הדרך אל השלמות - איך לעבור את הדרך בשלום? והעניין הוא, כי כל מה שהאדם באמת רוצה, זה את השלמות. ולכן האדם לעולם אינו מאושר, משום שהוא תמיד משווה כל דבר אל חוויית השלמות. וברגע שהתודעה של האדם נפרדה מהאחדות של המציאות, מיד באותו הרגע, כל מה שהתודעה רוצה...האמיתי. אבל, כאן וגם בכל מקום אחר, המילה כל אין כוונתה לומר, שמי שלא יכול להיות אמיתי בהכל, אז שלא יהיה אמיתי בכלל וכיוב, אלא המילה כל, פירושה, כל דבר בשלמות. והשלמות הזאת, מתחילה בכך שהאדם עושה את כל מה שהוא יכול לעשות, לרבות ובעיקר את הדברים הקטנים ביותר, שהם החשובים ביותר. כי המסע הארוך ביותר, חייב להתחיל בצעד אחד קטן. ובלי לעבור מרחק קטן, אי אפשר להגיע אל המרחק הגדול. ועל האדם להשיג את המרחק הגדול, על ידי זה שהוא מתמקד רק בדבר אחד ויחיד, והוא בצעד הקטן ביותר בעולם, שהוא הקרוב ביותר אליו, שהוא...

סבל - למה האדם מחליף כל הזמן את צורות הסבל שלו, במקום לחפש את השלמות? מי שיתבונן יראה, כי האדם כל הזמן מחליף את צורת הסבל שלו, בצורה אחרת של סבל. כי תמיד, יש לאדם חיסרון כלשהו, שמשהו חסר לו / משהו יכול להיות עוד יותר טוב / משהו ניתן לשפר אותו. ובכל פעם...הסבל שלו, בצורת סבל חדשה. והסיבה לכך שהאדם מטעה את עצמו כל הזמן, היא משום שלא באמת ברור לאדם, למה באמת הוא סובל כרגע, מהמציאות שיש לו ברגע הזה ובמקום הזה ממש. כי לאדם נדמה בטעות, שסיבת הסבל שלו, היא צורת המציאות החיצונית. ולכן, האדם מרמה את עצמו, וכל הזמן עובר מסבל אחד, לסבל אחר. ומי שרוצה להפסיק לעבור בין בתי כלא, ורוצה לצאת לחופשי באמת, עליו להתבונן על מהות הסבל שלו, ולראות את האמת. שהסבל נובע, רק משום חוסר ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין צורת המציאות. וזה עצמו נובע, מתפישת הטוב והרע של האדם,...

יש תקווה ואין שום ייאוש בעולם כלל - איך למה ומדוע? ומצד האמת אין שום תקווה בעולם כלל, אבל אין גם שום ייאוש בעולם כלל, כי הכל טוב והכל אחד. וכאשר הכל אחד, אין להיכן להגיע ואין ממה להתייאש ואין למה לקוות, כי הכל כבר טוב בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה....היחידה של האדם, היא האמת, שהיא מוציאה את האדם מכל מבוי סתום ומכל גיהנום, ישירות אל גן העדן עלי אדמות, בלי לשנות שום דבר בחיצוניות של האדם, מלבד שינוי פנימי, בתוך עומק פנימיות האדם. ויש דרגות של אמת. כי יש אמת, ויש גם אמת לאמיתה. ויש אמת אמיתית שהיא נקייה ברה וצלולה ללא שום דופי, שכאשר האדם מגיע אליה, אז הוא רואה ומבין שהכל אחד ממש, וכל הנפרדות נכללת בשורשה שהיא האחדות, ואז האדם חווה את השלמות האין סופית, שיש בתוך הנפרדות הסופית, ואז האדם חי טוב באמת. ובפועל, כאשר האדם מבין שהוא מוקף מכל הצדדים בחושך...

