...
החושים, איך עובד המוח?
חוש הראיה, חוש השמיעה, ניסוי מדעי, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, ניתוח תהליך, מהירות תגובה, איך המוח חושב? האם המוח מגיב מהר יותר לגירוי ראייתי או שמיעתי? אליעד כהן מסביר את הנושא של מהירות תגובה לגירויים של
חוש הראייה לעומת
חוש השמיעה, תוך התבססות על ניסוי שהוצג בתוכנית משחקי מוח בערוץ נשיונל גיאוגרפיק. בניסוי ניסו לבדוק האם אנשים מגיבים מהר יותר לגירוי חזותי (ראייה) או לגירוי שמיעתי (שמיעה). ... לא נלקחו בחשבון בצורה מספקת. מיקום האותות (מאחורי הראש לעומת מול העיניים) יצר תנאים לא שווים בין
החושים. הוא מציע שהניסוי היה מדויק יותר אילו היה נעשה בתנאים אחידים וברורים, למשל: לחיצה על כפתור בתגובה לאות, שימוש במרחק אחיד לגירויים השונים, והחלפת הסדר בין הגירויים למניעת השפעת עייפות או הרגל. סיכום: האם אפשר להסיק מסקנה מוחלטת לגבי המהירות של
החושים? בסיכומו של דבר, אליעד כהן מסביר כי למרות תוצאות הניסוי והדוגמאות השונות, לא ניתן להסיק מסקנה חד - משמעית לגבי איזה חוש מהיר או אמין יותר באופן כללי. הוא מדגיש שהתגובה של המוח לגירוי כלשהו תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של האירוע. לעיתים
חוש השמיעה יהיה מהיר יותר, ובפעמים אחרות דווקא
חוש הראייה יגבר. לכן, התשובה לשאלה זו אינה מוחלטת ותמיד תלויה בהקשר ובסיטואציה הספציפית. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר? האם המוח מגיב מהר יותר
לחוש הראייה או השמיעה? אליעד כהן מסביר את השאלה האם המוח האנושי מגיב מהר יותר לגירוי חזותי או לגירוי שמיעתי. הוא נותן דוגמה לניסוי מדעי שנועד לבדוק זאת, כפי שהוצג בערוץ נשיונל ... מתאר את תהליך הניסוי ומצביע על מספר בעיות וכשלים אפשריים בשיטה שבה נעשה המחקר. למשל, בניסוי של
חוש השמיעה , האדם ידע בדיוק מתי לפעול כי נאמר לו לקום מיד ברגע שהצפצפה מתחילה. לכן התגובה לשמיעה הייתה מהירה וברורה. לעומת זאת, בניסוי של
חוש הראייה, האדם היה צריך לראות תנועה של דגל שמוצב ממש מול פניו. מצב זה בעייתי כי כאשר הדגל היה קרוב לפנים, האדם לא יכול היה להגיב מיידית משום שהוא חיכה לסימן ברור ומדויק יותר ... או אם אינו מביט לכיוון הנכון, אך הוא עדיין יוכל לשמוע צליל אזעקה. דוגמה זו מדגישה את היתרון של
חוש השמיעה בהעברת מידע דחוף במצבי חירום. עם זאת, אליעד מציין שהמסקנות מניסוי התגובה בין הראייה לשמיעה אינן מוחלטות. הוא מוסיף שכאשר אדם נוהג בכביש ורואה רכב המתקרב אליו, לעיתים הוא מגיב מהר יותר
לחוש הראייה מאשר
לחוש השמיעה, כמו במקרים בהם הרכב רחוק והוא עדיין אינו יכול לשמוע אותו. במקרים אחרים, כאשר אדם שומע רעש פתאומי מאחוריו, הוא יגיב מהר לשמיעה. האם אנשים סומכים יותר על ראייה או על ... אינו חד - משמעי ויש בו כשלים רבים שיש לקחת בחשבון לפני שמסיקים מסקנות סופיות על מהירות התגובה של
החושים. חשוב להבין שהתגובה לחוש מסוים תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של המקרה. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות ...