... נשארת רק שלמות אחת פשוטה ללא שום משמעות מוגדרת של טוב ורע או רצונות שונים. אך יחד עם זאת, השלמות הזו היא גם חסרת משמעות במובן המוכר לנו, כי אין שום דבר אחר להשוות אותו אליו. מצב זה של ...

... מאחדות המציאות, שמלובשת בכל דבר. ואחדות המציאות, היא חוויית האלוהות. שהאדם חווה שהכל אחד, ושהוא עצמו אלוהים האמיתי / השלמות האלוהית. כי כאשר הכל אחד, אז ממילא אין שום הבדל בין המהות לבין הצורה, ואין הבדל בין אלוהים לבין ... אלוהים, עד שאין שום משמעות לאלוהים, כי אין שום דבר שנפרד ממנו. ואז על ידי זה, האדם חווה את השלמות. כי מנקודת מבט אחת, כל ההנאות שיש בעולם, הן כולן סבל. כי כל הדברים שיש בעולם, יש בהם חיסרון. ... אז האדם חושב על הצורה שאותה הוא רצה. ואז, מצד אחד האדם חווה הנאה, מכך שהוא קרוב יותר אל השלמות, כי יש לו פחות חסרונות. אבל מצד שני, ההנאה תמיד חסרה. כי שום דבר אינו מושלם. וכל דבר שיש ... הדבר בדיוק, תמורת עבודה כלשהי. משום שההנאה גדולה יותר, כי יש איתה פחות חיסרון. דהיינו, ההנאה תלויה בגודל של השלמות שיש באותו הדבר. והאדם צריך לרצות את הדבר שאותו הוא מקבל. וכאשר האדם מקבל את הדבר תמורת עבודה, דהיינו, ... תמיד, כי הכל כרצונו תמיד. וככל שהאדם מתקרב יותר לחוויה שהכל כרצונו, כך טוב לו יותר וכולי. וחלק מחוויית השלמות, מגיעה לאדם בצורה אסוציאטיבית. דהיינו, שיש אצל האדם חסרונות, שנשלמים אצלו בצורה אסוציאטיבית. כגון לדוגמה, אדם שבעיניו, רכב בצורה ... ממילא האדם לא היה יכול ליהנות כלל משום דבר. וכל ההנאות של האדם, תלויות בכך שהוא רוצה לחוות את השלמות, ושאותה הוא מנסה לחוות וחווה, באמצעות ההנאות השונות. וכל ההנאות הן רוחניות, משום שהן כולן ממלאות אצל האדם צורך ... הרוחנית, הוא מניע את האדם, לחפש את אותה ההנאה הרוחנית. ובתת המודע העמוק ביותר, שם האדם כבר חווה את השלמות, והוא אינו מחפש דבר. ובתת המודע החיצוני יותר, האדם מחפש את ההנאה של האחדות, על ידי התבוננות פנימית, שאותה ... לעולם ותמיד האדם רוצה את הטוב יותר, כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון. והשלמות של כל הדברים, היא השכל של החכם האמיתי, שהוא השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר ... דווקא כאשר הוא עוזב את העולם הרוחני, וחוזר ליהנות בעולם הגשמי. כי בשורשו, ההנאה מהצמצום של הגשמיות, היא עצמה השלמות. וכאשר האדם מתרחק מהרוחניות, הוא בעצם מתקרב אל השלמות, שבה, אין הפרדה בין רוחניות לבין גשמיות. ומי שמשתמש בשכל שלו בשלמות, הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, ... קיים תמיד. כך שרצונו של האדם מלא בשלמות ללא כל חיסרון. עד שהאדם אפילו לא יודע שהוא חווה את השלמות, כי הוא אינו יכול לחוות חוויה של חוסר שלמות. ככ טוב, עד שאין שום רע כלל, וממילא גם אין ... אינה שלמה. משום החיסרון שיש בכל דבר. וככל שהאדם קרוב יותר לשכל של החכם האמיתי, כך הוא חווה את השלמות, שיש בכל חיסרון, וכך ההנאה הפנימית שלו (זו שאינה מוגדרת), הופכת להיות חזקה יותר. ולהיות תלוי רגשית בהנאה כלשהי, ... ששלמות ההנאה היא, כאשר האדם מבין שהכל אחד ממש. שאז, הצורה ומהותה הם אחד ממש. ואז האדם חווה את השלמות האין סופית שיש בכל דבר, באחדות אחת ממש. ולכן, גם חכם אמיתי, גם הוא נהנה מהנאה גשמית. אלא, שאצלו ... באופן ספציפי, בכל דבר, יש את כל שאר הדברים ששונים ושנפרדים ושמנוגדים לו, כך האדם יחווה את ההנאה של השלמות, בכל צורה מצומצמת.