נקודות מבט שונות בתוך האדם, ששומעות את דיבורי החכם האמת מי שיתבונן יראה, כי כאשר האדם סובל, יש רמות עומק שונות לסבל שלו, ובו זמנית, הסבל הוא ברמות עומק שונות. כאשר לדוגמה, ברמה מסוימת, האדם מרגיש רע, מסיבה מסוימת בעוצמה מסוימת, ובו זמנית, ברמה אחרת,...מסיבה שונה, ובעוצמה אחרת, ובו זמנית, ברמה אחרת, האדם מרגיש גם קצת טוב, מסיבה כלשהי, אבל בעוצמה אחרת וכולי. והעניין הוא, כי כל נקודות המבט האפשריות, כולן קיימות בתוך האדם, תמיד, בכל רגע ובכל מקום. ובכל פעם ופעם, מתבטאות כל נקודות המבט האלו. אלא, שכל נקודת מבט, מתבטאת בעוצמה אחרת. ומנקודת מבט אחת, האדם בתוך תוכו מחובר תמיד לאחדות המציאות בשלמות אמיתית. ולכן, מנקודת מבט מסוימת, האדם כבר מאושר תמיד באושר אמיתי ונצחי, בטוב אמיתי שאינו תלוי בדבר, בתוך תוכו. ומנקודת מבט מסוימת, האדם חושב שהוא נפרד מהמציאות...

כאילו / אולי / כנראה / נראה לי - על חיים שאינם חיים והעניין הוא, כי רוב האנשים בעולם ברוב הזמן, נאחזים בדעות וברעיונות שונים, שהם עצמם יודעים ומבינים שהם לא בטוחים בהם באמת, אלא שהם בטוחים בהם רק באופן חלקי. וכאשר האדם נאחז ברעיונות כאלו, אז הוא משתמש...האדם הוא כלום בצורת משהו. והאדם שהוא טיפש, הוא בטוח, שכל מה שהשכל שלו אומר לו, זה נכון. ואז האדם בטוח, שאם הוא מרגיש שהוא קיים, אז הוא קיים. והאדם הוא טועה באפילה, שהוא אינו מבין את מהות קיומו באמת, שהיא אחדות ההפכים. ועל האדם לשנוא את האפשרי ולאהוב את המוכרח. דהיינו, לשנוא את הדבר שאולי הוא נכון ואולי לא, ולאהוב את הדבר שהוא נכון, בלי שום אפשרות כלשהי בעולם, אפילו לא אפשרות שקרית, שהוא יהיה לא נכון. ובפועל זה אומר, שמי שרוצה טוב נצחי אמיתי, עליו לנקות את עצמו מכל האמונות שלו באופן מוחלט. ולא רק...

החכם האמיתי - מיהו? ובו יתבאר, כי החכם האמיתי, הוא בעצם השכל הפנימי ביותר של המציאות, שנמצא בתוך כל דבר ודבר שיש בעולם. כי יש שכל אחד ויחיד, שהוא השכל של המציאות, והוא, ההבנה שהכל אחד ושהכל מושלם, נגד השכל האנושי. בידיעה ישירה, מעל השכל האנושי. והוא...שכל אחד ממש, וראיית מציאות אחת ממש. והאדם הופך להיות חכם אמיתי ומגלה את החכם האמיתי שבתוכו, על ידי ההתקרבות שלו כמה שיותר אל הלבושים של החכם האמיתי. דהיינו, להיכן שהשכל של החכם האמיתי מתגלה ביותר, כגון לדוגמה בספר הזה. ועיקר ההתקרבות, היא לימוד השכל שיש בספר הזה. ועיקר הלימוד, היא ישום בפועל, העצות של הספר הזה. שהאדם לומד להטיל ספק, לבדוק הנחות יסוד, לגלות את המהות ואת שורשי הדברים. ששם ודרך שם מתגלה השכל של החכם האמיתי. עד שהאדם זוכה אל השלמות האמיתית של החכם האמיתי.

