are given a 2D array queries, which contains two types of queries:

For a query of type 1, queries[i] = [1, x]. Build an obstacle at distance x from the origin. It is guaranteed that there is no obstacle at distance x when the query is asked.

For a query of type 2, queries[i] = [2, x, sz]. Check if it is possible to place a block of size sz anywhere in the range [0, x] on the line, such that the block entirely lies in the range [0, x]. A block cannot be placed if it intersects with any obstacle, but it may touch it. Note that you do not actually place the block. Queries are separate.

Return a boolean array results, where results[i] is true if you can place the block specified in the ith query of type 2, and false otherwise.

Example 1:

Input: queries = [[1,2], [2,3,3], [2,3,1], [2,2,2]]

Output: [false,true,true]

Explanation:

For query 0, place an obstacle at x = 2. A block of size at most 2 can be placed before x = 3.

Example 2:

Input: queries = [[1,7], [2,7,6], [1,2], [2,7,5], [2,7,6]]

Output: [true,true,false]

Explanation:

Place an obstacle at x = 7 for query 0. A block of size at most 7 can be placed before x = 7.

Place an obstacle at x = 2 for query 2. Now, a block of size at most 5 can be placed before x = 7, and a block of size at most 2 before x = 2.
אז קודם כל נסביר את השאלה שהולכת כך:

נתון לפנינו: ציר קו באורך אין סופי, שמתחיל ב 0 וממשיך ב 1,2,3 וכולי עד אין סוף.

כמו כן נותנים לנו רשימה של שאילתות, שמורכבת מ 2 סוגים של שאילתות:

סוג 1 של שאילתה, אומר לנו לשים "מחסום" בנקודה X בקו שלנו.

סוג 2 של שאילתה, שואל אותנו, האם ניתן לשים על הציר שלנו, "בלוק" ברוחב כלשהו, החל מ 0 ועד לנקודה X כלשהי. כאשר המחסומים שהצבנו בגלל שאילתה מספר 1, מגבילים את היכולת שלנו לשים "בלוקים" במיקום של המחסומים.


שאילתה מסוג 1, מוצגת כך:

queries[i] = [1, x]

כאשר הספרה הראשונה היא 1, זה אומר שמדובר על שאילתה מסוג 1, שאומרת לנו להציב מכשול במקום X כנ"ל. הבהרה: המכשול עצמו תופס 0 מקום.

לדוגמה:

queries[i] = [1, 10]

פירושו, תציב מכשול בנקודה 10 על ציר המספרים. כאשר המכשול עצמו לא תופס מקום.





שאילתה מסוג 2 מוצגת כך:

queries[i] = [2, x, sz]

כאשר הספרה הראשונה היא 2, זה אומר שמדובר על שאילתה מסוג 2, ששואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב SZ עד למיקום X

לדוגמה:

queries[i] = [2, 5, 6]

השאילתה שואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב 6, החל ממיקום 0 ועד למיקום 5. והתשובה היא, שלא. כי עד למיקום 5, ניתן להציב אך ורק בלוק עד רוחב 5 אך לא יותר מכך.





או לדוגמה:

queries[i] = [2, 5, 3]

השאילתה שואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב 3, החל ממיקום 0 ועד למיקום 5. והתשובה היא, שכן. כי עד למיקום 5, ניתן להציב כל בלוק עד רוחב 5.





ואם לדוגמה אמרנו לנו את זה

queries[0] = [1, 10]

queries[1] = [2, 15, 12]

אז השאילתה הראשונה תאלץ אותנו לשים מכשול במקום 10 על גבי הציר. כך:





ואז לא נוכל לשים מכשול ברוחב 12, עד למיקום 15. כי המכשול שנמצא במיקום 10, מגביל אותנו לשים מכשול ברוחב 12 החל ממיקום 0, כי המכשול יתנגש במחסום שיש במיקום 10.





ואם עכשיו ישאלו אותנו:

queries[2] = [2, 10, 9]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 9, התשובה תהיה שכן

וגם אם ישאלו

queries[3] = [2, 10, 10]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 10, התשובה תהיה שכן

כך:





ואם עכשיו יגדירו לנו

queries[4] = [1, 7]

דהיינו, יבקשו מאיתנו לשים מכשול נוסף גם במקום 7, כך:





הרי שאם ישאלו אותנו עכשיו שוב פעם לדוגמה את זה:

queries[5] = [2, 10, 10]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 10, התשובה תהיה שלא. כי מאחר שכבר יש מכשול במקום 7, אז לא ניתן לשים בלוק עד מקום 10

כך:





דהיינו, מה שהיה אפשרי קודם, לשים בלוק ברוחב 10 עד מיקום 10, כי המכשול שנמצא ב 10, לא תופס מקום כנ"ל. ולכן קודם זה כן היה אפשרי. אבל כרגע בגלל שכבר יש מכשול במקום 7, הרי שלא ניתן לשים מכשול ברוחב 10, עד מיקום 10.

חידוד: הצבת המחסומים היא מצטברת. ולכן יתכן שאותה שאילתה מסוג 2, פעם אחת תהיה אפשרית ולאחר מכן היא לא תהיה יותר אפשרית, מאחר שהוגבלנו על ידי הצבת מחסום כלשהו.


ובהינתן לדוגמה הגדרת המכשולים האלו:





אז אם נשאל, האם ניתן ממקום 0 ועד מקום 17, לשים מכשול ברוחב 5? התשובה תהיה שכן, כי ניתן לשים את המכשול, בטווח שבין 3 לבין 9 כך:





אז מה בעצם שואלים אותנו?

אז השאלה הולכת כך: נותנים לנו רשימה של שאילתות, חלקן מסוג 1, דהיינו, שאילתות שמגדירות לנו היכן למקם מחסומים. כמו כן חלק מהשאילתות, הן מסוג 2, דהיינו, הן שואלות אותנו, האם בהתאם למחסומים שהצבנו עד כה על גבי ציר המספרים, האם עד כה ניתן למקום את הבלוק ברוחב מוגדר כלשהו, עד למיקום X כלשהו.

כאשר כל שאילתה מסוג 2, עומדת בפני עצמה. דהיינו, לצורך העניין אחרי שמציבים בלוק ברוחב כלשהו, מסירים אותו. והוא לא מגביל את הצבת הבלוק הבא.

