מהו מבחן הקורונה וכיצד הוא מעיד אם אתה חכם או שפוי?

מבחן הקורונה, לפי אליעד כהן, הוא מבחן המאפשר לכל אדם לבדוק עד כמה הוא באמת חכם ושפוי. התקופה שבה העולם מתמודד עם הקורונה היא תקופה ייחודית, שבה מתרחשת שטיפת מוח המונית באמצעות הטלוויזיה והתקשורת שמפיצים את פחד הקורונה, מגפת הקורונה, חולי הקורונה, מקרי המוות מקורונה ועוד. האדם הנמצא בתוך המציאות הזו חייב לבדוק עם עצמו האם ועד כמה הוא מסוגל להיחשף באופן מתמיד ויומיומי לכל התכנים האלה, ולמרות החשיפה המתמדת - עדיין לזכור בתוך תוכו שהכל הוא שקר וכזב.

לדוגמה, כשמדברים על מוות מקורונה, אליעד מסביר כי האדם השפוי יודע שלא מדובר באמת במוות מקורונה, משום שהקורונה לא באמת הגדילה את שיעור התמותה הכללי. לדבריו, כמו שמחבל מגדיל בפועל את מספר המתים, אם הייתה מגיפה אמיתית, הייתה צריכה להיות עלייה מובהקת בשיעורי התמותה. מכיוון שלא קיימת עלייה כזו, הרי שזו אינה באמת מגיפה. דוגמה נוספת היא "חולי קורונה", כאשר אליעד טוען שאנשים בריאים לחלוטין מוגדרים כחולים, פשוט משום שיש להם נגיפים רדומים בגוף, וזה קיים בכל אדם. לקחת אדם בריא ולומר שהוא "חולה" זו פשוט מניפולציה שקרית.

אליעד מדגיש שהיכולת של אדם לשמור על שפיות בתוך "בית משוגעים" - כלומר, בתוך עולם שמופעל על ידי שטיפת מוח מתמדת - היא המדד האמיתי לחכמה ולשפיות שלו. ככל שהאדם חכם יותר, כך הוא יכול לשים על עצמו "מסכת קורונה", לציית לכללים הנדרשים ממנו, ובכל זאת להישאר בהכרה מלאה שהסביבה שלו איבדה את שפיותה, והוא עצמו רק משחק את המשחק. מי שלא מסוגל לשמור על ההפרדה הזו, יידבק מהר יותר בשיגעון.

מה הקשר בין סיפור "התבואה המשוגעת" של רבי נחמן ברסלב לקורונה?

אליעד כהן מקשר את הקורונה לסיפור "התבואה המשוגעת" של רבי נחמן ברסלב, שבו מתואר מצב בו תושבי מדינה שלמה השתגעו כתוצאה מאכילת תבואה משוגעת. המלך ויועצו החכם נאלצו לקבל החלטה - האם להשתגע כמו כולם כדי לא להיות מאושפזים בבית משוגעים. הם בחרו לאכול את התבואה ולהשתגע כמו שאר העם, אך יחד עם זאת, הם שמרו על זיכרון פנימי של האמת והידיעה שהם רק "משחקים" את תפקיד המשוגעים.

באותו האופן, לפי אליעד, גם אדם חכם בתקופת הקורונה חייב לשחק לפי הכללים שמכתיבים האנשים המשוגעים סביבו - ללבוש מסכה, לקבל את ההנחיות, להתנהג כמו כולם - אבל להמשיך לזכור תמיד שמדובר בשיגעון קולקטיבי שהומצא על ידי גורמים אינטרסנטיים ודיקטטורים, כדי להפיץ פחד ולהשיג שליטה.

מהי "רוח השטות" שדיבר עליה רבי נחמן ואיך זה קשור לקורונה?

אליעד מצטט את רבי נחמן ברסלב שטען שיש "רוח שטות" חכמה יותר מכל העולם, אבל היא עדיין שטות מוחלטת. כלומר, ישנה מחשבה שכולם מחשיבים אותה כנכונה, חכמה ולגיטימית, למרות שהיא בפועל מחשבה משוגעת ולא הגיונית. הקורונה, לדברי אליעד, היא בדיוק אותה "רוח שטות" - כולם מאמינים שהיא אמיתית, כולם מקבלים את הסיפורים של מוות ומחלה, אבל אדם חכם ושפוי יכול לראות שמעבר למסך ההיסטריה, כל הסיפור של הקורונה הוא בעצם שקר אחד גדול.

הקורונה מהווה סימפטום למחלה רחבה יותר של האנושות, שבה כולם משקרים לכולם, ואף אחד לא אומר את האמת. החכמה והשפיות האמיתית היא היכולת להכיר במציאות הזו, להודות שגם אתה עצמך נאלץ לשקר ולהעמיד פנים לפעמים, ולמרות זאת לא לאבד את הקשר עם האמת הפנימית שלך.

איך סיפור "שבעת הקבצנים" קשור לשיגעון ולקורונה?

אליעד מזכיר גם את הסיפור "שבעת הקבצנים" של רבי נחמן, המדבר על ההפרדה בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. רבי נחמן עצמו היה דמות שהוצגה כלפי חוץ כדתית וחרדית, אך בפנימיותו הוא היה אדם שונה לחלוטין. בסיפור שבעת הקבצנים מתוארת מציאות שבה כל אדם חווה פער בין איך שהוא נתפס בעיני אחרים לבין מה שהוא באמת בתוכו. אותו עיקרון חל על אנשים בתקופת הקורונה, שמציגים כלפי חוץ שהם מאמינים בכללי הקורונה ובמגיפה המדומה, אך בפנים הם יודעים שהכל הוא משחק של שקרים.

כפי שאלוהים, לפי אליעד, יכול להיות יש ואין בו זמנית, גם האדם השפוי חייב לחיות בתוך סביבה משוגעת, לשחק את המשחק, אבל לא לאבד את הקשר עם האמת האמיתית שבתוכו.

האם אתה מצליח לשמוע את השקרים ועדיין לזכור את האמת?

לסיכום, אליעד כהן חוזר ואומר שהמבחן האמיתי של שפיות וחכמה הוא היכולת לשמוע שוב ושוב את השקרים סביב הקורונה ("מתי קורונה", "חולי קורונה", "סגר למען חולי הקורונה"), ובכל פעם לזכור מחדש שאלה הם שקרים, ולהמשיך לשמור על קשר עם האמת הפנימית שלך. מי שמצליח בכך הוא באמת חכם ושפוי, ומי שלא, מאחל לו אליעד רפואה שלמה.