... זו, הילדה מרגישה את תנועת האות על גופה, וכך המידע הופך למוחשי ומשמעותי יותר עבורה. כאשר משהו מוחשי, האדם זוכר אותו טוב יותר כי המידע נתפס כמשמעותי יותר עבורו. אליעד מדגיש שהזיכרון האנושי בנוי כך שאנו זוכרים את מה שמשפיע עלינו ונתפס אצלנו כמשמעותי. מדוע ילדים מסוימים לומדים טוב יותר דרך הגוף מאשר בדרכים רגילות? אליעד ... שזה אקראי. כל אדם מגיב אחרת לגירויים שונים, וייתכן שהילדה מרגישה שהדברים שאינם מוחשיים פחות קרובים אליה, ולכן מתקשה לזכור אותם. כיצד גורמים לאותיות להפוך למוחשיות ומשמעותיות לילדים? אליעד מציין שהמטרה בלימוד דרך החושים והגוף היא להפוך את צורת האות לדבר משמעותי ומוחשי עבור הילדה, כך שיהיה לה קל יותר לזכור. כאשר היא חווה את האות בצורה פיזית, כמו דרך מגע, תנועה, או טעם, היא מתקרבת לאות דרך חושיה והזיכרון ... באמצעות ליקוק, נגיעה, או הרגשה של המרקם. כל דבר שהיא יכולה לחוות פיזית ומוחשית, עוזר לה לקלוט את האות ולזכור אותה טוב יותר. כיצד ניתן ליישם את השיטות האלה בפועל עם ילדים שונים? בפועל, אליעד ממליץ לבדוק עם כל ... של אחיזת עיפרון וכתיבה חוזרת, אליעד ממליץ למצוא את הדרך הייחודית שהופכת את המידע למשמעותי לילד, ודרכה הוא יצליח לזכור וללמוד. איך ללמד ילד עם לקויות למידה? שיטות ללמד ילדים לכתוב למידה באמצעות החושים טיפול בילדים עם הפרעות למידה ...

