אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה היגיון ✔חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
והפעם נדבר על שאלת 3161. LeetCode - Block Placement Queries הבאה:
There exists an infinite number line, with its origin at 0 and extending towards the positive x-axis.

You are given a 2D array queries, which contains two types of queries:

For a query of type 1, queries[i] = [1, x]. Build an obstacle at distance x from the origin. It is guaranteed that there is no obstacle at distance x when the query is asked.

For a query of type 2, queries[i] = [2, x, sz]. Check if it is possible to place a block of size sz anywhere in the range [0, x] on the line, such that the block entirely lies in the range [0, x]. A block cannot be placed if it intersects with any obstacle, but it may touch it. Note that you do not actually place the block. Queries are separate.

Return a boolean array results, where results[i] is true if you can place the block specified in the ith query of type 2, and false otherwise.

Example 1:

Input: queries = [[1,2], [2,3,3], [2,3,1], [2,2,2]]

Output: [false,true,true]

Explanation:

For query 0, place an obstacle at x = 2. A block of size at most 2 can be placed before x = 3.

Example 2:

Input: queries = [[1,7], [2,7,6], [1,2], [2,7,5], [2,7,6]]

Output: [true,true,false]

Explanation:

Place an obstacle at x = 7 for query 0. A block of size at most 7 can be placed before x = 7.

Place an obstacle at x = 2 for query 2. Now, a block of size at most 5 can be placed before x = 7, and a block of size at most 2 before x = 2.
אז קודם כל נסביר את השאלה שהולכת כך:

נתון לפנינו: ציר קו באורך אין סופי, שמתחיל ב 0 וממשיך ב 1,2,3 וכולי עד אין סוף.

כמו כן נותנים לנו רשימה של שאילתות, שמורכבת מ 2 סוגים של שאילתות:

סוג 1 של שאילתה, אומר לנו לשים "מחסום" בנקודה X בקו שלנו.

סוג 2 של שאילתה, שואל אותנו, האם ניתן לשים על הציר שלנו, "בלוק" ברוחב כלשהו, החל מ 0 ועד לנקודה X כלשהי. כאשר המחסומים שהצבנו בגלל שאילתה מספר 1, מגבילים את היכולת שלנו לשים "בלוקים" במיקום של המחסומים.


שאילתה מסוג 1, מוצגת כך:

queries[i] = [1, x]

כאשר הספרה הראשונה היא 1, זה אומר שמדובר על שאילתה מסוג 1, שאומרת לנו להציב מכשול במקום X כנ"ל. הבהרה: המכשול עצמו תופס 0 מקום.

לדוגמה:

queries[i] = [1, 10]

פירושו, תציב מכשול בנקודה 10 על ציר המספרים. כאשר המכשול עצמו לא תופס מקום.





שאילתה מסוג 2 מוצגת כך:

queries[i] = [2, x, sz]

כאשר הספרה הראשונה היא 2, זה אומר שמדובר על שאילתה מסוג 2, ששואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב SZ עד למיקום X

לדוגמה:

queries[i] = [2, 5, 6]

השאילתה שואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב 6, החל ממיקום 0 ועד למיקום 5. והתשובה היא, שלא. כי עד למיקום 5, ניתן להציב אך ורק בלוק עד רוחב 5 אך לא יותר מכך.





או לדוגמה:

queries[i] = [2, 5, 3]

השאילתה שואלת אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב 3, החל ממיקום 0 ועד למיקום 5. והתשובה היא, שכן. כי עד למיקום 5, ניתן להציב כל בלוק עד רוחב 5.





ואם לדוגמה אמרנו לנו את זה

queries[0] = [1, 10]

queries[1] = [2, 15, 12]

אז השאילתה הראשונה תאלץ אותנו לשים מכשול במקום 10 על גבי הציר. כך:





ואז לא נוכל לשים מכשול ברוחב 12, עד למיקום 15. כי המכשול שנמצא במיקום 10, מגביל אותנו לשים מכשול ברוחב 12 החל ממיקום 0, כי המכשול יתנגש במחסום שיש במיקום 10.





ואם עכשיו ישאלו אותנו:

queries[2] = [2, 10, 9]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 9, התשובה תהיה שכן

וגם אם ישאלו

queries[3] = [2, 10, 10]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 10, התשובה תהיה שכן

כך:





ואם עכשיו יגדירו לנו

queries[4] = [1, 7]

דהיינו, יבקשו מאיתנו לשים מכשול נוסף גם במקום 7, כך:





הרי שאם ישאלו אותנו עכשיו שוב פעם לדוגמה את זה:

queries[5] = [2, 10, 10]

דהיינו, האם עד מקום 10, ניתן לשים מכשול ברוחב 10, התשובה תהיה שלא. כי מאחר שכבר יש מכשול במקום 7, אז לא ניתן לשים בלוק עד מקום 10

כך:





דהיינו, מה שהיה אפשרי קודם, לשים בלוק ברוחב 10 עד מיקום 10, כי המכשול שנמצא ב 10, לא תופס מקום כנ"ל. ולכן קודם זה כן היה אפשרי. אבל כרגע בגלל שכבר יש מכשול במקום 7, הרי שלא ניתן לשים מכשול ברוחב 10, עד מיקום 10.

חידוד: הצבת המחסומים היא מצטברת. ולכן יתכן שאותה שאילתה מסוג 2, פעם אחת תהיה אפשרית ולאחר מכן היא לא תהיה יותר אפשרית, מאחר שהוגבלנו על ידי הצבת מחסום כלשהו.


ובהינתן לדוגמה הגדרת המכשולים האלו:





אז אם נשאל, האם ניתן ממקום 0 ועד מקום 17, לשים מכשול ברוחב 5? התשובה תהיה שכן, כי ניתן לשים את המכשול, בטווח שבין 3 לבין 9 כך:





אז מה בעצם שואלים אותנו?

אז השאלה הולכת כך: נותנים לנו רשימה של שאילתות, חלקן מסוג 1, דהיינו, שאילתות שמגדירות לנו היכן למקם מחסומים. כמו כן חלק מהשאילתות, הן מסוג 2, דהיינו, הן שואלות אותנו, האם בהתאם למחסומים שהצבנו עד כה על גבי ציר המספרים, האם עד כה ניתן למקום את הבלוק ברוחב מוגדר כלשהו, עד למיקום X כלשהו.

כאשר כל שאילתה מסוג 2, עומדת בפני עצמה. דהיינו, לצורך העניין אחרי שמציבים בלוק ברוחב כלשהו, מסירים אותו. והוא לא מגביל את הצבת הבלוק הבא.

וכנ"ל, הצבת המחסומים היא מצטברת. ולכן יתכן שאותה שאילתה מסוג 2, פעם אחת תהיה אפשרית ולאחר מכן היא לא תהיה יותר אפשרית, מאחר שהוגבלנו על ידי הצבת מחסום כלשהו.

ובעצם השאלה היא, בהינתן לנו רשימת שאילתות, עלינו להחזיר תשובה של: אפשרי או לא אפשרי, עבור כל אחת מהשאילתות מסוג 2 כנ"ל.


ולכאורה, זאת התשובה לשאלת הליטקוד הזאת, היא מאוד מאוד מאוד פשוטה. כי בתכלס, אפשרי לקחת נייר ולרשום את כל המחסומים. וכאשר שואלים אותנו, האם ניתן להציב בלוק ברוחב כלשהו, עד למיקום X, בסך הכל נצטרך לבדוק מ 1 ועד X, האם יש את הרוחב הרצוי להצבת הבלוק.

כך שמצד האמת, התשובה לשאלת ליטקוד הזאת היא מאוד פשוטה. אז מהי בעצם השאלה? ולמה השאלה הזאת, נחשבת לשאלת ליטקוד מאוד מאוד קשה?

והתשובה היא, שעיקר השאלה היא, איך לעשות את החישובים הנ"ל בצורה יעילה. כי לבדוק בכל פעם של שאילתה מסוג 2, החל מ 1 ועד X, האם קיים רוחב SIZE כלשהו, זה פתרון שבמאה אחוז עובד, אבל ממש לא יעיל.

למה הוא לא יעיל? ממגוון רחב מאוד של סיבות. כי נניח שישאלו אותנו, האם ניתן להציב עד מיקום 100,000,000 בלוק ברוחב 13,522. ונניח שעד מיקום 100,000,000 יש לנו 9,999 מכשולים במקומות שונים. האם באמת הגיוני שאנחנו נצטרך עכשיו לספור 100,000,000 מקומות, כדי לדעת אם אפשרי או לא אפשרי להציב את המכשול ברוחב SIZE עד למיקום X? זה כנראה מתיש ולא יעיל...

ולכן מהות השאלה היא, מהי הדרך היעילה ביותר כדי לתת תשובה לשאילתה מסוג 2. זאת מהות השאלה.


אז חלק גדול מהפתרונות שהוצעו לשאלה הזאת, עובדים עם לוגיקה של segment tree. דהיינו, מבנה נתונים מסוג "עץ מקטעים" ולא ניכנס כאן כרגע לכיוון הזה של הפתרון. אבל אני כן אציג בדרך של מחויב ואפשרי, מה בטוח נכון, לחלק לחלקים וכולי, כיצד ניתן לפתור את השאלה הזאת...


אז איך ניגשים לשאלה הזאת? איך מנסים למצוא פתרון יותר יעיל לשאלה הזאת.

אז נתחיל בפתרון הכי לא יעיל שיש וממנו ננסה לשפר. אז מהו הפתרון הכי לא יעיל. הפתרון הכי לא יעיל יהיה, שעלינו לעבור מיקום מיקום, החל מ 1 ועד X, ולנסות למצוא SIZE מקומות פנויים בלי מכשולים באמצע. כאשר אם הגענו למכשול ועדיין לא הגענו לרוחב SIZE, אז עלינו להתחיל את הספירה של המיקומים מחדש. עד שנגיע למספר X או עד שנמצא מיקומים ברוחב SIZE פנויים. ואז נוכל לדעת אם אפשרי או לא אפשרי להכניס בלוק ברוחב SIZE עד למיקום X.

ובמילים אחרות, הפתרון הכי לא יעיל, יהיה לעבור מיקום מיקום אחד אחד מההתחלה ועד X כנ"ל.

ואיך ניתן לשפר את הפתרון הזה בדרך יחסית יעילה?

נוכל לשאול את עצמנו, מה בטוח נכון. דהיינו, בכל פעם שיגדירו לנו לשים מכשול במיקום כלשהו, אנחנו נכתוב לנו את הרוחב הפנוי שיש בין מכשול למכשול כך:





וכך במקום לעבור מיקום מיקום ולחפש רוחב כלשהו של מקומות פנויים, פשוט נעבור על הגדלים של הטווחים שיש בין מכשול למכשול, וככה בעצם כבר חסכנו לעצמנו המון פעולות חיפוש...

אבל האם באמת זאת הדרך היעילה ביותר? האם באמת בכל פעם נצטרך לעבור על כל הטווחים של כל המכשולים, בכל פעם מחדש מההתחלה ועד X?

