גאווה ושחצנות - רדיפת כבוד - למה רק שקרנים וטיפשים, מתגאים על אחרים? ובו יתבאר העניין של רדיפת הכבוד השקרי, בדרך הפוכה ממה שחושבים העולם. כי מי שהוא חכם ואיש אמת (שזה בעצם אותו הדבר, כי חכם, הוא רק מי שהוא איש אמת שיודע את האמת של המציאות שהכל אחד),...תמיד עושים את רצונו. אבל מי שיש לו גאווה של שקר, שהוא חושב בטעות שהוא הצורה החיצונית שלו, על ידי זה הוא שוכח שהכל כרצונו תמיד, ואז הוא מרגיש שמתגאים עליו, למרות שבאמת, הוא עצמו המלך האמיתי, כי הכל אחד ממש. ומי שרוצה לזכות לכבוד אלוהים, שהכל כרצונו תמיד, עליו להיות ככ אמיתי ומזוכך, ולהסתכל פנימה אל תוכו, ולברר מיהו באמת, עד שהוא יראה ויחווה וירגיש כל כולו שהוא נעלם לגמרי, שהאני של האדם מתבטל לגמרי, ואז האדם מקבל אני חדש, שהוא האני האמיתי שלו. ואז האדם זוכה להיות אלוהים האמיתי. ואחכ כאשר האדם חוזר...

תכלית המציאות / סיבתיות - האם כל דבר הוא סיבת עצמו? האם יש תכלית אחת נצחית? כפי שהובהר במקומות אחרים, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה, זה מוביל לכך, שכל דבר, הוא עצמו סיבת עצמו. כי אם דבר אחד, הוא סיבת דבר אחר והוא סיבת תוצאה אחרת שנפרדת ממנו, אז יש לשאול,...תכלית, אז זה אומר, שהאין תכלית, הוא המחויב. ואז ממילא יש לשאול, כיצד זה שדברים משתנים, אם באמת אין שום תכלית כלל. והעניין הוא, כי השינויים ושינוי התכלית, נובעים מצד שינויי הצורות שבמקום ובזמן. אבל המהות, היא לא משתנה לעולם. והאמת היא, שהכל אחד ממש. שמצד אחד יש ריבוי צורות שונות, אבל מצד שני, הצורה והמהות, זאת ישות אחת ממש, שאין בה שום שינוי כלל. ואעפ שזה לא הגיוני, שהצורות השונות, הן ישות אחת ממש, אעפכ כך הוא הדבר. והתכלית המחויבת, של קיומה של המהות שלא משתנה לעולם, התכלית הזאת היא התכלית של כל...

אם אתה יודע שטוב לך, אז לא באמת טוב לך ויתבאר כי מי שיודע שטוב לו, הרי שלא באמת טוב לו. כי כדי שתדע שטוב לך, לשם כך צריך האדם שתהיה בתוכו הפרדה של טוב ורע. כי כאשר אין חושך, אין משמעות לאור. והמשמעות של האור, נובעת מהחושך. וכאשר האדם חושב שהוא נמצא באור...יש חוויה של רע, וממילא לא באמת טוב לאדם. ולכן, בשעת ביטול, שבו האדם מתבטל לגמרי, אז טוב לאדם בשלמות באמת. כי שם בשעת ביטול, לא רק שהאדם לא יודע שטוב לו, אלא שהאדם לא יודע את עצמו כלל, דהיינו, לא מודע לקיומו העצמי. כי אם יש מודעות עצמית, הרי שיש את הפרדת האני משאר הדברים, ואז יש תחושת חסר ואין שלמות כלל. ולכן בשעת ביטול כאשר הכל אחד, אז אין שום תודעה כלל, וזוהי השלמות האמיתית. אבל יש עוד סוג של שלמות, והיא כאשר האדם חוזר אל התודעה שלו, שאז האדם ברצוא ושוב. גם יודע, וגם לא יודע את עצמו. ואז האדם יודע...

