להכיל את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות האם יש הבדל בין להכיל, לקבל ולרצות את המציאות? הנושא שאליעד כהן מדבר עליו הוא ההבדל והיחס בין שלושה מושגים עיקריים: להכיל, לקבל ולרצות את המציאות. בשיחה זו, אליעד מדגיש שלא ניתן להשתמש במושגים אלה בצורה מדויקת לגמרי, וזאת משום שכל מושג כזה מוגבל מעצם הגדרתו, ולכן לא יכול לבטא באמת את החוויה השלמה והבלתי מוגדרת של המציאות. למה להכיל את המציאות לעולם לא יהיה מדויק לחלוטין? אליעד מסביר שכאשר אומרים לאדם להכיל את המציאות, המשפט עצמו בעייתי כי הוא מגדיר באופן מרומז שההפך מלהכיל (לא להכיל) הוא לא רצוי או פחות טוב. הוא טוען שמהצד של האמת המוחלטת, להכיל ולא להכיל הם מושגים שקולים ושווים בערכם. כלומר, אין באמת עדיפות להכלה על פני אי - הכלה, כי שניהם היבטים של ... אינה יכולה להיות פשוטה. מצד אחד אפשר להגיד שאלוהים לא מכיל את המציאות, כי הוא נמצא מעבר למושגים של להכיל ולא להכיל. מצד שני, אפשר לומר שאלוהים דווקא כן מכיל את הכל כי הכל בתוכו. שתי נקודות המבט נכונות באותה מידה, ... טוב? המציאות האמיתית היא מעבר לכל ההגדרות האלה, ולכן אין משמעות אמיתית לומר שאדם צריך להיות שמח בלבד או להכיל בלבד. מה המשמעות של להיות מחוץ לכל ההגדרות? לפי אליעד, להיות מחוץ לכל ההגדרות פירושו להיות במצב שבו האדם ... רוצה את הכל וגם לא רוצה את הכל, בעת ובעונה אחת. זהו מצב פרדוקסלי שהמחשבה והשפה האנושית לא יכולות להכיל, כי במחשבה לא נכנס דבר והיפוכו. הוא מדגיש שהמטרה בסופו של דבר אינה לבחור באחת משתי הקצוות (להכיל או לא להכיל, לרצות או לא לרצות), אלא להיות במצב שלישי, בלתי מוגדר, שבו שתי האפשרויות נכונות לחלוטין באותה מידה. זהו מצב ... והיפוכו יחד. מחשבה צריכה להגדיר דבר אחד כקיים והשני כלא קיים או כנכון ולא נכון, ולכן היא לא מסוגלת להכיל בו זמנית שני הפכים באופן מוחלט. מסיבה זו גם השפה לא מסוגלת לבטא בצורה מדויקת את המצב השלישי, שהוא ... רק כאשר חווים אותה, ולא כאשר מנסים להגדיר או לתאר אותה במילים. דוגמה להתמודדות עם משהו רע - האם להכיל או לרצות? אליעד מציג דוגמה של אירוע שלילי או רע שקורה לאדם, ומסביר שאין הבדל אמיתי בין להכיל את האירוע הזה לבין לרצות אותו. אם האדם באמת היה רוצה את האירוע השלילי במאה אחוז, הוא לא היה סובל כלל. מנגד, גם להכיל את האירוע לא בהכרח פותר את הסבל, כי עדיין קיימת הפרדה בין להכיל לבין לרצות. לכן, אליעד מסכם שאי אפשר לומר שאחת מהאפשרויות עדיפה או נכונה יותר מהשנייה, אלא שהאדם צריך להגיע ... ההפכים עצמם מתמזגים לחוויה אחת בלתי מוגדרת, שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את המציאות? האם אפשר לרצות הכל? איך לחוות דבר והיפוכו? מה זה לקבל את המציאות? האם אפשר להיות מחוץ להגדרות? מה המשמעות של הכלת המציאות? האם אלוהים מכיל את המציאות? שאלה: האם יש הבדל בין להכיל משהו ולקבל אותו לבין לרצות אותו? אליעד: בא נדבר על הנושא הכלה. כשאני אומר, להכיל לקבל, מצד האמת זה אף פעם לא יכול להיות מדוייק. למה? כי כשאתה אומר להכיל, אתה בעצם לא כולל בזה לא להכיל. בנקודת המבט הראשונה אתה לא יכול להכיל יותר מאשר לא להכיל. האם אלוהים הכיל את המציאות? התשובה היא לא, למה? כי מכיל פירושו ההפך של לא מכיל, ואלוהים מכיל במרכאות ... מכיל את כולם, כולם בתוכו. איך שאתה רוצה אתה יכול להסתכל על זה, ושניהם יהיו נכונים. כשאנחנו משתמשים במילה להכיל לרצות לקבל, זה תמיד לא יהיה מדוייק. למה? כי כשאני אומר לך להכיל, למעשה אני גם אומר לך, לא להכיל זה לא טוב. וזה לא נכון, כי גם לא להכיל זה טוב. כשאני אומר, לך תרצה, זה אומר שזה לא טוב שלא תרצה, וזה לא נכון, כי גם לא ... האם הוא לא טוב? אתה צריך להיות מחוץ לכל ההגדרות. וגם זה, מה זה מחוץ לכל ההגדרות, האם זה להכיל או לא להכיל? אתה צריך בו זמנית להכיל וגם לא להכיל. שאלה: אתה משתמש במילה לרצות. אליעד: נכון, בדימוי שלנו ובשפה שלנו אנו קוראים לזה לרצות. אני אין לי בעיה ...