וכנ"ל, הצבת המחסומים היא מצטברת. ולכן יתכן שאותה שאילתה מסוג 2, פעם אחת תהיה אפשרית ולאחר מכן היא לא תהיה יותר אפשרית, מאחר שהוגבלנו על ידי הצבת מחסום כלשהו.

ובעצם השאלה היא, בהינתן לנו רשימת שאילתות, עלינו להחזיר תשובה של: אפשרי או לא אפשרי, עבור כל אחת מהשאילתות מסוג 2 כנ"ל.


ולכאורה, זאת התשובה לשאלת הליטקוד הזאת, היא מאוד מאוד מאוד פשוטה. כי בתכלס, אפשרי לקחת נייר ולרשום את כל המחסומים. וכאשר שואלים אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב כלשהו, עד למיקום X, בסך הכל נצטרך לבדוק מ 1 ועד X, האם יש את הרוחב הרצוי להצבת הבלוק.

כך שמצד האמת, התשובה לשאלת ליטקוד הזאת היא מאוד פשוטה. אז מהי בעצם השאלה? ולמה השאלה הזאת, נחשבת לשאלת ליטקוד מאוד מאוד קשה?

והתשובה היא, שעיקר השאלה היא, איך לעשות את החישובים הנ"ל בצורה יעילה. כי לבדוק בכל פעם של שאילתה מסוג 2, החל מ 1 ועד X, האם קיים רוחב SIZE כלשהו, זה פתרון שבמאה אחוז עובד, אבל ממש לא יעיל.

למה הוא לא יעיל? ממגוון רחב מאוד של סיבות. כי נניח שישאלו אותנו, האם ניתן להציב עד מיקום 100,000,000 בלוק ברוחב 13,522. ונניח שעד מיקום 100,000,000 יש לנו 9,999 מכשולים במקומות שונים. האם באמת הגיוני שאנחנו נצטרך עכשיו לספור 100,000,000 מקומות, כדי לדעת אם אפשרי או לא אפשרי להציב את המכשול ברוחב SIZE עד למיקום X? זה כנראה מתיש ולא יעיל...

ולכן מהות השאלה היא, מהי הדרך היעילה ביותר כדי לתת תשובה לשאילתה מסוג 2. זאת מהות השאלה.


אז חלק גדול מהפתרונות שהוצעו לשאלה הזאת, עובדים עם לוגיקה של segment tree. דהיינו, מבנה נתונים מסוג "עץ מקטעים" ולא ניכנס כאן כרגע לכיוון הזה של הפתרון. אבל אני כן אציג בדרך של מחויב ואפשרי, מה בטוח נכון, לחלק לחלקים וכולי, כיצד ניתן לפתור את השאלה הזאת...


אז איך ניגשים לשאלה הזאת? איך מנסים למצוא פתרון יותר יעיל לשאלה הזאת.

אז נתחיל בפתרון הכי לא יעיל שיש וממנו ננסה לשפר. אז מהו הפתרון הכי לא יעיל. הפתרון הכי לא יעיל יהיה, שעלינו לעבור מיקום מיקום, החל מ 1 ועד X, ולנסות למצוא SIZE מקומות פנויים בלי מכשולים באמצע. כאשר אם הגענו למכשול ועדיין לא הגענו לרוחב SIZE, אז עלינו להתחיל את הספירה של המיקומים מחדש. עד שנגיע למספר X או עד שנמצא מיקומים ברוחב SIZE פנויים. ואז נוכל לדעת אם אפשרי או לא אפשרי להכניס בלוק ברוחב SIZE עד למיקום X.

ובמילים אחרות, הפתרון הכי לא יעיל, יהיה לעבור מיקום מיקום אחד אחד מההתחלה ועד X כנ"ל.

ואיך ניתן לשפר את הפתרון הזה בדרך יחסית יעילה?

נוכל לשאול את עצמנו, מה בטוח נכון. דהיינו, בכל פעם שיגדירו לנו לשים מכשול במיקום כלשהו, אנחנו נכתוב לנו את הרוחב הפנוי שיש בין מכשול למכשול כך:





וכך במקום לעבור מיקום מיקום ולחפש רוחב כלשהו של מקומות פנויים, פשוט נעבור על הגדלים של הטווחים שיש בין מכשול למכשול, וככה בעצם כבר חסכנו לעצמנו המון פעולות חיפוש...

אבל האם באמת זאת הדרך היעילה ביותר? האם באמת בכל פעם נצטרך לעבור על כל הטווחים של כל המכשולים, בכל פעם מחדש מההתחלה ועד X?

אז איך נתקדם מכאן?

אז אם נתבונן נראה, שבעצם אנחנו מחפשים למצוא דרך, איך נוכל בדרך הקצרה ביותר, לדעת, על מיקום כלשהו בציר המספרים שלנו, מהו הטווח הגדול ביותר שניתן להציב בתוכו בלוק ברוחב כלשהו. ואיך ניתן לעשות זאת בכמה שפחות פעולות.

לדוגמה: נניח ששואלים אותנו האם עד מיקום 1M ניתן להציב מכשול ב SIZE של 2000 כאשר יש לנו 5000 מכשולים שונים.

אז, בדרך הארוכה ביותר, היינו יכולים לעשות במקרה הגרוע ביותר 1M פעולות, כדי לעבור על כל המקומות ברשימת המספרים.

בפתרון הקודם שהצענו, הרי שאם יש לנו 5000 מכשולים, הרי שיש לנו 5000 טווחים של גדלים שבהם ניתן להכניס בלוקים ברוחב כלשהו. והרי שכך במקרה הגרוע ביותר נרוץ על 5000 מכשולים שונים, עד שנגלה אם אפשרי או לא אפשרי להכניס את הבלוק ברוחב 2000 הנדרש כנ"ל.

אבל האם זה הכרחי, לרוץ על 5000 טווחים, החל מהטווח הראשון ועד האחרון? אולי יש דרך שנוכל לסמן לנו בכל מיקום, מהו הטווח הגדול ביותר שניתן להכניס אליו בלוקים, עד אותו מיקום? האם יש אפשרות כזו? איך מבצעים אותה?