רופאים גשמיים ורופאים רוחניים - לחפש את הרופא הטוב ביותר בעולם ובו יתבאר גודל הטעות של האדם, שבגשמיות, הוא מחפש רופאים גשמיים, אבל על נפשו הוא לא מספיק חס. כי כאשר האדם חולה בגופו, הוא הולך לרופא שירפא את גופו. והגוף הזה, הוא סוג של מכונה, שכל כמה שעות...כעל חייו ממש. למרות שהאדם יודע את האמת, שבסוף התהליך במוקדם או במאוחר, עליו לנטוש את גופו ולהמשיך הלאה וכולי. ומי שיש לו שכר ישר, הוא מבין מיד, שכל הבעיות שיש לאדם בחיים בכל תחום שהוא, כולל בעיות בריאותיות בגופו, הן בעצם בעיות שקיימות בראשו ובנשמתו. כי הגוף עצמו, לא סובל בכלל לעולם. כי הוא לא יותר מאשר חתיכת בשר, שמבשלים ואוכלים אותה לארוחת צהריים. וכאשר הגוף נשרף וכיוב, מי שסובל, זאת התודעה של האדם, שהיא חווה את מה שקורה לגוף. וכאשר האדם הולך לרופא וכיוב, זה לא עבור גופו, אלא עבור נשמתו. כי הבעיה...

ניקוי רעלים ושטיפת מוח ונפש טובה - איך לעשות ניקוי אמיתי? ובו יתבאר, כיצד על האדם לעשות לעצמו שטיפת מוח וניקוי רעלים אמיתי, מהרעלים שממלאים את המחשבה ואת הנשמה שלו? כי האלוהות היא הטוב, והנפרדות היא הרע. כי הנפרדות, היא כולה גבול והגדרות וחוויית צמצום...של נפרדות, כדי שלאדם תהיה אחיזה בשכל של האחדות, שאין בו שום אחיזה כלל. ומי שרוצה לשטוף את עצמו מהשקר של הנפרדות, עליו להזרים בעורקי ליבו ומחשבתו, את השכל האמיתי של החכם האמיתי. ועל האדם לחפש את החכם הגדול ביותר במעלה, ולהיצמד אל השכל שלו, כמה שיותר. ובפועל, על האדם ללמוד כל דבר ודבר בעולם שמחדש לו משהו. אבל על האדם להתבונן תמיד, אל תוך עומק השכל שאותו הוא לומד, ולהישמר לנפשו פן ושמא תדבק בו אפילו מעט אמונה שקרית שאינה נכונה. כי כאשר יש אמת, אין שום אמונה כלל. ואו שיש אמונה, או שיש אמת. והאמת, היא...

אחדות המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 1 הפעם נבאר את מהות העניין, של סוד הצמצום של המציאות. והעניין הוא, כי מי שיסתכל אל תוך המציאות בפנימיות שלה, ויחפש את המהות הפנימית של כל דבר, הוא יגלה שבסופו של דבר, כל הדברים מתאחדים. כי בעולם...זמן אחר גדול עוד יותר. כי לפני ואחרי הזמן, פירושו מרחב זמן גדול עוד יותר. וכיוב לגבי מרחב המקום, שגם הוא לא יכול להיות סופי. כי אם למקום יש הגדרה צורה וסוף, הרי שיש מעל ומתחת ולפני ואחרי וצדדי המקום, כי הרי יש לו סוף. ואם יש לו גדר וגבול, אז יש מקום, גם אחרי נקודת הגבול הזו. ובהחלט כן שייך שיהיה מרחב מקום מוגבל, אך הוא חייב להיות בתוך מקום אחר גדול יותר עד אין סוף. כי את הצורה ניתן להגביל, אך לא את המהות שהיא חסרת הגדרה וחסרת גבול. ואפשר לדוגמה להגדיר כי קיומו של העולם שלנו לדוגמה, תלוי בקיומו של...