סבל לטובה - לשקר, למצוא דברים טובים בסבל - ולסבול עוד יותר כי האדם גם סובל תמיד. משום, שעצם קיומו של האדם, הוא סיבת הסבל שלו. כי חוויית האני של האדם, היא אפשרית, רק כאשר קיימת גם חוויית נפרדות, ממה שאינו האני, שהיא חוויית חוסר שלמות וסבל. ומי שיכיר בכך...חצי הכוס המלאה וכיוב. והם מטעים את עצמם תמיד, בכך שהם מנסים לומר שהסבל הוא לטובה, כי יש בו דברים טובים. כמו אלו שהם אומרים, שהרע קיים, כדי שהאדם יוכל להכיר את מעלת הטוב. והם מוכנים לסבול, כדי שהם יוכלו ליהנות. ואם היה להם שכל אמיתי, הם היו מתבוננים אל תוכם, ומודים על האמת, שמה שהם באמת רוצים, זה שיהיה להם טוב, גם בלי לסבול בכלל. אבל הם מאמינים, שאין אפשרות להרגיש טוב, בלי שיהיה רע. כי בלי חושך, אין משמעות לאור, וכיוב שאר טעויות שונות. וכיוב המחשבה, שהטוב הוא סופי וקיים גם רע, כדי שלא יהיה משעמם...

קושי שכלי להבין דברים חיצוניים, שהוא קושי פנימי להבין את עצמך כי לפעמים קשה לאדם להתמודד עם איזה דבר שחיצוני לו, ואז לפעמים האדם בורח מההתמודדות. ועל האדם לדעת את האמת, שלהבין את האחדות של המציאות, מצד אחד, זה הדבר הקל ביותר בעולם. כי הבנת האחדות, היא...הוא גם לעולם לא יבין את האחדות בשלמות. והאדם חווה את האחדות של המציאות, בדיוק כפי כמה שהוא מבין אותה. והאדם חווה ומבין את האחדות של המציאות, בדיוק כפי כמה שהשכל שלו, מסוגל להבין, שדבר והיפוכו הם אחד. וזה בדיוק, כפי כמה שהשכל של האדם, מסוגל להבין דברים מורכבים. כך שכאשר האדם נתקל באיזה דבר מורכב, שקשה לו להבין אותו, על האדם לדעת, שזה בסדר גמור לא להתעמק באותו דבר מורכב, בתנאי שהוא קל ופשוט מידי להבנה, עד כדי שעמום, מרוב שהוא קל להבנה. אבל אם הוא מורכב וקשה להבנה, האדם חייב לדעת, שבסוף התהליך, הוא...

רצון לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו...אמת. וזה בסדר גמור לסבול, אם אתה באמת רוצה את זה. ועל האדם להתבונן היטב ולראות את האמת, האם באמת הוא שלם בלב שלם, עם זה שהוא סובל קצת? או סובל לפעמים? וכיוב כל מיני שקרים. כי מצד אחד, האדם לא באמת שמח מכך שהוא סובל קצת / לפעמים / תמיד, כי האדם היה מעדיף לא לסבול. ומצד שני, האדם כל הזמן משקר שכאילו אין ברירה, ואין מה לעשות, ושזה תהליך, וכיוב כל מיני שקרים שונים ומשונים, שהם מבטאים את זה שלא באמת ולגמרי נמאס לאדם לסבול. והאדם מטעה את עצמו תמיד. כי מצד אחד, הוא היה רוצה את השלמות. כי רק משום כך, האדם...

רוצה, אבל קשה - מה לעשות? לפעמים האדם מבין, שמצד אחד הוא מאוד רוצה איזה דבר, אבל מצד שני מאוד קשה לו, להשיג את מה שהוא רוצה. והאדם מאוד רוצה להרגיש טוב, אבל ההתמודדות עם הקושי, גורמת לו להרגיש רע (בעיניו, כי מצד האמת, היא מזככת אותו מבפנים והכל אחד)...לדעת את האמת, שהקושי שלו, הוא קושי שקרי. כי כל הקושי שבעולם, הוא שקר. כי אין שום קושי בעולם, עבור מי שמשתמש בשכל שלו. כי מי שבאמת רוצה איזה דבר, הוא משתמש בשכל שלו, ומגלה שיש לו המון דרכים קלות מאוד, להשיג את מה שהוא רוצה. והעצלנות של האדם להשתמש בשכל שלו, היא זו שיוצרת אצל האדם, את הקושי שלו להבין את האמת. והחכם האמיתי, לעולם לא מתייאש מהאדם. משום שהוא יודע ורואה במו עיניו, כי ממש בקלי קלות, האדם יכול לעבור לגור בגן העדן האמיתי. והאדם, רק מחמת העצלנות שלו, הוא מייאש את עצמו בשקרים, ולא רואה, שהוא...