... האדם להגיע למצב שבו הוא יצליח למלא אצל עצמו את כל הצרכים האישיים של הגדרת הזהות העצמית, יצירת רצונות, התקדמות, יצירת מטרות, התפתחות אישית, הרגשת רגשות שונים, יצירת רגשי שמחה וכולי, ואת כל זה יצליח האדם להשיג בצורה כלשהי ...

... אין סופי והוא כולו טוב. כי החכם הרגיל שלא יודע שבסוף הכל מתחבר, הוא מבחינתו רואה נקודת סוף ללא התקדמות. כי הכל נראה לו אותו הדבר, וזה כבר לא מעניין יותר ולא מחדש שום דבר. כי כאשר נראה שהכל ...

... אבל בגן עדן שהוא עולם שכולו טוב, שם החיים קשים ביותר. כי אין שם שום טעם ושום הנאה ושום התקדמות ושום תכלית ושום מטרה. כי כאשר יש לאדם את כל מה שהוא רוצה, אז הוא הופך להיות כמו מת, ... רוחנית אין סופית וכיוב, אפשריים רק כאשר יש איזה קונפליקט שאפשר להתמודד איתו. כי המחלוקת מגביה את האדם. וכדי להתקדם, האדם צריך איזה התנגדות שתרים אותו, שזהו הרע. ומצד שני האדם גם לא רוצה להרגיש רע. אז מה עושים? ...

... בחייו שואף להגיע אל שלמות כלשהי. בין אם זו שלמות הרוחניות ובין אם זו שלמות החומרנות והגשמיות. וכאשר האדם מתקדם בדרכו אל השלמות בכל תחום, הוא נתקל תמיד ב 2 בעיות שיתבארו בהמשך. ובהתחלה נסביר את העניין, על הצד ... היא, בעיית התחדשות. דהיינו, הבעיה של האדם והקושי שלו להתחדש ברוחניות. והבעיה השנייה שבה האדם נתקל, היא שככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הוא פחות מסוגל מבחינה רגשית, להפיק הנאה מדברים גשמיים. ובכלל, ככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הדברים הגשמיים פחות מעניינים אותו, שגם זאת בעיה. ונסביר: הבעיה הראשונה היא, היכולת להתחדש. כי האדם כל הזמן מחפש דברים חדשים. וכאשר האדם מתקדם ברוחניות, האדם מרגיש סוג של הארה ותחושת אופוריה, שהנה הוא מתקרב אל האושר. אבל התחושה הזאת דועכת. וגם אם ... אם העוצמה הרגשית של האדם, כל הזמן הופכת להיות יותר טובה, בסופו של דבר, התחושה הזאת תעלם. כי כדי להתקדם רוחנית, לשם כך האדם צריך להגיע לתובנות כלשהן. שהן מאפשרות לו לחוות את המציאות בכל פעם בצורה חדשה. והאדם ... מרגיש סוג של דעיכה. והדבר דומה למשחק, שככל שעולים בו שלבים, כך רמת הקושי של המשחק עולה. וככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך קשה לו יותר להשיג התחדשות רוחנית. משום שהיכולת של האדם להפיק התחדשות רוחנית, היא מוגבלת. וכאשר האדם מנסה להתקדם ברמה הרוחנית, מתוך מטרה להשיג את השלמות הרוחנית, אז כאשר האדם מתקדם בדרך, בסופו של דבר, הוא מגיע למבוי סתום, שבו הוא לא מצליח להתחדש מבחינה רוחנית. כי היכולת של האדם להתקדם רוחנית, מוגבלת ליכולות השכליות והרגשיות שלו כנל. כך שהבעיה הראשונה של מי שרודף אחרי רוחניות, היא בכך שהוא כל ... צריך להתחדש. וגם לו קשה להתחדש. בדיוק כמו אדם רוחני שרודף אחרי רוחניות. וקיימת גם הבעיה השנייה, והיא שכדי להתקדם ברוחניות או בכל תחום אחר, לשם כך צריך האדם להעמיק את מחשבתו בדבר שבו הוא רוצה להתקדם. והאדם צריך למקד את כל כוח הרצון שלו, בדבר שאותו הוא רוצה להשיג. וכאשר האדם רוצה להתקדם ברוחניות, הוא צריך למקד את כל כוח הרצון שלו, בכך שהוא רוצה התקדמות רוחנית. והאדם צריך למקד את כל המחשבה שלו, בדברים רוחניים. וחלק מעניין המיקוד הרוחני, הוא בכך שהאדם מתרחק מהדברים ... שהוא צריך להתרחק מהנאות העולם הזה. כי הנאות העולם, הן לא נתפשות עבורו כהנאה רוחנית אין סופית וכולי. וכדי להתקדם רוחנית, לשם כך האדם צריך להתרחק מהגשמיות. וככל שהאדם מתרחק יותר מהגשמיות, כך הוא נהנה יותר מהאור של הרוחניות. ...