... הוא טוב (בשלמות?), הרי שמנקודת המבט הזו, גם אין שום בעיה מושלמת כלל. כי אם האדם לא מחפש את השלמות, הרי שזה אומר, שמנקודת מבט מסוימת, כל המצבים טובים באותה המידה. כי כאשר אין נקודת ייחוס של שלמות, הרי ... דבר. ולכן, תמיד יש רע בכל דבר, ולכן תמיד יש טוב יותר, ולכן, לעולם האדם לא יכול להשיג את השלמות. והרעיון הוא, שבשכל האנושי הרגיל, שמפריד בין דבר לבין היפוכו, בשכל האנושי הזה, אין שום שלמות לשום דבר, ולעולם ... יוכל למלא את החיסרון שלו בשלמות, אלא רק באופן חלקי בלבד, שתמיד יהיו בו חסרונות. ושאם האדם רוצה את השלמות, ומשתמש בשכל שמפריד בין דבר להיפוכו, אז תמיד יהיה לו רע כלשהו, כי הוא תמיד יהיה רחוק מהשלמות המוחלטת. אבל, יש גם נקודת מבט נוספת, שבה דבר והיפוכו הם אחד. שהיא נקודת המבט, של שלמות השכל. כי ...

... מפסיק לרצות להרגיש טוב, ואז ממילא הוא לא היה מרגיש רע, אלא רק אחדות של הטוב והרע, שהיא חוויית השלמות. ומי שיתבונן יראה, כי האדם סובל, רק משום שהוא לא מבין את מהות הסבל שלו. דהיינו, שהאדם לא באמת ... שהאדם קיים, הרי שהוא חווה חוסר שלמות. וכל זמן שהאדם חווה חוסר שלמות, הרי שיש לו רצון להשיג את השלמות. והרצון של האדם להשיג את השלמות, הוא בא לידי ביטוי בכל הרצונות השונים של האדם. וכל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שמוכרח המציאות, שהוא ירגיש גם טוב כלשהו וגם רע כלשהו. כי הרצון של האדם להשיג צורה מוגדרת כלשהי (וגם להשיג את השלמות, גם זו צורה מוגדרת), מכריח את זה, שהאדם ירגיש טוב ורע. ולכן, מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע וגם טוב. כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם טוב כלשהו. כי כל דבר שיש בעולם, הוא חלק מהשלמות של המציאות, שמתבטאת באין סוף צורות. ובכל צורה, יש היבט כלשהו של השלמות, היבט ייחודי לאותה הצורה, היבט שאינו נמצא בשום צורה אחרת, היבט ייחודי, שהוא זה שמפריד את הצורה האחת, מכל שאר הצורות. ולכן, בכל צורה כלשהי, תמיד יש חלק כלשהו של השלמות, שהוא החלק הטוב שיש בדבר. ומצד שני, בכל צורה באשר היא, תמיד יש חיסרון כלשהו של השלמות. כי כל צורה באשר היא, אין בה את כל מה שיש בכל שאר הצורות ששונות ממנה. ולכן, בכל צורה, תמיד יש חיסרון, של כל שאר חלקי השלמות, שנמצאים בכל שאר הצורות האחרות. ולכן, בכל צורה בעולם, יש גם טוב וגם רע כלשהם. ולכן, מוכרח המציאות, שהאדם ... רע וגם טוב, דהיינו, כאשר האדם מבין בשלמות, שאין בעולם שלנו שום שלמות, אז ממילא האדם לא מחפש את השלמות. וכאשר האדם, בשלמות, לא מחפש את השלמות, זה בעצם אומר, שהאדם, בשלמות, מוכן להרגיש גם רע. וכאשר האדם, בשלמות, מוכן להרגיש גם רע, על ידי זה ... האדם לא מוכן לקבל את זה, שהוא תמיד ירגיש