אז עקרונית, בכל פעם שנותנים לנו הגדרה של מכשול כלשהו, אנחנו יכולים לעבור על כל רשימת המיקומים, החל ממיקום 1 ועד למיקום של המכשול האחרון, ולסמן לעצמנו על כל מיקום, מה הרוחב המקסימאלי שיכול להיכנס עד אותו המיקום. לדוגמה כך:





הדרך הזאת, תהיה מאוד יעילה עבור החיפושים עצמם, כי בתוך שניה נוכל לדעת מהו הרוחב המקסימאלי שניתן להכניס עד למיקום X. החיסרון של הדרך הזה יהיה, שנצטרך לעדכן בכל פעם מחדש את כל המיקומים שמושפעים מכל מכשול חדש.

נניח בדוגמה הנ"ל, שיוסיפו לנו עוד מכשול במיקום 7, הרי שנצטרך לעדכן מחדש את כל הרשימה כך:





מה שאומר בעצם, שבדרך הפתרון הזו, אנחנו נעשה המון פעולות מסוג עדכון שיעזרנו לנו אומנם בפעולות מסוג חיפוש, אבל עדיין יקשו עלינו לעשות המון פעולות עדכון.

ונחדד, נניח שנבחר באפשרות של לשמור בכל מיקום כולל כל מיקום, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו מיקום, הרי שעדיין נצטרך לשאול את עצמנו, מה תהיה הדרך היעילה ביותר לעדכן את כל המיקומים בכל פעם מחדש. וזאת גם שאלה בפני עצמה.


אז אולי אפשרי שנקצר את פעולות העדכון בדרך הבאה: אולי במקום לעדכן את כל המיקומים עצמם, אולי נוכל לעדכן בכל פעם מחדש, את כל המיקומים של המכשולים בלבד, לדוגמה כך:





דהיינו, אולי ננסה לשמור על גבי כל מיקום של כל מכשול, את הרוחב המקסימאלי האפשרי שקיים עד אותו המכשול.

ונחדד, נניח שנבחר באפשרות של לשמור רק בכל מיקום של מכשול, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו מכשול, הרי שעדיין נצטרך לשאול את עצמנו, מה תהיה הדרך היעילה ביותר לעדכן את כל המיקומים של המכשולים בכל פעם מחדש. וזאת גם שאלה שאנחנו צריכים להתבונן בה.


אז איך בעצם ניגש לזה?

ונחדד: יש לנו כאן 2 סוגים של שאילתות. שאילת 1 של הגדרת מכשולים. ושאילתה 2 של בקשת מידע בהתאם להגדרת המכשולים.

וזה בעצם אומר, שיש לנו כאן כמה תהליכים נפרדים:

נניח לדוגמה שנתון לנו הציר הבא, עם החישובים הבאים:





אז יכולים להיות לנו כמה תהליכים, לדוגמה:

תהליך 1 - הגדרת המכשול במיקום X

לדוגמה: שים מכשול חדש במיקום 9





תהליך 2 - הגדרת טווח רוחב אפשרי מעודכן, מצד ימין ומצד שמאל של המכשול החדש





תהליך 3 - עדכון רוחב הטווח המקסימאלי בכל מיקום של מכשול כנ"ל





תהליך 4 - חישוב של האם ניתן לשים מכשול ברוחב כלשהו, עד למיקום X, בהתאם לרשימת הטווחים המקסימאלית עד לכל מכשול, כנ"ל בתהליך 3.

דהיינו, אם עכשיו לדוגמה ישאלו אותנו, האם ניתן לשים מכשול עד לנקודה 17 ברוחב 5, הרי שנצטרך לבצע את החישוב, לפי המידע שיש לנו על המכשול שנמצא במיקום 14 כנ"ל. והתשובה תהיה שכן.

או אם לדוגמה ישאלו אותנו, האם ניתן עד מיקום 12 לשים מכשול ברוחב 6, נצטרך לבצע את החישוב בהתאם למכשול שנמצא במיקום 9, והתשובה תהיה כן, כנ"ל.

וגם תהליך 4 עצמו, מורכב מכמה חלקים.

חלק 1 - לאתר את המכשול הקרוב ביותר לנקודה שעליה אנחנו נשאלים.

חלק 2 - לבצע את החישוב כדי למצוא תשובה למה ששאלו אותנו, על בסיס המידע שיש לנו על המכשול שמצאנו. (כי את המידע אנחנו שומרים על המכשול ולא על כל מיקום בפני עצמו).

ובאופן כללי יש כאן כל מיני תהליכים נוספים, כגון של:

1 - ניהול הרשימה של המכשולים

2 - לוודא שרשימת המכשולים ממויינת, בהתאם למיקומים של המכשולים על גבי הציר ולא לפי סדר ההכנסה שלהם לרשימה.

3 - לוודא שבכל מיקום של כל מכשול, נשמר עליו המידע של המיקום שלו על גבי הציר, של הטווח שלו מהמכשול שתחתיו, של הטווח המקסימאלי האפשרי עד אליו וכיו"ב.

דהיינו, יש כאן כל מיני תהליכים שונים.


כמו כן אציין, שיש כל מיני מקרי קצה, שאפשרי לפתור אותם יחסית בקלות, אבל אני בוחר שלא להתייחס אליהם כרגע.

לדוגמה, שלא משנה מה, תמיד לא תהיה אפשרות להכניס בלוק ברוחב SIZE אם הרוחב גדול מהמיקום עצמו. לדוגמה, לא ניתן להכניס בלוק ברוחב 100, עד מיקום 99 וכיו"ב.

או לדוגמה, שתמיד תהיה אפשרות להכניס בלוק ברוחב SIZE אם X גדול מהמיקום של המכשול האחרון + SIZE. לדוגמה, תהיה אפשרות להכניס מכשול ברוחב 10, למיקום 100, אם המכשול הגדול ביותר נמצא במיקום 70.

או כל מיני חישובים מהירים כאלו ואחרים, שאם יש 2 מכשולים בלבד, ברוחב כלשהו, הרי שמכך נוכל להסיק ששום רוחב לא יהיה קטן או גדול מ רוחב כלשהו וכיו"ב. לדוגמה 2 מכשולים על רוחב 1000, לא יוכלו לחסום את כל הבלוקים שהם ברוחב 100.

בקיצור, יש גם כל מיני מקרי קצה שאני לא רוצה להיכנס אליהם כרגע.

