... שלנו על העולם. מה טוב בסמים? ההרצאה מציגה את התועלות שמיוחסות לסמים, במיוחד בהקשר של שינוי התפיסות של חושים, זיכרון ומצבים נפשיים. סמים יכולים להטשטש את הגבולות שבין החוויות השונות ולגרום לאדם להרגיש שהוא חווה את העולם בצורה שונה. ...

... ולא לתת לעבר להוביל אותך. מדוע השאלות צריכות להיווצר מתוך הרגע הנוכחי? אליעד מסביר ששאלות שנוצרות מהעבר או מתוך זיכרונות אינן רלוונטיות באמת לאדם, משום שהן לא מבטאות את החיסרון האמיתי שיש לו ברגע הנוכחי. הוא משתמש בדוגמה של ... מבוגר, הוא כבר לא באמת רוצה את אותה השאיפה. אם אותו אדם ישאל את עצמו את השאלה על בסיס זיכרון או רצון ילדותי, הוא יגלה שהשאלה אינה באמת רלוונטית. המהות של החקירה, לפי אליעד, היא לשאול רק מה שחסר באמת ברגע הזה. לדבריו, השאלה הפנימית הנכונה היא תמיד ביחס לרגע ההווה. כל שאלה המבוססת על זיכרון או על מחשבה לגבי העתיד היא למעשה פחות אותנטית, מכיוון שהאדם אינו חי את השאלה הזאת בפועל ברגע ההווה. ... את עצמך באמת עוברת דרך מודעות עצמית שמתמקדת אך ורק במה שחסר ברגע הזה. השאלות צריכות להיות מנותקות מכל זיכרון או מחשבה לעתיד, ולהישאל אך ורק מתוך התחושה האותנטית של ההווה. זאת הדרך היחידה לחוות התחלה חדשה בכל רגע ...

קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד משתנה החשיבה עם ... מתחיל להתפתח ממצב של תפיסת עולם מאוד מוחשית, חסרת זמן ותחום, לעבר הבנה יותר מורכבת של העולם סביבו, שכוללת זיכרון, דמיון ותפיסה של מה שקרה לפני ומה עשוי לקרות בעתיד. הבגרות הקוגניטיבית כוללת גם את היכולת של הילד להתחיל ... אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה תהיה יותר מבוססת על השכל ועל זיכרון, מאשר רק על חושים ותפיסות רגעיות. לדוגמה, מבוגר מבין שכשמישהו יוצא מחדר, הוא עשוי לחזור מבלי שיתערער קיומו של ... מפתחים את היכולת להבחין בין מה שיש לבין מה שאין, מה שדורש מהם להשתמש לא רק בחושים אלא גם בזיכרון ובדמיון. דוגמה לכך היא חשיבה על מבנה של בית - ברגע שהילד מנסה להדמיין משהו שלא נמצא לפניהם, הם ...

... את משפחתו החדשה למקום המדויק שבו חי לכאורה בגלגול הקודם. דוגמה זו נועדה להמחיש את הטענה שיש אנשים הטוענים לזיכרונות מגלגולים קודמים. עם זאת, אליעד טוען שאפילו אם יתגלה שיש אמת מוחלטת בגלגול נשמות, אין בכך תועלת פרקטית של ... מה קרה לו לפני שהלך לישון, כך גם אין באמת אפשרות שהאדם יזכור או יצבור ניסיון מעשי מגלגול קודם. הזיכרון לא משמש את האדם בפועל כדי לפתור בעיות אמיתיות שיש לו כאן ועכשיו. יתרה מכך, אליעד נותן דוגמה נוספת ...

... האמת, הוא מתקשה לומר משהו מנוגד לכך. הקושי לשקר מגיע מתוך המצפון ומתוך הצורך של האדם להאמין למחשבותיו, לחושיו ולזיכרונותיו. אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם האדם זוכר שמשהו לא קרה, אבל מנסה לשכנע את עצמו ואת אחרים שהדבר דווקא כן קרה, ייווצר קונפליקט פנימי. האדם יצטרך להטיל ספק בזיכרונו שלו, אך עצם הטלת הספק בזיכרון מפריעה לו לשחק את המשחק של החיים. המשחק מתבסס על אמונה בכך שיש הבדלים ברורים בין אמת לשקר ובין מציאות לדמיון, וכאשר אדם מטיל ספק בזיכרונו או בחושיו, הוא למעשה מערער את כל המערכת שעליה חייו בנויים. איך הטלת ספק יכולה לעזור לאדם לשקר? אליעד מציע דרך מעניינת להתגבר על הקושי הרגשי הזה, באמצעות הטלת ספק עמוקה יותר בחושים, בזיכרון ובמחשבות. אם אדם מטיל ספק בזיכרונו או בחושיו, הוא עשוי לגלות שאין לו בסיס מוחלט לדעת מה האמת. כשהאדם מבין שאין לו באמת מושג מוחלט ... דבר, כולל שקר, כי מבחינתו אין הבדל ברור בין מה שנכון למה שלא נכון. למשל, אם אדם מטיל ספק בזיכרון שלו, ואומר: מי אמר שהזיכרון שלי נכון?, הוא יוכל לשכנע את עצמו בסיפור שקרי כאילו הוא נכון. אבל כאן מופיעה בעיה נוספת: עצם ההטלת ... להתחיל בשקרים קטנים או שקרים שקרובים מאוד לאמת כדי להקל על הקבלה העצמית של השקר. להטיל ספק קל באמיתות הזיכרון או בחושים כדי לערער על הוודאות הפנימית של האדם, אך בזהירות, כדי לא לאבד לגמרי את האמון במציאות. אליעד ...

