... מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ... מדוע פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) או שהיא תוצאה של חישוביות או חוקים אובייקטיביים. אליעד מציין דוגמה שבה אדם נמצא בחדר מבודד ומוגבל בחוויותיו - הוא יכול להגיע למסקנות שנכונות גם אם לא ראה או חווה את החוויות בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? אליעד מסביר גם את ההיבט הפילוסופי של העניין - האם אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים שנעשים על פי היגיון לעומת כאלה שנעשים על פי תצפיות? אליעד מציין את ההבדל בין חקירות שעוסקות בשאלות של היגיון לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים ... את תחום הידע. מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות? ...

... מדעי, מה גברים אוהבים? איזה יופי אידיאלי? הוכחה מדעית, הוכחה סטטיסטית, אידיאל היופי, דוגמניות, מחקרים סטטיסטיים, הוכחה לוגית, חוקי הפיזיקה, תצפית סטטיסטית מה גברים אוהבים? האם קיים אידיאל יופי מדעי? הסיכום הבא מתבסס על ... רק את העובדות עצמן של אותו מחקר ספציפי. הוא נותן דוגמה פשוטה של הדלקת אור: אם כל פעם שאתה לוחץ על מתג האור הוא נדלק, אתה יכול לסמוך על התצפית הזו. עם זאת, במחקרים חברתיים, כמו שאלת אידיאל היופי, הדבר הרבה יותר מורכב. ... הוכחה מוחלטת. לדבריו, בפיזיקה חייבים להסביר מדוע תוצאה מסוימת חוזרת על עצמה ואינה יכולה להיות אחרת, אך במחקרים מסוג זה, אין הסבר כזה. יש רק תצפית פשוטה, שאינה מלמדת אותנו בהכרח על העתיד או על האמת האבסולוטית. הוא מדגיש ...

... לפיזיקה קוונטית, שלפיה כל החלקיקים נמצאים במצב לא מוגדר עד שיש עליהם תצפית. הדוגמה שניתנה היא הסתכלות על קיר: כשהאדם מביט בקיר, הוא רואה קיר אחד מוגדר. אבל ברגע שהוא ... נוצר עכשיו? היה צריך לקרות משהו בעבר כדי שהוא יוצר, אז מה שהם טוענים שהתצפית של האדם בהווה יוצרת את האירועים בעבר, זה מה שהסברתי לך שגם העבר נוצר עכשיו. עכשיו את למשל ...

הוכחות לאמיתות התורה מן השמים, נבואות שהתגשמו, הוכחות לקיומו של אלוהים, הוכחות ליציאת מצרים, תורה מהשמים

... מצד הפוטנציאל, הרי בכל נקודה יכול להיות הכל. עולה עוד הסבר מעולם הפיזיקה הקוונטית: דוגמת החתול של שרדינגר מראה שיש מצב שבו החתול גם חי וגם מת לפני התצפית , וכשמתבוננים רואים תוצאה אחת בלבד. השאלה היא לאן הלכה האפשרות השנייה? אחת התשובות בספרות הקוונטית היא שביקום מקביל מתקיימת אותה ... לתפיסה הרגילה שלנו, הרואה רק מציאות אחת בכל רגע. מצד שני, גישות כאלה דווקא מבהירות איך תיתכן מציאות שבה הכל כבר מתרחש, אך אנו רואים רק חלק אחד בכל תצפית שלנו. למה כל כך קשה לתפוס את זה בשכל הרגיל? הסיבה היא שהשכל שלנו בנוי להבחין באופן חד בין יש לאין, בין קיים ללא קיים. התפיסה שלנו ...

... קרה פעמים רבות בעבר, זה לא אומר בוודאות מוחלטת שהוא יקרה גם בפעם הבאה. הוא מסביר שבעולם שלנו יש הנחה סמויה שהעתיד פועל לפי אותם חוקים שהכרנו מהעבר, אך ההנחה הזאת אינה מחויבת. כל חוקי הפיזיקה מבוססים על תצפית של תופעות שקרו בעבר, ואין שום הבטחה שאותה חוקיות תתקיים גם בעתיד. אליעד מביא דוגמה לכך שבמשך מיליוני שנים, החוקים פעלו באופן ...

... במיוחד דרך סטטוסים בפייסבוק ותגובותיהם. הכוונה היא להבין את המניעים שמאחורי ההתנסחויות של אנשים, איך סטטוסים מסוימים משפיעים עלינו, ומדוע אנחנו מתעצבנים מהם. המניע המרכזי כאן הוא להבין את ההתנהגויות הללו דרך תצפית על שיח חברתי בלשון רבים, כמו לדוגמה אנחנו צריכים להתאחד, ולהתייחס למניפולציות שמאחורי המשפטים הללו. כיצד אנשים נוטים להתנסח בלשון רבים? המנחה מדבר על כיצד יש אנשים ...

... פעולה? אם בן הזוג לא משתף פעולה או לא יודע מה הוא רוצה, לא ניתן לכפות עליו להיות פתוח. ניתן לנסות להבין אותו דרך דרכים עקיפות, על ידי תצפית או שיחה על נושאים כלליים, אך אם הוא לא מעוניין בשיתוף פעולה, ייתכן כי זה סימן לכך שאין לו רצון להמשיך בקשר. האם הכל עניין של ...

... שהנחה זו אינה נכונה: המפץ הגדול אינו מוכיח שהעולם לא היה קיים קודם לכן. כל מה שהמדע עושה הוא להשתמש בתצפיות פיזיקליות מההווה ולהסיק מסקנות לגבי העבר. המדע מניח שחוקי הפיזיקה שהיו קיימים בעבר הם אותם החוקים שפועלים בהווה, אך זו ...

... הפיזיקה וחוקי הסיבה והתוצאה שלנו, הם זהים בכל מקום ובכל זמן. כי ברור לגמרי שהפוטנציאל והמקום והזמן הם אין סופיים. ועל מה ולמה נדמה לאדם שכמות התצפיות המוגבלת שלו במקום ובזמן, מתארת חוקיות אובייקטיבית כלשהי שיש ... אכן חוק?! כי הרי אין שום חוק אמיתי כלל. כי בפחות מרגע אחד יכולים להשתנות כל החוקים. ואז ימציאו ויגדירו חוקים חדשים. והחוקים, רק מתארים את רצף התצפיות של האדם, שמוגבלות במקום ובזמן וביכולת התפישה שלו. כי האדם יכול ...