יש גם עניין של אפשרות להסיק מהשאילתות מסוג 2 הקודמות לשאילתה הנוכחית, במידה ולא היו שאילתות מסוג 1 ביניהן. לדוגמה, אם שאלו אותנו שאלה על מיקום 1000, ומיד אחר כך שאלו אותנו שוב שאלה על מיקום 1000 או אולי על מיקום 2000, אולי נוכל להסיק מהשאילתה הקודמת על השאילתה הנוכחית וכיו"ב. דהיינו, כל מיני מקרים פרטיים ולוגיקות ספציפיות.


כמו כן אני אוסיף, כי מאחר שיש כאן כל מיני תתי תהליכים, הרי שברמת העיקרון אפשרי לשקול מתי לבצע את פעולת ה עדכון של הטווח המקסימאלי האפשרי. האם לבצע אותו אחרי כל שאילתה מסוג 1. או אולי לפני כל שאילתה מסוג 2.

או אולי זה בכלל יהיה קשור למיקום של העדכון של 1, ביחס לשאילתה של 2. לדוגמה שאילתה מסוג 1 על מיקום 1000, לא תשפיע על שאילתה מסוג 2 על מיקום 500.

וזה קשור גם לכמות השאילתות מסוג 1 ומסוג 2. וגם קשור להאם השאילתות מסוג 1 רצופות אחת אחרי השניה או לא. כי לדוגמה, אפשרי אולי לבצע פעולת עדכון אחת, אחרי כמה שאילתות מסוג 1 של הצבת מכשולים.

בקיצור, יש כאן כל מיני זוויות והיבטים לתקוף את הנושא הזה.

אבל כרגע אני בוחר להתמקד בעניין של תהליך העדכון של הטווח המקסימאלי האפשרי, עד למיקום X.

דהיינו, ננסה למצוא דרך פשוטה איך אפשרי לעדכן יחסית בקלות, את כל המכשולים שהוצבו, בטווח ברוחב המקסימאלי, עד לאותו המכשול.

כאשר בעצם מהות השאלה היא, איך ניתן לחשב במיקום של מכשול X, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו המיקום, בדרך הקלה ביותר, לעדכן את המידע הזה.

אז איך ניגשים לזה?


אז כדי לדעת איך לפתור את הבעיה, לשם כך עלינו לנסות לחלק את הבעיה לחלקים הכי קטנים שיש, לחפש מה בטוח נכון, לנסות למצוא חוקיות, ואחר כך לנסות לחשוב על נוסחה ופתרון.

אז כמו שאמרנו כרגע ננסה להתמקד אך ורק בלנתח, איך הכי נכון לעדכן את רשימת המכשולים, במידע של מהו הטווח ברוחב המקסימאלי, עד לאותה נקודת מכשול.

כי כמו שאמרנו, יש כאן כל מיני תהליכים. ואחד התהליכים הוא, להחזיק רשימה של מהו הטווח המקסימאלי, עד לנקודה X. כדי לחסוך לנו לחפש בכל פעם מחדש מהתחלת הציר ועד ל X, את הטווח המקסימאלי. ולשם כך, נרצה להחזיק את הטווח המקסימאלי עד לנקודה X.

וכמו שאמרנו, יש אפשרות לנסות להחזיק את המידע, עבור כל הנקודות בציר גם כאלו שאין בהן מכשול כלשהו. ויש גם אפשרות לנסות להחזיק את המידע הזה, רק עבור הנקודות שבהן נמצא מכשול על גבי הציר.

ואני מפריד בין השאלות של: האם מתי כמה ולמה לעדכן את המידע של מהו הטווח המקסימאלי עד לנקודת מכשול כלשהי, לבין השאלה של איך לעדכן בצורה הכי יעילה את המידע הזה, של מהו ה MAX RANGE עד למכשול כלשהו. ומהמידע הזה, נוכל ללמוד על כל נקודה אחרת בציר, שאין בה מכשול.

כמו כן, אני עושה הפרדה בין השאלה של איך לנהל בפועל את הרשימה של המכשולים. כי גם את זה צריך לעשות, לדוגמה: צריך לוודא שהרשימה תהיה ממוינת לפי המיקום של המכשולים על גבי הציר ולא לפי סדר הצבת המכשולים. וכרגע לא נתמקד בזה, אלא רק באיך לעדכן את רשימת המכשולים.

כמו כן, אנחנו נניח שננהל את הרשימה עצמה, בתוך מבנה של רשימה פשוטה ורגילה. ולא בצורה של עץ טווחים (segment tree) שזה עוד נושא בפני עצמו.

ולכן נשאל: נניח שאנחנו רוצים לנהל רשימה של כל המכשולים בצורה של רשימה ולא של עץ או של משנה אחר. ונניח שהרשימה הזאת של המכשולים, ממוינת לפי סדר המכשולים על גבי הציר. ונניח שאנחנו רוצים בכל פעם לעדכן אותה, במידע של מהו הטווח המקסימאלי, שאפשרי להציב בלוק, החל מהתחלת הציר ועד לנקודת מכשול כלשהי, אז כיצד יהיה הכי יעיל לעשות את זה?


אז לשם כך נתחיל לחלק לחלקים לחלק הקטן ביותר, והוא כמובן יהיה ציר ריק בלי שום מכשולים כלשהם. זהו כמובן המקרה הפשוט ביותר. כך:





אז לצורך העניין נתבונן על ציר ריק ללא מכשולים, ונשאל: מהו גודל הבלוק המקסימאלי שניתן להציב עד נקודה מספר 1? תשובה: בלוק ברוחב של 1.

ועד נניח למיקום 7, איזה גודל מקסימאלי של בלוק, ניתן להציב? תשובה: 7. כי עד מיקום 7, לא ניתן להכניס בלוק יותר רחב מהרוחב של המיקום הנוכחי.

במילים אחרות, לצורך העניין ניתן לדמיין שיש לנו בלוק בנקודה 0, שמגביל אותנו לכך שלא נוכל להכניס עד נקודה X, שום מכשול שהוא יותר גדול מנקודה X.





עד כאן זה משהו שהוא הכי פשוט שיש ושהוא בטוח נכון.


ומה נוכל להסיק מכך שהוא בטוח נכון, על מקרה שהוא קצת יותר מורכב?

תשובה: מכך נוכל להסיק לגבי מקרה של ציר, שיש עליו רק מכשול 1 בלבד. לדוגמה מכשול 1 בלבד במיקום 5:





נוכל להסיק בוודאות, כי כאשר מגדירים לנו את המכשול הראשון, אנחנו יכולים לדעת בוודאות של מאה אחוז, שעד המכשול הראשון, לא ניתן להכניס שום בלוק, שהוא גדול יותר מהמיקום של המכשול הראשון.

