אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה להיות הכי חכם בעולם ✔ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖶 ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2
תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת:

כאשר בודקים את אמיתותה של טענה כלשהי, עלינו לבדוק האם יש לטענה זו מספר פירושים אפשריים או שיש רק אפשרות אחת בלבד מוגדרת באופן ספציפי להבין את הטענה. ואז אם יש רק אפשרות אחת להבין את הטענה, נשאל, האם זו האמת. ולא נשאל, עד כמה זו האמת. כי או שזו האמת או שלא. אבל אם יש מספר אפשרויות לפרש את הטענה, נשאל, עד כמה זו האמת.

לדוגמא: טענה שאומרת, שבזמן מסוים ובמקום מסוים, יש משהו כלשהו. טענה כזו היא מוגדרת באופן ספציפי. ונוכל לשאול, האם היא נכונה או שלא. לעומת זאת, רוב הטענות יהיו טענות שניתן לפרש אותן בכל מיני צורות.

לדוגמא: היום חם. שהמושג חם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל האם ועד כמה חם. או לדוגמא: הילד איחר לבית הספר. שהמושג איחר ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל, עד כמה הילד איחר. או לדוגמא, מישהו הוא אדם חכם. שהמושג חכם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. אז נשאל, האם ועד כמה הוא חכם.


תוספות - איך לבדוק האם ועד כמה טענה נכונה?

ברמת העיקרון, בין השלב של הבנת 4 הטענות לבין השלב של בדיקת אמיתות הטענות האלו, יש שלב של הבנת הטענות השונות מהטענות שנטענו. לדוגמא: אני טוען שבגלל שנכשלתי אכשל בעתיד. הטענה הראשונה היא שנכשלתי בעבר. אז הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה נכשלתי בעבר.

אבל בין השלבים האלו, יש שלב שבו אמורים לקחת את הטענה, ולהבין, מה ההפכים האפשריים שלה. דהיינו, איזה משפטים מנוגדים יש למשפט נכשלתי בעבר. כגון: אני כל הזמן נכשל בעבר / כולם נכשלו בעבר / כולם נכשלים תמיד / אף פעם לא נכשלתי / נכשלתי רק פעם אחת / נכשלתי ביחס למישהו מסוים. וכיו"ב, להכין רשימה של הפכים. וביחס אליהם אח"כ בודקים, האם ועד כמה הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר...


תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה:

כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמא, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני עצמה. דהיינו, השאלה האם הנייר אכן שרוף, נשאל אותה, בלי קשר לשאלה אם הוא אכן עלה באש. או לדוגמא: הכביסה נרטבה בגשם שירד. נשאל, האם באמת ירד גשם והאם באמת הכביסה רטובה.

וכאן צריך לחדד, כי יש מצבים שהתוצאה, מתארת משהו שכבר קרה בעבר, ושניתן לבדוק אותו בפני עצמו. לדוגמא: האם הנייר אכן שרוף / האם הכביסה אכן רטובה וכיו"ב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה.

יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמא: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם.

אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה יהיו שטפונות? אבל כדי להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?!

או לדוגמא, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי להתייחס לסיבות כלשהן?!

והתשובה לכך היא, שבכל פעם שאנחנו רוצים לבדוק משהו שהוא רק אפשרי ושהוא עדיין לא קרה בפועל במציאות, אז לבדוק אותו בפני עצמו, הכוונה היא, לבדוק האם יש אפשרות כזו באופן כללי, בלי קשר לשום דבר אחר. לדוגמא נשאל: האם באמת יש אפשרות שאהיה עייף? האם באמת יש אפשרות שיהיו שיטפונות באופן כללי, בלי קשר להאם ועד כמה ירד גשם?

כי כאשר אומרים שיקרה משהו, בעקבות משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי.

לדוגמא: טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע יותר מוקדם היום. אז נבדוק: האם באמת ירד גשם? ולגבי התוצאה נבדוק: האם באמת יש אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם היום באופן כללי? והתשובה היא, שאין אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם, כי הזמן שהשמש שוקעת לא משתנה ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה.

או לדוגמא: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, האם יש אפשרות שתאבד את כל מה שיש לך. ואח"כ נשאל על ההקשר הסיבתי, שבין נפילת הבורסה לבין זה שתאבד את כל מה שיש לך. האם נפילת הבורסה מחייבת את זה שתאבד את כל מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה.

ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה.

ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמא: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני.

ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה.


תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית:

כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. 1 שהתוצאה כבר קרתה, 2 שהתוצאה לא קרתה. לדוגמא: האש שרפה את הנייר זה כבר קרה. האש תשרוף את הנייר, זה עוד לא קרה. אז כאשר בודקים אמיתות תוצאה שכבר קרתה, נבדוק, האם הנייר באמת שרוף. שזו התוצאה. אבל כאשר נבדוק תוצאה עתידית, נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמא, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף.