... הרע הוא טוב. כי הרע הכרחי לצורך קיום העולם. כי אם הכל יהיה רק טוב, אז לא תהיה שום התקדמות של שום דבר לשום מקום, שגם זה חיסרון. כי מציאות של הכל טוב, גם בה יש חיסרון, שהוא שאין ...

... למחשב שלו לעבוד יותר לאט. דהיינו, את המחשבות שגורמות לכך שהאדם ירגיש סוג של עצירה בחיים, במקום תחושה של התקדמות. ועל ידי זה שהאדם מוצא את המחשבות שעוצרות אותו, ויודע להיפטר מהן בצורה נכונה, על ידי זה המחשב של ...

... מדברים על נקודת העצירה של אנשי הרוח, הכוונה היא לנקודה שכאשר אנשי הרוח מגיעים אליה, הנקודה הזאת עוצרת אותם מלהתקדם, והם מסתובבים סביב הזנב של עצמם ללא מוצא. וכדי להיות מנהיג רוחני ומורה דרך רוחני, לשם כך על האדם עצמו ללכת בדרך הרוחנית. וככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הוא יכול יותר להשפיע מטובו לאחרים ולשתף אותם בתובנות האישיות שלו. וכפי שהדבר נכון לגבי כל ... למכור את מה שאין לו. וככל שיש לאדם יותר מאיזה דבר, כך הוא יכול יותר לחלק ממנו לאחרים. והנה, ההתקדמות הרוחנית של האדם באה לידי ביטוי בכך שהוא כל הזמן מגיע לתובנות חדשות ולהארות חדשות. כי בכל פעם שהאדם מבין משהו חדש על המציאות ועל עצמו, על ידי זה האדם חווה סוג של התחדשות רוחנית ושל התקדמות רוחנית. וכל אחד לפי המאמצים הרוחניים שלו, כך הוא מצליח להתקדם יותר מבחינה רוחנית. וככל שהאדם מתקדם יותר מבחינה רוחנית, כך הקושי שלו להתקדם הופך להיות גדול יותר. כי ככל שהאדם הופך להיות יותר רוחני, כך רמת העמקות הפנימית שאיתה הוא מתעסק, היא ... ונהיים יותר קשים להבנה. וככל שהאדם מתקרב יותר אל קצה גבול יכולת התפישה השכלית שלו, כך קשה לו יותר להתקדם רוחנית. וכפי שניתן לראות בחוש, שכל דבר בעולם ככל שמתקרבים לקצה גבול הקיבולת שלו, כך קשה יותר להשלים את ... הופכים להיות יותר ויותר מורכבים, עד שהאדם פשוט לא מסוגל להכיל בתוכו את המחשבות של עצמו. ושם האדם מתקשה להתקדם, וכך הוא מאט את מהירות ההתקדמות, עד כדי כמעט עצירה מוחלטת. והנה, כל הקשיים הרעיוניים שיש בעולם, יש להם שורש אחד. כי לכל דבר שיש ... שורש. ויש שאלה אחת, שהיא השורש של כל השאלות. ויש תשובה אחת, שהיא השורש של כל התשובות. וכאשר האדם מתקדם בסולם הרוחני, בכל פעם השאלות שלו מתקרבות יותר לשאלה השורשית שהיא השורש של כל השאלות. וככל שהאדם מתקרב יותר אל השאלה הזאת השורשית שהיא השורש של כל השאלות, על ידי זה רמת הקושי של האדם להתקדם מבחינת ההבנה שלו את המציאות, רמת הקושי הזאת עולה. ולכל דבר יש סוף. וגם לכל השאלות יש סוף. והסוף ... קורה עד שמגיעים לשאלה הסופית. וכפי שאמרנו, כל אותם מנהיגים רוחניים / מורי דרך רוחניים וכיוב, כולם הם אנשים שהתקדמו כל הזמן מדרגה לדרגה ברמת ההבנה הרוחנית שלהם. אבל לכל אלו יש נקודת עצירה. ולנקודת העצירה הם מגיעים ככל ... המלחמה בשלמות. כי אז הכל מתהפך אצל האדם. דהיינו, כי עד שהאדם עובר את המשוכה הזאת, אז ככל שהוא מתקדם יותר, כך קשה לו יותר. אבל אחרי שהאדם עובר את המשוכה הזאת, עכשיו השכל / האושר / החוכמה, לא ...