... מול לקוחות מאתגרים. לפי הגישה הזו, אם תעשה סימולציות של 20, 50 או אפילו 100 מקרים, המוח שלך יתרגל ויזכור איך להגיב בצורה נכונה יותר בפועל. החיסרון הגדול בשיטה זו הוא שהיא מבוססת על זיכרון בלבד. כשדעתו של האדם מוסחת או כאשר הוא נמצא במצב חדש שלא התאמן עליו, השיטה נכשלת. בנוסף, אדם שצריך לזכור להתנהג אחרת בעשרות רבות של מקרים, ימצא את עצמו מהר מאוד במצב של הצפה וקושי לזכור הכל. הגישה הקוגניטיבית (שינוי תפיסתי פנימי) - גישה זו מציעה טיפול עמוק יותר. במקום לתרגל תגובות נקודתיות, על האדם ... עדיף על פני שינוי התנהגותי חיצוני? אליעד מסביר שכשאדם מתבסס רק על זיכרון, יש גבול לכמה מקרים הוא יוכל לזכור. בדיוק כמו אדם שינסה לזכור כל תוצאה של לוח הכפל, במקום להבין את הנוסחה המתמטית, הוא יתבלבל בסוף. כשהמוח מבין את ההיגיון של ההתנהגות הרצויה, התגובה מגיעה באופן אוטומטי, בלי שצריך לזכור אותה באופן מודע. כמו שחתול לא צריך לזכור איך להיות חתול, כך אדם שתיקן את התפיסה הפנימית שלו יפעל נכון מבלי שיצטרך לזכור זאת. איך מנהלים יכולים להוביל לשינוי התנהגותי אצל עובדים? אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון לא רק לשינוי עצמי אלא גם לניהול עובדים. השיטה הפרימיטיבית בניהול עובדים היא לתת נהלים ורשימות מפורטות של דברים שצריך לזכור לעשות. לדוגמה, עובד ששוכח לסגור בורג מסוים - מנהל נותן לו נהלים לבדוק שוב ושוב את אותה פעולה. החיסרון בגישה זו הוא שעובדים יכולים להגיע לעשרות או מאות נהלים שהם צריכים לזכור, ומנהלים אף פעם לא יוכלו לכסות את כל האפשרויות. לכן הפתרון היעיל יותר הוא לנסות להבין מדוע העובד שכח ... של שינוי תפיסתי עמוק, אליעד מכיר בכך שישנם מקרים יוצאי דופן שבהם חייבים להסתמך גם על זיכרון. לדוגמה, כשצריך לזכור מספר טלפון או העדפות ספציפיות של אדם אחר שהן אכן אקראיות. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שרוב המקרים בהם ... טבעי, קל וקבוע. איך לשנות הרגלים רעים? שיטות לשינוי התנהגותי לעובדים טיפול קוגניטיבי התנהגותי מה זה? איך לגרום לעובדים לזכור נהלים? ניהול עובדים בצורה יעילה מה ההבדל בין שינוי תפיסתי להתנהגותי? עכשיו מה שקורה אצל אנשים לפעמים שיש להם ... באמת בתוכך בטוח שלא תצעק יותר על לקוחות אם לא תפתור את זה אלא רק תגיד לעצמך טוב בוא נזכור שכשקורה ככה אני צריך לעשות ככה מתישהו זה יפול כנל לגבי כל מקרה ומקרה בחיים, בוא ניתן דוגמה נגיד ... בדמיון פשוט תדמיין שזה קורה תדמיין שאתה עושה אחרת תעשה את זה הרבה פעמים ואז אתה פשוט בזמן אמת תזכור לעשות אחרת, החיסרון בגישה הזאת שהיא עובדת על זיכרון עכשיו מה הבעיה בזיכרון שהיא לא תמיד תעבוד בכל המקרים ואם דעתך תוסח אתה לא תזכור ואם יש לך לשנות מאה דברים בהתנהגות שלך אתה צריך לזכור אלף דברים וזה לא יעבוד לך ולכן הפתרון היותר טוב שהוא יותר קשה אומר אם לדוגמה נגיד כשלקוח אומר ... איזו סיבה ומשנים את הנחות היסוד, אם תשנה את הנחות היסוד לא יחזור יותר לעולם מעצמו בלי שאתה צריך לזכור מה לעשות זה יקרה לך מעצמו אם אתה תשנה את התפיסה שלך זה יסתדר מעצמו זה כמו נגיד שבן ... אותו דבר פה הבן אדם אמור לשאוף שהמוח שלו לא יעבוד על זיכרון אם אתה רוצה לשנות משהו אל תזכור את זה כי עוד פעם בן אדם רוצה לשנות משהו ה - default מה שאנשים עושים זה אוקי מעכשיו אני אזכור לא לעשות את זה מעכשיו אני אזכור לעשות את זה, טוב מעכשיו אזכור כל פעם שאני עושה ככה אני אעשה ככה אני אנסה לזכור את זה אני אזכור את זה אבל אז מה שקורה שיש לך הצטברות של דברים שאתה צריך לזכור ואתה מתישהו שוכח, עכשיו ולכן הפתרון אומר שכל פעם כשאתה רוצה לשנות משהו אל תנסה לזכור תגיד לעצמך אני רוצה לוודא שגם אם אני אשכח את זה שזה יקרה מעצמו מה שאני רוצה שיקרה. ש: ... אבל זה משהו שהוא קורה מעצמו כאילו זה כמו נגיד לדוגמה נגיד בוא ניתן דוגמה אחרת נגיד במתמטיקה במקום לזכור את כל התשובות של כל לוח הכפל או נגיד שיש לך עכשיו אלף שאלות במתמטיקה ואתה אומר במקום שאני אזכור את התשובות לכל הזה בוא נזכור את הנוסחה עכשיו אם הנוסחה יושבת לך טוב אתה אוטומטית כל פעם מחדש תייצר את התשובות הנכונות, עכשיו זה נכון שאפשר לומר שבסוף המוח שלך זוכר את הנחת היסוד הבסיסית ופועל ממנה אבל יותר נוח למוח לזכור דבר אחד פנימי ומוטמע בתוכך מאשר עכשיו כל פעם לזכור מה צריך לעשות עכשיו אותו דבר. ש: אני מסכים איתך על מה שאתה אומר חד משמעית יש נוסחאות בסיסיות שאותן רצוי לזכור אז מהן אתה גוזר את כל שאר הדברים אז זה באמת נכון. אליעד: ואם אתה לא זוכר את הנוסחאות מה תעשה? ש: הבסיסיות אז יש אולי שורשים יותר עמוקים. אליעד: נכון. ש: אבל את האלה אני מצליח לזכור נניח איזשהן נוסחאות בסיסיות שמהן גוזרים את הכל וזה יותר משמעותי. אליעד: עכשיו מה שהסברתי עכשיו זה נכון גם ... מזה לעולמי עולמים אתה לא יכול לצאת מזה למה כי העובד יש לו כל כך הרבה דברים שהוא צריך לזכור והוא לא יודע עכשיו אני צריך לזכור מה יש לו רשימות ולזכור להסתכל ברשימה ויש רשימה על רשימה ויש עוד פרטים בכל רשימה ואתה גם אף פעם לא יכול לכסות את הכלב לאגן שלם אבל מה היתרון של הגישה הזאת שזה כאילו אומר לו תזכור וזהו מה העובד שלך עשה נגיד העובד נגיד כל פעם כשהוא נגיד. ש: שכח לסגור בורג מסוים. אליעד: שכח ... להכניס לעצמו את זה דרך זיכרון אז גם כשהוא ירצה שהעובד שלו ישנה משהו אז הוא יגיד לו אוקי תזכור את זה כי הוא בעצם מציע לו את מה שהוא היה מציע לעצמו אם אתה לעצמך כשאתה רוצה לזכור לעשות משהו אתה פשוט רושם לך לעשות אותו או מנסה לזכור לעשות אותו אז כשאתה כשהעובד שלך יעשה משהו מה אתה תעשה אתה תגיד טוב תקשיב תזכור לעשות את זה ואת זה בוא נרשום לך לעשות את זה ואת זה כי אתה בעצם תציע לו את מה שאתה מציע לעצמך. אבל אם אתה כבן אדם כשאתה רוצה לזכור משהו אתה אומר אני לא זוכר שום דבר אני לא מוכן לחיות על זיכרון רק על היגיון עכשיו זאת ...

הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, הנערה בעלת 30 הזהויות, סיפורה של תהילה, הפרעת ריבוי אישיות, טיפול בהפרעת אישיות מרובת פנים, הפרעת זהות מנותקת, הפרעת נתק מהעצמי, פסיכוסומטיה

... בצורה שלילית? אליעד נותן מספר הצעות פרקטיות להתמודדות עם המחשבות השליליות: להקפיד על הבחנה בין עובדה לפירוש - חשוב לזכור שהפירוש הוא סובייקטיבי ועשוי להיות לא נכון. לשים לב להנחות היסוד של כל מחשבה - כאשר מופיעה מחשבה שלילית, ... להפסיק לחשוב בצורה שלילית? אליעד נותן מספר הצעות פרקטיות להתמודדות עם המחשבות השליליות: להקפיד על ההבחנה בין עובדה לפירוש לזכור תמיד שהפירוש הוא סובייקטיבי, ועשוי להיות לא נכון. לשים לב להנחות היסוד של כל מחשבה כאשר מופיעה מחשבה שלילית, ...

... על המעשים והתגובות שלו. אליעד מסביר כי כדי לשלוט על הכעס והתגובות בעת עימותים, חשוב להיות מודעים לרגע הנתון ולזכור כי בכל זמן יש לנו את הבחירה לעצור ולהתבונן במצב. הוא ממליץ לשאול את עצמנו האם אנחנו בוחרים לפעול ...

... לא לאהוב משהו ולהיות רגוע ואז הוא אמר לי שזה לא. אליעד: שמה לא משנה אמר משהו מה אתה זוכר שהוא אמר, מה אתה רוצה לשאול לא משנה מה הוא אמר. ש: לא אז אני רוצה לדעת שזה באמת ...

