... ושחצנות - רדיפת כבוד - למה רק שקרנים וטיפשים, מתגאים על אחרים? ובו יתבאר העניין של רדיפת הכבוד השקרי, בדרך הפוכה ממה שחושבים העולם. כי מי שהוא חכם ואיש אמת (שזה בעצם אותו הדבר, כי חכם, ... ובאחדות של המציאות יש שלמות מוחלטת. וגם מצד הנפרדות של המציאות, הרי שהוא אלוהים השקרי, דהיינו, זה שעושה את הכל תמיד, שהכל כרצונו תמיד. כי הטועים בעצמם ובגדולתם, דהיינו, ... אחד לא מנצח לעולם. ומי שהוא חכם אמת, השכל שלו מנצח תמיד את כולם. ולא משום שהוא שקרן שמרמה אנשים בערמומיות, אלא משום שהוא איש אמת, והאמת מנצחת תמיד את כולם. וכאשר האדם ... כי הכל זאת ישות אחת ממש, כאשר האדם הזה פוגש את החכם, אז הטועה, נדמה לו בטעות ובשקר, שהחכם האמיתי, יש לו גאווה גדולה, ושהוא בטוח בעצמו, כאילו הוא אלוהים נצחי. והאדם ... מלאים בגאווה. כי אין אדם מרגיש שמישהו אחר מתגאה, אאכ הוא עצמו יש לו גאווה של שקר. כי החכם האמיתי, הוא אף פעם לא מרגיש שמישהו מתגאה עליו, משום שהוא יש לו גאווה של אמת, והוא יודע שכולם תמיד עושים את רצונו. אבל מי שיש לו גאווה של שקר, שהוא חושב בטעות שהוא הצורה החיצונית שלו, על ידי זה הוא שוכח שהכל כרצונו תמיד, ואז ...

... וכיצד יעשה האדם לעצמו שטיפת מוח טובה של אחדות, שתנקה אותו משטיפת המוח השקרית של הנפרדות? תשובה: על ידי זה שהאדם מתחבר לשכל של החכם האמיתי. כי האדם שטועה מחשבתית, הוא, אין לו אחיזה ישירה בשכל של האחדות. כי השכל של האחדות, הוא חסר כל ... אחיזה בשכל של האחדות, שאין בו שום אחיזה כלל. ומי שרוצה לשטוף את עצמו מהשקר של הנפרדות, עליו להזרים בעורקי ליבו ומחשבתו, את השכל האמיתי של החכם האמיתי. ועל האדם לחפש את החכם הגדול ביותר במעלה, ולהיצמד אל השכל שלו, כמה שיותר. ובפועל, ... השכל שאותו הוא לומד, ולהישמר לנפשו פן ושמא תדבק בו אפילו מעט אמונה שקרית שאינה נכונה. כי כאשר יש אמת, אין שום אמונה כלל. ואו שיש אמונה, או שיש אמת. והאמת, היא התרופה החזקה ביותר בעולם. עד שטיפה אחת של האמת האמיתית, משמידה אין סוף של אמונה שקרית. ובתנאי שזאת תהיה אמת אמיתית. ואעפכ, טיפה אחת של אור האמת, מגרשת המון חושך של רעל האמונה השקרית. ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, ולהזרים אותו בתוך המחשבה של עצמו. עד שהאדם לא יחשוב שום מחשבה עצמית, בלי שהוא קודם לכן יבדוק אותה, עם כלי הבדיקה של ...

... טוב, כי הוא טוב אמיתי באמת, שאין טוב ממנו. ואו שהאדם טוב לו באמת, או שטוב לו בטוב שקרי. וטוב שקרי, הוא גם רק רע. והאדם שמחפש להרגיש יותר טוב, הרי שהוא מרגיש רע. כי ... את האור. והם חיים בחושך ובאפילה, והם לא רואים את המרמה של העולם הזה, שהוא כולו שקר מתחילתו ועד סופו. כי לא רק שהרע לא קיים כדי שהאדם יעריך את הטוב, אלא ... רק כדי לעשות לאדם רע. ולפעמים האדם מרגיש מאוד רע ורוצה להתייאש מלחפש את הטוב השקרי, ואז הרע בסכנה, שמא האדם יפסיק לרצות להרגיש טוב, שאז ממילא הוא ירגיש טוב. ואז הרע, הוא גורם לאדם להרגיש טוב, כדי לשקר את האדם, שהוא כן יכול להרגיש טוב, וכדי שהאדם ימשיך לרצות את הטוב, ... לרצות להרגיש טוב, שממילא אז הוא ירגיש טוב באמת, אז מיד הרע יוצר עבור האדם טוב שקרי, שהוא כמובן טוב שאינו נצחי ואמיתי, כדי שהאדם לא יתייאש מלחפש את הטוב השקרי, ועל ידי זה האדם ממשיך לסבול ולהרגיש רע, מכך שהוא רוצה להרגיש טוב. והאדם הוא ככ טועה, עד שהדבר הרע ביותר בעולם, שהוא בעצם הטוב השקרי, נדמה לו שהוא טוב והוא ממשיך לחפש אחריו. ועל ידי זה הוא סובל, רק ... טוב מאוד עבור מי שמקבל את השכל של האחדות. וכן, כל הנפרדות כולה היא רעה, כולל הטוב השקרי שבה. וכל העולם הרע הזה כולו, הוא קיים, עבור מי שזוכה לשכל של האחדות, ...