לדוגמא: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי?

דוגמא נוספת: אם אכשל, זה מגדיל את הסיכוי שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמא: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה.

עוד דוגמא:

סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן.

סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אח"כ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אח"כ ביחס לסיבה.

סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע, בלי קשר לסיבה כלשהי? ורק אח"כ נשאל, האם זה שאלך לאכול, מחייב את זה שאהיה שבע.


תוספות - איך לבדוק אולי ההפך הוא הנכון?:

אז הדרך הפשוטה לבדוק אולי ההפך הוא הנכון, היא ב 3 שלבים:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמא: היום חם.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמא: היום לא חם.

שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמא: אולי היום לא חם.

עוד דוגמא (כן / לא):

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמא: אני לא מוצלח.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמא: אני כן מוצלח.

שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמא: אולי אני כן מוצלח.

עוד דוגמא (יש / אין):

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמא: יש כאן פיל.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמא: אין כאן פיל.

שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמא: אולי אין כאן פיל.

כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה ואז בדקנו אולי הוא נכון.

והגרסה היותר מתקדמת היא ב 4 שלבים:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמא: היום חם.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמא: היום לא חם.

שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמא: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות.

שלב 4 - תשאל, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון. לדוגמא: אולי היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות.

כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה

הקצנו אותו באופן מוחלט

ואז בדקנו אולי הוא נכון.

והגרסה העוד יותר מתקדמת היא ב 5 שלבים:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמא: היום חם.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמא: היום לא חם.

שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמא: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות.

שלב 4 - זהה את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה. לדוגמא: היום הכי

חם

שאי פעם יוכל להיות.

שלב 5 - תשאל, היכן האמת בין 2 ההפכים המוחלטים. לדוגמא: אולי היום

הכי קר

שאי פעם יוכל להיות + אולי היום

הכי חם

שאי פעם יוכל להיות + אולי איפשהו באמצע.

עוד דוגמא:

שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמא: היא לא אוהבת אותי.

שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמא: היא אוהבת אותי.

שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמא: היא הכי אוהבת אותי שאי פעם אפשרי לאהוב.

שלב 4 - זהה את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה. לדוגמא: היא הכי שונאת אותי שאי פעם אפשרי לשנוא.

שלב 5 - תשאל, היכן האמת בין 2 ההפכים המוחלטים. לדוגמא: היא הכי אוהבת אותי שאי פעם אפשרי לאהוב + היא הכי שונאת אותי שאי פעם אפשרי לשנוא + אולי איפשהו באמצע.

כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה

הקצנו אותו באופן מוחלט

+ הצגנו גם את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה ואז בדקנו היכן האמת בכל הטווח האפשרי.


תוספות - האם הסיבה אמורה לגרום לתוצאה?:

כאשר בודקים האם ועד כמה הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות, צריך לשים לב לשאול את השאלה בניסוח הבא: האם ועד כמה הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה. ולא לשאול: האם הסיבה גורמת לתוצאה. כי על הניסוח השני, בד"כ התשובה תהיה כן. לעומת זאת על הניסוח של "האם הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה", התשובה לא תמיד תהיה כן.

ואסביר: נניח שרואים נייר שנשרף במדורה. נאמר שהאש גורמת לנייר להישרף. אם נשאל איך אנחנו יודעים שהאש שרפה את הנייר, אולי משהו אחר שהיה במדורה הוא זה ששרף את הנייר? התשובה תהיה, שאנחנו יודעים שהאש שרפה את הנייר, כי אנחנו יודעים שהאש אמורה לשרוף את הנייר. דהיינו, מאחורי טענה שאומרת שסיבה גורמת לתוצאה, יושב משפט שאומר שאנחנו חושבים שהסיבה אמורה לגרום לתוצאה. ולכן השאלה תהיה, האם ועד כמה הסיבה מחייבת את התוצאה שתקרה? האם יש אפשרות שהסיבה לא תגרום לתוצאה?

לדוגמא: יש לי כאבים שעושים לי רע. אם נשאל, האם הכאבים עושים לי רע, התשובה תהיה כן. אבל אם נשאל, האם הכאבים אמורים בהכרח לעשות לי רע / האם הכאבים חייבים לעשות לי רע / האם יש אפשרות שכאבים לא יעשו לי רע, הרי שהתשובה יכולה להיות שונה.