אז איך נתקדם מכאן?

אז אם נתבונן נראה, שבעצם אנחנו מחפשים למצוא דרך, איך נוכל בדרך הקצרה ביותר, לדעת, על מיקום כלשהו בציר המספרים שלנו, מהו הטווח הגדול ביותר שניתן להציב בתוכו בלוק ברוחב כלשהו. ואיך ניתן לעשות זאת בכמה שפחות פעולות.

לדוגמה: נניח ששואלים אותנו האם עד מיקום 1M ניתן להציב מכשול ב SIZE של 2000 כאשר יש לנו 5000 מכשולים שונים.

אז, בדרך הארוכה ביותר, היינו יכולים לעשות במקרה הגרוע ביותר 1M פעולות, כדי לעבור על כל המקומות ברשימת המספרים.

בפתרון הקודם שהצענו, הרי שאם יש לנו 5000 מכשולים, הרי שיש לנו 5000 טווחים של גדלים שבהם ניתן להכניס בלוקים ברוחב כלשהו. והרי שכך במקרה הגרוע ביותר נרוץ על 5000 מכשולים שונים, עד שנגלה אם אפשרי או לא אפשרי להכניס את הבלוק ברוחב 2000 הנדרש כנ"ל.

אבל האם זה הכרחי, לרוץ על 5000 טווחים, החל מהטווח הראשון ועד האחרון? אולי יש דרך שנוכל לסמן לנו בכל מיקום, מהו הטווח הגדול ביותר שניתן להכניס אליו בלוקים, עד אותו מיקום? האם יש אפשרות כזו? איך מבצעים אותה?


אז עקרונית, בכל פעם שנותנים לנו הגדרה של מכשול כלשהו, אנחנו יכולים לעבור על כל רשימת המיקומים, החל ממיקום 1 ועד למיקום של המכשול האחרון, ולסמן לעצמנו על כל מיקום, מה הרוחב המקסימאלי שיכול להיכנס עד אותו המיקום. לדוגמה כך:





הדרך הזאת, תהיה מאוד יעילה עבור החיפושים עצמם, כי בתוך שניה נוכל לדעת מהו הרוחב המקסימאלי שניתן להכניס עד למיקום X. החיסרון של הדרך הזה יהיה, שנצטרך לעדכן בכל פעם מחדש את כל המיקומים שמושפעים מכל מכשול חדש.

נניח בדוגמה הנ"ל, שיוסיפו לנו עוד מכשול במיקום 7, הרי שנצטרך לעדכן מחדש את כל הרשימה כך:





מה שאומר בעצם, שבדרך הפתרון הזו, אנחנו נעשה המון פעולות מסוג עדכון שיעזרנו לנו אומנם בפעולות מסוג חיפוש, אבל עדיין יקשו עלינו לעשות המון פעולות עדכון.

ונחדד, נניח שנבחר באפשרות של לשמור בכל מיקום כולל כל מיקום, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו מיקום, הרי שעדיין נצטרך לשאול את עצמנו, מה תהיה הדרך היעילה ביותר לעדכן את כל המיקומים בכל פעם מחדש. וזאת גם שאלה בפני עצמה.


אז אולי אפשרי שנקצר את פעולות העדכון בדרך הבאה: אולי במקום לעדכן את כל המיקומים עצמם, אולי נוכל לעדכן בכל פעם מחדש, את כל המיקומים של המכשולים בלבד, לדוגמה כך:





דהיינו, אולי ננסה לשמור על גבי כל מיקום של כל מכשול, את הרוחב המקסימאלי האפשרי שקיים עד אותו המכשול.

ונחדד, נניח שנבחר באפשרות של לשמור רק בכל מיקום של מכשול, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו מכשול, הרי שעדיין נצטרך לשאול את עצמנו, מה תהיה הדרך היעילה ביותר לעדכן את כל המיקומים של המכשולים בכל פעם מחדש. וזאת גם שאלה שאנחנו צריכים להתבונן בה.


אז איך בעצם ניגש לזה?

ונחדד: יש לנו כאן 2 סוגים של שאילתות. שאילת 1 של הגדרת מכשולים. ושאילתה 2 של בקשת מידע בהתאם להגדרת המכשולים.

וזה בעצם אומר, שיש לנו כאן כמה תהליכים נפרדים:

נניח לדוגמה שנתון לנו הציר הבא, עם החישובים הבאים:





אז יכולים להיות לנו כמה תהליכים, לדוגמה:

תהליך 1 - הגדרת המכשול במיקום X

לדוגמה: שים מכשול חדש במיקום 9





תהליך 2 - הגדרת טווח רוחב אפשרי מעודכן, מצד ימין ומצד שמאל של המכשול החדש





תהליך 3 - עדכון רוחב הטווח המקסימאלי בכל מיקום של מכשול כנ"ל





תהליך 4 - חישוב של האם ניתן לשים מכשול ברוחב כלשהו, עד למיקום X, בהתאם לרשימת הטווחים המקסימאלית עד לכל מכשול, כנ"ל בתהליך 3.

דהיינו, אם עכשיו לדוגמה ישאלו אותנו, האם ניתן לשים מכשול עד לנקודה 17 ברוחב 5, הרי שנצטרך לבצע את החישוב, לפי המידע שיש לנו על המכשול שנמצא במיקום 14 כנ"ל. והתשובה תהיה שכן.

או אם לדוגמה ישאלו אותנו, האם ניתן עד מיקום 12 לשים מכשול ברוחב 6, נצטרך לבצע את החישוב בהתאם למכשול שנמצא במיקום 9, והתשובה תהיה כן, כנ"ל.

וגם תהליך 4 עצמו, מורכב מכמה חלקים.

חלק 1 - לאתר את המכשול הקרוב ביותר לנקודה שעליה אנחנו נשאלים.

חלק 2 - לבצע את החישוב כדי למצוא תשובה למה ששאלו אותנו, על בסיס המידע שיש לנו על המכשול שמצאנו. (כי את המידע אנחנו שומרים על המכשול ולא על כל מיקום בפני עצמו).

ובאופן כללי יש כאן כל מיני תהליכים נוספים, כגון של:

1 - ניהול הרשימה של המכשולים

2 - לוודא שרשימת המכשולים ממויינת, בהתאם למיקומים של המכשולים על גבי הציר ולא לפי סדר ההכנסה שלהם לרשימה.

3 - לוודא שבכל מיקום של כל מכשול, נשמר עליו המידע של המיקום שלו על גבי הציר, של הטווח שלו מהמכשול שתחתיו, של הטווח המקסימאלי האפשרי עד אליו וכיו"ב.

דהיינו, יש כאן כל מיני תהליכים שונים.


כמו כן אציין, שיש כל מיני מקרי קצה, שאפשרי לפתור אותם יחסית בקלות, אבל אני בוחר שלא להתייחס אליהם כרגע.

לדוגמה, שלא משנה מה, תמיד לא תהיה אפשרות להכניס בלוק ברוחב SIZE אם הרוחב גדול מהמיקום עצמו. לדוגמה, לא ניתן להכניס בלוק ברוחב 100, עד מיקום 99 וכיו"ב.

או לדוגמה, שתמיד תהיה אפשרות להכניס בלוק ברוחב SIZE אם X גדול מהמיקום של המכשול האחרון + SIZE. לדוגמה, תהיה אפשרות להכניס מכשול ברוחב 10, למיקום 100, אם המכשול הגדול ביותר נמצא במיקום 70.

או כל מיני חישובים מהירים כאלו ואחרים, שאם יש 2 מכשולים בלבד, ברוחב כלשהו, הרי שמכך נוכל להסיק ששום רוחב לא יהיה קטן או גדול מ רוחב כלשהו וכיו"ב. לדוגמה 2 מכשולים על רוחב 1000, לא יוכלו לחסום את כל הבלוקים שהם ברוחב 100.

בקיצור, יש גם כל מיני מקרי קצה שאני לא רוצה להיכנס אליהם כרגע.

יש גם עניין של אפשרות להסיק מהשאילתות מסוג 2 הקודמות לשאילתה הנוכחית, במידה ולא היו שאילתות מסוג 1 ביניהן. לדוגמה, אם שאלו אותנו שאלה על מיקום 1000, ומיד אחר כך שאלו אותנו שוב שאלה על מיקום 1000 או אולי על מיקום 2000, אולי נוכל להסיק מהשאילתה הקודמת על השאילתה הנוכחית וכיו"ב. דהיינו, כל מיני מקרים פרטיים ולוגיקות ספציפיות.


כמו כן אני אוסיף, כי מאחר שיש כאן כל מיני תתי תהליכים, הרי שברמת העיקרון אפשרי לשקול מתי לבצע את פעולת ה עדכון של הטווח המקסימאלי האפשרי. האם לבצע אותו אחרי כל שאילתה מסוג 1. או אולי לפני כל שאילתה מסוג 2.

או אולי זה בכלל יהיה קשור למיקום של העדכון של 1, ביחס לשאילתה של 2. לדוגמה שאילתה מסוג 1 על מיקום 1000, לא תשפיע על שאילתה מסוג 2 על מיקום 500.

וזה קשור גם לכמות השאילתות מסוג 1 ומסוג 2. וגם קשור להאם השאילתות מסוג 1 רצופות אחת אחרי השניה או לא. כי לדוגמה, אפשרי אולי לבצע פעולת עדכון אחת, אחרי כמה שאילתות מסוג 1 של הצבת מכשולים.

בקיצור, יש כאן כל מיני זוויות והיבטים לתקוף את הנושא הזה.

אבל כרגע אני בוחר להתמקד בעניין של תהליך העדכון של הטווח המקסימאלי האפשרי, עד למיקום X.

דהיינו, ננסה למצוא דרך פשוטה איך אפשרי לעדכן יחסית בקלות, את כל המכשולים שהוצבו, בטווח ברוחב המקסימאלי, עד לאותו המכשול.

כאשר בעצם מהות השאלה היא, איך ניתן לחשב במיקום של מכשול X, את הרוחב המקסימאלי האפשרי עד לאותו המיקום, בדרך הקלה ביותר, לעדכן את המידע הזה.

אז איך ניגשים לזה?


אז כדי לדעת איך לפתור את הבעיה, לשם כך עלינו לנסות לחלק את הבעיה לחלקים הכי קטנים שיש, לחפש מה בטוח נכון, לנסות למצוא חוקיות, ואחר כך לנסות לחשוב על נוסחה ופתרון.

אז כמו שאמרנו כרגע ננסה להתמקד אך ורק בלנתח, איך הכי נכון לעדכן את רשימת המכשולים, במידע של מהו הטווח ברוחב המקסימאלי, עד לאותה נקודת מכשול.

כי כמו שאמרנו, יש כאן כל מיני תהליכים. ואחד התהליכים הוא, להחזיק רשימה של מהו הטווח המקסימאלי, עד לנקודה X. כדי לחסוך לנו לחפש בכל פעם מחדש מהתחלת הציר ועד ל X, את הטווח המקסימאלי. ולשם כך, נרצה להחזיק את הטווח המקסימאלי עד לנקודה X.