לדוגמה: אם המכשול הראשון הוא במיקום 5, הרי שמכך נובע, שעד המכשול הראשון במיקום עד, הטווח והגודל המקסימאלי של בלוק שניתן להכניס, יהיה בגודל 5 בלבד.

ולכן מכך נובע, שכאשר יתנו לנו את המכשול הראשון, נרשום לידו, שה MAX RANGE המקסימאלי עד אליו, הוא המיקום של אותו X כנ"ל.


עכשיו נתבונן רגע אחד על המקרה הקודם, ונשאל: מה יהיה גודל הטווח המקסימאלי שניתן להכניס עד 6, שנמצא אחרי המיקום של המכשול היחיד הנ"ל במיקום 5?

תשובה: ניתן להכניס בלוק...
הכנסה מקרי קצה לשפר לפתור בעיה הדרך הארוכה לא תופס מקום למצוא את הדרך בצורה יעילה איך לנהל יעילות ודאות leetcode leetcode solution איך להיות מתכנת איך להתראיין איך לחלק לחלקים איך לכתוב איך לכתוב קוד איך ללמוד איך ללמוד לכתוב קוד איך ללמוד לתכנת איך ללמוד תכנות איך ללמוד תכנות מחשבים איך למצוא חוקיות איך לנתח איך לנתח דברים איך לנתח תהליך איך לנתח תהליכים איך לפרק לגורמים איך לפתור איך לפתור שאלות איך לפתור שאלות ב leetcode איך לראיין איך לראיין עובד איך לראיין עובדים איך לשאול שאלות במה לעבוד בשביל מה לשאול שאלות היגיון הייטק הכנה לראיון הכנה לראיון טכני חוקיות חידה חידות חידות היגיון חידת leetcode חידת היגיון חשיבה מדעית טכני לגורמים להיות מתכנת להתראיין לחלק לחלקים ליטקוד לכתוב לכתוב קוד ללמוד ללמוד לחלק ללמוד לחלק לחלקים ללמוד לחשוב ללמוד לכתוב ללמוד לכתוב קוד ללמוד למצוא ללמוד למצוא חוקיות ללמוד לנתח ללמוד לנתח דברים ללמוד לפרק ללמוד לפרק לגורמים ללמוד לתכנת ללמוד תכנות ללמוד תכנות מחשבים למידה למצוא חוקיות לנתח לנתח דברים לנתח תהליך לנתח תהליכים לעבוד לעבוד בהייטק לפרק לפרק לגורמים לפתור לפתור שאלות לפתור שאלות ב leetcode לפתח לראיין לראיין עובד לראיין עובדים לשאול שאלות לתכנת מדע מדעי המחשב ממי ללמוד עבודה עבודה בהייטק פיתוח פיתוח תוכנה פתרון פתרון ליטקוד ראיון ראיון טכני ראיון עבודה ראיון עבודה בהייטק ראיונות שאלות ליטקוד תהליך תהליכים תכנות תכנות מחשבים
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית?
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית? חשיבה מדעית. החשיבה המדעית קידמה את העולם לפחות בצורה החיצונית שלו. זא למרות שהמהות של המציאות כמציאות לא השתנתה וגם לא תשתנה בעקבות המדע, עדיין הצורה החיצונית של המציאות השתנתה בעקבות המדע והחשיבה המדעית. יחד עם זאת, כאשר יש לאדם חשיבה מדעית, דהיינו, שהוא חושב בצורה מדעית, הדבר הזה יכול לאפשר לו לשנות את המהות של המציאות האישית שלו. חשיבה מדעית ככלי חשיבתי לצורך שינוי מהות אישית. מהי חשיבה מדעית? בכל תהליך מדעי ישנו את שלב המחקר וישנו את שלב הסקת המסקנות. שיטות המחקר המדעי הן רבות ומגוונות ולא נכנס אליהן כאן. כן נכנס לצורת החשיבה המדעית הכללית. המדע מורכב מחוקים, חוקים מדעיים (חוקי הפיזיקה וכולי). מבחינה מדעית לא אמורים להיות חוקים מדעיים שסותרים זה את זה מהותית. אם ישנם שני חוקי שסותרים זה את זה, קיימות 2 אפשרויות. אפשרות 1 - ... את זה. החוק המקיף אמור להיות חוק חדש שיאפשר לשני החוקים שסותרים זה את זה לחיות בשלום. בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד כולל שכולל בתוכו את כל החוקים. ככל שהמדע מעמיק יותר במחקר שלו את המציאות, כך מתגלים חוקים חדשים שכוללים בתוכם את החוקים הקודמים ומיישבים סתירות שהיו קיימות בחוקים הקודמים. ככל שהחוק המדעי הוא שורשי יותר, כך הוא אמיתי יותר ומשקף טוב יותר את האופי האמיתי של המציאות. ככל שהחוק הוא מקיף ... עבור מקרה פרטי כלשהו. ככל שהחוק הוא כולל וראשי יותר, כך הנכונות שלו מתאימה ליותר מצבים שונים של המציאות. המדע חוקר לא רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את ... ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא כפי שהיא. על החוק הזה ... כפי שהן ולא אחרת? וכמובן מהו החוק שמחליט איזה חוק יעבוד היכן? וכולי. ומכאן נשליך על הרמה המעשית: לפתח חשיבה מדעית פירושו שעל האדם לחקור ולמצוא תמיד את השורש של האירועים שמתרחשים איתו. על האדם להגיע לנקודה שהכל יהיה ברור ... האדם להגיע למצב שבו לא יהיו אצלו שום קונפליקטים בשום תחום. ולכל זה ניתן להגיע גם על ידי צורת החשיבה המדעית הנל.
יצירתיות / חשיבה המצאתית - איך לגלות רעיונות חדשים? איך להמציא המצאות?
... אמת גדולה יותר. היינו אמת שגם תסביר את הנחות היסוד הקיימות וגם תגלה טווח חדש ומרחב חדש של אפשרויות. חשיבה מדעית היא חשיבה שבה כל תגלית וגילוי של חוק חדש, חייב לכלול בתוכו גם את החוק הקודם ובנוסף להגיע למקרה הפשוט יותר והשורשי יותר של המציאות. ככל שהמדע של האדם מתקדם יותר, כך הוא מצליח להגיע אל החוק השורשי יותר של המציאות, חוק שכולל תחתיו חוקים נוספים. ...