... לו את הסבל הפנימי, גם ללא תלות בחומרים חיצוניים או בכדורים פסיכיאטריים. הוא מדגיש שהפתרון שהוא מציע לא תלוי בזיכרונות, בידע ספציפי או במאמץ שכלי מתמיד, אלא רק בידיעה בסיסית אחת - לשאול האם אני באמת יודע? ולהטיל ספק ...

איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח ... להגדיר את המצב ההפוך לו - יש קיר. לכן כל מחשבה על דבר שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך. מה הקשר בין הזיכרון לבין ההבנה של המציאות? כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג הרשימו. רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך להתקיים בתודעה. למשל, אם אדם חושב יש פיל, בו זמנית קיים בו הרשימו ... באותו הרגע מתקיים במוחו רשימו של המחשבה שאין. זה מה שמאפשר את ההכרה בקיומו של הדבר. אם לא היה זיכרון של ההיפך, לא היה מתאפשר למוח להבחין בין יש לאין. האם אפשר לחשוב רק על דבר אחד באופן מוחלט? ... בו ספקנות. אך ברגע שיבין ששני הקצוות של הניגודים הם למעשה זהים במהותם, תיעלם כל שאלה וכל ספק. כיצד זיכרון משפיע על התפיסה של האדם? המוח משתמש בזיכרון (רשימו) של המחשבה ההפוכה כדי לתת משמעות למחשבה הנוכחית. כלומר, כשאדם אומר יש פה קיר, הוא למעשה אומר: אני ... גם את המצב שאין פה קיר, ורק מתוך השוואה זו הוא מבין או תופס את המושג קיר. באופן הזה הזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה וההבנה של המוח. מדוע המהות של כל דבר היא כלום? אליעד מסביר שכל ...

... את המחויבים שלו, נכון מטשטש את הרצונות שלו מטשטש את מה שהוא חושב שקורה כל מיני כאלה, מטשטש את הזיכרון מטשטש את תחושת העתיד מטשטש כל מיני דברים ואז אתה אומר. כן נגיד בן אדם נגיד מפחד שיפטרו אותו ...

... הדבר לא אפשרי מבחינה לוגית. למשל, אם תנסה לחזור לנקודה כלשהי בעבר, תמיד תהיה נקודה שונה: כעת יש לך זיכרון של הניסיון לחזור בזמן, בעוד שבעבר טרם חווית את החזרה בזמן. האם אפשר ליצור מצב שמדמה חזרה בזמן באופן ... אליעד: נכון שהסיטואציה נראית לך מוכרת אז מה השאלה בעצם? ש: איך אתה מסביר את זה מבחינה כאילו של הזיכרונות המוח, מה הוא עושה שמה בדיוק? אליעד: תראה כל חוויה יש כמה דרכים לחוות אותה, יש דרך לחוות אותה ... תראה לך דומה כמעט לחלוטין למציאות שהייתה בעבר אבל אתה לא באמת יכול לחזור בזמן כי יש לך את הזיכרון שכבר היה עבר וזה נגיד אתה לא יכול נגיד למחוק את זה. נגיד שמישהו חוזר בזמן מה אף פעם לא משתנה הזיכרון שלו כי אם בעצם שחכת שחזרת בזמן אז זה לא היה משמעותי שחזרת בזמן כאילו מה זה אומר, עכשיו ...

... משהו שאנחנו מדמיינים שיתרחש בעתיד, לא של משהו שכבר קרה. אליעד מבהיר שהפחד מהעבר אינו ישיר, אלא מתווך דרך הזיכרון שלנו על מה שקרה, ומכאן שאם אנחנו חושבים שהאירוע המפחיד יתרחש בעוד זמן קצר, עוצמת הפחד תהיה חזקה יותר, ... עייפות. אם אין לאדם נקודת ייחוס לשינוי כלשהו (כמו בחללית בחלל), הוא יתקשה לדעת כמה זמן עבר. הוא משתמש בזיכרון ובתחושה כדי להעריך את הזמן שעבר. הוא מוסיף ואומר שאם ניקח אדם שחווה בשנייה אחת אירועים רבים, תחושת הזמן ...