איך עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? בינה מלאכותית, איך הזיכרון עובד? שיפור זיכרון, איך לזכור? איך לא לשכוח? שיפור הזיכרון, בעיית זיכרון, איך המוח עובד? אינטליגנציה מלאכותית איך עובד הזיכרון? אליעד כהן מסביר את המנגנון המורכב של הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע ישנם פריטים שנשארים בזיכרון לאורך זמן, בעוד אחרים נשכחים במהרה. אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח ... בו. המשמעות של המידע ומידת השימוש הפוטנציאלי שלו בעתיד משחקות תפקיד מרכזי בשמירה או השכחה שלו. מדוע לא תמיד זוכרים גם כשמתרכזים? הנחה רווחת היא שאם אדם מרוכז בפעולה כלשהי, הוא יזכור אותה בקלות אחר כך. לדוגמה, אם אדם מתמקד בהכנת קפה, הוא אמור לזכור את הפעולה באופן ברור אחרי זמן מה. אולם אליעד כהן מציין כי זה לא תמיד כך. ריכוז בהחלט יכול ... רגשית או חשיבות ארוכת טווח עשוי להישכח בקלות, גם אם האדם היה מרוכז בעת הפעולה. לדוגמה, לעיתים אנשים לא זוכרים אפילו את המבחנים שבהם היו מרוכזים מאוד, כי לא הייתה להם משמעות עמוקה ואישית. מה ההבדל בין לזכור מתוך הבנה לבין לזכור אקראי? אליעד מסביר את ההבדל בין זכירה שנובעת מהבנה לבין זכירה אקראית דרך דוגמאות יומיומיות. המילה שולחן לדוגמה, נזכרת ... כאשר המידע מבוסס על הבנה עמוקה או על משמעות אישית, הוא נזכר בקלות רבה יותר. כיצד המוח מחליט מה לזכור? המוח אינו יכול לשמור את כל המידע לאורך זמן, ולכן הוא בוחר להחזיק את המידע שמסייע להישרדות או שיכול ... להמחיש את הזיכרון באמצעות בינה מלאכותית? אליעד משווה את הזיכרון האנושי לתוכנת מחשב עם זיכרון מוגבל. אם המחשב יכול לזכור רק 10 פריטים, הוא יצטרך להחליט איזה פריטים חשובים יותר לשמור ואיזה פריטים יש להוציא. התהליך דומה לשיקולי הסיכון ... ומחליט מה לשמור ומה לשכוח בהתבסס על מדדים של תועלת עתידית והחשיבות שהמידע נתפס בה. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור דברים שהבנו? מה הקשר בין זיכרון ובינה מלאכותית? איך עובד הזיכרון ולמה אנחנו זוכרים או שוכחים דברים? אליעד כהן מסביר את המנגנון שמאחורי הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע דברים מסוימים נשארים איתנו שנים רבות בעוד אחרים נשכחים במהירות. הסיבה לכך קשורה באופן עמוק בשילוב בין משמעות המידע עבור האדם לבין השימוש הפוטנציאלי שלו בעתיד. מדוע לא תמיד זוכרים, גם כאשר מתרכזים? קיימת תפיסה שאם אדם יהיה מאוד מרוכז במהלך פעולה כלשהי, אז בהכרח הוא יזכור אותה לאחר מכן. למשל, אם אדם מכין קפה ומרוכז בכך מאוד, ההנחה היא שהוא יזכור לאחר מכן את הפעולה בבירור. אבל במציאות זה לא תמיד נכון. אליעד נותן דוגמה של מבחנים שהאדם התרכז בהם מאוד, אך שנים אחרי כן הוא כלל לא זוכר שהמבחן התקיים. הסיבה לכך היא שריכוז עוזר לשיפור הזיכרון, אבל הוא איננו הגורם הבלעדי לזיכרון. אם אין משמעות ארוכת טווח לאותו מידע, הוא עלול להישכח בקלות, גם אם ברגע מסוים היה ריכוז מלא. מה ההבדל בין לזכור משהו מתוך הבנה ללזכור באופן אקראי? אליעד מדגים את ההבדל בין לזכור מידע מתוך הבנה לבין לזכור מידע באופן אקראי באמצעות שתי דוגמאות פשוטות: המילה שולחן לעומת ההבנה שאש שורפת. את המילה שולחן זוכרים באופן אקראי, משום שאין היגיון מיוחד מדוע דווקא למילה הזו קוראים כך. לעומת זאת, את ההבנה שאש שורפת זוכרים כי היה לזה היגיון ברור: פעם האדם חווה כוויה, והמידע הזה הפך להכרחי להישרדות. לכן, כאשר המידע קשור בהבנה ... זמן רב יותר ואפילו לא דורש שינון חוזר. כיצד המוח מחליט איזה מידע לשמור לאורך זמן? המוח לא יכול לזכור הכל לנצח, ולכן הוא מבצע הערכה אוטומטית של המידע על פי שני פרמטרים מרכזיים: כמה האירוע או המידע היה ... מאוד כי אין להם שום משמעות להמשך החיים. איך המוח מבצע הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? כדי להחליט מה לזכור לאורך זמן ומה לשכוח, המוח עושה הערכת סיכון וסיכוי. למשל, כאשר אדם הולך מחדר לחדר, הוא לא נזהר מאריות ... לא יצטרך את המידע הזה שוב. האם קל יותר להיזכר בדברים ששכחנו בעבר? אליעד מעלה שאלה נוספת לגבי האפשרות לזכור מחדש דברים שנשכחו בעבר, וטוען שייתכן שקל יותר להיזכר בהם אם פעם המידע היה משמעותי. ככל שהמוח התרגל לזכור את המידע הזה בעבר, הוא יכול לשוב ולהיזכר בו ביתר קלות, אך זה תלוי במידת המשמעות שהמידע שמר בתודעה ... באופן אוטומטי ולא מודע, והוא דומה מאוד למנגנונים שמגדירים את פעולתן של תוכנות בינה מלאכותית. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור דברים שהבנו? מה הקשר בין זיכרון ובינה מלאכותית?