... לנקודת מבט מוגבלת אחת, מסוגל להיות ביותר ממקום אחד בו - זמנית. לפי אליעד, ככל שהאדם מתעלה רוחנית ומסוגל להכיל את ההפכים ולראות אותם כשלמות אחת, הוא יכול להיות במצב של סופרפוזיציה רוחנית, כלומר, נוכחות רוחנית בכמה מקומות ובכמה ...

... שיש תשובה מסוימת שהיא נכונה, ואחת שהיא לא. אבל כאשר אדם חוקר נושא לעומקו, הוא מגלה שכל רעיון אפשרי להכיל את ההפך שלו. במילים אחרות, האדם מגיע להבנה שאי אפשר להבדיל בין ההפכים, וששניהם נכונים או לא נכונים בו ...

... הישות הנאהבת. וכך גם לגבי שנאה אין סופית. שיש שנאה אין סופית ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את זה, שהישות השנואה, קיימת גם היא באותה המציאות, במקביל לקיום שלה עצמה של הישות השונאת. וכאשר השנאה ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את קיומה של הישות שאותה היא שונאת, על ידי זה הקיום של הישות השנואה (או השונאת) נעלם לגמרי. ואז ... בקיום של הישות השונאת, ונשארת קיימת רק ישות אחת. בדיוק כמו באהבה אין סופית. ואהבה אין סופית, לא מסוגלת להכיל את קיומה הנפרד של הישות הנאהבת, מרוב גודל האהבה. שאין אפשרות להכיל את הנפרדות של הישויות השונות. עד שיש אחדות בין הישויות השונות. אבל חוסר היכולת להכיל את קיומה של ישות שנפרדת ממך, היא גם שנאה אין סופית, שלא מוכנה להכיל את הנפרדות של הישות האחרת ששונה ממנה. כך שבסופו של דבר, שנאה ואהבה בעוצמה אין סופית, לא מאפשרות לשום ... השנואה תתרחק למרחק אין סופי, דהיינו, תיעלם לגמרי, ותישאר רק ישות אחת. וגם אהבה שאינה אין סופית, שהיא מסוגלת להכיל את זה שהישות הנאהבת, קיימת בפני עצמה. ושהיא מוכנה לאפשר את קיומה הנפרד, של הישות הנאהבת. כי אם האהבה ... שנאה, היא בעצם אהבה נסתרת. כי היא נובעת מכך שהאדם ככ אוהב את הישות השנואה, עד שהוא לא מסוגל להכיל את קיומה המנוגד לו והנפרד ממנו, עד שהוא רוצה להתאחד איתה לישות אחת ממש. שנאה = אהבת האחדות ושנאת ...

... היכולת השכלית שונה מאדם לאדם. אליעד נותן דוגמה של כוס גדולה וכוס קטנה. הכוס מסמלת את היכולת של האדם להכיל הבנות או ידע. אם יש לך כוס גדולה (יכולת הבנה רחבה יותר), אתה צריך גם למלא אותה ביותר תוכן, ...

... האדם מרגיש שלמות, גם כאשר הוא מרגיש רע. ואעפכ ולמרות כל הנל, מי שיתבונן יראה, כי האדם לא מסוגל להכיל, את זה שהוא תמיד ירגיש גם רע. והאדם לא מסוגל להכיל, את זה שתמיד הוא יחווה חוסר שלמות. ולכאורה, עפ השכל וההיגיון הנל, נראה כי מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד ...

... האדם ממשיך לבצע פעולות יומיומיות, אך הפרספקטיבה החדשה הופכת גם את הסבל למשהו טוב במידת מה, כיוון שיש יכולת להכיל בו - זמנית את האחד ואת הנפרדות. שחרור מסבל מול אושר מוגדר משמעות הרצון והצורך באי - סבל אחדות ...

... גם אחד וגם לא אחד בו - זמנית. הרעיון הזה נשמע לאדם רגיל כטירוף מוחלט, מכיוון שהוא לא יכול להכיל את המחשבה שדבר והיפוכו יכולים להתקיים ביחד. האדם בטוח שמדובר בשיגעון, אבל אליעד מציין שאולי דווקא הרעיון המשוגע הזה ...

... לא להירצח הוא רק אפשרי במציאות, לא מחויב. אך אם האדם הופך את הרצון שלו למחויב, כלומר, לא מסוגל להכיל מצב שבו ירצחו אותו, אז הוא חי בחרדה תמידית. אם האדם היה מתייחס לכך באופן נייטרלי, כאל אפשרות בלבד ...

גבולות השכל האנושי, יכולת תפישה, להכיל דבר והיפוכו, אחדות ההפכים, לוגיקה, אחדות הניגודים, להבין את האחדות, פרדוקסים