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על אמונה במדע? ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של רמות וודאות, ספק, אמונה במדע, ותיאוריות מדעיות שונות, כולל התזונה הקטוגנית. אליעד כהן מתחיל בדיון על שאלות בסיסיות כמו איך אני יודע שאני חי? או האם ... ספק וודאות בשאלות יומיומיות ומורכבות, ומנסה להסביר כיצד אנו מחליטים מה נכון או לא נכון, תוך ניתוח של עקרונות מדעיים ומחשבתיים. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי לעיתים קרובות אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו בטוחים במשהו במאה אחוז, אך ... היא משהו שאנו מניחים לפי החושים שלנו, אך לא ניתן להוכיח זאת בוודאות. הוא גם מציין את המתח בין מדע ואמונה דתית, ומביא את ההימור של פסקל כדוגמה לחשיבה שמניחה את האמונה בהנחות מסוימות, גם אם אין הוכחות חותכות. הוא מדבר על כך שהתשובות המדעיות רבות פעמים מותנות במידע חלקי או בהנחות, ודיבר על איך מחקרים מדעיים רבים לא תמיד מבוצעים בצורה נכונה, דבר שיכול להוביל למסקנות שגויות. למשל, הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים ... הפיזיקליים שהיו נכונים אז, עדיין נכונים היום. בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות ... להבין את שורש המסקנות לפני שאנחנו בוטחים בהן. אליעד גם פותח את השיח על אבולוציה, ומסביר כיצד כל תיאוריה מדעית, אם היא לא נבדקה עד הסוף, נשארת בגדר ספק. גם כאשר אנחנו שומעים ממדענים או זוכי פרס נובל, הוא טוען כי זה לא בהכרח אומר שהמסקנות נכונות, כיוון שתיאוריה מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות. כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום? ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על איך נוכל להטיל ספק לא רק בתיאוריות מדעיות אלא גם בהחלטות יומיומיות בחיים. הוא מתאר את אתגרי הספק במצבים שונים, כמו כשהוא שואל את הקהל האם הם ... שכולן עשויות להיות נגועות בספק. איך נוכל להטיל ספק בצורה אפקטיבית? במהלך ההרצאה, אליעד מציין שכשם שאנחנו מטילים ספק במדע, כך עלינו להטיל ספק גם בדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים לגבי עצמנו. הוא מציין את החשיבות להכיר בכך שלעיתים ... בהכרח מדויקים. דוגמאות רבות נוגעות לפערים בין מה שאנו חושבים שקרה לבין מה שקרה בפועל, כמו במקרה של מחקרים מדעיים שנעשו עם נתונים מוגבלים. אליעד ממליץ לקחת את הזמן לחשוב ולבדוק את הדברים, ולהיות מוכנים לשנות את דעתנו כשיש ... לא רק עיסוק אינטליגנטי - היא חלק מיכולת אנושית עמוקה להבין שהאמת אינה תמיד כפי שהיא נראית בהתחלה. הסתברות מדעית הימור פסקל האם אבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות ליציאת מצרים? האם דתיים מוסריים יותר? תזונה קטוגנית הפסקת ... נוצר העולם? איך נברא העולם? בריאתנות או אבולוציה, גיל היקום, כמה זמן העולם קיים? כמה זמן היקום קיים? תאוריה מדעית, דעה מדעית, מחקר מדעי, אבולוציה או בריאה, היווצרות העולם יש מאין, הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, האם הגיוני שאלוהים ברא את העולם? האם להאמין למדע? מתי להאמין למדע? ההימור של פסקל, תאוריות מדעיות, הוכחות מדעיות, חוקי הפיזיקה, מהירות האור, פחמן 14, על מי מוטל נטל ההוכחה? איך להטיל ספק? עץ או פלי, 50 אחוז ... בחיי היום יום? היצמדות לאמת בחיים, איך להיות מדוייק בחיי היום יום? האם אני מתקרב לאושר? אמונה דתית, אמונה מדעית, האם האבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות לאבולוציה? מה הבעיה במחקרים מדעיים? טעויות במחקרים מדעיים, הוכחות מתמטיות מדעיות, סתירות בבריאת העולם, בינה מלאכותית, הורמונים בגוף, חישובים מדעיים, סטיית תקן מדעית, סיבים תזונתיים, צריכת פחמימות, צריכת קלוריות, גירעון קלורי, עודף קלורי, צריכת שומן, איך להיות בטוח שמשהו נכון? זוכי פרס ... למתן תורה, הוכחות ליציאת מצרים, הוכחות של מחזירים בתשובה, פרדוקסים ביהדות, מהותו של אלוהים, למה לא הגיוני להאמין באלוהים? מדענים טיפשים, לסמוך על מדענים, זוכי פרס נובל דתיים, מדענים דתיים, מדענים שמאמינים באלוהים, כוחות על, יכולות על טבעיות, התפשטות היקום, התרחבות היקום, הנחות יסוד מדעיות, טעויות מדעיות, תורה מול מדע, מדע מול תורה, העולם קדמון, אמונה אינטואיטיבית, האם האבולוציה נכונה? מהי תיאוריית האבולוציה? לכל נברא יש ...
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ההוכחה הלוגית מתבצעת דרך מבנים מחשבתיים ומבוססת על עקרונות יסוד שאינם משתנים, בעוד שההוכחה המדעית יכולה להשתנות עם הזמן על פי מידע חדש. אליעד מסביר את ההבדל באמצעות דוגמה של חדר ופיל - הוכחה ... שתסביר מדוע פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) ... בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך ... אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים ... לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים מדעיים יכולים להימדד ולהיבדק באופן ישיר בשדה. האם יש תשובות מוחלטות לכל השאלות? בהמשך ההרצאה, אליעד משווה את התחום המדעי לתחומים אחרים, כמו המתמטיקה והפיזיקה, שבהם מסקנות הן סבירות על פי חוקים מתמטיים, ואז הוא מציין את הצורך בהבנה בהגדרה ובסכר, כלומר, הבנת החוקים שמנחים את תחום הידע. מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות?
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה ... או חוכמה אינן בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר ... תמיד דורש חישוב מתמטי. בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום?