... אחר. וגם זה כמובן, מפיל את כל ההוכחות, שמנסות להוכיח שלעולם הזה יש מסובב ראשון יחיד וחכם, מכך שהעולם שלנו נראה מסודר. כי כל ההוכחות האלו, הן כמובן שקר מהמון סיבות (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). אך ההבנה שהמקום והזמן קיומם הוא אין ...

... לבין הדבר הידוע. וכל זמן שאין אחדות בין היודע לבין הדבר שאותו הוא יודע, דהיינו, כל זמן שהאדם היודע, הוא לא בעצמו הופך להיות הדבר שאותו הוא יודע, הרי שזו אינה ידיעה של אמת אמיתית, אלא ידיעה של שקר יחסי. משום, שהידיעה היא חיצונית לאדם. שהאדם יודע את הדבר, שהוא חיצוני ונפרד ממנו, אך הוא לא יודע את הדבר, כפי מה שהוא יודע את ... יכול לדעת, מה באמת עבר לאלוהים במחשבתו לפני בריאת העולם ממש. והטועים נדמה להם, שאם הם ינסו לדמיין שהם אלוהים המציאות, אז על ידי זה הם יצליחו להתחבר לשכל של אלוהים. והאדם טועה ולא מבין, שהוא בעצם משקר את עצמו. ולמה? כי מי שמדמיין שהוא אלוהים, הוא לעולם לא יכול להיות אלוהים באמת, כפי מה שאלוהים הוא באמת, כאלוהים. משום, ...

... לשכל שלו, והופך להיות עיוור ממש, וחי במציאות מדומה חלופית ממש, ולא רואה את האמת שהכל מושלם תמיד. (ואעפכ, מצד אחדות ההפכים, בכל אמונה של שקר, יש אמת, והיא עצמה האמת, ואין שום שקר וכולי). והאמונה היא טובה, רק עבור מי שנמצא בתוך האחדות. שאצלו, האמונה מאפשרת לו להתרחק מהאחדות, אל תוך השקר של הנפרדות, ועל ידי זה לעשות ריבוי של האחדות. שזה כבר עניין אחר לגמרי. וכמה שהאמונה טובה עבור החכם האמיתי, כך היא רעה וגרועה עבור מי שאינו חכם אמיתי. ושורש כל הצרות וכל הבעיות וכל הדברים הרעים והשקריים שבעולם, שורשם באמונה השקרית של האדם. שהוא מאמין לשכל שלו, שחושב שהיש והאין נפרדים זה מזה. ואם האדם יכפור באמונה שלו, ויברר את האמת לגבי העניין של היש והאין, הוא יגלה ... טיפת אמונה אפילו כחוט השערה. כי חוט השערה של האמונה, חונק את האדם ולוקח ממנו את חיותו ואת השמחה האמיתית הפנימית שלו. והכל בגלל חטא האמונה השקרית , שהוא החטא החמור ביותר בעולם. וכפי שאמרנו, זה בסדר שתאמין במשהו, כל זמן שאתה מודע לכך שאתה רק מאמין בו, אך לא יודע אותו. וכאן מדובר על כל ... רק מאמין בזה, ושהוא בטעות חושב שהוא יודע, את הדבר שהוא רק מאמין בו. ובסיכומו של דבר, האמת, רוצה שידעו אותה. כי להאמין במשהו שהוא אמת, זה שקר. ואת האמת, צריך לדעת. וכדי לדעת את האמת, האדם צריך לנקות ולזכך ולטהר את עצמו מכל שמץ של אמונה. שעל ידי זה אחיזת כל השקרים נעלמת, ונשארת רק האמת, והאדם רואה את האמת שהכל מושלם, וחי חיים טובים באמת. ...

... כולן. והשכל שמלובש בשיחת החולין של מי שהוא חכם אמיתי, הוא כולו עצות של אמת עבור האדם, איך להבין את מה שיש מעבר לשכל. מה שאין כך השכל של מי שהוא חכם שקר, שדבריו נראים כחכמים, עבור האדם שטועה כמותו, אבל באמת הם כולם דיבורים של פסולת וקליפות בלבד. ובשורה התחתונה, ...

... חשבת עליו (ולכן לא ניתן לראות את אלוהים האמיתי. כי אם ראית אותו, אז הוא לא אין סופי, ואז הוא לא אלוהים. ואם אתה רואה את אלוהים, ואתה יודע שהוא אלוהים, הרי שהוא שקרי וכולי). ולכן האדם לא יכול לחשוב על כלום שום דבר. דהיינו, האדם לא מסוגל לרוקן את המחשבה שלו. והטועים שלא מודעים לעצמם, נדמה להם שהם ...

... והאדם מבין מהו אלוהים, ומהו מחויב המציאות, הלא היא האמת המוחלטת וכולי. והשלב השני והאחרון בשכל של האחדות, הוא השלב, שבו בחינת המחויב ובחינת האפשרי, נכללות אחת בשניה. כי באחדות השקרית (שגם היא שכל גדול מאוד), בה האדם מבין את עניין המהות של המציאות, שהיא מחוץ למקום ולזמן וכולי, אבל האדם עדיין עושה ...

... שהאדם מצד מהותו הוא אינו הישות השלמה (המציאות השלמה), הוא יכול מראש להבין, האם לפחות מבחינה פורמאלית, הרעיון המוצג לו מתיימר להביא אותו אל השלמות הזאת, שנראית כבלתי אפשרית, או שמא גם השיטה הזאת, היא עוד שקר ובזבוז זמן. וכפי שכבר ביארתי, הספר הזה מצהיר, שהוא יביא את האדם אל החוויה של השלמות, שנראית כבלתי אפשרית מצד מהותו של האדם כישות שהיא אינה אין ...