... להפסיק אותו, הוא יגלה שלפעמים הכאב חזק מדי עבורו, והוא לא מסוגל להפסיק להרגיש אותו. הכאב נוצר רק דרך החושים, ואם האדם היה שונא את החושים במאה אחוז, הוא היה יכול להפסיק את החוויה הזו לחלוטין, אך בפועל, האדם לא יכול להתנתק לחלוטין מהחושים, ולכן הוא מרגיש את הכאב. פרדוקס ריבוי אלוהים: כיצד זה פותר את הסכסוך? אליעד מסביר גם את פרדוקס ריבוי ... שלא היה מוכן לקבל את קיומם של חושיו, הכאב לא היה מתקיים כלל. ההסבר הוא שכאב נוצר רק דרך החושים, ואם האדם היה מתנגד באופן מוחלט לחושים, לא הייתה אפשרות שהכאב יתממש. מה הקשר בין רצון למציאות והאם הרצון ... הכאב חזק מספיק, האדם מגלה שאין לו באמת שליטה על מה שהוא מרגיש, כי אם הוא היה שונא את החושים במאה אחוז, הוא היה מסוגל להתנתק מהם לחלוטין. העובדה שאדם לא מתנתק לחלוטין מהחושים מראה שבסופו של דבר יש בו רצון או תועלת שהוא מפיק מהם, גם אם הוא לא מודע לכך. מהו ...

... ידרוש לדעת בדיוק מתי הרכבת תגיע. אלא שגם אם הרכבת מגיעה בדיוק בזמן שנאמר לו, עדיין נותר ספק לגבי החושים שלו: האם הרכבת באמת נמצאת שם, או אולי רק נדמה לו? אליעד מסביר שכדי לקבל תשובה מוחלטת, חייבים לבדוק ...

... יש כמו המושג אין. אין ויש הם שני צדדים של אותו דבר, לעומת כלום שהוא מעבר לתפיסה של השכל והחושים. אי אפשר לחשוב על כלום, כי ברגע שאתה חושב על כלום, אתה כבר חושב על משהו. המושג כלום הוא ...

... לבדוק את ההבדלים בין יש לאין? אליעד מסביר שכדי לבדוק באמת את ההבדלים, עליך קודם כל להפסיק לסמוך על החושים או על המחשבות בלבד. החושים יכולים להגיד לך שיש כאן משהו או שאין, אך החושים עצמם אינם מסוגלים לשלול לגמרי את ההפך. למשל, גם אם אתה בטוח שיש לך חמש אצבעות, זו עדיין רק ...

... לאין ואין ליש, וכיצד ניתן לראות שאין באמת הבדל בין שני מצבים הנראים שונים. מה המשמעות של לסמוך על החושים או לא לסמוך עליהם? אליעד מדגים באמצעות טלפון: כאשר האדם סומך על החושים, הוא בטוח שיש טלפון מולו. אם הוא לא סומך על החושים, הוא מגיע למצב שהוא לא יודע אם יש או אין טלפון. אליעד מחדד שלא מדובר רק על ספק אלא ...

להטיל ספק בחושים, חמשת החושים, להשתחרר מהחושים, לצאת מהחושים, הטלת ספק בחושים, הכל כרצונך תמיד, שום דבר לא רק רע, שום דבר לא רק טוב למה להטיל ספק בחמשת החושים? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט את החשיבות של הטלת ספק בחמשת החושים, הכוללים ראייה, שמיעה, מגע, טעם וריח, כדרך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות. הוא מדגיש כי אנשים נוטים לקבל כמובן ... פשוט לא לקבל אותם כמובן מאליו. כלומר, לשאול את עצמך באופן מתמיד: איך אני יודע שמה שאני קולט דרך החושים הוא נכון או אמיתי? אולי המציאות שאני תופס היא אחרת לחלוטין ממה שנראה לי? מהם היתרונות והחסרונות בהטלת ספק ... מאוד מפורטת שהטלת ספק בסכל, למשל, כבר כוללת בתוכה גם את הטלת הספק בחושים, מכיוון שהסכל עצמו מתבסס על החושים. לכן, במקום להוסיף את החושים בנפרד, כל הטלת ספק במחשבות או בתודעה כבר מכילה באופן מובנה הטלת ספק בחושים. אליעד גם מתייחס למצב בו ... דבר הוא לא רק רע או רק טוב, אלא תמיד נתון לפרשנות ורצון האדם. האם יש דרך להשתחרר באמת מהחושים? אליעד מסביר שאם האדם באמת רוצה לראות מציאות אחרת, או אפילו לראות משהו שלא נתפס בחושים הרגילים, עליו לשחרר ... זהו רק שלב בתהליך גדול יותר של שחרור התודעה. כשהאדם יצליח להשתחרר מהצורך להיאחז בכל מה שנתפס על ידי החושים שלו כמציאות מוחלטת, הוא יוכל לחוות חופש מוחלט לראות או לא לראות את מה שהוא רוצה לראות, ובכך לחיות ... - משמעי, אלא הכל תמיד נתון לפרשנות, רצון ובחירה אישית. איך להטיל ספק בחושים? האם הכל כרצוני תמיד? האם החושים מטעים אותנו? מה היתרונות בהטלת ספק במציאות? איך להשתחרר מהאמונות שלנו? האם אפשר לראות מציאות אחרת?