וכמו שאמרנו, יש אפשרות לנסות להחזיק את המידע, עבור כל הנקודות בציר גם כאלו שאין בהן מכשול כלשהו. ויש גם אפשרות לנסות להחזיק את המידע הזה, רק עבור הנקודות שבהן נמצא מכשול על גבי הציר.

ואני מפריד בין השאלות של: האם מתי כמה ולמה לעדכן את המידע של מהו הטווח המקסימאלי עד לנקודת מכשול כלשהי, לבין השאלה של איך לעדכן בצורה הכי יעילה את המידע הזה, של מהו ה MAX RANGE עד למכשול כלשהו. ומהמידע הזה, נוכל ללמוד על כל נקודה אחרת בציר, שאין בה מכשול.

כמו כן, אני עושה הפרדה בין השאלה של איך לנהל בפועל את הרשימה של המכשולים. כי גם את זה צריך לעשות, לדוגמה: צריך לוודא שהרשימה תהיה ממוינת לפי המיקום של המכשולים על גבי הציר ולא לפי סדר הצבת המכשולים. וכרגע לא נתמקד בזה, אלא רק באיך לעדכן את רשימת המכשולים.

כמו כן, אנחנו נניח שננהל את הרשימה עצמה, בתוך מבנה של רשימה פשוטה ורגילה. ולא בצורה של עץ טווחים (segment tree) שזה עוד נושא בפני עצמו.

ולכן נשאל: נניח שאנחנו רוצים לנהל רשימה של כל המכשולים בצורה של רשימה ולא של עץ או של משנה אחר. ונניח שהרשימה הזאת של המכשולים, ממוינת לפי סדר המכשולים על גבי הציר. ונניח שאנחנו רוצים בכל פעם לעדכן אותה, במידע של מהו הטווח המקסימאלי, שאפשרי להציב בלוק, החל מהתחלת הציר ועד לנקודת מכשול כלשהי, אז כיצד יהיה הכי יעיל לעשות את זה?


אז לשם כך נתחיל לחלק לחלקים לחלק הקטן ביותר, והוא כמובן יהיה ציר ריק בלי שום מכשולים כלשהם. זהו כמובן המקרה הפשוט ביותר. כך:





אז לצורך העניין נתבונן על ציר ריק ללא מכשולים, ונשאל: מהו גודל הבלוק המקסימאלי שניתן להציב עד נקודה מספר 1? תשובה: בלוק ברוחב של 1.

ועד נניח למיקום 7, איזה גודל מקסימאלי של בלוק, ניתן להציב? תשובה: 7. כי עד מיקום 7, לא ניתן להכניס בלוק יותר רחב מהרוחב של המיקום הנוכחי.

במילים אחרות, לצורך העניין ניתן לדמיין שיש לנו בלוק בנקודה 0, שמגביל אותנו לכך שלא נוכל להכניס עד נקודה X, שום מכשול שהוא יותר גדול מנקודה X.





עד כאן זה משהו שהוא הכי פשוט שיש ושהוא בטוח נכון.


ומה נוכל להסיק מכך שהוא בטוח נכון, על מקרה שהוא קצת יותר מורכב?

תשובה: מכך נוכל להסיק לגבי מקרה של ציר, שיש עליו רק מכשול 1 בלבד. לדוגמה מכשול 1 בלבד במיקום 5:





נוכל להסיק בוודאות, כי כאשר מגדירים לנו את המכשול הראשון, אנחנו יכולים לדעת בוודאות של מאה אחוז, שעד המכשול הראשון, לא ניתן להכניס שום בלוק, שהוא גדול יותר מהמיקום של המכשול הראשון.

לדוגמה: אם המכשול הראשון הוא במיקום 5, הרי שמכך נובע, שעד המכשול הראשון במיקום עד, הטווח והגודל המקסימאלי של בלוק שניתן להכניס, יהיה בגודל 5 בלבד.

ולכן מכך נובע, שכאשר יתנו לנו את המכשול הראשון, נרשום לידו, שה MAX RANGE המקסימאלי עד אליו, הוא המיקום של אותו X כנ"ל.


עכשיו נתבונן רגע אחד על המקרה הקודם, ונשאל: מה יהיה גודל הטווח המקסימאלי שניתן להכניס עד 6, שנמצא אחרי המיקום של המכשול היחיד הנ"ל במיקום 5?

תשובה: ניתן להכניס בלוק...
יכולת ללמוד לכתוב איך לכתוב ללמוד לפרק לגורמים תהליכים גורמים מאה אחוז לראיין דרך קצרה איך לפתור את הבעיה מחויב או אפשרי leetcode leetcode solution איך לחלק לחלקים איך לכתוב איך לכתוב קוד איך ללמוד לכתוב קוד איך ללמוד תכנות מחשבים איך למצוא איך למצוא חוקיות איך לפתור שאלות ב leetcode גורמים היגיון הייטק הכנה לראיון הכנה לראיון טכני חוקיות חידה חידות חידות היגיון חידת leetcode חידת היגיון חשיבה מדעית טכני לגורמים להיות מתכנת להתראיין לחלק לחלקים לחשוב ליטקוד לכתוב לכתוב קוד ללמוד ללמוד לחלק ללמוד לחלק לחלקים ללמוד לחשוב ללמוד לכתוב ללמוד לכתוב קוד ללמוד למצוא ללמוד למצוא חוקיות ללמוד לנתח ללמוד לנתח דברים ללמוד לפרק ללמוד לפרק לגורמים ללמוד לתכנת ללמוד תכנות ללמוד תכנות מחשבים למידה למצוא למצוא חוקיות לנתח לנתח דברים לנתח תהליך לנתח תהליכים לעבוד לעבוד בהייטק לפרק לפרק לגורמים לפתור לפתור שאלות לפתור שאלות ב leetcode לפתח לראיין לראיין עובד לראיין עובדים לשאול לשאול שאלות לתכנת מדע מדעי המחשב עבודה עבודה בהייטק פיתוח פיתוח תוכנה פתרון פתרון ליטקוד ראיון ראיון טכני ראיון עבודה ראיון עבודה בהייטק ראיונות שאלה שאלות שאלות ליטקוד תהליך תהליכים תכנות תכנות מחשבים
שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?
שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?
... נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? אליעד ... של ההשפעה הפנימית של כל אחד מהם. הוא מציין כי למרות שהאמונה וההיגיון נראים כמתנגדים, למעשה הם יכולים להיות היבטים שונים של אותה פעולה נפשית. מה המשמעות של להאמין לפי אליעד? ... - אם בחרת להאמין, עליך להאמין בצורה מוחלטת במה שאין בו שום היגיון, ואם בחרת להטיל ספק, עליך להטיל ספק בצורה מוחלטת גם בדברים הגיוניים. ההגעה לאמת המוחלטת פירושה מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר - ואין עוד הבחנה בין אמונה לשכל, ... אמונה שלמה? אמונה שלמה, לפי אליעד, היא להאמין במשהו שאין בו שום היגיון, באופן מוחלט וללא שום ספק. אם אתה יכול לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו בצורה מוחלטת, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק מוחלט, הגעת לאמונה שלמה. זו הדרך להגיע לאמת המוחלטת. מהי העצה הפרקטית של אליעד? העצה של ... ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק לעומק בשאלות של שכל מול אמונה, היגיון מול ספק, ומסביר מדוע למרות שלכאורה להאמין ולהטיל ספק נראים כשני הפכים, בפועל הם יכולים להיות אותו הדבר ... להטיל ספק. ללכת עד הסוף עם האמונה פירושו להאמין בדבר הכי לא הגיוני בצורה מוחלטת, ללא כל ספק. ללכת עד הסוף עם ספק פירושו להטיל ספק בדבר הכי הגיוני בצורה מוחלטת. בשני המקרים, התוצאה זהה: האדם מגיע למצב שבו הוא אינו מבחין עוד בשום הבדל בין שום דבר לדבר ... היא למעשה שכל חלש או לא מגובש. ניתן להחליף בין המונחים אמונה והיגיון, מבלי לשנות את המהות של מה שאנו אומרים. הדבר תלוי רק באופן שבו אנו רוצים להציג את הדברים - כשאנו בטוחים יותר בעצמנו נקרא לזה היגיון, וכשאנו פחות בטוחים נקרא לזה אמונה. האם אמונה משחררת או כובלת? אליעד מציין שכאשר אדם מטיל ספק במשהו, הוא ... אמונה שלמה? אמונה שלמה, לפי אליעד, היא להאמין בדבר שאין בו שום היגיון כלל, באופן שאין בו שום טיפה של ספק. זוהי אמונה מוחלטת. הוא מדגים זאת כך: לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו לחלוטין, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק לחלוטין. כך מגיעים לאותה נקודה של אחדות מוחלטת. מהי העצה הפרקטית שאליעד נותן? העצה של ... ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת? ...
משחקי הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה בסרטים
משחקי הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה בסרטים
... הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, ... סרטים, צפייה בסרטים למה אנשים מתלוננים על חוסר היגיון בסדרות פנטזיה ומדע בדיוני? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע אנשים שמקבלים מראש את הרעיון שדברים מסוימים בסדרות מדע בדיוני ופנטזיה אינם הגיוניים, עדיין מתלוננים על כך שחלקים מסוימים בסדרה הם לא הגיוניים. הוא מביא כדוגמה את הסדרה משחקי הכס, סדרה פופולרית בזאנר הפנטזיה, שיש בה דרקונים, מתים ... צופים בסדרה הזאת בידיעה מראש שמדובר בדברים לא הגיוניים, הם בכל זאת מתלוננים לפעמים על פרטים קטנים בעלילה, לדוגמה: איך פתאום המת הזה רץ מהר כל ... דברים פנטסטיים אך מתקשים לקבל פרטים קטנים ולא הגיוניים? אליעד נותן הסבר לכך ואומר שאנשים מוכנים לקבל מראש שיש דברים בלתי הגיוניים בסדרת פנטזיה או מדע בדיוני, כמו דרקונים או חזרתם לחיים של המתים. עם זאת, הם עדיין מצפים שבתוך העולם הבדיוני הזה יישמר סוג של היגיון פנימי ועקביות. כשאדם מתחיל לצפות בסדרה כזו, הוא מראש מקבל על עצמו את חוקי המשחק, את החוקים של העולם הבדיוני, את המסגרת של מה שנחשב הגיוני באותו עולם. דברים פנטסטיים כמו דרקונים ומתים שחוזרים לחיים הם חלק מהחוקים של העולם הזה, ... הצופה כבר קיבל את העובדה הזאת, ולכן לא יטען שזה לא הגיוני שיש דרקון יורק אש. לעומת זאת, אם פתאום במהלך הסדרה הדרקון היה הופך לרובוטריק, הדבר היה נראה לצופה לא הגיוני, אפילו שמלכתחילה כל העולם הוא בדיוני. מדוע? כי השינוי הזה שובר את חוקי העולם שכבר הוגדרו מראש. כלומר, הצופה לא מתלונן על כך שהעולם עצמו אינו הגיוני, אלא על הפרת החוקים הפנימיים של אותו העולם הדמיוני. למה דווקא הפרטים הקטנים גורמים לאנשים ... לראות זאת בסרטים, ולכן זה לא נתפס אצלם כמשהו לא הגיוני. אך כשמדובר בפרטים קטנים או נקודתיים כמו מהירות ריצה, פתאום יש לצופים בעיה. אליעד מסביר שזה קורה כיוון שאת הדברים הגדולים והלא הגיוניים אנחנו מראש מקבלים כקונספט של הסדרה, ואילו הדברים הקטנים הם לכאורה יותר ריאליסטיים, ולכן דווקא בהם הצופים מצפים להיגיון או עקביות. עוד דוגמה שאליעד מביא קשורה לנושא של מזג אוויר וקור. אנשים בסדרות כמו משחקי הכס ... פנימית עם כללים שהוגדרו במהלך הסדרה עצמה. מהו ההיגיון הפנימי של סדרות וסרטי פנטזיה ומדע בדיוני? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מדגיש היא שבכל סדרה או סרט פנטזיה ומדע בדיוני יש היגיון פנימי, הגדרה של מה אפשרי ומה לא אפשרי. הצופים מוכנים לקבל על עצמם שהעולם של הסדרה הוא בדיוני, אך בתנאי שיהיו עקביות והיגיון בתוך הכללים שהוגדרו מלכתחילה. ברגע שהסדרה שוברת את ההיגיון הפנימי הזה, הצופה מרגיש תחושת אי - נוחות או טענה שהדבר לא הגיוני. זו הסיבה לכך שדברים גדולים ולא מציאותיים, כמו דרקונים או מתים שקמים לתחייה, עוברים בלי ... את הגבולות שהיא עצמה הגדירה, הצופה מתקשה לקבל זאת. היגיון פנימי הוא דבר חשוב מאוד ביצירת סדרות פנטזיה, מדע בדיוני ובכלל בכל סוג של כתיבה או יצירה בדיונית. למה אנשים מתלוננים על סדרות פנטזיה? מה זה היגיון פנימי בסרטים? איך לכתוב תסריט לסרט פנטזיה? מה לא הגיוני במשחקי הכס? איך בונים עולם בסרטי פנטזיה? איך לביים סדרת מדע בדיוני? ...
היגיון או אמונה, שכל או אמונה, מאמין או יודע, ידיעה או אמונה, מה זה שכל? מה זה אמונה? מה זה היגיון? מה זה רגש? אמת או שקר, לדעת או להאמין, לוגיקה, מה זה אמת? מה זה שקר?
היגיון או אמונה, שכל או אמונה, מאמין או יודע, ידיעה או אמונה, מה זה שכל? מה זה אמונה? מה זה היגיון? מה זה רגש? אמת או שקר, לדעת או להאמין, לוגיקה, מה זה אמת? מה זה שקר?
היגיון או אמונה, שכל או אמונה, מאמין או יודע, ידיעה או אמונה, מה זה שכל? מה זה אמונה? מה זה היגיון? מה זה רגש? אמת או שקר, לדעת או להאמין, לוגיקה, מה זה אמת? מה זה שקר? מה ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה? בשיחה הארוכה הזו, אליעד כהן מנסה לברר מהו ההבדל בין היגיון לאמונה, ואיך אפשר לדעת אם הפעולות או המחשבות שלנו מגיעות מתוך היגיון טהור או מתוך אמונה סמויה. השיחה התחילה משאלה של אישה שחשה שיש לה מאבק פנימי בין האמונה שלה לבין ההיגיון שלה. היא מתארת שיש לה נטייה חזקה מאוד ללכת לכיוון ההיגיון, ושהיא מרגישה מאבק מתמיד בין הצורך בהוכחות לוגיות לבין הנטייה הטבעית שלה להאמין בדברים מסוימים ללא הוכחה. אליעד מדגים לה תחילה שהטענה שלה, שלפיה היא הולכת אחרי ההיגיון , יכולה להיות בעצמה סוג של אמונה. הוא מסביר שאולי היא פשוט מאמינה שיש לה נטייה ללכת אחרי ההיגיון, ולכן המחשבה הזו בעצמה אינה הגיונית בהכרח אלא אמונה. כדי להדגים את הרעיון הזה, אליעד נותן דוגמה מתוך חלום: בחלום אדם יכול לראות פיל ענקי שנכנס לתוך חור קטן של מחט. בתוך החלום, המצב הזה נראה הגיוני לחלוטין, אך כאשר האדם מתעורר הוא מבין שהסיטואציה הזו לא הגיונית בכלל. אליעד מסביר שבעצם, בזמן החלום האדם האמין במשהו חסר היגיון לחלוטין. לכן, עצם העובדה שמשהו נראה הגיוני באותו הרגע לא הופך אותו להגיוני באמת. יכול להיות שהכל דמיון מוחלט או אמונה עמוקה. האם אפשר ללמוד תורה בהיגיון ועדיין להאמין באלוהים? אליעד מביא דוגמה נוספת מתוך כתבה שעסקה בשאלה איך יכול להיות שאנשים דתיים שלומדים גמרא, שהם כביכול משתמשים בהיגיון כל היום, בכל זאת מאמינים באלוהים. לכאורה, אם הלימוד הוא כל כך הגיוני, הם היו אמורים להטיל ספק באמונה שלהם באלוהים. אליעד מסביר שבפועל הם לא באמת בודקים הכל בהיגיון מוחלט, אלא מראש מניחים הנחות יסוד מתוך אמונה, ולכן הם מוגבלים בהיגיון שלהם. כלומר, הם משתמשים בהיגיון רק עד נקודה מסוימת, ובנקודה שבה ההיגיון עלול לסתור את האמונה שלהם, הם עוצרים או מוותרים על החשיבה ההגיונית. מהי הדרך לדעת אם אני פועל מתוך אמונה או היגיון? השלב הראשון שאליעד מציג כדי לברר אם אתה פועל מהיגיון או מאמונה, הוא קודם כל להגדיר לעצמך מהי אמונה ומהו היגיון עבורך. למשל, אם אדם מגדיר שאמונה היא משהו שלא נבדק והיגיון הוא משהו שנבדק, הוא יצטרך לבדוק כל ... גם כאן יש בעיה: עצם זה שאתה חושב שבדקת משהו לא אומר בהכרח שבאמת בדקת אותו כראוי או מכל הזוויות האפשריות. אליעד מסביר, שאפילו כשאתה בטוח שבדקת בהיגיון, עדיין יכול להיות שלא באמת בדקת את ... האפשריים, ולכן זו בעצם עדיין יכולה להיות אמונה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא בנוגע לאמונה שיש קיר מאחורייך כשאתה יושב מולו. לכאורה אתה חושב שזה היגיון, כי אתה מסתכל ורואה את הקיר, אבל ...
