...
טוב באמת - טוב או אמת - אמת שקרית או מוחלטת כי חלק מהטועים שמטעים את עצמם, נדמה להם שהם מחפשים את האמת. כי זה מאוד מפרגן לאגו של האדם, המחשבה שהוא אדם מאוד ערכי ... אכפת לו מה האמת? ושפשוט ישקר את עצמו שהמציאות כרצונו, ואז ממילא הוא ירגיש
טוב באמת. והעניין הוא, כי יש לאדם שני אילוצים. והאילוץ הראשון הוא, שהאדם רוצה להרגיש טוב. והאילוץ השני הוא, שחשוב לאדם מהי האמת. דהיינו, שיש לאדם אילוץ, שרוצה שהאדם ירגיש טוב + אמת, דהיינו, להרגיש
טוב אמיתי. ולכן, על האדם להבין את שני האילוצים האלו, ולהתייחס באופן מודע לשניהם. ובפועל זה אומר, שעל האדם לשאול את עצמו ולברר עם עצמו, מהו אותו הדבר, שאם יהיה לו אותו, אז הוא ירגיש
טוב באמת? ויכולה גם להיות אפשרות, שהאדם ישתחרר מהרצון של עצמו להרגיש טוב, או ישתחרר מהרצון שלו שמתחשב באמת, וגם אז האדם ירגיש טוב. כי אם לא יהיה אכפת לאדם אם הוא ... טוב. ואם לא יהיה אכפת לאדם מהי האמת, הרי שממילא הוא יוכל לשקר לעצמו ולהרגיש
טוב באמת, כי האמת לא מפריעה לו יותר. ובכל מקרה, על האדם להבין את שני האילוצים האלו, ואז, או להשתחרר מהם, או לתת להם מענה, על ידי חיפוש של
הטוב האמיתי, שהאדם באמת יהיה משוכנע, שהדבר הוא
טוב באמת. ונוסיף, כי האמת המוחלטת היא, שהיש והאין הם אחד ממש. כי במוחלט, אין שום וודאות מוגדרת כלל, ולכן היש והאין הם אחד. כי הפרדת היש והאין, היא יחסית ביחס לתפישה ... ללא הגדרת האחדות עצמה, כי גם היא יחסית. וכאשר הכל אחד ממש, הרי שאז יש לאדם
טוב אמיתי, כי הוא תמיד נמצא באחדות עם המציאות. ואז, הטוב והרע והאמת והשקר, הם כולם אחד. וכאשר הכל אחד, לא טוב ולא רע, אלא יש חוויה של שלמות, שהכל אחד. וכאשר האדם נצמד לאמת שהכל אחד, אז יש לו
טוב אמיתי. אבל כאשר האדם הוא טועה, שחושב שהיש והאין הם נפרדים, משום שהוא מאמין למגבלת התפישה של עצמו, על ידי זה האדם עושה הפרדה בין טוב לבין רע, ובין אמת לבין שקר. ...