והדגש הוא, אל תשאל האם זה כך. כן תשאל, האם זה חייב להיות כך. אל תשאל האם הסיבה גורמת לתוצאה. תשאל, האם הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה הזאת? אולי אפשרי שהיא לא תגרום לתוצאה הזאת? כי המחשבה שאומרת שהסיבה גורמת לתוצאה, נשענת על המחשבה שאומרת, שככה זה אמור להיות.
איך לטפל ב האין והיש עצבני סיבה ומסובב כאבים הדרכת מטפלים אין אפשרות אולי ההפך המוחלט הוא הנכון בית ספר חקירות אפשרות אטיולוגיה איך לברר איך לברר מה האמת איך לדעת איך לדעת מה איך לדעת מה לשאול איך להבין איך להבין כל דבר איך להטיל איך להטיל ספק איך להיות איך להיות הכי איך להיות הכי חכם איך להיות הכי חכם בעולם איך לחקור איך לחקור דברים איך לטפל איך לטפל ב איך לטפל באנשים איך לנתח איך לנתח כל דבר איך לפתור איך לפתור כל איך לפתור כל בעיה אמת אנשים בעולם בעיה בעיות האמת הדרכת הדרכת מטפלים הטלת ספק הכי חכם הכי חכם בעולם חוסר ודאות חוסר וודאות חכם חקירות טיפול טיפולים יחסי סיבה ומסובב יחסי סיבה ותוצאה כיצד לנתח לברר לברר מה האמת לדעת לדעת מה לשאול להבין להבין כל דבר להטיל להטיל ספק להיות הכי חכם להיות הכי חכם בעולם לחקור לחקור דברים לטפל לטפל באנשים לנתח לנתח כל דבר לפתור לפתור בעיות לפתור כל בעיה לשאול לשאול שאלות מה האמת מה לשאול מטופל מטופלים מטפל מטפלים ניתוח ניתוח סיבתיות סיבה סיבה ומסובב סיבה ותוצאה סיבות סיבתיות ספק ספקות ספקנות פתירת בעיות פתרון בעיות קשר לוגי קשרי סיבה ותוצאה תוצאות
חלק 1
... כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי ...
האמת / אמת מוחלטת / לדעת את האמת / חיפוש האמת האחת / מהי האמת? חלק 1
... את זה כפרויקט ורוצה להיות האדם החכם והמומחה ביותר בעולם באותו התחום. ועל האדם לא להיות ביישן חסר בטחון עצמי עם ענווה פסולה, ולחשוב שהוא לא מספיק מוכשר להיות הכי חכם בעולם באותו הנושא, אלא על האדם להאמין בעצמו ולהיות עם ביטחון עצמי וגאווה טובה, ולהבין שכן הוא עצמו יכול להיות הכי חכם בעולם בכל נושא שהוא ירצה, בתנאי שהוא באמת ירצה להקדיש את עצמו לאותו הנושא. ולא רק שהאדם יכול להיות הכי חכם בעולם בכל נושא שהוא יבחר אם הוא רק יבחר בכך באמת וישקיע את כל כולו בכך, אלא שגם זה עצמו זה לא מספיק. כי לא מספיק שהאדם יהיה הכי חכם בעולם ביחס לאנשים אחרים, אלא האדם צריך להיות הכי חכם בעולם ביחס לאמת. כי יכול להיות מצב שבו האדם מבין איזה נושא טוב יותר מכולם, אבל ביחס לעצמו הוא יכול להבין אותו עוד יותר. ועל האדם להיות האדם הכי חכם בעולם ...
פחד וחרדה - אין וגם יש שכל אין פחד וחרדה?
פחד וחרדה - אין וגם יש שכל אין פחד וחרדה?
... אחת להיות חכם, או אפשרות שנייה להיות טיפש. כאשר הוא חכם הוא הולך לגיהנום, או אם טיפש נכנס לגן עדן. ויש אפשרות שלישית, להיות חכם ולהיות בגן עדן, אבל הוא צריך להיות הכי חכם בעולם. ומדובר על חכמה מי אתה? מה אתה ...
טכניקות שכנוע, טיפים לראיון עבודה, טיפים לדייט, איך לדעת מה לענות בראיון עבודה? איזה תשובה לענות בראיון עבודה? להתכונן לראיון עבודה, תקשורת בין אישית, לדעת מה לשאול, מה לענות לשאלות?
טכניקות שכנוע, טיפים לראיון עבודה, טיפים לדייט, איך לדעת מה לענות בראיון עבודה? איזה תשובה לענות בראיון עבודה? להתכונן לראיון עבודה, תקשורת בין אישית, לדעת מה לשאול, מה לענות לשאלות?