שיטות טיפוליות ב OCD, איך לטפל בהתנהגות טורדנית? איך לטפל בהתנהגות כפייתית? איך להפסיק לעשן? טקסים לא הגיוניים, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, טיפול במחשבות טורדניות, מחשבות פולשניות
שיטות טיפוליות ב OCD, איך לטפל בהתנהגות טורדנית? איך לטפל בהתנהגות כפייתית? איך להפסיק לעשן? טקסים לא הגיוניים, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, טיפול במחשבות טורדניות, מחשבות פולשניות
... טיפוליות ב OCD, איך לטפל בהתנהגות טורדנית? איך לטפל בהתנהגות כפייתית? איך להפסיק לעשן? טקסים לא הגיוניים, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, טיפול במחשבות טורדניות, מחשבות פולשניות מהן השיטות הטיפוליות ב - OCD ומהם הכלים להתמודד עם מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות? הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) כוללת התנהגויות חזרתיות וטקסים לא הגיוניים שהאדם מתקשה לשלוט בהם, וכוללת מחשבות טורדניות (פולשניות). אליעד כהן מציע גישה טיפולית שמבוססת על הבנת המניעים שמובילים את האדם לבצע פעולות מסוימות, גם כשאלו אינן הגיוניות. בהנחות אלו, הוא מציע איך לעזור למטופל להבין את מניעיו ולהתמודד עם התנהגויות לא רצויות. כיצד מתחילים להתמודד עם התנהגות טורדנית או כפייתית? בשיחה עם אדם שיש לו התנהגות שאינה הגיונית, השאלה הראשונה היא למה הוא מבצע את ההתנהגות הזו. למשל, אדם שמעשן ורוצה להפסיק, אך לא מבין למה הוא מעשן, חשוב לשאול אותו על התועלת שהוא רואה בעישון. כאשר התשובה היא לא יודע או בלי היגיון, אליעד מציע להסביר לו שאין פעולה שאין לה היגיון. כל פעולה, גם אם היא נתפסת כחסרת היגיון, נעשית מתוך מניע מסוים, אם מודע ואם לא מודע. במקרה שמישהו טוען שהוא עושה משהו בלי היגיון, אליעד מציע להציג לו את השאלה מה ההיגיון שמאחורי הפעולה. לדוגמה, אם אדם אומר אני מעשן בלי היגיון, יש להדגים לו ששום פעולה לא נעשית בלי היגיון, ויש תמיד סיבה שמובילה להתנהגות. אם אין תשובה ברורה, אליעד ממליץ להראות איך הפעולה נשלטת על ידי מניע מנטלי או רגשי. במילים אחרות, יש להראות לאדם שהוא לא עושה את הדבר בלי סיבה, אלא כי הוא מאמין שזה טוב עבורו, גם אם הסיבה היא לא בהכרח הגיונית. אם האדם לא מצליח להסביר את הסיבה, אליעד מציע לבחון את הסיבות הלא נכונות שהוא מביא, ולשלול אותן אחת אחרי השנייה. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא מפחד מגוקים בגלל איך שהם נראים, יש להראות לו שזה לא הגיוני כי ההופעה של הגוק לא מסכנת אותו, ואז האדם מבין שהפחד הוא לא בגלל איך שהם נראים אלא ממניע אחר. כל שלב בתהליך כולל חקירה של כל תשובה שמביא המטופל עד שמצליחים לחשוף את המניע ... כשהוא מאבד את האמונה הוא נשאר עם ההתנהגות הזו. לעיתים, התנהגויות כאלה מתקיימות לא מתוך אמונה אלא מתוך תחושת הרגל או תחושת תועלת משנית שנוצרה. כך, גם אם הפעולה אינה הגיונית או אינה תואמת את אמונתו החדשה, האדם ממשיך בה מתוך התניה מסוימת. אליעד מסביר גם את הקושי של אנשים לבצע שינויים הרגליים: כל פעולה שנעשית אוטומטית או מתוך הרגל לא תמיד מקבלת ... ברורה בין פעולה שהאדם עורך מתוך הרגל לבין פעולה שנעשית מתוך בחירה מודעת. כל פעולה צריכה להיות מנותחת מחדש ולהתבצע רק אם היא מביאה תועלת אמיתית. המוח לא תמיד בודק את ההיגיון שמאחורי פעולותיו, ולכן יש צורך בתשומת לב ומודעות לעשייה. הטיפול ב - OCD, אם כן, מבוסס על הבנת ההיגיון שמאחורי הפעולות והסיבות הלא נכונות שהמטופל מוצא להן. דרך זו מצריכה תהליך של שלילת התשובות הלא נכונות, ואחריהן הגדרה מחדש של הפעולות כדי לוודא שהן אכן מבוצעות ממקום של בחירה אמיתית ולא מתוך התניה ישנה. טיפול ב - OCD הפרעה אובססיבית קומפולסיבית איך להפסיק לעשן? מחשבות טורדניות טקסים לא הגיוניים איך ניתן לטפל בהתנהגויות כפייתיות, טקסים לא הגיוניים ומחשבות טורדניות? הסיפור שמציג אליעד כהן מתאר סיטואציות בהן אדם מבצע התנהגויות טורדניות או לא הגיוניות, אך לא תמיד יודע להסביר את מניעיהם. לדוגמה, אדם שמעשן אך אינו מבין את הסיבה לכך, או אדם שמרגיש צורך לפתח הרגלים שמנוגדים להיגיון. המפתח לפתרון הבעיה, לפי אליעד, הוא להבין שההתנהגויות של האדם לא נעשות בלי היגיון. כל פעולה, גם אם נדמה שהיא נעשית בלי סיבה, נעשית מתוך מניע נסתר, ותפקיד המטפל הוא לחשוף את המניע הזה. בהתחלה, אליעד מציע לשאול את האדם מדוע הוא עושה את הפעולה, ובמקרה שהוא אומר בלי היגיון או לא יודע, יש להראות לו שאין פעולה שנעשית באמת ללא היגיון. ההיגיון הזה יכול להיות תוצאה של מניעים תת - הכרתיים שהוא לא מודע להם, ולכן כל פעילות, גם אם היא נראית אובססיבית או כפייתית, היא למעשה נשלטת על ידי מחשבה או רגש כלשהו. כאשר אדם מציין שהוא עושה משהו בלי היגיון, אליעד מציע לתקוף את התשובה הזאת מהזווית של הצגת מניעים נוספים. למשל, אם אדם אומר שהוא עושה את הפעולה כי זה מה שעושים, יש להוכיח לו שגם התנהגות כזאת אינה אקראית, אלא יש לה ... אמיתית של המניע ההתנהגותי. בהמשך, הוא מספק דוגמה של אדם שמפחד מגוקים. ראשית, האדם מציין כי הוא מפחד מהם כי הם נראים ככה. אבל, כשבוחנים את המחשבה הזאת, נגלה שהיא לא הגיונית - למה צריך לפחד בדיוק מההופעה של גוק אם הוא לא מסוכן? ההיגיון שנמצא כאן הוא שהאדם לא מפחד רק מההופעה של הגוק אלא שזאת אובססיה המובילה אותו להימנע ממגע עימם, אף שהפחד הזה לא בהכרח מבוסס על סיבה ממשית. הסיבות המשניות להתנהגות אובססיבית בהתנהגויות טורדניות כמו OCD, אליעד מסביר שהאדם לא תמיד עושה פעולה כיוון שהיא נראית לו הגיונית, אלא בגלל תועלת משנית שהתפתחה לאורך הזמן. לדוגמה, אדם דתי שנכנס למקווה מתוך אמונה כי הדבר יגרום לו להיטהר עשוי להמשיך לפקוד את המקום גם אם הוא כבר לא מאמין בדברים האלה. התועלת שהוא חווה מכך היא תחושת ניקיון או תחושה נפשית חיובית - תועלת שנוצרה משימוש חוזר במנהג, ולא מההיגיון הפנימי שבו התחיל אותו. אליעד מדגים את התהליך עם דוגמה נוספת - אדם שעבר תקופה קשה ויום אחד צחצח שיניים בצורה שונה והצליח לאחר מכן בעבודתו. בפעם הבאה שהוא רצה לשחזר את ההצלחה, ... ופעולות, וביצירת הבחנה ברורה בין מה שעוזר באמת לבין מה שהפך להרגל חסר תועלת. טיפול ב - OCD הפרעה אובססיבית קומפולסיבית איך להפסיק לעשן? מחשבות טורדניות טקסים לא הגיוניים עכשיו יש מצבים שמישהו יש לו משהו שמטריד אותו ואז שואלים אותו למה זה מטריד אותך והוא לא יודע למה זה מטריד אותו יש לו איזה התנהגות משהו שהוא רוצה להפסיק נגיד הוא מעשן והוא ... נגיד לעשן, אוקי ואז שואלים אותו למה אתה מעשן מה הטוב שיוצא לך מזה הוא אומר לא יודע אוקי. ש: זה מטריד אותו. אליעד: כן והוא רוצה להפסיק, למה אתה מעשן? לא יודע בלי היגיון אז קודם כל כשמישהו אומר בלי
פחד לפגוע בעצמך, פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, פחד לעשות דברים רעים, פחד לפגוע באנשים, פחד לא לפעול בהיגיון, פחד מאיבוד שליטה, טיפול בפחדים, טיפול בחרדות, שינוי חשיבה
פחד לפגוע בעצמך, פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, פחד לעשות דברים רעים, פחד לפגוע באנשים, פחד לא לפעול בהיגיון, פחד מאיבוד שליטה, טיפול בפחדים, טיפול בחרדות, שינוי חשיבה