גם רע? ולמה האדם ממשיך תמיד בתוך ליבו, לחפש את השלמות? ולמה האדם לא מוכן לקבל בלב שלם ובשלמות, את זה שהוא מרגיש גם רע? והתשובה היא פשוטה, כי אכן מצד השכל האנושי, מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע, ושלעולם האדם לא יוכל לחוות את השלמות, כי בכל דבר יש חיסרון וכולי, כפי שכבר ביארתי לעיל. אלא, שגם השכל האנושי עצמו, גם הוא מבין את ... על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד לחוקי הלוגיקה של השכל האנושי, הרי שניתן להבין, שהשלמות היא כן אפשרית. ולא רק שהיא כן אפשרית, אלא, שכאשר השכל האנושי לא פועל, הרי שהשלמות, היא לא רק אפשרית, אלא שהיא קיימת בפועל. כי כאשר השכל לא פועל, הרי שלא ניתן להבדיל בין שום ... עצמו. ולכן, האדם לא מוכן לקבל בשלמות, את זה שלעולם הוא לא יחווה שלמות. ולכן, האדם תמיד מחפש את השלמות, כי האדם חושב, שאולי השכל שלו טועה, ואולי דווקא כן יש שלמות כלשהי. ואכן, זאת האמת. שכל חוסר השלמות, הוא רק מצד השכל האנושי, שמבדיל בין דבר להיפוכו. אבל מצד העדר השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה ... על המציאות, מנקודת המבט, שבה לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, אז ממילא, מצד אחד האדם תמיד חווה את השלמות, מהצד שבו האדם לא משתמש בשכל הנפרד שלו. ומצד שני, האדם מבין, שמצד השכל הנפרד שלו, הוא תמיד ירגיש ...

... לחוות את כל המצבים האפשריים בו זמנית: להיות רק מאושר, רק סובל, גם וגם, או אף אחד מהם. זוהי השלמות האמיתית בעיניו של אליעד, המקום שבו הכל קיים יחדיו בו - זמנית. האם אפשר להיות רק שמחים באופן קבוע ...

... הכי בסיסית היא שהכל מושלם ברגע הזה. כך בעצם מתברר שהרגש הכי עמוק שנמצא אצל האדם הוא רגש האחדות והשלמות של המציאות. אליעד מסביר שאדם שמודע רגשית למה שהוא באמת מרגיש - ולא רק לרגשות השטחיים הראשוניים שלו - ...

... לנפרדות. מהי המשמעות העמוקה של מזוכיזם אלוהי? אליעד משתמש בביטוי המזוכיזם של אלוהים כדי להסביר את הרעיון שאלוהים (המציאות, השלמות, האינסוף) בוחר להרע לעצמו בכוונה תחילה, כדי להמחיש לעצמו את כוחו המוחלט ואת חירותו האינסופית. כמו מלך שמוכיח את ...

... דווקא חוסר היכולת להבין לחלוטין הוא מה שיוצר את חוויית ההתחדשות המתמדת. זוהי הדרך שאליעד מציע להגיע אל חוויית השלמות ואל השגת האין סוף. איך להגיע להתחדשות רגשית? מה זה מעל השכל האנושי? איך חווים טרנספורמציה בחיים? מה הסוד ...

השכל האנושי, לצאת מהשכל, לאבד את השכל, מעל השכל, מחוץ לשכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אין שכל, להשתחרר מהשכל, שיגעון

שלמות, חיפוש השלמות, שלמות אלוהית, להיות אלוהים, תחושת חיסרון, מה אתה רוצה, רצון להרגיש טוב, קיומו של הרצון