... שכנוע, טיפים לראיון עבודה, טיפים לדייט, איך לדעת מה לענות בראיון עבודה? איזה תשובה לענות בראיון עבודה? להתכונן לראיון עבודה, תקשורת בין אישית, לדעת מה לשאול, מה לענות לשאלות? איך לענות נכון כשלא ברור מה רוצים לשמוע? אחת הסיטואציות השכיחות והמורכבות בתקשורת בין ... לא החלטיים. למה שאלות פשוטות יוצרות בלבול כה גדול? אליעד מדגיש שהסיבה לכך ששאלות פשוטות לכאורה יכולות ליצור בלבול, נעוצה בכך שלפעמים אפילו איננו בטוחים מהי העמדה האישית שלנו ... ישירות את השואל: מה אתה מעדיף לשמוע?. אולם אליעד מבהיר שזה לא פתרון טוב, כי השאלה הישירה עלולה להתפרש כניסיון התחמקות מהתשובה. התגובה המידית של הצד השני עשויה להיות: אני ... לנו לתת את התשובה שהכי מתאימה למטרות שלנו ולציפיות של הצד השני. איך לדעת מה לענות בראיון עבודה? מה לענות על שאלות מבלבלות? טכניקות לשיפור תקשורת בין אישית איך לשאול שאלות מנחות בצורה חכמה? איך להתמודד עם שאלות מכשילות? גישות לפתרון קונפליקטים זוגיים איך למצוא חן בעיני אחרים? האם יש סיטואציות שבהן לא ברור מה השואל באמת רוצה לשמוע? יש ... להרשים מישהו, לפעמים עלינו לחשוב: מה בעצם השואל רוצה לשמוע?. הבעיה העיקרית היא שעדיין איננו בטוחים כיצד לדעת זאת מראש. כיצד שימוש בבקשת הבהרה עוזר לדלות מידע נוסף? הדרך המומלצת היא לעצור רגע ולא לרוץ לענות, אלא ... שיטות לתקשורת יעילה במצבי לחץ שיפור מיומנויות ראיון עבודה גישות לפתרון קונפליקטים זוגיים איך לשאול שאלות מנחות בצורה חכמה נגיד שאתה עובר תחקיר כלשהו, ראיון עבודה, דייט, משהו. ... ככה או הוא רוצה שאני אגיד לו ככה, מה הוא רוצה שאני אגיד לו? ש: צריך לברר איזה חברה זאת קודם כל, מה המטרות שלהם. אליעד: אבל איך אתה יודע מה המראיין רוצה שתענה. טוב, איך כן לדעת? ש: ...
להיות דתי או להיות חילוני, לאהוב את הדתיים, לשנוא את הדתיים, הספר להיות אלוהים, להטיל ספק, לאהוב כל דבר, להבין כל דבר, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני, להאמין באלוהים, לכפור באלוהים
... דתי או להיות חילוני, לאהוב את הדתיים, לשנוא את הדתיים, הספר להיות אלוהים, להטיל ספק, לאהוב כל דבר, להבין כל דבר, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני, ... רק תפיסה יחסית של הדברים. למה הפגישות עם אליעד כהן חשובות מעבר לספר? אליעד מסביר שהמפגשים מאפשרים לאדם להטיל ספק במה שהבין מהספר, שכן ... ומגלה שלא הבין כלום. זהו מצב חיוני כי הוא מאפשר לאדם להגיע לפרספקטיבה חדשה לגמרי. מהי החשיבות של הטלת ספק על פי אליעד כהן? אליעד מסביר שהמהות של הספר ושל כל מה שהוא מלמד היא היכולת להטיל ספק. לא מדובר בספק חלקי אלא בספק מוחלט בכל דבר ודבר. להטיל ספק פירושו לראות את ההפך ... להאמין באותה מידה גם שאלוהים הוא רע, או אפילו שאלוהים הוא הסטן הכי גדול. רק כאשר אדם מגיע לרמה כזו של ספק מוחלט, הוא באמת מתקרב להבנה של ... לדעת בוודאות מוחלטת מהי האמת. אדם שמגיע למצב זה הופך לאלוהים, כיוון שהוא משתחרר מכל התפיסות והמגבלות. להטיל ספק באמונה הספר להיות ...
סיבתיות, אקראיות, יש אלוהים, אין אלוהים, הסיבה של כל דבר, למה דברים קורים? לחקור את המציאות, להבין כל דבר, טוב ורע, לרצות במאה אחוז, רוחניות, מודעות עצמית, אין הבדל בין יש לאין
סיבתיות, אקראיות, יש אלוהים, אין אלוהים, הסיבה של כל דבר, למה דברים קורים? לחקור את המציאות, להבין כל דבר, טוב ורע, לרצות במאה אחוז, רוחניות, מודעות עצמית, אין הבדל בין יש לאין
סיבתיות, אקראיות, יש אלוהים, אין אלוהים, הסיבה של כל דבר, למה דברים קורים? לחקור את המציאות, להבין כל דבר, טוב ורע, לרצות במאה אחוז, רוחניות, מודעות עצמית, אין הבדל בין יש לאין האם יש סיבה או שהכל אקראי? אליעד כהן מסביר שכשאדם בוחן את המציאות, הוא נתקל בשאלות כגון: למה דברים קורים דווקא באופן שבו הם קורים? מדוע השמש נמצאת במיקום מסוים ולא במקום אחר? שאלות אלו מביאות לחקירה עמוקה של מושגי הסיבתיות והאקראיות. האם הרצון האמיתי יכול להשתנות? אליעד מסביר שהאדם נתקל ... אדם שלא מסוגל לעשות זאת באמת לא רוצה את הדבר במאה אחוז, כי אם היה רוצה זאת באמת ובשלמות, כל תשומת