... לפגוע בעצמך, פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, פחד לעשות דברים רעים, פחד לפגוע באנשים, פחד לא לפעול בהיגיון, פחד מאיבוד שליטה, טיפול בפחדים, טיפול בחרדות, שינוי חשיבה מהו הפחד שגורם לאנשים ... אליעד מסביר את הלוגיקה מאחורי פחדים כמו פחד מההשלכות של פעולה שתגרום לנזק. הוא מתחיל עם דוגמה של אדם שפוחד לומר משהו לא במקום, ושואל מה ההיגיון מאחורי הפחד הזה. התשובה שניתנה היא שבאדם חווה את הפחד הזה כי הוא עשוי להרגיש שהתוצאה של הפעולה תהיה לא טובה, כמו במקרה של לדבר שטויות. אליעד מסביר את ההיגיון מאחורי פחדים בצורה כללית, כמו פחד ממכונית שמתקרבת ברחוב. כאשר אדם נמצא בבית, אין סיבה להרגיש פחד מיותר מכך שמכונית תדרוס אותו, כי אין מכונית בסביבה. לעומת זאת, כשהאדם נמצא במצב שבו יש סיכון ממשי, הפחד טבעי. ההיגיון שמאחורי פחד כמו אני לא רוצה להגיד משהו לא במקום הוא שבאדם יש פחד להיות במצב שבו הוא ... לפעמים פוחדים סתם מדברים שאין להם שום סיכון מוחשי. כלומר, פחדים יכולים לנבוע מהרגיל מהאמונה שהמעשה יעשה משהו רע, למרות שאין לכך שום היגיון. כיצד ניתן להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? אליעד מציין כי הפחדים האלה נובעים מהנטייה של אנשים לפעול מתוך דחף או אינסטינקט, ... למה לעשות אותו. כלומר, לפני שהוא פועל, עליו לבדוק אם יש סיבה ממשית למעשיו. ברגע שהוא לא עושה דברים רק כי בא לו, אלא שואל את עצמו אם יש היגיון במעשה, הוא יוכל למנוע מעצמו פעולות פזיזות שעלולות לגרום לנזק. האם הפחד קשור לחוסר ... אלא לפעמים לנטייה להרגיש שמה שעושים הוא תמיד הנכון, אפילו בלי לחשוב על תוצאות. אחד הפתרונות הוא להחיל את שיטת נטל ההוכחה, כדי לבדוק אם יש היגיון מאחורי כל פעולה. כיצד לשנות את התנהגות הפחד? אליעד מציע שיטה שניתן ליישם בהדרגה כדי ... להיות נזק. הוא מציע לחשוב כל הזמן לפני פעולה - האם אני עושה את זה כי אני רוצה או כי יש לי סיבה ממשית לעשות זאת? ולפני כל פעולה לשאול אם ההיגיון מאחוריה אמיתי או שזו סתם התנהגות דחפנית. אם אדם רגיל לפעול על פי דחף (כמו לעשות ... לפני שהוא פועל, לא להסתמך על דחפים ורצונות מיידיים בלבד. הוא צריך לשאול את עצמו בכל סיטואציה אם יש סיבה אמיתית למה לבצע את המעשה ואם יש היגיון בו. לדוגמה, אם יש לו רצון לעשות משהו שהוא לא בטוח אם כדאי לו, הוא צריך לשאול את עצמו אם זה באמת כדאי, במקום להסתמך רק על הרצון הראשוני. טיפול בפחדים וחרדות שינוי חשיבה לפתרון בעיות התגברות על פחדים לא הגיוניים נטל ההוכחה בפסיכולוגיה הבנת פחדים וחרדות עכשיו מה ההיגיון שיש נגיד שיש בן אדם שמפחד שהוא יעשה פעולה מסוימת שתגרום לו נזק, איזה פעולה נגיד ... להגיד משהו לא במקום אוקי נגיד שיש בן אדם שיש לו חרדה החרדה שלו שהוא מפחד שהוא יעשה פעולה שתגרום לו נזק כגון להגיד משהו לא במקום מה ההיגיון שיש מאחורי החרדה הזאת, למה שהוא יפחד מכזה דבר? ש: הוא פעם עשה את זה. אליעד: והוא אף ... רענן והוא אף פעם לא עשה את זה. ש: הוא חושב שזה הפוך כאילו הוא חושב שזה בעתיד יגרום לו נזק שהתוצאה של זה תעשה לו לא טוב. אליעד: כן תראי זה הגיוני שבן אדם, תראי אם את רואה רכב בא מולך זה הגיוני שאת תפחדי שהוא ידרוס אותך אבל אם את בבית יש היגיון שתחשבי שהרכב ידרוס אותך יש היגיון סתם בבית יושבת את צריכה לפחד תכף יבוא רכב לא לפחד אין היגיון נכון, עכשיו אז זה ברור שאם אותו בן אדם חושב אולי אני אגיד משהו לא במקום אז הוא מפחד ... זאת אומרת נניח מישהו אמר לו משהו לא במקום ואז ההשלכות של זה כלפיו השפיעו על איך שזה. אליעד: טוב בואו נסביר עוד פעם אני אסביר עוד פעם זה הגיוני שבן אדם יפחד לפני מבחן להיכשל במבחן זה הגיוני שאדם בכביש יפחד שידרסו אותו זה הגיוני שבן אדם שמתפס על הר יפחד ליפול זה הגיוני אני לא שואל שאלה כזאת אני שואל סתם על בן אדם יש לו כל מיני פחדים שאולי הוא יעשה ... דוגמה בן אדם יושב עם אנשים. ש: לא שנגיד אישה הולכת בקניון והיא פוחדת שעכשיו היא תוציא את הכרטיס אשראי ותוציא סכום שהיא. אליעד: לא אבל זה הגיוני על זה לא היינו שואלים נכון על זה הייתי שואל אותך ברור שלא הייתי שואל אותך הרי הגיוני לא לשאול אותך זה את תדעי לבד כן. ש: אולי בגלל שהוא לא בודק את האמת אז כשבאה לו ... כן למה הוא מפחד דווקא פעולות כאלה של מחשבות כאלה ולא מחשבות רגילות. אליעד: לא לא קשור רגילות שנייה, אנחנו הסברנו למה הוא מפחד מפחדים לא הגיוניים הסברנו כי יכול להיות שיש לו דחף לעשות דברים בלי לבדוק ואז הוא מפחד שפתאום יבוא ... אשפוך מים על אנשים נניח אוקי אז אומרים לו למה שתשפוך מה יצא לך מזה טוב? הוא אומר וואלה לא יצא לי מזה שום דבר טוב, אז למה שתעשה את זה? אין היגיון שאני אעשה את זה, למה אתה מפחד שתעשה את זה אם היגיון שתעשה את זה?. ש: ובדוגמה הזאת לא. אליעד: אבל זאת הדוגמה ולכן התשובה היא הפוכה בגלל ... שאני פתאום כל דבר אשים את הטלוויזיה וילך איתה עשרה צעדים היא תישבר לי על הראש למה הוא לא מפחד מזה. ש: אולי יש לו בכל זאת איזשהו סף של היגיון. אליעד: מה קשור היגיון אבל אמרנו שהפחד שלו נובע מזה שהוא מפחד שהוא יעשה דברים בלי סיבה אז אם הוא מפחד מזה ... הוא היה צריך לפחד מכל הדברים מכל הצורות. אליעד: מכל הדברים שהוא יכול לעשות בלי סיבה בן אדם צריך להביא רשימה מה הדברים שאני יכול לעשות בלי היגיון ושידפקו אותי ולפחד מכל הדברים אבל גם כשהוא מפחד מכך. ש: אולי זה לא במאה אחוז. ...
ללמוד ללמוד, איך ללמוד כל דבר? 2 שיטות ללמוד כל דבר, איך ללמוד מידע חדש? איך להצליח ללמוד כל דבר? איך ללמוד נכון? 2 סוגים של מידע, שיטות איך ללמוד, אוטודידקטיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה, איך להיות אוטודידקט?
ללמוד ללמוד, איך ללמוד כל דבר? 2 שיטות ללמוד כל דבר, איך ללמוד מידע חדש? איך להצליח ללמוד כל דבר? איך ללמוד נכון? 2 סוגים של מידע, שיטות איך ללמוד, אוטודידקטיות, הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה, איך להיות אוטודידקט?
... של מידע, ולכל אחד מהם נדרשת שיטת למידה שונה לחלוטין. הסוג הראשון הוא מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי), והסוג השני הוא מידע המבוסס על היגיון (מידע סיבתי המבוסס על הקדמות). מהו מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שאין בו היגיון פנימי ברור, והוא למעשה אקראי לחלוטין. דוגמה נפוצה לכך היא למידה של אוצר מילים בשפה חדשה. למשל, מדוע בעברית נקרא שולחן ובאנגלית טייבל? אין לכך סיבה הגיונית עמוקה - זו פשוט החלטה אקראית לחלוטין. כדי ללמוד מידע מסוג כזה, הדרך היחידה והיעילה ביותר היא באמצעות חזרתיות ותרגול אינטנסיבי יש לכתוב כמה ... זו, היא מפני שהוא נחשף למידע בהקשרים רבים ומגוונים, וכך נוצר זיכרון חזק וברור. חשוב מאוד להבין שכאשר מדובר במידע מסוג זה, אין טעם לחפש היגיון או סיבה, כי פשוט אין כאלו. צריך רק לחזור על המידע בצורה עקבית ככל שניתן. האם יש היגיון גם בשפה זרה? גם בשפות זרות, לצד אוצר המילים האקראי, קיימים אלמנטים מסוימים בעלי היגיון פנימי. למשל, באנגלית הוספת האות S בסוף מילה מסמנת רבים (Table Tables). זהו כלל דקדוקי הגיוני, אך הוא שונה מהמידע האקראי, כמו עצם הבחירה של המילה טייבל. מהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות? מידע סיבתי הוא מידע בו קיימת תלות והיררכיה בין מושגים ושלבים. למשל, במתמטיקה חייבים להבין קודם חיבור וחיסור לפני שניתן לעבור לכפל ... של השלבים הקודמים. מי שמדלג על שלבים או מנסה לשנן מידע כזה ללא הבנה אמיתית, ייתקע בהמשך ולא יצליח להתקדם כראוי. כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? כדי ללמוד מידע מסוג זה, יש לפעול לפי הכללים הבאים: ראשית, לזהות שמדובר במידע סיבתי הדורש הבנה של שלבים קודמים. לחלק את המידע לחלקים ... להבין? אם מנסים ללמוד מידע סיבתי רק באמצעות שינון, הזיכרון יגיע למגבלה שלו במהירות והלומד ייתקע בהמשך, כי מידע מסוג זה בנוי בצורה של היגיון והיררכיה ולא כזיכרון אקראי. ההבנה חשובה הרבה יותר מזיכרון במקרים כאלה. מה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה לא מסודרת? למידה מסודרת היא תהליך שבו ... הוא זיכרוני (אקראי), הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות מרובה, שימוש במידע בהקשרים שונים ומגוונים, ותרגול מתמשך. אם המידע הוא סיבתי (מבוסס היגיון), יש ללמוד אותו בצורה הדרגתית, לפרק אותו לחלקים בסיסיים, ולוודא הבנה מלאה של כל שלב לפני שמתקדמים הלאה. כאשר נתקעים או חשים קושי, תמיד כדאי ... בעולם שני סוגים מרכזיים של מידע שצריך לדעת להבדיל ביניהם בבירור לפני שמתחילים בלמידה: מידע אקראי המבוסס על זיכרון מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות כל אחד מסוגי המידע דורש שיטת למידה שונה, ואי הבנה של סוג המידע יכולה לגרום לתסכול וחוסר הצלחה בלמידה. מה זה מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע אקראי שאין לו היגיון פנימי ברור. למשל, אם ניקח דוגמה משפה זרה כמו אנגלית, מדוע המילה שולחן באנגלית נקראת טייבל? אין לזה הסבר הגיוני עמוק, זו בחירה אקראית לגמרי. בדיוק כמו שבעברית המילה שולחן נבחרה ללא סיבה ספציפית. במקרה כזה, אסור לחפש היגיון פנימי, כי הוא פשוט לא קיים. לכן הדרך הטובה והיעילה ביותר ללמוד סוג מידע כזה היא על ידי שינון וחזרתיות רבה ככל האפשר. לדוגמה, מי שרוצה לזכור ... נחשף אליו במגוון הקשרים וסיטואציות. ככל שבן אדם ישתמש במילה טייבל בצורות ובדרכים מגוונות, כך הזיכרון שלו יתחזק וייקלט טוב יותר. האם יש גם היגיון בשפות זרות? יש לציין שגם בשפות זרות, כגון אנגלית, יש אלמנטים מסוימים בעלי היגיון, כמו דקדוק והוספת S לרבים (TableTables). אבל רוב המילים באוצר המילים הן אקראיות וחייבים פשוט לשנן אותן באמצעות חזרה אינטנסיבית. מהו מידע סיבתי שמבוסס על היגיון והקדמות? סוג המידע השני הוא מידע המבוסס על היגיון, הנקרא גם מידע סיבתי או מידע שמבוסס על הקדמות. הכוונה היא למידע שבו לא ניתן להבין שלב מתקדם בלי להבין היטב שלבים קודמים. הדוגמה המובהקת ביותר ... או ללמוד נושא מתקדם לפני שמבינים היטב את הבסיס. ניסיון לדלג על שלבים יוביל בהכרח לבלבול וקושי בהמשך הלמידה. כיצד ללמוד מידע המבוסס על היגיון והקדמות? כאשר מזהים שהמידע שמנסים ללמוד הוא מידע שמבוסס על הקדמות, חייבים ללמוד אותו בצורה מסודרת לפי השלבים הבאים: לחלק את החומר לרכיבים ... ללמידת מידע חדש? כשניגשים ללמוד מידע חדש, כדאי קודם לזהות באיזה סוג מידע מדובר: האם זה מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי שאין לו בהכרח היגיון סיבתי) או מידע המבוסס על היגיון והקדמות (מידע סיבתי). מהו מידע המבוסס על זיכרון ומה מאפיין אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שרובו אקראי, ואין בו היגיון פנימי המסביר מדוע הוא כך ולא אחרת. לדוגמה, אוצר מילים בשפה חדשה כמו אנגלית: שולחן בעברית נקרא טייבל באנגלית, וזוהי בחירה אקראית ללא הסבר הגיוני עמוק. - כאשר לומדים אוצר מילים, אי אפשר לחפש למה קוראים למילה מסוימת דווקא בשם הזה. אין תשובה הגיונית לשאלה מדוע שולחן זה טייבל ולא משהו אחר. איך לתרגל מידע המבוסס על זיכרון? הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות בצורות שונות. חשוב לחזור שוב ושוב על ... כך המוח יוצר קשרים שונים ונחשף שוב ושוב לאותה מילה בצורות מגוונות. - חשוב להבין שבסוג מידע כזה (כמו אוצר מילים בשפה), אין הרבה מה להבין בהיגיון, ולכן מתבססים בעיקר על זיכרון ועל תרגול. האם יש חלקים הגיוניים גם בשפה? אפילו בשפה אנגלית, לצד אוצר המילים האקראי, יש גם רכיבים שיש בהם היגיון מסוים, כמו כללים דקדוקיים (למשל הוספת S לציון רבים). יחד עם זאת, עצם הידיעה ששולחן הוא טייבל נשענת בעיקר על שינון וחזרה, כי אין הסבר לוגי למה נבחרה דווקא המילה הזו. מה ההבדל בין מידע המבוסס על זיכרון למידע המבוסס על היגיון והקדמות? מידע מבוסס על היגיון והקדמות (מידע סיבתי) הוא מידע שדורש הבנה רציפה המתפתחת שלב אחרי שלב. הדוגמה הבולטת היא מתמטיקה: - אי אפשר ללמוד כפל וחילוק בלי לדעת חיבור ...
