... בעבר. כלומר, עליו להפריד בין העבר להווה ולהכיר בכך שהמצב הנוכחי הוא שונה לגמרי. ברגע שהוא מבין שהבעיה היא זיכרון עבר בלבד, חלק משמעותי מהבעיה כבר נפתר. דרך שנייה: לטפל ישירות בטראומה עצמה. כלומר, לא לברוח מהעבר אלא לחזור אליו ולטפל בו, כך שהאדם יהיה מסוגל להתמודד גם עם הזיכרונות הטראומטיים, ועדיין לא להרגיש רע גם כשהוא נזכר באירועי עבר אלו. הפתרון השני הוא עמוק יותר מכיוון שהוא עוסק ... קשר ישיר לסיטואציה של ההווה ואין בה סכנה אמיתית, עליו להפריד את האירועים באופן ברור ולהבין שהפחד שלו נובע מהזיכרון בלבד, ולא מהסיטואציה הנוכחית. אם האדם אינו בטוח לגבי ההבדל בין הסיטואציות, זה כבר נושא לדיון אחר והוא לא ... שתואר קודם. מהות הדיון הנוכחי היא המצב שבו ברור לאדם שאין בעיה במציאות עצמה, אלא שהבעיה נובעת אך ורק מזיכרונות העבר. האם חשוב לפתור טראומות מהעבר או שאפשר להתעלם? אליעד מדגיש שכל עוד טראומה מהעבר לא טופלה באופן מלא, ... יצופו מחדש. לכן, כדי לפתור דחיינות וטראומות רגשיות, אליעד ממליץ לא להתעלם מהעבר, אלא להתמודד איתו בצורה מודעת, כדי שהזיכרון לא ישלוט בחיי האדם בצורה שלילית ולא יגרום לו לדחות דברים חשובים או לברוח מתחושות או חוויות. איך לטפל ... לא יהיה לך רע כאילו גם ברמה שאתה תגיד אוקי גם אם זה יקרה שוב לא אכפת לי או הזיכרון שיש לך מהעבר לא יפחיד אותך כל כך ואז ממילא גם דברים שמזכירים לך את זה לא יפחידו אותך. ... את זה ועכשיו. ש: זה מה שקרה לי בבוקר. אליעד: בסדר ועכשיו סיפורים וסיפורים ועכשיו איך שהטראומה נדלקה כל הזיכרונות והתחושות והפירושים והעניינים סיפורים על גבי סיפורים ומה האמת האמת היא שזה בגלל שלא טיפלו בטראומה הטראומה לא הייתה ... ברגע שאתה מבין את זה פתרנו את הבעיה כי אתה אומר אוקי אז הבנתי הבעיה לא בה הבעיה היא בזיכרון שלי אז אני יכול להמשיך להיות איתה ואני אהיה איתה עד שאני אשכח את זה זאת אפשרות אחת עצם ... זה כבר פתרנו חצי מהבעיה כי אתה אומר אוקי זה לא באמת האמת זאת לא הבעיה הבעיה היא זה הזיכרון שלי מהעבר וכבר פתרנו חצי בעיה. אז מה השאלה? ש: יפה אז פתרנו חצי בעיה שלפחות יודעים שיש פה ...

... ומשמעותי יותר עבורה. כאשר משהו מוחשי, האדם זוכר אותו טוב יותר כי המידע נתפס כמשמעותי יותר עבורו. אליעד מדגיש שהזיכרון האנושי בנוי כך שאנו זוכרים את מה שמשפיע עלינו ונתפס אצלנו כמשמעותי. מדוע ילדים מסוימים לומדים טוב יותר דרך ... לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון שלה מתבסס על החוויה המוחשית הזו. לדוגמה, אם רוצים ללמד את הילדה את האות א, במקום רק לכתוב את ... לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהעיקרון המרכזי הוא להפוך את החומר הנלמד למשמעותי ומוחשי עבור הילד דרך החושים. זיכרון של מידע נוצר כאשר המוח תופס את המידע כמשמעותי, וילדים עם לקויות למידה זקוקים לעיתים לשיטות יצירתיות יותר כדי ...