... בחלקו, הרי שכל מה שיש לו לא שווה מאומה. ומצד שני יש גם את השאפתנות, שהאדם כל הזמן שואף להתקדם. ושתי התכונות האלו, הן מנוגדות אחת לשנייה. כי עפ ההיגיון הפשוט והשכל הישר, מי שהוא שמח בחלקו, הוא לא שואף להתקדם. כי לשאוף להתקדם, פירושו לרצות להתקדם. ולרצות אפשר רק כאשר חווים חיסרון. כי האדם לא רוצה אלא את מה שחסר לו. כי אף אחד לא רוצה את מה שלא חסר לו. ואם האדם שמח בחלקו בשלמות, הוא לא יכול לרצות להתקדם. ולרצות להתקדם זאת תכונה הפוכה, מאשר להיות שמח בחלקך. ואף אחד בעולם לא באמת יודע איך לאזן את שתי התכונות האלו. ובני אדם לפעמים מתחברים לצד של להיות שמח בחלקו ולפעמים מתחברים לצד של לשאוף להתקדם. והאדם קורא לזה איזון. וכמו שהמציאו את המשפט שאומר, תרצה רק את מה שאתה יכול להשיג. שגם זה שקר ... מה באמת הוא יכול להשיג ומה הוא לא יכול להשיג? ואם האדם יהיה שמח בחלקו, הוא יפספס הזדמנויות של התקדמות שאותן הוא כן יכול להשיג. וכאשר האדם לא שמח בחלקו, אז לפעמים הוא סובל, גם כאשר הוא לא יכול להשיג את מה שהוא רוצה להשיג. ובנוסף, השלמות היא ללכת עד הסוף. ואם תכלית חייו של האדם זה להתקדם, אז למה בכלל שהאדם יהיה שמח בחלקו? ואם תכלית האדם זה להיות שמח בחלקו, אז למה ובשביל מה בכלל להתקדם בתחום כלשהו בחיים? וכיוב יש עוד תכונות מנוגדות, כגון לדוגמה להתאהב ולהיקשר רגשית, אל מול לא להיות תלוי רגשית ...

