... צורת הטוב והרע. ועל ידי זה האדם חווה שהוא רוצה את הרע, בבחירה חופשית מלאה, מלכתחילה, מתוך מקום של שלמות וכולי.

... ברצון להשפיע ולתת הנאה לאחרים. ונדמה להם בטעות, שמי שיהיה לו רק רצון לתת ולהשפיע לאחרים, הוא יחווה את השלמות האלוהית ולא יסבול מתחושת חסר כלשהי. והסיבה לכך שגם האנשים האלו סובלים, היא משום שתפישת האלוהים שלהם היא שגויה, ... רצון להשפיע, הוא רצון ותחושת חיסרון, בדיוק כמו רצון לקבל. ורצון להשפיע גם הוא צורה של רצון, שהוא חיסרון מהשלמות. כי בשלמות, אין שום חיסרון ושום רצון כלל. והאלוהים השקרי, בגלל שכל כך רע לו, הוא עושה אך ורק רע תמיד. והוא מטעה את האדם לחשוב, שהוא אלוהים אמיתי ושלמות אמיתית, כדי שהאדם, כמו ירצה להיות כמותו, ויסבול כמותו בשלמות הסבל. והעניין הוא, כי אלוהים האמיתי, הוא לא זה שאחראי לכל מה שקורה. כי זה שאחראי לכל מה שקורה, ... האמיתית, אין שום הפרדה בין הרצון, לבין הישות שרוצה, לבין הדבר שאותו היא רוצה. ובאחדות האמיתית, הכל אחד ממש בשלמות, עד שאפילו אין ידיעת קיום עצמי כלל. שהיא אפשרית, רק כאשר יש נפרדות, שרק אז יש משמעות לידיעת הקיום ... והוא אינו צריך לעשות דבר כלל. ואלוהים האמיתי דהיינו, האחדות, אצלו אין שום חיסרון ושום רצון כלל, אלא רק שלמות של אמת. אבל אצל אלוהים שקרי שמתחזה לאלוהים אמיתי, הוא עובד קשה מאוד כל הזמן ובכל מקום. כי הוא ... כי הכל זה הוא עצמו וכולי).. ונמצא אם כן, כי הטועים, נדמה להם, שהאלוהים השקרי הזה, הוא אלוהים, דהיינו, השלמות. ונדמה להם, שהאלוהים השקרי הזה, הוא רק נותן. ומוחם המשובש, גורם להם לחשוב, שהשלמות, היא הכוח שנותן תמיד. ובגלל זה הם מנסים להחליף, מחלה אחת במחלה אחרת. דהיינו, את הרצון לקבל, ברצון לתת. ...

... דבר הוא הסיבה של עצמו. וכאשר לשום דבר אין סיבה, גם אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. כך ששלמות הסיבתיות והעדר הסיבתיות, היא בעצם דבר אחר ממש. ורק לאדם נראה כאילו יש הבדל, בין הסיבה לבין ההעדר שלה. ... מחפש את תכלית ואת משמעות החיים, כדי להרגיש טוב. וכאשר האדם מבין שהכל אחד, אז ממילא הוא חווה את השלמות, ומרגיש טוב בשלמות אמיתית. כך שמצד האמת אין שום שאלה כלל, כי הכל אחד ממש. ולהבין את זה שאין שום שאלה כלל, ... כי כאשר הכל אחד ממש, אמנם אין שום משמעות כלל, אבל גם אין שום העדר משמעות כלל, ואז יש שלמות. ועוד נוסיף, כי קיומה של המציאות (כמציאות, ללא כל צורה מוגדרת) הוא מחויב. וכאשר דבר קיים תמיד ללא התחלה ...

... באמת כאשר האדם מבין איזה דבר, על האדם לדעת את האמת, שכל זמן שלא כל המציאות כולה, ברורה לו, בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא עדיין לא יכול להיות בטוח בשום דבר, והרי שהוא עדיין לא מבין שום דבר בשלמות. כי כל הדברים שבעולם, קשורים אחד לשני, וכולם חלקים של אותה מציאות אחת. ובלי לראות את כל החלקים, אי ... אותו הדבר באמת. ולכן יש הבדל, בין החוויה של האדם, לבין ההבנה שלו. משום שההבנה של האדם, היא לא בשלמות. כי השכל, מאלץ ומכריח את הרגש, להרגיש כפי מה שהוא מבין. כי הידע וההבנה, הם משנים בהכרח את חוויית ... המוחלט הוא הנכון?! על ידי זה האדם מבטא את כל השאלות והספקות שלו, עד שנשארת הבנה אמיתית של אמת בשלמות, ואז היא מכריחה את החוויה, להיות טובה בשלמות אמיתית.

... שורש כל הרעות שיש בעולם, כולל כולן. וכל רע שיש בעולם, קיים רק בגלל אמונה שקרית. כי באמת, הכל מושלם. וכשהאדם מאמין שלא הכל מושלם, מיד הוא מרגיש חיסרון של נפרדות וכולי. ולכן צריך האדם לבטל את האמונה, שהיא שורש כל הרעות שיש בעולם. ... של נפרדות, ורוצה להגיע לחוויה של העדר רצון נפרד מוחלט, אז, ביטול ועקירת כל האמונה, תביא את האדם לחוויית שלמות נצחית. ואעפכ בפועל, גם החכם האמיתי יש לו אמונה והוא חי עם אמונה. אבל יש לו אמונה, רק כאן ... והדבר היחיד שכן צריך, זה שלאדם תהיה מסירות נפש, להבין את עצמו באמת. שרק זה יביא את האדם, אל השלמות האמיתית שלו. ובסיכומו של דבר, ברמה החיצונית האדם יכול להאמין למה שבא לו. אבל ברמה הפנימית, האדם מוכרח להבין ...