... אם בן אדם מול עצמו כשהוא אומר אני לא רוצה הוא מאמין שהוא לא רוצה את זה והוא לא זוכר למה הוא לא רוצה והוא לא זוכר שיש סיבה אז כשמישהו אומר לו אני לא רוצה אז הוא אומר אבל הוא אומר שהוא לא רוצה מה ... אותי אין סיבות לא כולם יודעים סיבות, יש אנשים כשהם לא רוצים משהו הם לא רוצים משהו הם לא זוכרים את הסיבות. ש: אבל הם גם צודקים יש את העניין האקראי. אליעד: נכון אז מה, מה שבאתי להגיד ברגע שבן אדם עם עצמו יגיד שכשהוא אומר אני לא רוצה הוא לא זוכר שיש סיבה אז כשמישהו אומר לו שהוא לא רוצה משהו אז הוא חושב שאין סיבה ואז הוא חושב שאין מה לעשות אבל אם בן אדם עם עצמו כשהוא אומר אני לא רוצה הוא זוכר שיש סיבה אז כשאומרים לו אני לא רוצה הוא גם חושב שיש סיבה ואז הוא מבין שאם יש סיבה ...

... אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמאות מהחיים כמו לשחק במשחק: כאשר אנו משחקים, אנחנו צריכים להתייחס ברצינות למשחק, אך גם לזכור שזה רק משחק. הקושי הוא ביכולת להחזיק את שתי ההבנות הללו בו - זמנית. איך לצאת מההיגיון שמשעבד אותך? ...

... בשאיפה. אליעד: אפשר מה גורם לרצון בזוגיות לשיפור זה שאתה כביכול כל הזמן שואף להגיע למאה אחוז אבל אתה זוכר שאין מאה אחוז מה האמת שאם אותה אחת לדוגמה אותו בן אדם יגיד אוקי אני מבין שאין מאה אחוז ...