ליבו היתה מופנית לשם באופן מוחלט. האם אפשר להיות בטוח שיש סיבה לכל דבר? כאשר אדם שואל מדוע השמש נמצאת דווקא במקום מסוים, הוא מנסה להבין אם יש סיבה לכך, או שאולי הכל מתרחש באופן אקראי לחלוטין. אליעד מציג נקודה חשובה: אם המוח מתרגל לחשוב באופן סתמי ללא סיבה ברורה (לדוגמה, אדם שאוכל בלי מטרה מוגדרת), הוא מתרגל להסתכל על המציאות באופן לא תכליתי, וכך מתקשה להבין את התכלית והסיבתיות של דברים בעולם. לעומת זאת, אם האדם מתרגל לחשוב באופן תכליתי ולהבין את המטרה בכל פעולה (לדוגמה, אכילה מדויקת ומודעת), השכל מתרגל להבין את התכלית ואת הסיבתיות של דברים, מה שמאפשר הבנה מעמיקה יותר של המציאות. מה הקשר בין סיבתיות לקיומו של אלוהים? אליעד מתייחס לטענה של אנשי דת, לפיה המציאות חייבת להיות סיבתית ולכן יש אלוהים כבורא העולם. הוא מסביר שהדתיים טועים בכך שהם עוצרים בשאלה זו, מבלי לחקור את הסיבה לעומק. במקום לחקור באמת מהי הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כזו ולא אחרת, הם פשוט קופצים למסקנה שיש אלוהים וזהו. אך הגישה הנכונה היא לחקור ללא סוף, להבין את הסיבות לדברים, גם אם המסקנה תהיה שאין שום סיבה ושהכל אקראי. לדעת אליעד, הסיבה האמיתית היא האין - סיבה, כלומר, המקור של כל הסיבות הוא מצב ללא סיבה. בסופו של דבר, לדבריו, השורש של המציאות הוא ההיעדר המוחלט של סיבה כלשהי. האם הכל יכול להיות אחרת ממה שהוא? אליעד מציג דוגמה של טלפון סלולרי ומסביר שאם אדם יביט על טלפון, הוא יבין שכל פרט בעיצובו של הטלפון הוא סיבתי ולא מקרי. הוא מניח שמישהו עיצב את הטלפון במחשבה מכוונת. באופן דומה, אדם יכול לשאול את עצמו האם גם הטבע מתוכנן בצורה סיבתית ומודעת, או שאולי הוא מקרי לחלוטין. כשאדם אומר שהמציאות היא אקראית, עדיין ניתן לשאול: למה המציאות אקראית דווקא באופן שבו היא אקראית? במילים אחרות, גם אם מחליטים שהכל מקרי, עדיין נשאלת השאלה מה הסיבה לכך שהמקריות היא דווקא כזו. איך מושגים מנוגדים כמו יש ואין תלויים זה ... שונים לגמרי. כמו למשל שחור ולבן: אף שאי אפשר להבין אחד בלי השני, עדיין הם מנוגדים לחלוטין, כי האחד הוא בדיוק ההפך המוחלט של השני. מה הקשר בין תפיסת טוב ורע לסיבתיות ואקראיות? אליעד מסביר שמושגי הטוב והרע תלויים באופן ישיר בתפיסת הסיבתיות. אדם חש תחושת טוב כאשר הוא מאמין שהדבר שקורה לו הוא בעל משמעות ותכלית, ולכן נותן לו תועלת כלשהי. מצד שני, הוא סובל כשדברים קורים באופן שנתפס בעיניו כחסר סיבה או תכלית. אם אדם מתרגל לראות את הכל כאקראי לחלוטין, הוא עשוי לאבד את היכולת לחוות משמעות, וכך למעשה לא יחווה טוב או רע במובן העמוק. מצד שני, אם אדם תופס שהכל סיבתי ומדויק, הוא יחפש באופן תמידי אחר הסיבות וההיגיון, מה שיכול ליצור גם סבל כי לא תמיד ניתן למצוא תשובות ברורות לסיבת הדברים. למה אדם מתקשה להבין את המציאות עד הסוף? אליעד מסכם ומסביר ... הדברים קורים, מכיוון שאין הפרדה בין הרצון למציאות. אבל כל עוד יש שאלה, זה אומר שהאדם עדיין תופס נפרדות ולכן הוא ממשיך לחקור. האם יש אלוהים? האם הכל אקראי? מהי סיבתיות? למה דברים קורים? מה ההבדל בין יש לאין? איך להגיע להבנה מלאה של המציאות? מה הקשר בין טוב ורע לסיבתיות? ...
מי הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם?
מי הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם?
... הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם? איך אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם? אליעד כהן מציג דיון מעמיק בשאלה האם ניתן באמת לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע פרספקטיבה חדשה על החוכמה, הדירוג שלה וההבנה של מושג החוכמה באופן כללי. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כאשר אדם טוען שמישהו ... אין אפשרות ברורה להעריך את החוכמה בצורה מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם? אליעד מעלה את השאלה האם אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם חייב להיות בעצמו החכם ביותר. האם אם אתה טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם ... שהוא מדבר מצוין בשפה הזו, מבלי שהוא באמת יודע אם האדם השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? הבעיה במידת חוכמה נובעת מהעובדה שאין מדד מוחלט עבור חוכמה. כאשר יש מדד ברור, כמו רמת איי - קיו או הצלחה במשחק ספורט, ניתן לקבוע מי טוב יותר על פי מספרים ... בחוכמה, כל אדם יכול להחזיק בהגדרה שונה למושג. אליעד מדגים זאת עם דירוג של שחקני כדורגל: יש מדדים ברורים כמו כמות שערים, תוצאות משחקים או הצלחות טורניר. אך כאשר מדובר בחוכמה, אין מדדים כאלו, ולכן קשה או בלתי אפשרי לקבוע מי חכם יותר. האם אפשר לדעת מי הכי חכם? בהמשך, אליעד מסביר כי לא ניתן לדעת בוודאות מי יותר חכם, אם אין הגדרה ברורה של חוכמה. הוא משווה את זה למישהו שמאמין שהוא בדרך אל האמת או אל ... את היכולת להגדיר ולמדוד את החוכמה על בסיס מדדים אובייקטיביים, והאם אנחנו עצמנו יכולים להיחשב כחכמים מספיק כדי לקבוע את זה. מי הכי חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים האם אפשר להגדיר מי באמת הכי חכם בעולם? אליעד כהן דן בשאלה כיצד אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע התבוננות מעמיקה ומפורטת על המושגים חוכמה, דירוג והשוואה בין אנשים. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כשאדם טוען שאדם אחר הוא חכם ... אומר אתה חכם ממני או הוא חכם יותר, הוא נשען על סולם שאיננו ברור ומוגדר מראש. אליעד מסביר שאפשר למדוד דברים אובייקטיביים כמו תוצאות של מבחן איי - קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך כשמדובר במושג מופשט כמו חוכמה, איך אפשר להחליט מי חכם יותר, כשאין הגדרה מוסכמת למה זו בכלל חוכמה? האם צריך להיות הכי חכם כדי להחליט מי חכם? אליעד כהן מעלה נקודה נוספת ומפורטת בעניין הזה: האם כדי להחליט שמישהו הוא יותר חכם, עליך בעצמך להיות הכי חכם? הוא מסביר שאם אדם קובע על אחר שהוא חכם יותר, בעצם הוא מניח שיש לו את הכלים לקבוע מה זה חוכמה, ומכך עולה השאלה אם הוא חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם. זאת אומרת, אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם כביכול מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ... את החוכמה או הידע של אדם אחר כל עוד הוא עצמו אינו בקיא בנושא. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? כאן אליעד נכנס לעומק הבעיה שבהשוואות ודירוג של אנשים על פי סולם ערכים כמו חוכמה. הוא מסביר שכאשר יש סולם מדיד וברור, כמו מי שיש לו יותר כסף או מי גבוה יותר, אז אפשר לקבוע בקלות מי נמצא מעל מי. אבל במקרה של חוכמה, שהיא מושג מופשט, הבעיה מסובכת יותר. הוא נותן דוגמה עם דירוג שחקני כדורגל. אפילו אם אתה לא שחקן טוב, אתה עדיין יכול להגיד מסי הוא שחקן טוב יותר ממני, כי כדורגל הוא דבר ... שיש הגדרה ברורה לחוכמה, וכדי להניח זאת עליו להיות חכם מספיק בעצמו. אחרת, אין משמעות אמיתית להצהרה הזו. האם אפשר באמת לדעת מי הכי חכם? אליעד כהן מתאר את התהליך שבו אדם חושב שהוא מתקדם לקראת האמת או החוכמה, ומדגים זאת באמצעות סיפור של אדם ההולך למסיבה. האדם שומע את הרעש מרחוק ומתקרב, בטוח שהוא בדרך הנכונה. אך כשהוא מגיע קרוב יותר, הוא נתקל בגדר סגורה. באותו האופן, אנשים רבים מרגישים שהם מתקדמים ... שהפעם זו באמת האמת הסופית. אליעד מחזק ומבהיר את הנקודה החשובה: לאדם אין באמת יכולת מוחלטת לדעת בוודאות מי יותר חכם או מי הכי חכם, כל עוד אין לו הגדרה מוסכמת או ודאית של חוכמה. רק מי שיודע באמת מהי חוכמה באופן מוחלט יכול באמת לדרג אותה. מי הכי חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות ...
