... הוא יגיע לאהבה עצמית אמיתית שאינה תלויה בדבר. למה האדם אינו מתבונן פנימה? תשובה: משום חוסר הבנה שלו את עצמו. האדם בטעות מאשים את עצמו בכל מיני דברים. ולכן הוא מעדיף לא ...

... אז הוא באמת מתחיל בכלל לחיות ולהתקדם להיכן שהוא... לפני שהאדם מגיע אל השלמות שבה הוא מבין שהכל טוב והכל אחד, הרי שכל ההתקדמות שלו היא בכלל נזק עצמי, משום שההתקדמות שלו פירושה בריחה מרע שאינו קיים הלקאה עצמית מיותרת. רק אחרי שהאדם משלים את כל ...

רגשות אשמה האשמה עצמית - ממה נובעים רגשות אשם? איך להתגבר עליהם? ובו יתבאר העניין של רגשות אשמה ושל רגשות אשם. ויתבאר מהי מהותם? ואיך להתמודד איתם, ואיך לא להרגיש אשם? ורגשות אשמה , הם רגשות שיש לאדם, כאשר הוא מרגיש שהוא אשם במשהו לא טוב שקרה. כאשר קורה משהו לא טוב, והאדם רואה את עצמו כאחראי למה שקרה, ולא מסוגל להבין, מדוע הוא עשה את מה שעשה, על ידי זה נוצרים רגשות אשמה. והשאלה היא, איך מתגברים על רגשות אשמה? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי השורש של רגשות האשמה שיש לאדם, הוא בכך, שהאדם לא מסוגל לקבל את מה שהוא עשה בעבר. ואכ לכאורה, התשובה פשוטה. כדי להתגבר על רגשות אשמה, לשם כך על האדם פשוט לקבל את עצמו, למרות מה שהוא עשה, ואז לא יהיו רגשות אשמה. אלא, שכדי שהאדם יצליח לקבל את עצמו, לשם כך צריך להבין, מה גורם לאדם לא ... אומר, שהדרך היחידה להתגבר על רגשות האשמה, היא על ידי הבנה. על האדם לנסות להבין טוב יותר, מה גרם לכך שהוא יקבל את ההחלטה שהוא קיבל בעבר. על האדם לא לרוץ ולהאשים את עצמו. אלא להתבונן ולנסות להבין, מה בדיוק עבר עליו מבחינה רגשית שכלית וכיוב, ... לנסות להבין את עצמו כמה שיותר. וככל שהאדם מבין את עצמו טוב יותר, כך בסופו של דבר הוא מקבל את עצמו טוב יותר ורגשות האשמה נעלמים. ונסכם: הדרך להתמודד עם רגשות אשמה, היא על ידי הבנה. על האדם לנסות להבין את עצמו כמה שיותר. לנסות ללמד זכות ...

... על דברים פנימיים שאין להם קשר להתנהלות החיצונית. בדיוק באותה העוצמה שהאדם אוהב את עצמו בלי קשר לדברים חיצוניים. וגם מי שלא אוהב את עצמו, הרי שזה רק בגלל שהוא כן אוהב את עצמו, וכן רוצה את הטוב עבור עצמו, ולכן הוא כאילו כועס על עצמו על זה שהוא פוגע בעצמו. ואכפת לו מעצמו רק בגלל שהוא אוהב את עצמו. בכל מקרה, באהבה אמיתית ...

... היא, ממה בעצם נובעות השנאת חינם של האדם כלפי סביבתו? ובטרם נשיב על השאלה, נבהיר כי כל מי שנגוע בשנאת זרים ובשנאת חינם, הרי שבוודאות שהוא נגוע גם בשנאה עצמית כלפי עצמו. כי שנאת זרים ושנאה עצמית, מהותן היא אחת. כי כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מאשר חברו, וכאשר נדמה לאדם שהוא הצודק וחברו הטועה וכולי, וכאשר האדם מתגאה על חברו, הרי שבעצם ... את חברו, ומי שלא מסוגל להכיל את חברו, ולמצוא את הטוב בחברו, ולהבין שחברו טוב כמותו, מי שלא מסוגל להבין את כל זה, הרי שבוודאות שיש דברים שבהם הוא גם שונא את עצמו ולא מסוגל לקבל את עצמו. כי שנאת זרים ושנאה עצמית מהותן היא אחת. כאשר האדם אוהב את המציאות, כאשר האדם מרגיש טוב עם עצמו, כאשר האדם מאושר, כאשר האדם מרגיש אהבה כלפי כל מה שקיים, אדם כזה יאהב גם ... שפוגע בו ולאהוב גם אותו, תוך כדי זה שהוא ינסה להימנע מפגיעה, ועדיין הוא יאהב אותו (שזהו חיבור ההפכים והשלמות כמבואר). ומי שלא אוהב את המציאות, ומי שלא אוהב את עצמו, ומי שלא מסוגל לראות את הטוב שיש בכל דבר וליהנות מכל דבר, על ידי זה הוא נופל לשנאת זרים ולשנאה עצמית, שזהו העונש הגדול ביותר שהאדם יכול לקבל. כי השנאה אוכלת את האדם מבפנים. ואהבה אמיתית, פירושה שהאדם ככ אוהב את חברו, עד שהוא שמח שחברו קיים ... גזענות, שנאת זרים, שנאת חינם, כעס, נקמה, עצבים, אנטישמיות וכיוב. כי מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של הגזענות והבדלנות, היא שהאדם לא מעריך את עצמו ולא אוהב את עצמו כפי מה שהוא. ואז הוא מגדיר את עצמו ומבדיל את עצמו משאר סביבתו. ולאחר מכן האדם בונה לעצמו איזו תיאוריה ואיזה דמיון, שההגדרה שלו טובה יותר מאשר ההגדרה של חברו. ואז האדם מתחיל לשנוא את ההגדרה של חברו, כדי להעלות את הערך העצמי שלו בעיני עצמו. והגזענות והבדלנות והגאווה וכולי, כולן שורשן במסכנות של האדם שלא אוהב את עצמו ושלא מסוגל ליהנות מהדברים כפי מה שהם. ואז הוא צריך ליצור לעצמו נקודת אחיזה כלשהי, כדי להעלות את הערך העצמי שלו עבור עצמו, כדי ליצור עבור עצמו משמעות ...

