... שבו האין (אלוהים) מתהווה והופך להיות יש (העולם), אפשר להסתכל עליו משתי נקודות מבט שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, כי אלוהים מבטא התנהגות, של שנאה עצמית ושל ניסיון התאבדות. ולמה? כי בעצם אלוהים לוקח את עצמו, ומפריד את עצמו מעצמו. דהיינו, לוקח חלקים מעצמו, ומרחיק ...

רגשות אשמה - מהו שורשם? השורש של הכל הוא ידוע, והוא האחדות של המציאות. ואעפכ ברמת הלבושים של הנפרדות, מי שיתבונן יראה, כי רגשות האשם של האדם, נובעים בגלל רגשות הגאווה שלו, שהם נראים כהפוכים וכמנוגדים, לרגשות אשם. והעניין הוא, כי יש שני מצבים בלבד. והמצב הראשון הוא, שהאדם יש לו גאווה אמיתית ורגשות אשם אמיתיים. דהיינו, שהאדם מבין שהוא אלוהים, וממילא הוא עצמו אחראי לכל הדברים שקורים בעולם. שזאת שלמות הגאווה, וגם שלמות רגשות האשמה בו זמנית. וכאשר האדם מבין, שהוא באחדות עם המציאות, אז טוב לו תמיד. כי אצל אלוהים, לא באמת שייך רגשות אשם. משום שאצל אלוהים אין טוב ורע, וממילא לא שייך להרגיש אשמה כלשהי. ואם האדם מזדהה בטעות, רק עם האני הנפרד והמצומצם שלו, על ידי זה האדם, גם חווה מצד אחד מחשבות גאווה, שנדמה ... באמת אלוהים ואחראי לכל מה שקורה. ואז, כאשר יש לאדם הזדהות עם האני הנפרד שלו, אז ממילא יש לו גם רגשות אשם , על אותם הדברים שהאני הנפרד הזה, אחראי להם. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין, שאין שום אשם ושום גאווה כלל, כי הכל אחד אמיתי ממש. ...

... הוא לא יכול לאהוב את עצמו באמת מבפנים. וברגע שהאדם משקר ומחניף למישהו אחר, הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את המחשבה שלו, שצריך שאחרים יאהבו אותו, כי הוא לא אוהב את עצמו מספיק. ומי שיש לו עיניים של אמת, הוא רואה את האמת, כמה כולם מסכנים, שהם ככ תלויים במה שחושבים עליהם. ויש כאלו שנדמה, כאילו הם עשירים בממון, אבל באמת הם ...

... להרגיש רע. ובכל פעם שהאדם מנסה ליצור אהבה, הוא בעצם יוצר שנאה, של הרגשות הרעים, שמהם מנסה לברוח האדם. וכאשר אומרים לאדם, תאהב את עצמך, בעצם אומרים לו, תשנא את עצמך, על זה שאתה לא אוהב את עצמך. וכל הגדרה, היא רעה. וכאשר האדם מנסה להיאחז במשהו, בין אם זו אהבה או שנאה או כל כיוב, זה הכל שנאה, גם אם היא מתחזה ...

... שכלית ותודעתית. איך הספר מתייחס לנושא האהבה העצמית והשלמות? הספר מסביר שהאהבה העצמית שהוא מציע היא אהבה אמיתית, ללא תנאי וללא סיבה. זוהי אהבה שנובעת מתוך מצב פנימי של אחדות מוחלטת, שאין בו שום אפשרות לשנאה עצמית או לחיסרון כלשהו. במצב כזה, האדם לא צריך להתאמץ כדי לאהוב את עצמו, משום שהאהבה נובעת ...