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת ... כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל ... מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את ... קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את ... מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, ... בהם. בכל מקרה, הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה ... שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם ... אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי ... ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות ... מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים שונים ... על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה ... השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד שהגישה המדעית מתמקדת בגיל היקום כפי שהוא נתפס אחרי המפץ הגדול. כל אלו מצביעים על כך שניתן לראות את הדברים מזוויות שונות, שכל אחת מהן נכונה במסגרת הפרספקטיבה שלה. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן ... זה ישירות שהעולם הקיום תמיד היה תמיד עובד ותמיד יהיה, נכון אבל יחד עם זה מה שסותר זה כאילו שהמדענים אומרים לא אבל אתה יודע היקום בא רק בין 11 מיליארד שנה. אליעד: 14. ש: 14 מיליארד והיה מפץ ... תפיסה אחת אומרת העולם בן ששת אלפים שנה בערך זה של הדתיים תפיסה שנייה אומרת 14 מיליארד שנה של המדענים תפיסה שלישית אומרת העולם תמיד קיים זה תפיסה של איזה פילוסופים כאלה ואחרים, תפיסה אחרת אומרת העולם בכלל לא ... מסתכל על הצורה הספציפית הזאת עשר שנים אם אתה מוריד את הצורה תמיד היה פה. מה אני מתכוון לומר כשמדענים מדברים כמה זמן העולם קיים הם מדברים על היקום שלנו הנוכחי, יש פה עט העט הזה נמצא פה בתוך ... את מה שהיה לפני המפץ הגדול גם את זה אתה מגדיר כקיום אז זה קיים אינסוף זמן. עכשיו יבוא מדען ויגיד איך אתה אומר שזה קיים אינסוף זמן הרי אנחנו אומרים שהזמן נוצר לפני 14 מיליון שנים, למה אתה ...
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט האם תורת האבולוציה משפיעה על תפיסת המציאות שלנו? אליעד כהן מנהל דיון פילוסופי מעמיק סביב תורת האבולוציה, משמעות החיים וההשפעה של הידע המדעי על תפיסת המציאות והחוויה האישית של האדם. הוא מתחיל את הדיון בשאלה האם האדם התפתח מחיידק, כפי שהתיאוריה האבולוציונית המקובלת מציעה, ומכאן מתפתחת השיחה אל שאלות עמוקות על תודעה, בחירה חופשית ומשמעות החיים. אליעד אינו מתמקד בדיון המדעי הטכני של האבולוציה, אלא בשאלות הפילוסופיות העמוקות שקשורות אליה. מה המשמעות של מוצא האדם מחיידק על החיים שלנו היום? ... ובחירה חופשית? לדעת אליעד כהן, שאלת הבחירה החופשית אינה תלויה דווקא באבולוציה. הוא מציג את התפיסה שלו שכל התיאוריות המדעיות, כולל האבולוציה, מבוססות על תצפיות חושיות בלבד, ולכן אינן מוחלטות. הוא טוען שכדי להשיג ודאות גבוהה יותר לגבי המציאות, ... לידע מוחלט? אליעד מדגיש שאין שום מידע חיצוני שיכול לתת ודאות מוחלטת, כי כל המידע שמתקבל דרך החושים או המדע יכול להיות מוטעה. הוא מציג את הדוגמה של אנשים הסובלים מכאבי פנטום כדי להדגים כיצד החושים יכולים לתת מידע ... נכונה? האם קיימת בחירה חופשית? מה המקור לתודעה האנושית? האם האדם הוא רובוט ביולוגי? מה המשמעות של רגשות? האם המדע יכול להוכיח משהו בוודאות? האם האדם התפתח מחיידק?
האם יש נוסחה איך להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה
האם יש נוסחה איך להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה
... להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה האם קיימת נוסחה ברורה להצלחה בתחומי החיים? אליעד כהן דן בהרצאה בשאלה האם יש נוסחה ברורה להשגת הצלחה בתחומי חיים שונים כמו זוגיות, עסקים ומקצועות מדעיים, ומסביר לעומק מדוע בתחומים מסוימים קיימות נוסחאות מדויקות לעומת תחומים אחרים, שבהם כמעט בלתי אפשרי להגדיר נוסחה ברורה. איך ... הזה משתנה כל הזמן ולכן לא ניתן ליצור נוסחה חד - משמעית לכל אדם בכל מצב. מה ההבדל בין מדעים מדויקים למדעים לא מדויקים? בהרצאה, אליעד כהן מסביר שיש שני סוגים של תחומי ידע בעולם: מדעים מדויקים (פיזיקה, מתמטיקה) ומדעים לא מדויקים (פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, יחסים בין אישיים). במדעים המדויקים יש נוסחאות ברורות וחד - משמעיות. לדוגמה, במתמטיקה או בפיזיקה, אם תשאל באיזו טמפרטורה מים ירתחו, התשובה תמיד תהיה 100 מעלות. במדעים האלה, ניתן לתת תשובה ברורה ומוחלטת. לעומת זאת, במדעים לא מדויקים אין נוסחה שתעבוד תמיד ב - 100 אחוז. אליעד נותן דוגמאות מתחום הכלכלה והניהול: אין כלכלן שיכול ... מסוימים. למה קשה יותר להיות פסיכולוג טוב מאשר להיות פיזיקאי טוב? אליעד כהן מסביר שלהיות פסיכולוג טוב או מומחה במדעים לא מדויקים הוא קשה פי אין - סוף מאשר להיות מומחה בתחומים מדויקים כמו פיזיקה או מתמטיקה. הסיבה לכך היא שבמדעים מדויקים הנוסחאות ברורות ואין צורך להתמודד עם ריבוי משתנים שאין דרך לוודא אותם. לעומת זאת, בפסיכולוגיה או ביחסים בין ... תמיד יישארו משתנים רבים מדי מכדי לדעת הכל מראש בצורה ודאית ומוחלטת. האם יש נוסחה להצלחה? איך להשיג בחורה? מדעים מדויקים מול מדעים לא מדויקים האם פסיכולוגיה היא מדע מדויק? איך לשכנע אנשים? מה ההבדל בין פיזיקה לפסיכולוגיה? האם יש דרך בטוחה לשכנע לקוחות? מה הכי קשה ללמוד? איזה תחום הכי קשה ללמוד? מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי המחשב, להיות פסיכולוג טוב, להיות פיזיקאי טוב, להיות כלכלן טוב, ללמוד פיתוח תוכנה, האם יש נוסחה שתמיד עובדת? מדע מדוייק או לא מדע מדוייק, כושר ותזונה, איזו דיאטה הכי טובה? מדעי התזונה, מדעי הכושר, איזה אוכל הכי בריא? האם אפשר להתחייב על מאה אחוז הצלחה? אומנות הפיתוי, אומני הפיתוי, אומנות המכירה, שיטות ...
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות?