... להשתעמם מהחיים. וכל רגע שעובר עליו הופך להיות יותר קשה ויותר מדכא מהרגע הקודם. כי אם היכולת של האדם להתקדם היא סופית, אז זה אומר שיש נקודה שבה האדם ייעצר ולא יוכל להתקדם. וכאשר אנחנו מבינים שהאפשרות של האדם להתקדם היא עד אין סוף, הרי שזה אמור לשמח את האדם, כי תמיד אפשר להתקדם ולהתחדש וכולי. ואם נתבונן לרגע אחד על עניין השמחה וההנאה, שאותם האדם רוצה יותר מכל, הרי שגם כאן ההבנה ... של המציאות יכול להיות שהוא אין סופי, הרי שהפוטנציאל של האדם הוא סופי. וזה אומר שהאדם בהחלט כן מוגבל להתקדם בחיים שלו. והאדם לא יכול להתקדם אל האין סוף. כי כן יש סוף וגבול ליכולת התפישה וההתקדמות של האדם כישות בתוך התמונה המלאה. כי התמונה המלאה היא אין סופית. אך כל חלק ממנה הוא לחלוטין סופי ולא אין סופי. והדבר הזה אומר, שיש נקודת עצירה שממנה האדם לא יכול להתקדם. כי יש לדוגמה רמת עומק של הבנת המציאות, שהאדם לא מסוגל להתקדם אל מעבר אליה. כי השכל של האדם לא מסוגל לתפוש יותר ממנה. לדוגמה: האדם לא יכול לתפוס במחשבתו את ... את מחשבתו ולהגיע אל האין סוף. ויש רמת עומק כלשהי, שבה האדם פשוט נעצר ושממנה האדם לא יכול יותר להתקדם. והבעיה הזאת היא הבעיה שבה נתקלו טובי המורים הרוחניים בעולם, וטובי החכמים בעולם. כי כל זמן שהאדם עדיין רחוק מלבטא את הפוטנציאל שלו, אז נדמה לו בטעות שהוא יכול להתקדם עד אין סוף. אבל ככל שהאדם הוא חכם יותר, וככל שהוא מתקרב יותר אל סוף יכולת התפישה שלו, אז ... המציאות, כי היא אין סופית. אלא שהאדם כן רואה את הסוף ואת הגבול שממנו והלאה הוא לא יכול יותר להתקדם ולהבין טוב יותר את המציאות וכולי. כי גם לראות את הסוף של גבול השכל האנושי, גם זאת מעלה גדולה. ... כאן בעיה גדולה. כי למרות שהמציאות היא אין סופית, הרי שיכולת התפישה היא סופית. וזה אומר שהאדם בהחלט מוגבל להתקדם לנצח. ומי שיתבונן בדבר הזה, עליו לעצור ולהתבונן היטב על החיים שלו. כי האדם כל הזמן רץ ומתקדם כמה שיותר, אבל כאשר האדם קולט שיש סוף וגבול ליכולת שלו להתקדם, הרי שממילא נשאלת השאלה, מדוע בכלל להתקדם? הרי ככל שהאדם מתקדם יותר, כך הוא מתקרב יותר לנקודה שבה הוא כבר לא יוכל יותר להתקדם וממילא הוא לא יוכל יותר להגיע להנאות חדשות. אז למה להתקדם? וכל שכן למה לרוץ ולהתקדם, הרי הסוף של המרוץ הוא פחות טוב מהמרוץ עצמו. ויש כאלו שכאשר הם הגיעו לסוף המרוץ, אז הם התאבדו. כי כאשר האדם נמצא בתוך המרוץ, אז נדמה לו שבכל פעם הוא יתקדם יותר ויותר עד שהוא יגיע לאיזה אושר גדול וענק ולחיים הטובים באמת. אבל כאשר האדם מגיע לקצה של ההתקדמות שלו, אז הוא קולט שבעצם הוא נעצר ושאין לו עוד להיכן להתקדם. וכאשר אין לאדם להיכן להתקדם מבחינה אישית ורגשית, אז לא רק שזה לא תחושה נעימה של מה שהאדם חשב שהוא יגיע אליו אם הוא רק ירוץ יותר מהר, אלא שהאדם קולט שהוא גם תקוע ולא יכול יותר להתקדם לשום מקום. ואז האדם עומד בפני משבר