... חוויית חסר של האדם. ולהיעלם לגמרי, פירושו לחזור להיות הוויה אין סופית בגודל אין סופי, שממלאת את הכל באמת בשלמות. עד כדי כך שאין שום אני כלל, כי יש רק אני כישות אחת ויחידה בלבד. והאדם דומה לדמות שנמצאת ... כל חיים משל עצמו. וכאשר האדם זוכה לראות את האחדות של המציאות, אז ורק אז הוא חווה אחדות עם שלמות המציאות, ואז ורק אז הוא מתחיל להיות קיים באמת. כי אחרי שהאדם נכלל באחדות המציאות, אז, כאשר האדם אומר ...

... כי חוויית האני של האדם, היא אפשרית, רק כאשר קיימת גם חוויית נפרדות, ממה שאינו האני, שהיא חוויית חוסר שלמות וסבל. ומי שיכיר בכך, שהוא סובל תמיד, וירצה לא לסבול תמיד, הוא יסתכל אל תוכו ועל מהותו העצמית של ... האדם סובל, רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. והטוב האמיתי, ברגע שהאדם משיג אותו, דהיינו, ברגע שהאדם מבין שהכל מושלם, ואז אצלו הצורה של הטוב והרע, הופכת להיות צורה אחת ממש, אז ממילא הרצון של האדם להרגיש טוב, הרצון הזה מתבטל, והאדם מרגיש טוב אמיתי בשלמות. אבל ברגע שהאדם רודף אחרי טוב שקרי, אז גם כאשר הוא משיג אותו, עדיין תמיד נשאר הרצון של האדם ...

... למה אתה מרגיש את הקיום שלך? האם הוא אמיתי? כי האדם מטעה את עצמו תמיד. וכל אי ידיעת האמת בשלמות, היא טעות. והאדם לא באמת מבין את מהות האני שלו, ולכן הוא טועה. כי האדם מרגיש שהוא קיים, אבל ... מושג, מה הוא היה לפני שהוא היה? ומה הוא היה בנקודת ההתחלה, לפני שמשהו כלשהו היה? ומי שרוצה לחוות שלמות, עליו להבין בשלמות את האני שלו. דהיינו, להבין, מהיכן הרגש והתחושה הזאת באה. ומי שרוצה להבין את תחושת האני שלו, עליו לחקור ...

לא לרצות את השלמות זה טוב - אבל לשקר שאתה רוצה את השלמות, זה רע כי האדם מקבל תמיד בדיוק מושלם, את מה שהוא רוצה. והאדם רחוק מהשלמות, רק בגלל שהוא עצמו, רוצה בבחירה חופשית ומלאה, להיות רחוק מהשלמות, ולהיות בחוויה של נפרדות וחסר. ולא לרצות את השלמות, זה בעצמו מושלם. כי החכם האמיתי, הוא לדוגמה (כמו אלוהים / המציאות) לא רוצה להיות בשלמות, והוא רוצה דווקא את הנפרדות ואת החיסרון (והכל הוא מצד הנפרדות בלבד). אלא, שהוא יודע את האמת, שהנפרדות שלו, היא בבחירה חופשית ומלאה שלו. ואז הוא חווה את התגשמות רצונו, בכך שיש חוסר שלמות. אבל מי שהוא טועה, הוא מטעה את עצמו, שהוא כן רוצה את השלמות, למרות שבאמת הוא לא רוצה אותה. ועל ידי זה הוא סובל. ועל האדם לחקור ולהתבונן היטב ולשאול את עצמו, למה אני בכלל רוצה את השלמות? והאם באמת אני כל כולי רוצה את השלמות? כי בפועל, האדם רוצה את השלמות תמיד, אבל לא כל כולו רוצה את השלמות. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, אז הוא רואה את האמת, שהוא עצמו רוצה את הנפרדות ואת הסבל שלו עצמו, ועל ידי זה הוא חווה את השלמות, שיש בסבל שלו עצמו.

... אחרים. ולכן, ביחד עם תחושת האני, באה תחושת הרצון, שהוא הרצון שיש לאדם להשלים את החסר שלו, ולהשיג את השלמות, של מה שנפרד ממנו. והקיום העצמי של האדם עצמו, הוא לא בשליטת האדם עצמו. כי האדם עצמו לא בוחר ... הדרגה השנייה, שהיא טובה יותר מאשר המחשבה של הטועים שחושבים שיש להם בחירה חופשית חלקית, אבל היא עדיין לא השלמות. וכאשר האדם חווה שאין לו שום בחירה חופשית כלל, כי אפילו קיומו של האני שלו לא בשליטתו, אז מצד ... והרע של האדם הם לא בשליטתו. דהיינו, מנקודת המבט הזו, יש גם יתרונות וגם חסרונות, והכל יחסי כמובן, אבל שלמות אין בה. ואחכ כאשר האדם מתבונן עוד פנימה, אחכ הוא רואה את האמת, שכל הנל הוא אמת. ואז מתוך ... שכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל התגלות של רצונו העצמי. דהיינו, שיש לאדם בחירה חופשית אמיתית על הכל בשלמות. ואחכ אחרי שהאדם נמצא בתודעה הזאת, שהוא חושב שהוא אלוהים, אז הוא מתבונן אל תוכו כאלוהים, כישות שחושבת את ... תוכו, אז האדם חווה את האחדות האמיתית, שהכל אחד ממש. ואז הוא הופך להיות אלוהים האמיתי באמת, שהוא האחדות והשלמות האמיתית, שאין בה שום הפרדה כלל, ואפילו תודעה עצמית אין בה. ואחכ (מצד הנפרדות), האדם חוזר אל השכל שלו, ...