מפחד להשתגע, מפחד לאבד שליטה, מפחד לפגוע במישהו, מפחד להרוג מישהו, מפחד לפגוע בילדים, מפחד מפעולה לא הגיונית, מפחד מאובדן שליטה, מפחד להתאבד, מפחד לפגוע בעצמי, מפחד לפגוע באחרים, מחשבה טורדנית
מפחד להשתגע, מפחד לאבד שליטה, מפחד לפגוע במישהו, מפחד להרוג מישהו, מפחד לפגוע בילדים, מפחד מפעולה לא הגיונית, מפחד מאובדן שליטה, מפחד להתאבד, מפחד לפגוע בעצמי, מפחד לפגוע באחרים, מחשבה טורדנית
... מפחד להרוג מישהו, מפחד לפגוע בילדים, מפחד מפעולה לא הגיונית, מפחד מאובדן שליטה, מפחד להתאבד, מפחד לפגוע בעצמי, מפחד לפגוע באחרים, מחשבה טורדנית מה גורם לאדם לפחד לאבד שליטה ולפגוע באחרים? אנשים רבים מתמודדים עם ... להשתגע, פחד לפגוע בעצמם או באחרים, פחד לבצע פעולה לא הגיונית ואפילו פחד להרוג מישהו, לעיתים אדם קרוב או אפילו הילד שלהם. מחשבות אלו גורמות למצוקה רבה, כיוון שהאדם מבין שהן אינן הגיוניות אך עדיין מתקשה להשתחרר מהן. אליעד כהן מסביר שהסיבה לפחדים אלו היא תמיד פנימית, ונובעת מתחושה סמויה של האדם שיש בו חלק, אפילו קטן מאוד, שמוצא היגיון מסוים באותו מעשה שלילי או הרסני. מה הדוגמה של פחד מאיבוד שליטה וההיגיון שמאחוריה? כדי להסביר את המצב, אליעד נותן דוגמה לאדם שמפחד להרוג את הילד שלו. כששואלים את האדם מדוע הוא מפחד, הוא עשוי לומר אני חושש שאשתגע ואהרוג אותו. אליעד מציע לבדוק מה ההיגיון שבמעשה כזה, והתשובה לרוב תהיה שאין שום היגיון בכך. כדי להדגים זאת, אליעד מציג דוגמה הפוכה - אם נשאל את אותו האדם האם הוא מפחד לשתות כוס מים, הוא יענה שלא. אם נמשיך ונשאל אותו אתה לא חושש שתשתגע ותחבוט את כוס המים בראשך? הוא יענה שלא, כי המעשה הזה לא הגיוני כלל בעיניו. מכאן מסיק אליעד שאם אדם מפחד ממשהו, זה רק משום שבתוך תוכו יש לו תחושה שיש למחשבה הזאת מעט היגיון , אפילו אחוז קטן מאוד. מדוע האדם מפחד רק מפעולות מסוימות ולא מאחרות? אליעד מדגיש שאדם מפחד אך ורק מהמעשים שיש בהם בעיניו היגיון פנימי קטן שהוא מודחק. אם האדם לא היה מוצא שום היגיון במעשה מסוים, הוא לא היה מפחד לבצע אותו גם אם ישתגע. לדוגמה, אדם שמפחד לפגוע בילד שלו מוצא בפנימיותו איזשהו היגיון זעיר ומודחק שיכול להוביל אותו למעשה כזה, ולכן הוא מפחד. לעומת זאת, מפעולות אחרות שהן חסרות כל היגיון עבורו, כמו להטיח כוס מים בראשו, הוא אינו מפחד כלל. כיצד מתמודדים עם מחשבות טורדניות של פחד לאבד שליטה? הפתרון של אליעד כהן למצב כזה כולל מספר שלבים: ... להיחלש, כי אין סיבה לפחד מפעולה שאין בה שום תועלת או היגיון, אפילו במצב של שיגעון מוחלט. במידה והאדם מזהה שבתוכו אכן קיימת תחושה קטנה מאוד של כעס, שנאה או פחד שגורמת למחשבה להיראות הגיונית מעט, עליו להתמקד בתחושה זו, להבין מה המקור שלה ולטפל בה ישירות. לדוגמה, אם הוא מזהה שהוא כועס על הילד שלו מסיבה כלשהי, עליו להתמודד עם הכעס באופן מודע ... כהן ברורה: ברגע שהאדם מצליח לזהות את המקור של התחושות וההיגיון הפנימי הסמוי שגורם לו לחשוב על המעשה השלילי, הוא יכול לעבוד ישירות על שינוי התחושות הללו. אם האדם מבין לעומק שאין שום היגיון או תועלת במחשבה שהוא מפחד ממנה, הפחד יאבד את עוצמתו, והמחשבה הטורדנית לא תוכל עוד לשלוט בו. המודעות לפחד ולמקורותיו היא הדרך הטובה ביותר לוודא שהפחד לא ... מחשבות טורדניות פחד לאבד שליטה איך להתמודד עם פחדים? היגיון במעשים טיפול במחשבות טורדניות איך להתמודד עם מחשבות טורדניות של פחד לאבד שליטה? לפעמים אנשים חווים מחשבות טורדניות, בהן הם מפחדים שהם יעשו משהו לא הגיוני, כמו לפגוע במישהו או להרוג אדם קרוב להם. מחשבות כאלה עשויות להיות מציקות מאוד, והאדם מנסה להבין איך להתמודד איתן. לדוגמה, אדם עשוי לחשוש שהוא עלול ... שהוא ישתגע ויבצע את המעשה הזה, למרות שהוא לא רואה שום היגיון בכך. אליעד מציין כי אם האדם חושב על אפשרות כזו, יש לשאול אותו מה היגיון יש במעשה כזה. לדוגמה, כששואלים את האדם אם הוא חושש שיבצע פעולה לא הגיונית כמו לשתות כוס מים ולפגוע בעצמו, הוא לא יחשוש, כי אין שום היגיון בכך. לכן, אם אין היגיון במעשה הזה, אז גם לא צריך לפחד לעשות אותו, גם אם המחשבה על כך מטרידה אותו. אם אדם חושש להשתגע ולעשות משהו לא הגיוני, המשמעות היא שהוא בעצם משוכנע שיש חלק בתוכו שמצדיק את המעשה הזה, גם אם הוא לא מודע לכך. לפעמים, אדם עלול לחשוב שיש 1% היגיון במעשה הזה, וכשזה קורה, הוא מפחד שהוא יאבד שליטה על עצמו ויבצע את המעשה. אולם, אם לא היה לו שום היגיון פנימי לפעול בצורה כזו, הוא לא היה פוחד לעשות זאת בכלל. הפתרון המוצע לאדם כזה הוא לתמוך בו על ידי התמודדות עם הפחדים בצורה ישירה. למשל, אם הוא חושש שהוא ... אדם. ברגע שהוא מבין את מקור הפחד, הוא יכול לבדוק אם יש היגיון במחשבה הזו, ולטפל בכך. למשל, אם הוא מזהה שהפחד נובע ממצב של כעס, הוא יכול להתמודד עם הכעס בצורה בריאה, וכך הפחד יתפוגג. עוד דוגמה שמביא אליעד היא התסמין ... מה בתוכנו גורם לנו לחשוב על המעשה הזה. אם נבין שאין היגיון במעשה, הפחד יפחת, ונוכל להתמודד עם המחשבה בצורה טובה יותר. מחשבות טורדניות פחד לאבד שליטה איך להתמודד עם פחדים היגיון במעשים טיפול במחשבות טורדניות לפעמים יש לאנשים מחשבה טורדנית שהם מפחדים שהם יעשו משהו לא
פיתוח החשיבה, למה להתעניין במה שלא מעניין אותך? איך למצוא עניין בכל דבר? איך ללמוד מכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? להסתכל על השכל שיש בכל דבר, חידות היגיון, תכנים של אליעד כהן שלא קשורים אליך, למה ללמוד מאליעד כהן בכל התחומים?
פיתוח החשיבה, למה להתעניין במה שלא מעניין אותך? איך למצוא עניין בכל דבר? איך ללמוד מכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? להסתכל על השכל שיש בכל דבר, חידות היגיון, תכנים של אליעד כהן שלא קשורים אליך, למה ללמוד מאליעד כהן בכל התחומים?
... איך לפתח את השכל מכל דבר? להסתכל על השכל שיש בכל דבר, חידות היגיון, תכנים של אליעד כהן שלא קשורים אליך, למה ללמוד מאליעד כהן בכל התחומים? איך להסתכל על נושאים שנראים לא מעניינים? כשאדם נתקל במידע או בתוכן שלכאורה לא מעניינים אותו, הוא יכול ... שמות של פרחים, תאריכים היסטוריים, וכדומה. לדוגמה, אין שום היגיון מיוחד מדוע המילה סבתא בטורקית היא כך ולא אחרת, או מדוע פרח מסוים נקרא בשם כזה ולא בשם אחר. אלו עובדות שניתן היה באותה מידה להחליף אותן בעובדות אחרות. המידע הזה תלוי אך ורק ... ישיר, הוא באמת מבזבז את הזמן שלו בלימוד כזה. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא מועיל? לעומת זאת, יש סוג מידע אחר, המבוסס על הבנה והיגיון. מידע מסוג זה הוא לא סתם עובדות אקראיות, אלא הסברים המלמדים את השומע איך לחשוב, איך לפתור בעיות, ואיך להתמודד עם מצבים שונים. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו לקוח מתלונן שהמוצר יקר. השאלה איך לענות לו היא שאלה המבוססת על ניתוח והיגיון: מה עובר בראש של הלקוח, איך הלקוח חושב, ומה תהיה הדרך היעילה לענות לו. זה לא מידע שרירותי, אלא שיטה של חשיבה שאפשר להשתמש בה בתחומים נוספים רבים. דוגמה נוספת היא מקרה שבו ... שואלים שאלות מפתיעות. גם כאן אין תשובה שרירותית, אלא הסבר הגיוני על איך להתמודד עם סיטואציה כזו. מידע כזה עוזר לפתח מיומנויות חשיבה, והוא שימושי באופן רחב יותר מאשר עובדות אקראיות. איך ניתן לפתח חשיבה מכל תחום, גם מתחומים שנראים לא רלוונטיים? אליעד מדגים כיצד אפשר למצוא היגיון ועניין בכל תחום, אפילו כאלה שלכאורה אינם קשורים לחיי היומיום של האדם. למשל, כשאדם צופה בסרטון על בניית בניין, מעבר לידע הטכני (שהוא מידע אקראי), אפשר למצוא הסברים יצירתיים ... כשמישהו מלמד איך לקלף אננס, יש חלק של ידע כללי, אך יש גם היגיון בשיטות השונות לקילוף - לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות שאפשר לנתח ולהשוות. התבוננות כזו מלמדת איך לחשוב בצורה יצירתית ויעילה יותר. גם בצביעת תקרה יש עשרות שיטות שונות, וכל שיטה מבוססת על היגיון מסוים. התבוננות וניתוח ההיגיון מאחורי הפעולות הפשוטות האלה יכול לשפר את החשיבה האנליטית של האדם. למה כדאי להתעניין בכל דבר, גם אם הוא לא קשור ישירות לחייך? למרות שיש נטייה לחשוב שמה שלא נוגע לאדם באופן ... בעיות. אליעד מדגיש ש - 99.99% מהתכנים שהוא מעביר מבוססים על היגיון ולא על זיכרון או ידע שרירותי. גם כאשר הוא מדבר על נושאים שנראים כביכול לא קשורים, התוכן מתמקד בחשיבה ובפתרון