אישי מאוד גדול. כי כדי שהאדם יגיע לקצה גבול היכולת שלו, לשם כך צריך האדם להיות חדור רצון להתקדם כל הזמן. וכאשר אדם כזה מגיע לגבול ולקצה היכולת שלו, אז אדם כזה חווה טראומה מאוד גדולה. כי הוא רואה שהוא לא יכול יותר להתקדם. ומילא שאי אפשר להתקדם, אבל החיים גם הופכים להיות משעממים. כי מילא אם בקצה התפישה האנושית החיים היו יותר מעניינים, אז זה היה יכול לספק את האדם למרות שהוא לא יכול להתקדם. אבל העניין בחיים נוצר דווקא על ידי המרוץ של החיים, שהאדם מתקדם כל הזמן. וזה אומר שכאשר מגיעים לקצה, אז אין להיכן להתקדם, ואז מפסיקים גם ליהנות. והבעיה הזאת עצרה את כל גדולי החכמים בעולם. ורק את טובי הטובים שבעולם. כי רק ... שמגיע לקצה יכולת התפישה של עצמו, רק הוא מבין ויודע את העניין הנל שיש נקודה שממנה ואילך אי אפשר להתקדם. ולכן המון פילוסופים ואנשי רוח היו בדיכאון. כי הם ראו שהם לא יכולים ולא יודעים איך להתקדם. ומאחר שלכל בעיה יש פתרון ולכל שאלה יש תשובה, אז גם לבעיה הזאת יש פתרון ויש תשובה. כי יש חכם אמיתי, שהוא גילה את הסוד של ההתקדמות האין סופית. כי יש כאן סוד, והסוד הוא שלמרות שנדמה לאדם שהוא עצמו כחלק מהתמונה המלאה מוגבל להתקדם וליהנות מהאין סופיות של התמונה המלאה, הרי שבהחלט כן אפשר להתקדם כל הזמן. כי למרות שנדמה לאדם שיכולת התפישה שלו היא סופית ולא מסוגלת להכיל את האין סוף, הרי שבהחלט יש דרך איך האדם יכול לשדרג את יכולת התפישה שלו וכן להשיג את האין סוף וכן להתקדם עד אין סוף. והדרך היא על ידי זה שהאדם כל הזמן מחפש את השלמות עד לקצה הסופי ביותר של ... מתקרב יותר אל הקצה של יכולת התפישה שלו, כך נדמה לו שהנה הוא כבר רואה את הסוף ושאין להיכן להתקדם. אבל יש כאן סוד. והסוד הוא שמי שיגיע עד לקצה האחרון של יכולת התפישה שלו, ומי שיתאמץ לנסות לעבור ... התפישה האנושית שלו, אז הוא יכנס לגן עדן ויקבל יכולת תפישה אין סופית. כי כל אלו שנתקעו ונעצרו מבחינת ההתקדמות שלהם, שהם כמובן חכמי החכמים בעולם, שהם ורק הם הגיעו לקצה האפשרי של התפישה האנושית, הם נעצרו רק משום שהם לא הגיעו לקצה האחרון של התפישה האנושית שלהם. ואילו הם היו ממשיכים לנסות להתקדם עם כל הכוחות הנפשיים שלהם, הרי שהם בהחלט היו פורצים את גבולות התפישה שלהם, והיו מתחברים אל האין סוף ... שכבר עבר את כל זה, ועל ידי זה גם האדם עצמו עובר יותר בקלות את המחסום השכלי ומגיע ליכולת התקדמות אין סופית עד האין סוף ומעבר לו...

... בכנות ובאמיתיות הזו - ההכרה בכך שאתה לא מבין עדיין שום דבר באופן מוחלט - היא הדרך האמיתית והיחידה להתקדם להבנה טובה יותר של המציאות. הוא מסכם ואומר שכאשר אדם יודה באמת שהוא לא מבין, חייו יהפכו לטובים יותר באופן משמעותי, מאחר והכנות וההודאה באי - הבנה הן המפתח להמשך התקדמות אל עבר ההבנה המוחלטת של המציאות. איך לדעת אם הגעתי לאמת המוחלטת? מהי אמת יחסית? כיצד להגיע להבנת המציאות? ...