... מקרים, המוח שלך יתרגל ויזכור איך להגיב בצורה נכונה יותר בפועל. החיסרון הגדול בשיטה זו הוא שהיא מבוססת על זיכרון בלבד. כשדעתו של האדם מוסחת או כאשר הוא נמצא במצב חדש שלא התאמן עליו, השיטה נכשלת. בנוסף, אדם שצריך ... ימצא את עצמו חוזר להתנהגות זו. במקרה כזה, השינוי הוא יסודי ועמוק הרבה יותר, שכן הוא אינו מסתמך על זיכרון אלא על שינוי תפיסה והיגיון פנימי. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה של אדם אלים שמעוניין להפסיק להיות אלים. במקום ... ואז לשנות אותה. מדוע שינוי תפיסתי פנימי עדיף על פני שינוי התנהגותי חיצוני? אליעד מסביר שכשאדם מתבסס רק על זיכרון, יש גבול לכמה מקרים הוא יוכל לזכור. בדיוק כמו אדם שינסה לזכור כל תוצאה של לוח הכפל, במקום להבין ... טבעי. במילים אחרות, שינוי התפיסה של העובד יוביל לשינוי אוטומטי של ההתנהגות שלו, וכך אין צורך להסתמך על נהלים וזיכרון. אליעד מציין שהמנהל שרואה את ההתנהגות של עובדיו כאקראית, הוא בדרך כלל מנהל שמתייחס גם להתנהגות שלו עצמו כאקראית. הוא מציע לכל מנהל קודם כל להבין את ההתנהגות שלו עצמו לעומק ולהפסיק להסתמך על זיכרון, וכך גם יידע כיצד לעזור לעובדים שלו לשנות את ההתנהגות שלהם בצורה יעילה יותר. ברגע שמנהל יאמץ את הגישה ... יישם אותה גם על העובדים שלו ויפסיק להתייחס לכל בעיה כמשהו אקראי. האם ישנם מקרים בהם חייבים להסתמך על זיכרון ונהלים? למרות היתרונות הרבים של שינוי תפיסתי עמוק, אליעד מכיר בכך שישנם מקרים יוצאי דופן שבהם חייבים להסתמך גם על זיכרון. לדוגמה, כשצריך לזכור מספר טלפון או העדפות ספציפיות של אדם אחר שהן אכן אקראיות. יחד עם זאת, אליעד מדגיש ... של אליעד כהן לגבי שינוי התנהגות? המסר העיקרי של אליעד הוא פשוט: כדי לשנות הרגלים והתנהגויות, אל תסתמך על זיכרון בלבד. הדרך היחידה לשינוי אמיתי וקבוע היא להבין את ההיגיון והתפיסה שעומדים בבסיס ההתנהגות, ולשנות את השורש הפנימי. שינוי ... תעשה את זה הרבה פעמים ואז אתה פשוט בזמן אמת תזכור לעשות אחרת, החיסרון בגישה הזאת שהיא עובדת על זיכרון עכשיו מה הבעיה בזיכרון שהיא לא תמיד תעבוד בכל המקרים ואם דעתך תוסח אתה לא תזכור ואם יש לך לשנות מאה דברים בהתנהגות ... יסיח את דעתך ואתה תשכח להיות חתול. אותו דבר פה הבן אדם אמור לשאוף שהמוח שלו לא יעבוד על זיכרון אם אתה רוצה לשנות משהו אל תזכור את זה כי עוד פעם בן אדם רוצה לשנות משהו ה - ... אשכח את זה שזה יקרה מעצמו מה שאני רוצה שיקרה. ש: זה לא עדיין גם ההבנה לא יושבת עדיין בזיכרון. אליעד: אפשר להגדיר את זה כזיכרון אבל זה משהו שהוא קורה מעצמו כאילו זה כמו נגיד לדוגמה נגיד בוא ניתן דוגמה אחרת נגיד במתמטיקה במקום ... בדבר אם הבן אדם כמנהל כבן אדם הוא כשהוא רוצה לשנות משהו הוא מנסה להכניס לעצמו את זה דרך זיכרון אז גם כשהוא ירצה שהעובד שלו ישנה משהו אז הוא יגיד לו אוקי תזכור את זה כי הוא בעצם ... אתה כבן אדם כשאתה רוצה לזכור משהו אתה אומר אני לא זוכר שום דבר אני לא מוכן לחיות על זיכרון רק על היגיון עכשיו זאת גם לא כל האמת אני מקצין את זה למה נגיד אומרים לך תזכור מספר ... בכלל גם זה יכול להיות. הבנו את הסיפור אז המוסר השכל הוא כזה כשאתה רוצה לשנות משהו אל תעבוד מזיכרון אל תגיד לעצמך אני צריך לזכור ש... אל תזכור תגיד אני לא רוצה לזכור אני רוצה להבין את ההיגיון ...

הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, הנערה בעלת 30 הזהויות, סיפורה של תהילה, הפרעת ריבוי אישיות, טיפול בהפרעת אישיות מרובת פנים, הפרעת זהות מנותקת, הפרעת נתק מהעצמי, פסיכוסומטיה

איך עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? בינה מלאכותית, איך הזיכרון עובד? שיפור זיכרון, איך לזכור? איך לא לשכוח? שיפור הזיכרון, בעיית זיכרון, איך המוח עובד? אינטליגנציה מלאכותית איך עובד הזיכרון? אליעד כהן מסביר את המנגנון המורכב של הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע ישנם פריטים שנשארים בזיכרון לאורך זמן, בעוד אחרים נשכחים במהרה. אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח חשף אליו לא בהכרח יישאר בו. המשמעות ... באופן ברור אחרי זמן מה. אולם אליעד כהן מציין כי זה לא תמיד כך. ריכוז בהחלט יכול לשפר את הזיכרון, אך לא תמיד זה מספיק. מידע שאין לו משמעות רגשית או חשיבות ארוכת טווח עשוי להישכח בקלות, גם אם ... נזכרת בדרך אקראית, משום שאין לה משמעות הגיונית שנובעת מהקשר או הבנה. לעומת זאת, הבנה כמו אש שורפת נשארת בזיכרון הרבה יותר זמן, כי היא נתפסת כחוויה משמעותית ומצילה חיים. כאשר המידע מבוסס על הבנה עמוקה או על משמעות ... או משמעותי בעת ההתנסות, וכמה הוא עשוי להיות שימושי בעתיד. לדוגמה, אם אדם חווה כוויה מאש, המוח ישמור את הזיכרון הזה כי הוא יכול לשמש להימנע מכאב דומה בעתיד. לעומת זאת, מידע שאין לו קשר להישרדות או תועלת עתידית, כמו הצבע של חולצה שענד מישהו ביום מסוים, יישכח במהרה. איך המוח עושה הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? המוח מבצע חישוב של סיכון וסיכוי כאשר הוא מחליט איזה מידע לשמור. לדוגמה, כאשר אדם צועד בחדר, הוא לא ... כי הסיכוי להיתקל באריה אפסי, אך הוא ייזהר מיתושים, כי הסיכון גבוה יותר. המוח עושה חישוב כזה גם לגבי זיכרונות. הוא מעריך את הסיכון בהתרחשות עתידית ואת הנזק הפוטנציאלי, ומשם מחליט אם לשמור את המידע או לא. האם ניתן להמחיש את הזיכרון באמצעות בינה מלאכותית? אליעד משווה את הזיכרון האנושי לתוכנת מחשב עם זיכרון מוגבל. אם המחשב יכול לזכור רק 10 פריטים, הוא יצטרך להחליט איזה פריטים חשובים יותר לשמור ואיזה פריטים יש ... רב. הדבר תלוי גם בהבנה שהייתה מאחורי המידע וכיצד הוא השפיע על ההישרדות או החיים האישיים של האדם. לסיכום הזיכרון האנושי פועל בשיקול דעת שמעריך את המשמעות של המידע, החשיבות שלו להישרדות, ותועלתו העתידית. התהליך שמחלק את הזיכרון לפי סיכון וסיכוי דומה לפעולה של תוכנה עם זיכרון מוגבל. המוח מבצע שיקולים אוטומטיים, ולא מודעים, ומחליט מה לשמור ומה לשכוח בהתבסס על מדדים של תועלת עתידית והחשיבות שהמידע נתפס בה. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור דברים שהבנו? מה הקשר בין זיכרון ובינה מלאכותית? איך עובד הזיכרון ולמה אנחנו זוכרים או שוכחים דברים? אליעד כהן מסביר את המנגנון שמאחורי הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע דברים מסוימים נשארים איתנו שנים רבות בעוד אחרים נשכחים במהירות. ... התרכז בהם מאוד, אך שנים אחרי כן הוא כלל לא זוכר שהמבחן התקיים. הסיבה לכך היא שריכוז עוזר לשיפור הזיכרון, אבל הוא איננו הגורם הבלעדי לזיכרון. אם אין משמעות ארוכת טווח לאותו מידע, הוא עלול להישכח בקלות, גם אם ברגע מסוים היה ריכוז מלא. מה ... ברור: פעם האדם חווה כוויה, והמידע הזה הפך להכרחי להישרדות. לכן, כאשר המידע קשור בהבנה ובמשמעות עמוקה, הוא נשאר בזיכרון לאורך זמן רב יותר ואפילו לא דורש שינון חוזר. כיצד המוח מחליט איזה מידע לשמור לאורך זמן? המוח לא ... ההתרחשות, אבל החשיבות האמיתית שלו טמונה בכך שהוא יכול לחזור בעתיד ולגרום לאותו נזק. לכן המוח מחליט להחזיק את הזיכרון הזה באופן פעיל, מתוך ההנחה שזה מידע חיוני להישרדותו של האדם בעתיד. לעומת זאת, אירועים שאין בהם שימוש עתידי ... ביום מסוים, יישכחו מהר מאוד כי אין להם שום משמעות להמשך החיים. איך המוח מבצע הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? כדי להחליט מה לזכור לאורך זמן ומה לשכוח, המוח עושה הערכת סיכון וסיכוי. למשל, כאשר אדם הולך מחדר לחדר, ... יותר. כלומר, המוח מבצע חישוב שמשקלל גם את עוצמת הנזק הפוטנציאלי וגם את ההסתברות להתרחשות. איך אפשר להמחיש את הזיכרון במונחי בינה מלאכותית? אליעד משווה את הזיכרון האנושי לתוכנת מחשב שיש לה מקום מוגבל לזיכרון - למשל 10 פריטים בלבד. כשהמקום נגמר, התוכנה צריכה להחליט איזה מידע להשאיר ואיזה לשכוח. היא עושה זאת על ... הערכת הסיכון (כמה נזק ייגרם) והסיכוי (ההסתברות שיקרה). מידע שדורג כנמוך בשיקול זה, יוסר, בעוד המידע שדורג כגבוה יישמר בזיכרון. למה דברים שפעם היו חשובים יכולים להישכח פתאום? לעיתים, מידע שהיה פעם מאוד חשוב - למשל שפה או נוסחאות ... הזה בעבר, הוא יכול לשוב ולהיזכר בו ביתר קלות, אך זה תלוי במידת המשמעות שהמידע שמר בתודעה בעבר. לסיכום, הזיכרון פועל בשיקולים של משמעות, חשיבות להישרדות, תועלת לעתיד ושקלול הסיכון והסיכוי. התהליך הזה מתרחש באופן אוטומטי ולא מודע, והוא ... שמגדירים את פעולתן של תוכנות בינה מלאכותית. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור דברים שהבנו? מה הקשר בין זיכרון ובינה מלאכותית?

אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? ... אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה כאשר אדם רוצה משהו ... הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות בטוח שזו אכן המציאות, כי הזיכרון עצמו הוא רק מחשבה עכשווית, ולא הוכחה חד משמעית לכך שהאירוע קרה בעבר. הדוגמה שאליעד מביא לכך היא חלום: ... בחלום אדם עשוי לפגוש אנשים שמעולם לא הכיר במציאות, ובכל זאת, בחלום הוא בטוח שהוא מכיר אותם ויש לו זיכרונות מהם. זה מוכיח שגם הזיכרון הוא לא הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש ...

... נכנס לדיכאון עמוק בגלל שחברה שלו מתה, הרי שאי אפשר להחזיר את החברה לחיים. במקרה כזה, פשוט להזכיר לו זיכרונות טובים או להציע לו להכיר מישהי חדשה לא תמיד יעזור, כי הוא מרגיש חסר ערך, כועס על עצמו, ומתמודד ...

... איך להבין לעומק מהו הרצון האמיתי? אליעד מציע תרגיל מחשבתי שבו האדם מדמיין מציאות שבה הוא לבד לגמרי, בלי זיכרון, בלי עבר, בלי עתיד, וכך לבדוק איזה רצון עדיין קיים במצב כזה. ככל שהרצון נשאר קבוע ובלתי תלוי בשינויים ...

... המציאות ולפתור בפועל את הבעיה. למשל, אדם שיש לו בעיה של עצבים או אלימות מבין בטיפול שהאלימות שלו נובעת מזיכרון ילדות כואב שקשור לאמו. הוא יכול להבין זאת היטב ועדיין לא להפסיק להיות אלים, כי ההבנה עצמה אינה משנה ...

... מישהו על ידי כך שהם מוצאים דרכים לא להרגיש רע בלעדיו. הם מסיחים את דעתם, מוצאים עיסוקים חדשים, נמנעים מזיכרונות. אך אם הם רוצים להוציא מישהו מהראש באופן מוחלט, עליהם לשאול לא רק איך אני מפסיק להרגיש רע?, אלא ... לאחר מכן, יש למצוא דרך להשיג את אותו טוב ממקור אחר - או בצורה עצמאית. עד שזה לא יקרה, הזיכרון וההשתוקקות אליו ימשיכו להתקיים. ניתן להפסיק לחשוב על מישהו באופן מוחלט רק כאשר מוצאים את הדרך להרגיש את הטוב ...