פיזור מחשבתי, לא מצליח להתמקד, לא מצליח להתרכז, לא מצליח לחקור דבר עד הסוף, איך להתמקד? לברר את האמת לגבי כל דבר, לבדוק מה האמת בכל תחום, במה לבדוק מה האמת, איך לבדוק מה האמת? לא יודע למה רע לי
פיזור מחשבתי, לא מצליח להתמקד, לא מצליח להתרכז, לא מצליח לחקור דבר עד הסוף, איך להתמקד? לברר את האמת לגבי כל דבר, לבדוק מה האמת בכל תחום, במה לבדוק מה האמת, איך לבדוק מה האמת? לא יודע למה רע לי
... מחשבתי, לא מצליח להתמקד, לא מצליח להתרכז, לא מצליח לחקור דבר עד הסוף, איך להתמקד? לברר את האמת לגבי כל דבר, לבדוק מה האמת בכל תחום, במה לבדוק מה האמת, איך לבדוק מה האמת? לא יודע למה רע לי איך להתמקד ולמנוע פיזור מחשבתי? פיזור מחשבתי מתרחש כאשר אדם מנסה להבין דבר מסוים ולא מצליח להתמקד בנושא עד הסוף. אליעד כהן מסביר כיצד אנשים ... בודק מיד את האמת של כל מחשבה. כאשר לא בודקים מיד את נכונות המחשבות, הראש ממשיך לנדוד ולברוח לנושאים שונים, וכך האדם לעולם אינו מגיע לתשובה או לפתרון. כדי למנוע זאת, צריך לוודא שהמחשבות נכונות, ורק לאחר שבודקים כל מחשבה האם היא אמת, אפשר להתקדם הלאה. כאשר האדם בודק אם מחשבותיו הן אמת, נוצר מצב שבו המוח פחות מתפזר. אם האדם מתחיל כל פעם מחדש לבדוק את אמיתות המחשבה הראשונית, הוא יגלה שפחות ופחות מחשבות זרות ופיזורים עולים במהלך החקירה. הסיבה לכך היא שבדיקה מתמדת של האמת יוצרת מבנה חשיבתי יציב יותר, המוח מתרגל להתמקד בשאלה החשובה באמת, ולא לברוח למחוזות דמיוניים ולא מבוססים. מדוע לא חשוב לאן המוח ... אם פתאום אדם נזכר במדינה כמו סין, או בכל נושא אחר שלכאורה אינו קשור כלל לנושא החקירה, גם אז עליו לבדוק אם המחשבה שלו על סין נכונה. האדם צריך להטיל ספק בכל מחשבה שעולה בו, גם אם נראית לו לא רלוונטית או רחוקה מהבעיה המרכזית שלו. בדרך זו, האדם מפתח הרגל לוודא שכל מחשבה היא אמת, דבר שמונע מראש את הפיזור המחשבתי. איך לבדוק אם המחשבות נכונות? אליעד מדגים שאם עולה מחשבה כמו ... מאותו אירוע? האם הוא יכול להיות בטוח שמה שהוא זוכר הוא אמת מוחלטת ולא דמיון או פרשנות מוגזמת? יש לחקור את הזיכרון והפרשנות לעומק, לשאול שאלות ולהטיל ספק, כדי להגיע לאמת המדויקת. הנקודה החשובה של אליעד היא שכל מחשבה שהאדם מאמין בה מבלי לבדוק אם היא אמת מוחלטת, יוצרת בעיה. אם הוא לא בטוח באופן מוחלט בקיומה של סין, למשל, או בכל דבר אחר שהוא חושב, הוא חייב לבדוק זאת. אין להסתפק באמונה ללא בדיקה, כי הדבר גורם לחוסר יציבות מחשבתית ונפשית. למה חשוב לבדוק אמיתות של דברים שלא קשורים לכאורה? אליעד מציין שצריך לבדוק אפילו מחשבות שנראות לא קשורות כלל לבעיה המקורית של האדם. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו מורגל להאמין בדברים רבים מבלי לבדוק אותם. כשאנו מתרגלים לבדוק כל מחשבה, אנו יוצרים מצב של סדר מחשבתי ויציבות נפשית. באופן הזה, המוח מתרגל לחשוב באופן ברור, ענייני ויציב, והפיזור המחשבתי מצטמצם מאוד או נעלם. מה התוצאה של בדיקת כל המחשבות עד הסוף? כאשר האדם מתרגל לבדוק את אמיתות המחשבות שלו, התוצאה היא שהמחשבות פחות מתפזרות והוא מתחיל להגיע לפתרונות עמוקים יותר. במקום לשקוע בפיזור מחשבתי אינסופי, הוא מצליח להתמקד בשאלות החשובות באמת ולהגיע לתשובות ברורות. כך גם התחושות הקשות שלו כמו דיכאון, חרדה ולחץ יכולות להשתפר, כי הוא לא מתבסס יותר על מחשבות דמיוניות או מוטעות, אלא רק על מחשבות אמיתיות. בסופו של דבר, אליעד מסביר שהמפתח לפתרון כל בעיה נפשית הוא לבדוק האם כל מחשבה היא אמת מוחלטת. אם האדם מוודא שהמחשבות שלו נכונות, גם אם הן לא נראות קשורות לבעיה הראשונית, הוא מצליח למנוע פיזור מחשבתי ולהגיע להבנה אמיתית של עצמו ושל המציאות. איך למנוע פיזור מחשבתי? איך לבדוק אם המחשבה שלי נכונה? מדוע קשה לי להתמקד בשאלה אחת? למה המחשבות שלי מתפזרות? כיצד לברר מהי האמת בכל דבר? איך להפסיק מחשבות טורדניות? האם כל המחשבות שלי אמיתיות? ...