בעיות, כך שההיגיון שמאחורי הדברים יכול להיות שימושי בכל תחום ובכל מצב בחיים. איך אליעד כהן מצליח להבין בתחומים רבים? אליעד מסביר שיכולת ההבנה שלו בנושאים מגוונים כל כך נובעת מכך שהוא ניגש לכל בעיה מנקודת מבט הגיונית ואנליטית. הוא לא זוכר המון עובדות אקראיות, אלא מנתח באופן שיטתי כל סיטואציה ובעיה. כאשר הוא נתקל בנושא חדש, הוא בודק כיצד אפשר לנתח אותו בצורה הגיונית, ולכן הוא מצליח ליצור רושם של הבנה ובקיאות בתחומים רבים, גם בלי ידע אקראי רב. אליעד מעודד את השומעים להפסיק להתייחס לחיים כמשעממים, ולהתחיל לחפש את ההיגיון בכל דבר. מי שעושה זאת ילמד כיצד לפתח את השכל, ימצא עניין בתחומים מגוונים, ויפתח יכולות חשיבה מועילות ושימושיות לחייו. איך למצוא עניין בכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר? מאיפה הידע של אליעד כהן? מידע תלוי היגיון לעומת מידע תלוי זיכרון איך אפשר להסתכל על נושאים שנראים לא מעניינים? ההתבוננות הראשונה מתמקדת בשאלה האם המידע שנחשפים אליו הוא פונקציונלי או לא. לפעמים רואים תוכנית בישול ... בטורקית אומרים סבתא בדרך מסוימת, אבל זה תלוי בשינון ולא בהיגיון. כך גם כשמספרים על שמות של פרחים, תאריכים שבהם הם גדלים, או פרטים על סוג חומר מסוים במלט. מידע כזה הוא במידה רבה אקראי: באותה מידה יכלו להיות לו פרטים שונים, וזה לא היה בהכרח סותר היגיון. אם אין לאדם עניין בשפה ספציפית או בפרחים מסוימים, ייתכן שזה ירגיש כמו בזבוז זמן להמשיך ללמוד זאת. מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא חשוב? בניגוד למידע המבוסס בעיקר על ידע כללי, יש מידע שמבוסס על הבנה והיגיון. לדוגמה, כאשר שואלים מה כדאי לענות ללקוח שחושב שהמוצר יקר? או מה צריך לעשות כשהמראיין שואל שאלה מפתיעה?, התשובות כאן מבוססות על ניתוח מחשבתי: איך המוח חושב, איך מגיבים בצורה הגיונית, ואיך פותרים את הבעיה. מידע כזה הוא לא אוסף של עובדות אקראיות, אלא שיטה של חשיבה שאפשר ליישם במצבים שונים. איך זה קשור לדוגמאות יומיומיות של בנייה, קילוף אננס או צביעת תקרה? גם בתחומים שנראים לכאורה רחוקים מהחיים שלנו, אפשר למצוא היגיון שניתן ללמוד ממנו. אם רואים מישהו שמסביר איך בונים בניין, חלק מההסבר הוא ידע טכני על חומרי גלם. אבל יכול להיות גם הסבר מבוסס היגיון, כמו דרכים יצירתיות לערבב חומרים. באופן דומה, בקילוף אננס יש היגיון בשיטה שבה חותכים, יתרונות וחסרונות בכל שיטה, וכך לומדים לפתח חשיבה יצירתית. מדוע כדאי להתעניין גם בדברים שנראים לא קשורים? יש מי שיאמר שמה שלא קשור אליו לא מעניין אותו. אולם ... מציירים את התקרה, יש מאה שיטות לצבוע, ובכל שיטה אפשר למצוא היגיון אחר. כשמכירים את ההיגיון שבבסיס הפעולות, מגלים איך ליישם אותו גם בתחומים אחרים. איך זה מתקשר לכך שרוב המידע שמועבר הוא מבוסס היגיון? יש אנשים שמשיגים ידע רב בתחומים רבים בזכות התמקדות בהיגיון. במקום לשנן אינספור עובדות, הם מסתכלים על נושא באופן הגיוני, מחפשים פתרונות לבעיות ומנתחים תהליכים. כך נוצר רושם של בקיאות כללית, גם בלי שינון מרובה. אם עיקר התוכן מבוסס
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
... ניתן לרפא כל מחלה נפשית, ללא יוצא מן הכלל, תוך כדי שיפור חשיבתו ההגיונית של האדם הסובל מההפרעה. גישתו מבוססת על ההנחה שההפרעה הנפשית נובעת מחוסר בהיגיון או מהשגת תובנות לא נכונות שגורמות לאדם לחוות מציאות distorted. הדרך לרפא את המחלות הנפשיות היא פשוטה - דרך שיחה הגיונית. מהו השורש של כל מחלה נפשית? השורש של כל מחלה נפשית, בין אם מדובר בסכיזופרניה, דיכאון או חרדה, הוא חוסר בהיגיון או חשיבה לא מסודרת. אליעד מציין, כי אדם עם הפרעה נפשית יכול לחוות רעיונות לא הגיוניים, כמו פחד מחוצנים או מחשבות שווא אחרות, אך בסופו של דבר מדובר במצבים של חוסר היגיון שמובילים למצוקה נפשית. הסיבה שהשיטה פועלת ב - 100% מהמקרים על פי אליעד, השיטה הזו תצליח ב - 100% מהמקרים ולא ב - 99% בלבד. כל אדם הסובל מהפרעה נפשית לא יכול לחשוב בהיגיון מלא ולכן הוא סובל מההפרעה. הדרך להחזיר לו את היכולת לחשוב בהיגיון היא פשוטה - לדבר איתו בהיגיון. כל נושא שיביא עימו חשיבה מסודרת ורגועה יוכל לשפר את מצבו הנפשי. החשיבה ההגיונית ותהליך הריפוי כדי להגיע להחלמה מלאה, האלמנט החשוב ביותר הוא תהליך שבו האדם הסובל מההפרעה נפשית ישתמש בהיגיון בשיחה רגועה. אליעד מציין שחשוב לדבר עם האדם על נושאים נייטרליים, כמו ספורט או משימות יומיומיות, כאלה שאין בהם קשר ישיר לבעיה האישית שלו. לדוגמה, שיחה על איך להחליף גלגל ברכב או איך להכין חביתה תעזור לאדם לחזור לחשיבה הגיונית ואחראית. מהירות תהליך הריפוי ותפקוד המטפל המהירות שבה התהליך יקרה תלויה בעיקר בהיגיון של המטפל. ככל שהמטפל מסוגל לחשוב בהיגיון ברמה גבוהה יותר, כך מהר יותר יתפוס המטופל את יכולת החשיבה המתקדמת ויתחיל להחלים. אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים אחריו יכול לשאול את עצמו אם זה הגיוני, אך הוא לא מסוגל להפעיל את ההיגיון המובהק. דרך השיחה עם המטפל, המטופל לומד להטיל ספק במחשבותיו ולבנות היגיון פנימי חדש. אם המטפל מבין את ההיגיון המיוחד של המטופל ומטפל בו בסבלנות ובזמן הנכון, התהליך מביא להחלמה. הקשר בין חיפוש האמת לריפוי נפשי במהלך ההסבר, אליעד מציין שאדם שמחפש את האמת ימצא את עצמו בודק גם את ... האמת. אם המטפל מסוגל להיכנס לעומק השאלות הללו מבלי לאבד את החשיבה ההגיונית, הוא יכול לסייע למטופל לחזור לחשיבה בריאה. כיצד להימנע מלהיסחף לעולם המשוגע? אליעד מציין את הבעיה הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל, הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב בהיגיון ולסייע לאנשים אחרים לרפא את עצמם מהפרעות נפשיות. השיטה שלו מבוססת על העובדה שההיגיון הוא המפתח לכל ריפוי, ואם אדם יפתח את יכולות ההיגיון שלו ויתמקד בהם, הוא יוכל לעזור גם לאחרים להתמודד עם ההפרעות הנפשיות שלהם ולהגיע לאיזון נפשי אמיתי. איך לרפא סכיזופרניה? מומחה לבריאות הנפש איך לפתח חשיבה לוגית? שיטות לריפוי ... וישירה שיכולה להפוך כל אדם, יהיה מצבו הנפשי אשר יהיה, למי שחושב בהיגיון מלא וכמעט ללא הגבלה? לאורך הדרך, רבים שואלים אם קיימת שיטה שתיקח אדם המתמודד עם פרנויה, סכיזופרניה או כל הפרעה אחרת, ותהפוך אותו לאדם בעל היגיון ובעל יכולת חשיבה חדה. ההסבר מתחיל בקביעה שכל אדם חולה נפש לכאורה, שורש הבעיה שלו הוא חוסר היגיון כלשהו. כאשר אדם מדמיין שחוצנים רודפים אחריו, או מאמין שהוא עצמו יצור על - אנושי, או משוכנע במחשבות שרוב האנשים אינם מסוגלים להבין, הדבר נובע מליקוי באופן שבו הוא בוחן את המציאות ובהתאם, ליקוי בחיבור להיגיון. כדי לסייע לו, צריך קודם כל לחזק בתוכו את יכולת החשיבה ה
ניתוח חידת היגיון, חידת 5 קלפים, חידת קלפים, חידת היגיון, איך לנתח חידה? איך למצוא פתרון? לוגיקה, חשיבה מופשטת, חלק 2
ניתוח חידת היגיון, חידת 5 קלפים, חידת קלפים, חידת היגיון, איך לנתח חידה? איך למצוא פתרון? לוגיקה, חשיבה מופשטת, חלק 2
... חידת היגיון, חידת 5 קלפים, חידת קלפים, חידת היגיון , איך לנתח חידה? איך למצוא פתרון? לוגיקה, חשיבה מופשטת, חלק 2 איך ניתוח חידות היגיון ושיטות פתרון מעורבות בחשיבה מופשטת? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לנתח חידות היגיון בצורה שמובילה לפתרון. הוא מתמקד בחידת הקלפים, שהיא חידת היגיון שדורשת חשיבה מופשטת ויכולת להפריד בין פרמטרים שונים על מנת למצוא את הפתרון. ההסבר מתחיל בכך שלחפיסה ... האופן שבו אנו תופסים את המציאות. חידות היגיון איך לנתח חידות? פתרונות לחידות חשיבה מופשטת ניקוד קלפים בחידת קלפים הקסם של אינדיאן רובה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חידת LeetCode Solution - Block Placement Queries, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: היגיון, איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? דיכאון? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: היגיון, איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשתול מחשבות? איך להיגמל מהימורים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך להאמין בעצמך? איך ליצור אהבה? איך לחנך ילדים? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לנהל את הזמן? איך להעביר ביקורת בונה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשנות תכונות אופי? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להעריך את עצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך למצוא זוגיות? איך לפרש חלומות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשפר את הזיכרון? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם הכל אפשרי? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש משמעות לחיים? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? איך להיות מאושר? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם באמת הכל לטובה? האם אפשר לדעת הכל? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? אולי אנחנו במטריקס? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם לדומם יש תודעה? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש או אין אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קאוצינג, קואצ'ר מומלץ, מאמן שיווקי בנושא היגיון - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2637 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 09:04:55 - wesi1