... ומהיכן היא נובעת? וכולי. ורק מי שבאמת יודע, כיצד היש והאין הם אחד, רק הוא יודע, כיצד מתוך שלמות ואחדות, נוצרים נפרדות ושינוי. וכל זמן שהאדם לא מבין וחווה בשלמות, את החיבור של היש והאין לישות אחת, הרי שהשינויים ... נובעים מתוך מקום של נפרדות וכולי. ונוסיף, כי כל זמן שהאדם מבין את השאלה הזאת עצמה, הרי שהוא לא באחדות כלל. כי מי שמודע לעצם קיומו, ולכך שהוא אוכל, ולכך שהוא רוצה לאכול, ולכך שהוא חווה או לא חווה שלמות וכולי, הוא בעצם בחוויה של נפרדות. כי באחדות האמיתית, אין שום ידיעת אני נפרד כלל, ואז ממילא אין שום שאלה כלל.

השכל של שיחת החולין של החכם האמיתי - מהו? כי החכם האמיתי ככ אוהב את האחדות של המציאות, עד שהוא לא יכול להסיח את דעתו ממנה, אפילו לא לרגע אחד, כי היא עצמה באחדות ממש עם דעתו. וכל הדיבורים והמחשבות של החכם האמת, הם כולם, רק על האחדות של המציאות. אלא, שבכל פעם אחדות המציאות, מולבשת אצלו בצורות שונות. והחכם האמיתי, הוא לעולם לא משוחח שום שיחת חולין, וכל שיחות החולין שלו, מלובש בהן שכל של האחדות. כי הדבר האחרון שמעניין את החכם האמת, זה הלבוש החיצוני של שיחת החולין. וכאשר החכם האמיתי, מדבר עם האדם איזו שיחת חולין, הוא מלביש לו שם שכל ודרך חשיבה, שבאמצעותם האדם מתקרב אל האחדות והשלמות של המציאות. ולכן, כאשר האדם שומע את החכם האמיתי משוחח בשיחת חולין כלשהי, עליו להקשיב היטב היטב, לשכל ... שיחת החולין, ולראות את צורת החשיבה של החכם האמיתי, שמלובשת בתוך שיחת החולין, וממנה לקבל עצות, איך להתקרב אל האחדות של המציאות. כי הטועים, נדמה להם ששיחות החולין של החכם האמיתי, הן שיחות חולין. והם עד כדי כך טועים, ...

... עצמה בזבוז זמן. כי היא מקטינה את כמות הזמן שהאדם נהנה. ומצד האמת, הזמן עצמו, הוא עצמו בזבוז של האחדות. כי מצד האחדות, הכל אחד והכל טוב. ולא היה צריך לבזבז את האחדות, כדי ליצור ממנה נפרדות. ואעפכ יש נפרדות, בלי שזה מביא שום תועלת אמיתית לאחדות. ואכ הזמן כולו, הוא בזבוז. ויש בני אדם שקונים דבר כלשהו, רק כי הם יכולים לקנות אותו. ומנקודת מבט מסוימת, אלוהים עושה, רק כי הוא יכול לעשות. והוא מבזבז את האחדות שלו ומצמצם אותה, רק כי הוא יכול לעשות זאת. ואעפכ, הכל אחד ממש. וכאשר הכל הוא בזבוז זמן באמת ...

... שלו, והופך להיות עיוור ממש, וחי במציאות מדומה חלופית ממש, ולא רואה את האמת שהכל מושלם תמיד. (ואעפכ, מצד אחדות ההפכים, בכל אמונה של שקר, יש אמת, והיא עצמה האמת, ואין שום שקר וכולי). והאמונה היא טובה, רק עבור מי שנמצא בתוך האחדות. שאצלו, האמונה מאפשרת לו להתרחק מהאחדות, אל תוך השקר של הנפרדות, ועל ידי זה לעשות ריבוי של האחדות. שזה כבר עניין אחר לגמרי. וכמה שהאמונה טובה עבור החכם האמיתי, כך היא רעה וגרועה עבור מי שאינו חכם ...