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים העמוקים של המציאות, עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמה: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה התנהגו כפי שהם היום, לאורך כל הזמן על ציר הזמן. או שחוקי הפיזיקה נכונים ... מקום במימד המקום וכיוב. אלו כמובן הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין מה שמצאו וגילו, לבין הפרשנות שנתנו למה שמצאו וגילו. הדרך לשים לב ... על האדם לחפש תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט לנסות לומר את ההפך של התיאוריה וכך לגלות על מה היא מבוססת. אחר ...
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
... כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? אליעד כהן מציג את האמירה הידועה אין חכם כבעל הניסיון, ובוחן אותה לעומק. ... לדוגמה, אדם שרוצה לדעת מה קורה בחלל החיצון יכול לנסוע לשם ולראות בעצמו, או לחילופין, יכול להבין זאת בדרך מדעית ומתמטית מבלי להיות שם כלל. האם תמיד מי שמתנסה יודע יותר טוב? אליעד מביא דוגמה של אדם שזורק אבן ... את הניסוי מודד בטעות, יוצא שהחישוב המתמטי המדויק ללא ניסיון נכון יותר מהניסיון עצמו. לכן, בעל הידע המתמטי וההבנה המדעית יכול לדעת טוב יותר, גם ללא התנסות ישירה, לעומת מי שיש לו ניסיון. המשמעות היא שתוצאות שמבוססות על ניסיון ... המסקנות המבוססות על ניסוי הן בהכרח נכונות? אליעד מסביר שמסקנות מניסוי אינן בהכרח נכונות. הוא נותן דוגמה של מחקרים מדעיים, שבהם בודקים קבוצות שונות של אנשים כדי להסיק מסקנות, למשל על ירידה במשקל. גם כאשר המחקר המדעי מתבסס על ניסוי ותצפית, התוצאות אינן בהכרח נכונות, מכיוון שהניסיון אינו מאפשר ודאות מוחלטת. תמיד קיימת אפשרות לטעות, ולכן ... אפשר לטעות. מהו הסיפור על איינשטיין ומה הוא מלמד אותנו על ניסיון? אליעד מתאר סיפור על אלברט איינשטיין, שבו מדענים עשו ניסוי ואישרו את התחזית התיאורטית שלו. המדענים התלהבו שהניסוי הוכיח שאיינשטיין צדק, וציפו שהוא יגיב בשמחה. אבל איינשטיין לא התרגש ואמר שאם הניסוי היה נכשל, הוא ... פשוט לנסות שוב, מכיוון שהוא היה בטוח לחלוטין שהחישובים שלו נכונים. הסיפור מדגים את העליונות של הבנה לוגית - מדעית מדויקת על פני הסתמכות על תוצאות ניסויים וניסיון. למה לא לסמוך רק על ניסיון? אליעד מדגיש שלא צריך להסתמך ... האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? למידה מניסוי וטעייה כיצד להסיק מסקנות נכונות? האם ניסיון אישי תמיד נכון? מחקרים מדעיים וניסיון מעשי מתי לסמוך על היגיון ולא על ניסיון? איך להבין את ההיגיון שמאחורי הניסיון?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חשיבה מדעית, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? דיכאון? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? כעס ועצבים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חשיבה מדעית, איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיגמל מהימורים? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם גירושין? איך לקבל החלטות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשתול מחשבות? איך לחנך ילדים? איך להעביר ביקורת בונה? איך לעשות יותר כסף? איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בזוגיות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להאמין בעצמך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להעריך את עצמך? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש אמת מוחלטת? איך להנות בחיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע בעולם? איך להיות מאושר? למה העולם קיים? האם לדומם יש תודעה? מי ברא את אלוהים? למה לא להתאבד? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? אולי אנחנו במטריקס? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? בשביל מה לחיות? האם הכל אפשרי? מה המשמעות של החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם אפשר לדעת הכל? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש בחירה חופשית? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
להחליף את ביבי נתניהו לשנות הרגל בקלות התבודדות בלילה כתיבת מאמר איך יוצאים מהמצב הזה? טיפול בדחף המיני לא לפחד לשאול שאלות איך לא להיכנס לחרדה? ביטחון עצמי זה רע חרדה חברתית למה מישהי לא אוהבת אותך? רוצה בחורה שתאהב אותי בלי תנאים מאושר השמח בחלקו מהות האושר בחורה שמתחזה לגבר החשק המיני הוא שורש הרצונות החלטה גורלית לקבל החלטה מושכלת התמודדות עם ילדים חרדתיים התמודדות עם בדידות חברתית סוד המוטיבציה הצלחה סיבתית לגרום למישהו לתת בך אמון האם להכין סתם חומרי שיווק? איך משפיע גירושים של הורים על הילדים? ענישת ילדים כדרך חינוך איך לעשות שינוי בתת מודע? להתחבר לתת מודע גורמים להדחקה הפרעת ניתוק רגשי לחדש קשר עם האקסית להפסיק לאהוב את האקסית למנוע כאבי גב לפתח את השריר האם אלוהים קיים? אלוהים ובריאת העולם תחושת הארה מה זה הארה רוחנית? מילון מושגים בספר להיות אלוהים להיות אלוהים זה טוב או רע רודף אחרי כסף ההשקעה הכי טובה מהי משמעות החיים? מטרת החיים להתמודד עם הסרת פרסום שלילי אישיות חיובית חופש הרצון אין רצון חופשי יקומים מקבילים וטוב בלי רע האם העולם קדמון? עוד נושאים ...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצר לזוגיות, אימון אישי לילדים נוער והורים, קואצינג בנושא חשיבה מדעית - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.0625 שניות - עכשיו 19_10_2025 השעה 15:20:40 - wesi1