... והיא אינה מוטמעת מספיק עמוק בתוכו. האם יש גבול בין התבוננות רוחנית לעיסוק בחיי היומיום? אליעד מתייחס להבחנה בין חיי היומיום לעבודה רוחנית. הוא מדגים באמצעות סיפורו של
רבי נחמן מברסלב, שמספר על דג שיצא מהמים, שראשו האיר כמו שני ירחים. לפי אליעד, משמעות הסיפור היא שהצדיק צריך לפעמים להוציא את מחשבתו מעיסוקים רוחניים גבוהים ולרדת לעולם הגשמי, כדי להתעסק בדברים גשמיים כמו אכילה, עבודה וכדומה. אבל,
רבי נחמן מוסיף ומבהיר שאפשר להגיע למצב שבו אין הבדל בין עבודה גשמית לעבודה רוחנית: במצב אידיאלי, האדם יראה בכל פעולה יומיומית אפשרות להתחבר לרוחניות ולאלוהים. לדוגמה,
רבי נחמן מציג שלושה סוגי אנשים: אלה שאוכלים כדי שיהיה להם כוח ללמוד תורה. אלה שלומדים תורה כדי שיוכלו לאכול בצורה רוחנית. אלה שמסוגלים לראות באכילה עצמה את החיבור לאלוהים. הסוג השלישי, הגבוה ביותר, הוא זה שמצליח להתקרב לאלוהים בכל פעולה, ללא הבדל בין פעולה גשמית לפעולה רוחנית. מה תפקיד הצדיק בעולם לפי
רבי נחמן? אליעד מסביר שהצדיק האמיתי הוא מי שכל הזמן חוקר את העולם ואת רצון הבורא. הצדיק מתבונן בכל פרט במציאות ושואל שאלות כמו מדוע לדבורה יש צורה ... איך להתקדם רוחנית בחלום? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה צדיקים חוששים מחלומות? מהי התבוננות רוחנית? איך לדעת שההתקדמות הרוחנית שלי אמיתית? מה תפקיד הצדיק לפי
רבי נחמן?