... ובנפרדות של המציאות, אלוהים מודע לעצמו ולאלוהים יש רצון, ורצונו ומדעו ועשייתו והעולם וכולי, כולם נפרדים ממנו ומישותו. אך באחדות של המציאות, אלוהים לא מודע לעצמו כלל ואין לו רצון כלל, כי הוא ומדעו אחד וכולי. כי בשורש הכל אחד ממש, ואין הבדל בין היודע לבין הידיעה לבין הדבר הידוע. וכל זמן שאין אחדות בין היודע לבין הדבר שאותו הוא יודע, דהיינו, כל זמן שהאדם היודע, הוא לא בעצמו הופך להיות הדבר שאותו ... וכיוב לגבי האלוהים, שהוא נתפש כישות ממשית, למרות שהוא באמת רק מושג מופשט והוא אינו ישות כלל. וכיוב לגבי האחדות של המציאות, שהיא נתפשת כמשהו ממשי, למרות שבאמת היא רק מושג מופשט. והעניין הוא, כי האמת היא שורש כל ... זה האדם מגלה שהכל אחד. וכאשר האדם מגלה שהכל אחד, על ידי זה הישות של האדם מתבטלת, והיא נכללת באחדות של המציאות, ששם היודע והידיעה והידוע והכל הם אחד. ושם גם נמצאת התודעה של אלוהים לפני בריאת העולם, ושם ... הוא לא יודע זאת. והאדם הוא כבר כל דבר, אך הוא לא יודע זאת. ועל ידי הביטול של האדם לאחדות המציאות, על ידי זה הכל הופך לישות אחת, ואז האדם זוכה לידיעה שלמה באמת, שאינה חסרה כלל.

... כדי שהאדם יחפש אותו וירגיש רע. והרע עצמו קיים, כי הוא טוב מאוד עבור מי שמקבל את השכל של האחדות. וכן, כל הנפרדות כולה היא רעה, כולל הטוב השקרי שבה. וכל העולם הרע הזה כולו, הוא קיים, עבור מי שזוכה לשכל של האחדות, שאצלו הרע הזה, הוא טוב מאוד. ובסיכומו של דבר, על האדם להתעשת, ולא לתת לעצמו להטעות את עצמו. ומי ...

אחדות המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל רגע של מציאות ובכל נקודה של מקום, יש פוטנציאל אין סופי של ... הראשון, הוא של הנפרדות בלבד. שזה כמובן נכון מבחינה מסוימת, אך זו לא כל האמת, משום שיש גם את האחדות של המציאות. (ובשורש, האחדות והנפרדות הם אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ... אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ההוויה שלה. כי מהווה את, זה בעצם לייחס לה תודעה וכיוב. והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, הוא שהאחדות, היא ההוויה של הנפרדות. והאחדות הזאת, היא אין והעדר מוחלט ממש. כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ונאמר, כי לא ... ישות אחת, שבה אין שום הפרדה בין היש לבין האין. וגם היא נפרדת ממה ששונה ממנה, ולכן קודמת לה אחדות גדולה יותר, שמכילה אותה ואת הנפרד ממנה כישות אחת וכולי כנל. ומי שיתבונן על כל הצורות של כל ההפכים ... רצון לאין רצון. והרצון והאין רצון, נפרדים בזמן ובמקום. כי יש מקום וזמן לרצון, ויש מקום וזמן לאין רצון. והאחדות של הרצון עם ההפך שלו, הוא החיבור של הזמן והמקום של ההפכים. וכיוב לגבי כל שאר הישויות שיש בעולם. וגם האני וההעדר של האני, גם הם תופסים זמן ומקום, ובשורשם הם מתאחדים עם הכל. וכל הישויות כולן, מתאחדות לישות אחת ממש. והשכל הזה בא לידי ביטוי בצמצומים שונים בעולם של הנפרדות. כי כאשר יש לאדם איזה ספק ... והאדם מבין שזה לא משנה ושאין הבדל בין הדבר האחד לבין הדבר האחר ששונה ממנו, הרי שזאת התגלות של האחדות בתוך הנפרדות, בלבוש של נפרדות. כי בשורש, הכל אחד ממש, ללא הבדל זמן ומקום כלשהם. ולפני הזמן באמת, פירושו ... צורת מקום. ואם נעמיק עוד בעניין, נראה כי גם הפוטנציאל של כל הדברים, גם הוא לא קיים כלל בתוך האחדות של המציאות בשורשה. כי שם יש אחדות של הפוטנציאל עם ההעדר שלו. וכאשר הכל אחד ממש ואין שום זמן ושום מקום כלל, אין שום מקום לנפרדות, ... של היש, היא האין. וכל הצורות, מתהוות מהדבר שאין בו שום צורה כלל. וזהו נגד השכל, הנפרדות שנובעת מתוך האחדות הפשוטה שאין בה שום פירוד כלל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא מיד שואל את עצמו, איך זה יכול ... הם אחד. כי מצד אחד גם היש והנפרדות קיימים, ואין שום דרך להעלים אותם. כי גם ההעדר של הנפרדות (אחדות / אין), גם הוא עצמו מוגדר כנפרד ממנה, ולכן תמיד יש נפרדות (אחדות / אין, זה בעצמו נפרדות, מהנפרדות / יש). וגם מצד שני, כל הנפרדות כולה, היא גם אחדות אחת גדולה, שאין בה שום הפרדה בין היש לבין האין. ואחרי שמתאמת ומתברר אצל האדם העניין הזה, שבאמת היש ... רק משום שהוא עצמו מבדיל בין היש לבין האין, שזה כמובן לא מגביל בשום צורה את המציאות עצמה, שתהיה באחדות של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין ... כי בלי שכל, כיצד ניתן להגדיר ולהבין משהו?! וכאשר האדם מתחבר לקצה של השכל שלו, אז הוא רואה את האחדות של המציאות, ושהכל אחד ממש, ואז גם התודעה של האדם נעלמת לגמרי, כי אין שום הפרדה כלל וכולי. אבל ... של האין שכל של עצמו, גם אז הוא לא יוכל להיאחז בשום הגדרה כלל, וגם אז הוא יחווה את האחדות של המציאות. והשכל של האדם בקצה שלו, הוא נמצא באחדות עם האין וההעדר שכל של האדם. כי השכל מבדיל בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום הגדרה ... לישות אחת, שהיא הוודאות המוחלטת. שבה גם מצד השכל וגם מצד האין שכל, אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחדות אחת.