להגיע לסוף, מה זה להגיע לסוף? איך תדע מי הגיע לסוף? המבחן של המורה הרוחני, האם הגעת להארה רוחנית? מי יותר חכם ממי? מי הכי חכם בעולם? איך לזהות חכם? איך לדעת מי חכם? שלמות שאין שלמות אחריה, התפתחות רוחנית
להגיע לסוף, מה זה להגיע לסוף? איך תדע מי הגיע לסוף? המבחן של המורה הרוחני, האם הגעת להארה רוחנית? מי יותר חכם ממי? מי הכי חכם בעולם? איך לזהות חכם? איך לדעת מי חכם? שלמות שאין שלמות אחריה, התפתחות רוחנית
... הגיע לסוף? המבחן של המורה הרוחני, האם הגעת להארה רוחנית? מי יותר חכם ממי? מי הכי חכם בעולם? איך לזהות חכם? איך לדעת מי חכם? שלמות שאין שלמות אחריה, התפתחות רוחנית מה זה אומר להגיע לסוף? להגיע ... לא שלמות מוחלטת. איך ניתן לדעת אם מישהו הגיע לסוף באופן ודאי? אליעד טוען שזוהי בעיה משמעותית מאוד. כשמנסים לבדוק אם אדם הגיע לסוף, יש קושי אמיתי לדעת זאת ... בשאלות ספציפיות. אם הוא יודע הכל, לכאורה יענה על כל השאלות. אבל עדיין קיימת הבעיה - אולי יש שאלה שלא נשאלה ואותה הוא לא יודע. תמיד קיימת אפשרות תאורטית שהוא ... אדם עדיין שואל את עצמו האם הגעתי לסוף? זה מעיד שהוא בעצם לא נמצא בסוף, כי עצם הספק מראה שהוא לא שלם. להגיע לסוף זה לדעת בוודאות מוחלטת שאין אפשרות לטעות, לא ... אדם נמצא בירושלים הוא לא שואל אם הוא בירושלים. הוא יודע בוודאות שהוא שם. עצם הספק מעיד על כך שאתה עדיין לא שם. לכן, להגיע לסוף פירושו לדעת בלי ספקות בכלל שהגעת, שאין שאלות נוספות שצריך לשאול. האם אפשר לבדוק אדם אחר אם הוא ... או להוכיח בוודאות אם אתה או מישהו אחר נמצא בו, בדרך אליו, או בכלל מתרחק ממנו. איך לדעת מי חכם באמת? האם אפשר להגיע לשלמות מוחלטת? האם יש סוף להתפתחות רוחנית? מה זה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: להיות הכי חכם בעולם, איך להעריך את עצמך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשנות תכונות אופי? איך לפרש חלומות? איך לחנך ילדים? איך להאמין בעצמך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לעשות יותר כסף? איך לשפר את הזיכרון? איך לנהל את הזמן? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך למצוא זוגיות? איך לא להישחק בעבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיגמל מהימורים? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: להיות הכי חכם בעולם, איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש או אין אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? מה המשמעות של החיים? האם יש משמעות לחיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? למה יש רע בעולם? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם אפשר לדעת הכל? למה העולם קיים? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש אמת מוחלטת? בשביל מה לחיות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות מאושר? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? מי ברא את אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצ'ינג לילדים, קואצינג, מאמן אישי לקריירה בנושא להיות הכי חכם בעולם - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 27_05_2025 השעה 21:36:37 - wesi1