חמשת החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים האם קיימת ידיעה חושית ללא ידיעה שכלית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של הידיעה החושית והידיעה השכלית ומציג ... יודע מהו כיסא? מי אמר לו שזה כיסא? האם זה בהכרח רק חושיו או שיש גם שכל שמפרש את החושים? אליעד טוען שללא השכל האדם לא יכול לדעת כלום, כי השכל נותן משמעות ותוכן לתפיסה החושית. הידיעה שיש פה ... כמנגנון שמבדיל בין דבר אחד לאחר, הרי שכל ידיעה, אפילו בסיסית ביותר, נשענת על חושים. אך אם נגדיר את החושים כחמשת החושים המוכרים בלבד (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם), אז יתכן וידיעה כמו אני קיים אינה תלויה בהם, אלא בידיעה שכלית בסיסית יותר. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: אם אדם עוצם עיניים ואינו משתמש באף אחד מחמשת החושים, ועדיין יודע שהוא קיים, האם זאת ידיעה חושית? לכאורה לא. אך הוא גם מעלה ספק בכך ומסביר שאולי אותה ... בין חושים לזיכרון? אליעד מבהיר שכל ידיעה חושית מסתמכת על זיכרון חושי. ללא זיכרון, לא ניתן להבחין בשום דבר מהחושים. לדוגמה: כשאדם מסתכל על כיסא, הוא יודע שזה כיסא משום שהוא זוכר שראה דברים דומים בעבר. אם לא היה ... (שאם יעזוב את החפץ, הוא ייפול) כבר תלויה בזיכרון ובניסיון קודם, ולכן היא פחות חזקה ומחויבת. מזה הוא מסיק שהחושים מספקים ידיעה ישירה יותר מאשר השכל, אשר מתבסס על הסקות וזיכרונות. מתי השכל חזק יותר מהחושים? עם זאת, אליעד מדגיש שיש מקרים שבהם השכל עשוי להיות יותר חזק מהחושים. למשל: אם אדם רואה פיל בחדר, הוא יכול לדעת בוודאות שלא יכול להיות מטוס באותו חדר באותו הרגע, כי ... שכל או חושים? אליעד כהן מסכם את ההרצאה בכך שאומר שאין תשובה חד משמעית מה יותר בטוח, השכל או החושים. לפעמים המידע החושי יהיה חזק וברור יותר (כמו תחושה מידית), ולפעמים הידיעה השכלית תהיה חזקה יותר, במיוחד כשהיא הכרחית ...

... אובייקטיבי וסובייקטיבי וזה הולך ככה: לדוגמה, נגיד שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים בחוץ שמש, העובדה היא שעל פי חמשת החושים שלנו ניתן לראות שמש, עכשיו אם מישהו יגיד, אנחנו יוצאים החוצה ואנחנו רואים שיש יום יפה בחוץ, האם יום ...

... שזה שולחן או זה שזה יפה? זה שזה שולחן כי זה שזה שולחן זאת עובדה, למה כי זה מה שהחושים אומרים זה שזה יפה למה אתה אומר שזה יפה? כי סיפור שלם. אוקי זאת אומרת יש רעיון שהוא נכון ... חושב שאני רואה שמש בחוץ?, תקשיב אני רואה שמש בחוץ, למה אתה אומר שאתה רואה שמש בחוץ?, זה מה שהחושים שלי אומרים לי, למה אתה אומר שזה מה שהחושים שלך אומרים לך?, זה מה שאני מבין, למה זה מה שאתה מבין? הלאה והלאה בהנחה כמובן שהבן אדם השני ...

... אם מגיעים למצב שבו השכל מאשר שני דברים מנוגדים לחלוטין, אין דרך להמשיך להסתמך עליו. מה יותר אמין - החושים או השכל? אליעד מסביר את הדילמה המרכזית לגבי האמינות של השכל מול החושים. הוא אומר שאם אדם מסתמך על החושים כדי להוכיח שמשהו קיים (לדוגמה כיסא), לא ייתכן שאותו אדם יוכיח בו - זמנית שהכיסא אינו קיים, על בסיס ... דבר מסוים, למשל פרה קדושה, בצורה שהיא אפילו חזקה יותר מאמונתם בחושיהם. אנשים אלו מסוגלים להאמין שמשהו נכון למרות שהחושים שלהם או ההיגיון אומרים אחרת. הוא מסביר שמקור האמונה במקרים כאלו אינו שכלי ואינו חושי, אלא מגיע ממקום סובייקטיבי ... יש מצבים בהם אדם יעדיף להאמין במשהו כי האמונה הזו עושה לו טוב יותר, ולכן הוא יהיה מוכן להתעלם מהחושים שלו או מהשכל שלו. במילים אחרות, האמונה יכולה להיות יותר חזקה גם מהשכל וגם מהחושים, בגלל הצורך להרגיש טוב, להימנע מסבל, או מכל סיבה פנימית אחרת. מה קובע את חוזק האמונה - השכל, החושים או הרצון? אליעד ממשיך ומסביר שמדובר למעשה בעניין של הגדרות. אם מישהו יגדיר שהצורך שלו להרגיש טוב הוא סוג ... את ההגדרות שלו עצמו. איך מוכיחים שמשהו אמיתי? מה חזק יותר שכל או אמונה? מה זה אמונה מוחלטת? האם החושים משקרים? איך עובד המוח האנושי? האם אפשר להאמין בשני דברים סותרים?