אחדות המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 1 הפעם נבאר את מהות העניין, של סוד הצמצום של המציאות. והעניין הוא, כי מי שיסתכל ... שינוי צורה, מהלבוש של המהות. ואכ המקיף הגדול ביותר, הוא לא המהות. כי המהות, נפרדת בצורתה החיצונית, מהלבושים. וגם האחדות, היא לא אין סופית, כי היא נפרדת, מהנפרדות. וכל דבר שהוא מוגדר, גם אם זה על ידי השלילה שלו, ... היה הווה ותהיה נפרדות תמיד. כי כל ישות, תמיד תהיה נפרדת משאר האפשרויות, וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות, תמיד קיימת. וכל האירועים כולם מתרחשים בתוך הזמן והמקום. והאירועים כולם הם צורות שונות של שני ...

... חוויית האלוהות, שהיא אין סופית במהותה, ללא שום צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת תודעה עצמית. והמקום היחיד שבו נמצאת האחדות של המציאות, היא רק בתוך עומק פנימיות האני של האדם, או רק בתוך עומק פנימיות האני של כל ישות ... את האדם כל כולו. והאדם צריך לעשות ניקוי רעלים, והמרה (החלפה) של כל חוויית הנפרדות שלו, אל תוך חוויית האחדות של המציאות. וכיצד יעבור האדם מהגיהנום של העולם הזה, אל הגן עדן של העולם הזה? תשובה: על ידי זה ... שטיפת מוח אמיתית וניקוי ראש אמיתי, מכל הנפרדות של העולם הזה. וכיצד יעשה האדם לעצמו שטיפת מוח טובה של אחדות, שתנקה אותו משטיפת המוח השקרית של הנפרדות? תשובה: על ידי זה שהאדם מתחבר לשכל של החכם האמיתי. כי האדם שטועה מחשבתית, הוא, אין לו אחיזה ישירה בשכל של האחדות. כי השכל של האחדות, הוא חסר כל הגדרה, ואין לאדם אפשרות לאחוז בו בצורה ישירה. והאדם צריך לבושים ואמצעים, שבאמצעותם יוכל האדם לאחוז בשכל של האחדות. (ומצד האחדות, האדם תמיד כבר אוחז בה וכולי). והחכם האמיתי, שהוא חי בתוך האחדות, ושגם הנפרדות שלו, היא בתוך האחדות, הוא מלביש עבור האדם, את חוויית האחדות, בכל מיני לבושים שונים של נפרדות, כדי שלאדם תהיה אחיזה בשכל של האחדות, שאין בו שום אחיזה כלל. ומי שרוצה לשטוף את עצמו מהשקר של הנפרדות, עליו להזרים בעורקי ליבו ומחשבתו, את ... שלו, אל האוצר של המציאות, יותר מאשר כל דבר אחר שיש בעולם. כי יש דרגות ועוצמות שונות של הסתרה. והאחדות האמיתית של המציאות, היא נסתרת בכל דבר שיש בעולם, כולל בתוך השכל החיצוני של החכם האמיתי, אלא שבשכל של ... שעושה זאת באמת, שהוא חוקר את סיבת השכל של החכם האמיתי, הוא מהר מאוד מגיע בדרך הקצרה ביותר, אל האחדות של המציאות. ואז האדם מנקה את נפשו לגמרי, ומקבל שכל חדש ורצון חדש וגוף חדש ועולם חדש ומציאות חדשה ...

... יש רק טוב (וגם באין סוף רע, אין ידיעת טוב. אבל גם אין סוף רע, הוא טוב אמיתי של אחדות).