אחדות המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל רגע של מציאות ובכל נקודה של מקום, יש פוטנציאל אין סופי של אין סוף צורות. ורק הטועה חושב שהצורה של הרגע הקודם, מחייבת את הצורה של הרגע שאחריו להיות כפי מה שהיא. כי על מה ולמה שצורה...לא היה מקום, לא היה מקום לרגעי הזמן השונים. ובלי שום מקום, לא יכול להיות שום דבר בשום זמן, ובלי שום זמן, לא יכול להיות שום דבר בשום מקום. ומי שיתבונן אל תוך הזמן והמקום, יראה כי גם הם צורה של משהו אחר, שהוא חסר את הצורה של הזמן והמקום. כי ההוויה של המקום, היא חסרת הצורה של המקום. וההוויה של הזמן, היא חסרת הצורה של הזמן. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. כי כאשר אין שום מקום, אין גם שום זמן ולהיפך. וממילא ההוויה של הזמן ושל המקום, היא בכלל ישות אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות...

כל הטוב קיים, רק כדי לעשות לאדם רע! חיפוש האושר כמהות הסבל והעניין הוא, שהאדם סובל, רק בגלל שהוא מחפש את האושר. ואין אדם סובל, אאכ הוא מחפש את האושר. ואי אפשר לסבול, בלי שהאדם יחפש את הטוב ואת האושר. כי כל הרע שבעולם, הוא רק בגלל שהאדם מחפש להרגיש טוב...שאין לאדם את הטוב הזה, הוא סובל, מכך שהוא מחפש להרגיש יותר טוב. והטועים, נדמה להם שהרע קיים בעולם, כדי שהאדם יוכל להעריך את הטוב ולהכיר את הטוב. כי בלי חושך, איך יעריך האדם את האור. והם חיים בחושך ובאפילה, והם לא רואים את המרמה של העולם הזה, שהוא כולו שקר מתחילתו ועד סופו. כי לא רק שהרע לא קיים כדי שהאדם יעריך את הטוב, אלא שניתן בכלל לומר, שהטוב קיים, רק כדי שהאדם יסבול וירגיש רע. כי אם לא היה טוב בעולם, והיה רק רע כל הזמן, הרי שלרע לא הייתה שום משמעות כלל. והטוב קיים, רק כדי שהאדם ירגיש רע. כי...

להיות האמת עצמה - איך אפשר להיות האמת עצמה? כי ידיעה שלמה באמת, היא רק כאשר היודע והידוע והידיעה מתאחדים. כי כל דבר בעולם מתחלק לשלושה חלקים. כי יש את האדם החושב והיודע. ויש גם את הדבר שעליו חושבים ושאותו יודעים. ויש גם את המחשבה ואת הידיעה, שהיא מחברת...אחת חסרת כל הגדרה. ואז האדם הופך להיות האמת עצמה, וזוכה לדעת אותה בגוף ראשון. והאדם הוא כבר האמת עצמה, אך הוא לא יודע זאת. והאדם הוא כבר כל דבר, אך הוא לא יודע זאת. ועל ידי הביטול של האדם לאחדות המציאות, על ידי זה הכל הופך לישות אחת, ואז האדם זוכה לידיעה שלמה באמת, שאינה חסרה כלל.

הרגע הזה במקום הזה ובצורה הזאת - להתבונן אל תוכו מי שרוצה להיות מאושר בשלמות, עליו להתבונן אל תוכו פנימה, ברגע הזה, במקום הזה, ובצורה הזאת של המציאות, שבהם הוא נמצא כרגע. דהיינו, שאל לו לאדם לנבור בכל מיני צורות, שנמצאות ביקומים מקבילים, ולחשוב האם הן...אף אחד מהם, לא מחייב את זה, שברגע ובמקום הזה, שהאדם לא ירצה כרגע, את המציאות שלו. והאדם מוכרח להבין ולגלות, מה מחייב את הרצון שלי להיות כפי מה שהוא, ברגע הזה ובמקום הזה? ועל ידי זה שהאדם מתבונן פנימה אל תוכו, ברגע הזה ובמקום הזה ממש, על ידי זה האדם רואה את האמת, שבאמת הכל אחד והכל מושלם ממש וכולי.