... לא באמת יכול לשפוט את עצמו, עד שהוא לא מבין את עצמו בשלמות. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא עושה משהו טוב, והוא בכלל עושה דבר רע. ולפעמים נדמה לאדם שהוא עושה דבר רע, ובכלל הוא עושה דבר טוב. ואל לו לאדם להאשים את עצמו או לשפוט את עצמו בצורה כלשהי, עד שהוא לא יבין את עצמו בשלמות. ולמרות שברמה הפרקטית על האדם כן לשפוט את עצמו, ולדעת להתרחק מהרע ולהתקרב אל ...

... יש לאדם רגשי נחיתות, דהיינו, שהאדם מרגיש שהוא פחות טוב מאחרים או ממה שהוא חושב שהוא יכול להיות. ולפעמים רגשי הנחיתות האלו מלווים גם ברגשות אשם. והשאלה היא, מדוע יש לאדם רגשי נחיתות? מה בדיוק ... משום שהם נותנים לו משמעות לחייו. כי אם האדם היה חושב שהוא מושלם, הרי שלא היה לו להיכן לשאוף, ואז ממילא לא הייתה משמעות לחייו. והאדם מאשים את עצמו, וחושב שהוא לא מספיק טוב, כדי שתהיה לו מטרה ... איך שהם. וכאשר האדם מצליח ליהנות מהדברים כפי מה שהם, על ידי זה הוא לא זקוק להתקדם לשום מקום כדי להרגיש טוב. ואז ממילא הוא לא צריך להאשים את עצמו, כדי לחשוב שיש לו להיכן להתקדם. אך כאשר האדם ...

... לו שהוא יכול להמשיך לא להיות שמח על זה שהוא הפסיד את הכסף, אבל שהוא לא צריך להאשים את עצמו, ושהוא לא צריך להמשיך להמר וכיוב. או אפילו אם האדם לא מסוגל להכיל את זה שהוא לא צריך להאשים את עצמו, אז אפשר לומר לאדם, שנכון שהוא צריך לקחת אחריות וללמוד את הלקח לפעם הבאה, רק שלא ילך עכשיו ויעשה טעות גדולה עוד ...

... הוא מפחד גם מעצמו. וכל מה שהאדם מרגיש כלפי אחרים, הרי שבוודאות שיש לו את הרגש הזה, גם כלפי עצמו. וגם אם האדם לא שונא את עצמו בצורה גלויה, הרי שאם הוא שונא מישהו אחר, הרי שבוודאות, הוא שונא לפחות קצת, גם את עצמו. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האחר ששונה ממנו, ואם האדם לא אוהב באמת את מי ששונה ממנו, הרי שבוודאות, האדם גם לא אוהב את עצמו בשלמות. והאדם יכול לטעון כמה שהוא רוצה, שהוא אוהב את עצמו, ושהוא מעריך את עצמו וכולי. אבל, ... חייב למצוא בעצמו את הטוב בשלמות. וכל זמן שהאדם עוד לא הבין ועוד לא מצא את הטוב שיש בו בשלמות, הרי שהוא עדיין לא אוהב את עצמו בשלמות. וכדי שהאדם ימצא את הטוב שיש בו בשלמות, לשם כך האדם צריך להסתכל על השלמות שיש בכל ... וזה שהאדם שונא אחרים, זה עצמו העונש שלו עצמו. כי השנאה אוכלת את האדם בתוכו. וכאשר האדם שונא זרים, הרי שהוא מלא בשנאה עצמית כלפי עצמו. ועל האדם לנסות למצוא את הטוב שיש בעצמו ולאהוב את עצמו. ולשם כך על האדם ...

... טרדות העתיד, הרי שהוא יהיה מאושר. אלא, שאם נשחרר את האדם מכל רגשות חרטה כלשהם, ומכל רגשות אשמה כלשהם, על מה שקרה בעבר, ואם נשחרר את האדם גם מכל החרדות והפחדים שיש לו לגבי העתיד, ...