... להיות אלוהים - רגשות אשמה - מהו שורשם, גאווה אמיתית וגאווה שקרית, הזדהות עם האני הנפרד, לקיחת אחריות מהו השורש האמיתי של רגשות אשמה? אליעד כהן מסביר ששורש רגשות האשמה נמצא באחדות של המציאות, כלומר, במצב שבו האדם ... וכך מתעוררים בו רגשות אשמה. אליעד כהן מוסיף שהבעיה העיקרית נמצאת בנפרדות עצמה. אם האדם מזהה את עצמו רק עם ... גם רגשות גאווה וגם רגשות אשמה בצורה מוטעית. האדם מתגאה בהצלחותיו כאילו היו פרי מאמציו האישיים בלבד, ומאשים את עצמו בכישלונותיו באופן זהה. במילים אחרות, הגאווה והאשמה הן שני צדדים של אותו המטבע ... הנפרדות. מה הקשר בין רגשות אשמה לגאווה? אליעד כהן מדגיש את הקשר ההדוק בין גאווה לבין רגשות אשמה. לכאורה, נראה כאילו גאווה ואשמה הן תחושות מנוגדות לחלוטין, אך אליעד מסביר שדווקא ... עם האני הנפרד יוצרת רגשות אשמה? אליעד כהן מדגים כיצד הזדהות חלקית עם הנפרדות יוצרת רגשות אשמה. אם אדם חווה הזדהות רק עם החלק הנפרד שלו, הוא תופס את עצמו כאחראי להחלטותיו בלבד. ... על כך. המחיר הזה הוא רגשות אשמה וסבל. כל הנאה מדבר מוגדר מביאה בהכרח גם את התחושה של חיסרון, שכן האדם מחפש משהו ... טוב ורע, ואין צורך ברגשות אשמה. ההנאה מהנפרדות היא תמיד מוגבלת, ותמיד כרוכה במחיר של תחושת חיסרון כלשהי. איך להתמודד עם רגשות אשמה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסכם שהדרך היחידה להשתחרר לגמרי מרגשות אשמה היא לחזור לתפיסה השלמה של אחדות. האדם חייב לזהות שהוא עצמו אלוהים, ושהוא זה שיוצר ... את האדם מהסבל של רגשות אשמה. אליעד מדגיש שוב, שכל עוד האדם מזדהה עם האני הנפרד, הוא בהכרח יסבול מרגשות אשמה וגאווה שקרית. הוא חייב לוותר על הגאווה המוטעית, ולראות את המציאות מנקודת מבט של ... להפסיק לסבול. מה מקור רגשות אשמה? גאווה אמיתית מול גאווה שקרית הזדהות עם האני הנפרד איך להשתחרר מרגשות אשמה? מהי תפיסת אחדות המציאות? ...

... סיטואציות, או אפילו גורל או אלוהים חיצוני. אליעד מדגיש שהנטייה האנושית היא להאשים תמיד את האחר: אם האדם לא מאשים את עצמו , הוא מאשים אחרים. אך לפי אליעד, על האדם לשבור את ההרגל הזה. כאשר האדם מפסיק להאשים אחרים, הוא מתחיל לראות את הכוח ...

... אדם שורף את ביתו. האם יוכל להאשים את היד שלו שעשתה זאת? לא, כי היד פעלה בהתאם למהות של האדם עצמו. כך, גם כשהאדם מאשים את המציאות על סבלו, הוא למעשה מאשים את עצמו ולא משהו חיצוני. אין אף גורם חיצוני שיכול לקחת אחריות על האדם, מלבד האדם ...

... כמו אדם שחולם חלום רע ואומר איזה חלום גרוע, למה זה קורה לי?. הוא לא מבין שהוא עצמו יוצר את החלום. הוא מאשים משהו חיצוני, למרות שבעצם הוא מאשים את עצמו . האדם לא מבין שהוא בעצמו המציאות ... אומר אני חף מפשע, המציאות אשמה, הוא בעצם מפיל את האחריות על דבר שקיים בתוכו. אליעד מסביר שהאדם, בכך שהוא מאשים את המציאות, הוא למעשה מאשים את עצמו בלי לדעת זאת. למה האדם מתנגד ...

... שלו. ומנקודת המבט הזו, אלוהים גם שונא את המציאות בשנאה אין סופית, דווקא מנקודת המבט, שהמציאות נמצאת באחדות איתו. שעל ידי זה הוא חווה חיסרון אין סופי, כי אין מה שישלים אותו, כי אין את הניגוד שלו. ולכן הוא שונא את עצמו ואת המציאות, שאין בה שום דבר שנפרד ממנו. ויש עוד נקודת מבט, שבה אלוהים גם אוהב חלק של המציאות, וגם שונא חלקים אחרים של המציאות וכולי. ומהי האמת? וגם כאן יש נקודות מבט שונות ...