40:21מעל השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, איך נוצרת מחשבה? הפרדה בין יש לאין, להעלים את המציאות, גבול השכל האנושי, תפישה על אנושית, תפישה על שכלית, אין שכל, שכל שמעל השכל... בתוך המחשבה ומביטים בה עד שמגיעים לשורש שלה. לדוגמה, כאשר אנו זוכרים משהו, חשוב להבין מהו המקור שמחייה את הזיכרון. כל מחשבה, תחושה ורצון מבוססים על הבחנה בין יש לאין. ברגע שמבינים זאת, אפשר לראות את המציאות דרך ההבחנה ... קטנה, שממנה יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להבין את קיומו של דבר, כמו שולחן, צריך עיבוד של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות ועוד. כל המחשבות, תחושות ורצונות שלנו נובעים מההבחנה בין יש לאין. חקר אני מוביל אותנו להבנה ... דרכה פנימה, עד שמגיעים למקור הכי עמוק שלה. זו פעולה שבה שמים לב לכל מה שמוליד את המחשבה, למשל הזיכרון של ראיית שולחן, מנין נוצרה הידיעה על שולחן, איך היא קיבלה חיים? וכאשר מסתכלים לעומק בכל מחשבה, תחושה או ... שממנו יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להגדיר משהו כדבר מוחשי כמו שולחן, צריך שכבה על שכבה של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות, משמעויות ועוד. האני הבסיסי מתהווה ברגע שיש הבחנה כלשהי בין משהו למשהו אחר, כלומר, בין יש ... אבל לעומק, כל הפעולות הללו הן לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. להבדיל, זו רק שפה שבה מבחינים בין זיכרון לרצון ובין ידיעה ותחושה. אך ברובד העמוק, הכל זה אובייקט של חוויה בתוך אותה תודעה כוללת, ואין באמת הבדל מהותי ביניהם. שאלה: אז למה בכל זאת מרגישים הבדל? תשובה: תלוי ברמת התפיסה. בעולם היום - יומי מפרידים ומוגדרים: זיכרון שייך לעבר, רצון לעתיד, ידיעה להווה, וצורה היא אובייקט נפרד. אבל ככל שחודרים לעומק, הכל מתלכד לרמה שבה אין ... וגם לא יודעים אותו, בעת ובעונה אחת. סיום והרחבה שאלה: איך זה אפשרי שלראות שולחן זה בעצם רצון או זיכרון? תשובה: כשמבינים ששולחן הוא בסך - הכל יש מסוים לעומת אין של שאר הדברים, אפשר לתפוס זאת כתחושת חיסרון ... כל מה שלא שולחן, או כידיעה של משהו ספציפי. גם רצון הוא תחושה של חסרונם של דברים אחרים, וגם זיכרון הוא ידיעה על משהו אחד בשונה מאחר. ככל שמעמיקים, רואים שכולם ביטויים שונים של אותה תודעה שמפרידה ומתאחדת בו - זמנית. שאלה: אז בסוף אין הבדל בין הכרה בחושים, חשיבה, זיכרון ורצון? תשובה: לגמרי כך. בשפה רגילה אנו מחלקים אותם, אבל ברמה העמוקה הם כולם אותה מהות של תודעה המתנסה ... ואז אתה רואה פה שולחן. אבל יש הרבה ערמות של אינפורמציה עד שראית את השולחן. אתה צריך אינפורמציה של זיכרון, של חושים, של צבע, של צורה, של משמעויות - עד שבסוף אתה רואה את השולחן. החוויה שאתה רואה שולחן ... רוצה, יודע, זוכר, זה אותו הדבר, רק בעוצמות שונות. בשפה שלנו אנו מפרידים בין חושים, מידע, מחוץ לחושים, דרך זיכרון, בעבר, בעתיד - אנחנו מבדילים. אבל אם תלך לעומק של התפיסה, אין הבדל בין - אני יכול להגיד התחושה מתבוננת, או להגיד ההתבוננות חשה, או להגיד ההתבוננות זוכרת, או זיכרון רוצה, זה אותו דבר, אין הבדל. כשאני אומר אין הבדל, זה לא משחקי מילים. אם תבין מה זה זיכרון, תראה שזה תחושה. מה זה רצון. רצון זה גם תחושה. מה זה לדעת? לדעת זה רצון. לדעת שיש פה ...