... מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ההוכחה הלוגית מתבצעת דרך מבנים ... לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) או שהיא תוצאה של חישוביות או חוקים אובייקטיביים. אליעד מציין דוגמה שבה אדם נמצא בחדר מבודד ומוגבל בחוויותיו - הוא יכול להגיע למסקנות שנכונות גם אם לא ראה או חווה את החוויות בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? אליעד מסביר גם את ההיבט הפילוסופי של העניין - האם אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים שנעשים על פי היגיון לעומת כאלה שנעשים על פי תצפיות? אליעד מציין את ההבדל בין חקירות שעוסקות בשאלות של היגיון לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים מדעיים יכולים להימדד ולהיבדק באופן ישיר ... ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות? ...

... באין סוף מקומות ובאין סוף מצבים בו זמנית, עד שמסתכלים עליו ואז הוא קורס למקום ולצורה מוגדרים. זו תיאוריה מדעית הקשורה לפיזיקה קוונטית, שלפיה כל החלקיקים נמצאים במצב לא מוגדר עד שיש עליהם תצפית . הדוגמה שניתנה היא הסתכלות על קיר: כשהאדם מביט בקיר, הוא רואה קיר אחד מוגדר. אבל ברגע שהוא מפסיק להסתכל, הקיר נמצא בכל הצורות האפשריות בו זמנית, כולל הפיל, המטוס, ... לך דוגמה, למשל יש כאן קיר, ואני אומר לך שעד שלא הסתכלת לא היה פה קיר, אם אנחנו אומרים שהקיר נוצר עכשיו, אז איך הוא נוצר עכשיו? היה צריך לקרות משהו בעבר כדי שהוא יוצר, אז מה שהם טוענים שהתצפית של האדם בהווה יוצרת את האירועים בעבר, זה מה שהסברתי לך שגם העבר נוצר עכשיו. עכשיו את למשל מסתכלת על אימא שלך, את אומרת זאת אימא שלי, עכשיו נוצרה המציאות הקודמת ...

... שאין דגים עם סימני כשרות חלקיים מלמדת על מקורה האלוהי. עם זאת, אליעד מדגיש שגם אם זו עובדה נכונה, לא בהכרח מדובר בהוכחה חד - משמעית לאמיתות אלוהית, מכיוון שייתכן שהדברים נכתבו מניסיון או תצפית אנושית פשוטה. האם נבואות שהתגשמו מוכיחות את קיומו של אלוהים? הטיעון על ...

... דוגמת החתול של שרדינגר מראה שיש מצב שבו החתול גם חי וגם מת לפני התצפית , וכשמתבוננים רואים תוצאה אחת בלבד. השאלה היא לאן הלכה האפשרות השנייה? אחת התשובות בספרות הקוונטית היא שביקום ... מבהירות איך תיתכן מציאות שבה הכל כבר מתרחש, אך אנו רואים רק חלק אחד בכל תצפית שלנו. למה כל כך קשה לתפוס את זה בשכל הרגיל? הסיבה היא שהשכל שלנו בנוי להבחין באופן חד בין יש לאין, בין קיים ללא ...

... לא אומר בוודאות מוחלטת שהוא יקרה גם בפעם הבאה. הוא מסביר שבעולם שלנו יש הנחה סמויה שהעתיד פועל לפי אותם חוקים שהכרנו מהעבר, אך ההנחה הזאת אינה מחויבת. כל חוקי הפיזיקה מבוססים על תצפית של תופעות שקרו בעבר, ואין שום הבטחה שאותה חוקיות תתקיים גם בעתיד. אליעד מביא דוגמה לכך שבמשך ...

... ותגובותיהם. הכוונה היא להבין את המניעים שמאחורי ההתנסחויות של אנשים, איך סטטוסים מסוימים משפיעים עלינו, ומדוע אנחנו מתעצבנים מהם. המניע המרכזי כאן הוא להבין את ההתנהגויות הללו דרך תצפית על שיח חברתי בלשון רבים, כמו לדוגמה אנחנו צריכים להתאחד, ולהתייחס למניפולציות שמאחורי המשפטים ...

... הזוג לא משתף פעולה? אם בן הזוג לא משתף פעולה או לא יודע מה הוא רוצה, לא ניתן לכפות עליו להיות פתוח. ניתן לנסות להבין אותו דרך דרכים עקיפות, על ידי תצפית או שיחה על נושאים כלליים, אך אם הוא לא מעוניין בשיתוף פעולה, ייתכן כי זה סימן לכך שאין לו רצון להמשיך בקשר. האם הכל עניין של עצלנות וניצול? רבים לא מעוניינים ...

... שהיקום נוצר מתוך המפץ הגדול, ולכן היה חייב להיות משהו או מישהו שיצר את אותו מפץ. אך אליעד מסביר שהנחה זו אינה נכונה: המפץ הגדול אינו מוכיח שהעולם לא היה קיים קודם לכן. כל מה שהמדע עושה הוא להשתמש בתצפיות פיזיקליות מההווה ולהסיק מסקנות לגבי העבר. ...

... הם זהים בכל מקום ובכל זמן. כי ברור לגמרי שהפוטנציאל והמקום והזמן הם אין סופיים. ועל מה ולמה נדמה לאדם שכמות התצפיות המוגבלת שלו במקום ובזמן, מתארת חוקיות אובייקטיבית כלשהי שיש בעולם?! כל שכן וקל וחומר, על מה ולמה נדמה לאדם שהחוק שנראה לו כחוק, הוא אכן חוק?! כי הרי אין שום חוק אמיתי כלל. כי בפחות מרגע אחד יכולים להשתנות כל החוקים. ואז ימציאו ויגדירו חוקים חדשים. והחוקים, רק מתארים את רצף התצפיות של האדם, שמוגבלות במקום ובזמן וביכולת התפישה שלו. כי האדם יכול בקושי, להיות בטוח במה שהוא רואה. אך ברור שהאדם לא יכול להיות בטוח, במה שהוא לא רואה. ואין שום חוק, שהחוקיות עצמה ...

... הוא סופי, וכי הוא מוגבל לחוקי הפיזיקה וחוקי הטבע וכיוב. והם שוכחים, שגם כל חוקי הפיזיקה, הם רק אפשרות אחת מיני אין סוף אפשרויות אחרות. והם גם שוכחים, שאין שום חוקי טבע אמיתיים באמת. כי כל חוקי הטבע, הם רק תיאור של התצפיות של בני האדם במקום וזמן מוגבלים. אך החוקים עצמם לא קיימים כלל. ואין שום חוק שאומר, שהחוקים האלו חייבים לעבוד בכל מקום ובכל זמן. ואפילו אין חוק, ...