בודהיזם, אכזריות לא אנושית, צמחונות, רחמנות, להתאכזר, התעללות בבעלי חיים, בודהה, אכזריות לשמה, ליהנות מהסבל, אכילת בשר, אלימות, נהנה לסבול, רוצה לסבול, לאהוב את הרע, ...

תכונות אופי טובות, תכונות אופי רעות, הנוסחה אל האושר, דרך רוחנית, עצלנות, חריצות, נחישות, יהירות, פשרנות, קיצוניות, ללכת עם האמת, ללכת עד הסוף, להגיע להארה, להשיג אושר

חרבות ברזל - רחמנות או אכזריות, האם רחמנות יכולה לנצח אכזריות? האם לרחם או להתאכזר? מהי רחמנות? מהי אכזריות? איך לנצח את הטרור? המלחמה בטרור? מוסריות צהל הצבא המוסרי בעולם, המלחמה בטרור, המלחמה בחמאס, אמנת זנבה, ... הכי מוסרי בעולם, פגיעה בחפים מפשע, מדיניות ההכלה אז במידה והחמאס משתמש כנגדנו באכזריות, האם אנחנו יכולים לנצח אותו ברחמנות? האם אפשרי עם רחמנות של מוסריות צהל לנצח את האכזריות של הטרור? האם צריך להיות אכזרי כדי לנצח אכזריות? האם אדם צריך להיות אכזרי בנפשו כדי לנצח מישהו שמתנהג כלפי באכזריות? מהי בעצם אכזריות? מהי רחמנות? וכולי אז קודם כל התשובה היא ש - כן, יש אפשרות עם רחמנות לנצח אכזריות. ולא חייב להיות אכזרי כדי לנצח אכזריות כפי שאסביר להלן. ואני אחדד, יש כאן מספר שאלות שונות, שאינן בהכרח קשורות אחת לשניה. שאלה 1 - מה צריך לעשות טכנית כדי לנצח את החמאס, בלי קשר לרחמנות / אכזריות וכיוב? שאלה 2 - האם מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות כדי לנצח את החמאס, האם זה עשוי ... - האם אני צריך להיות אכזרי, כדי להוציא להורג את בני המשפחה של ראשי הטרור? תשובה: תלוי בהגדרה של רחמנות / אכזריות, כפי שאני אסביר להלן. שאלה 4 - האם אני צריך להיות אכזרי כדי לנצח את הטרור? תשובה: ... אכזרי בנפשו, כדי לנצח אכזריות של האויב ותכף אחדד יותר טוב את הנושא. אז מהי בעצם אכזריות ומהי בעצם רחמנות? אז אמר רבי נחמן מברסלב ליקוטי מוהרן חב - תורה ז, שמנהיג אמיתי חייב להיות רחמן. ורק מי שהוא רחמן, יכול להיות מנהיג אמיתי. אבל חובה על המנהיג לדעת איך להתנהג עם הרחמנות שלו בצורה נכונה. כי כל רחמנות, היא גם אכזריות וכל אכזריות היא גם רחמנות. וצריכים לדעת איך להשתמש בצורה נכונה בתכונת הרחמנות. לדוגמה נניח שרופא ירחם על החולה ולא ירצה לתת לו טיפול שעשוי להכאיב לחולה? האם זו רחמנות או אכזריות? או לדוגמה אמא שתאכיל את התינוק הרעב שלה בבשר, האם זו רחמנות או אכזריות? או לדוגמה אם נציל את הכבשה מפיו של הזאב, האם זו רחמנות או אכזריות על הכבשה או על הזאב? או לדוגמה בן אדם שמרחם על עצמו ואוכל מאכלים לא בריאים בגלל הרחמנות העצמית שלו, האם הוא באמת מרחם על עצמו? או שהוא מתאכזר לעצמו כי הוא גורם לעצמו נזקים בריאותיים? ואם נכבה את השריפה עם מים, האם אנחנו מרחמים על האש או על המים? והכוונה היא להראות, שכל פעולה שהיא נגד כוח כלשהו, היא בעד הכוח הנגדי שלו. ואם מרחמים על משהו, בהכרח שמתאכזרים לכח שסובל מהרחמנות על הכוח שעליו רוצים לרחם. דהיינו, הרחמנות על הטרור, היא בהכרח אכזריות על קורבנות הטרור. והרחמנות על קורבנות הטרור, היא עשויה להיות לפעמים רק על ידי התאכזרות לטרור עצמו. או במילים אחרות, כל פעולה, היא תמיד גם רחמנות וגם אכזריות כלפי כל אחד מהכוחות השונים של הפעולה. אם בן אדם מרחם על עצמו ולא מתאמץ לדאוג לעצמו, ... לעשן למרות שהוא רוצה לעשן, הרי שהוא בעצם מרחם על הבריאות שלו. בסיכומו של דבר, כל פעולה היא גם רחמנות וגם אכזריות בו זמנית. ולכן צריך לשאול מה צריך לעשות כדי לנצח את הטרור, בלי קשר לשאלה האם זו רחמנות או אכזריות. כי בכל מקרה, כל פעולה שנראית כרחמנות, היא גם בהכרח פעולה אכזרית כלפי מישהו אחר. ולכן, לא חייב להיות אכזרי כדי לנצח מישהו אכזר. אלא צריך ...

... לא הראש לא אשם? ביבי אומר, שהוא לא ידע. כי לא היה כלום כי אין כלום, ומה מה פתאום, ורחמים לא ידע וכולי. וכל מערכת הביטחון אמרה לו שהחמאס מורתע ושלא היה כלום כי אין כלום, אבל בכך ביבי ...

...משני רצונות מנוגדים: מצד אחד יש לאדם רצון לזוגיות, ומצד שני רצון חזק לא פחות לחופש אישי. הקושי נובע מכך שהאדם מרגיש מוגבל בתוך הזוגיות, אך בו בזמן אינו מרגיש מסופק כשהוא לבד. אם האדם היה מצליח להרגיש מספיק חופשי בתוך הזוגיות, לא הייתה נוצרת השאלה או הבעיה הזאת בכלל. מהו הפתרון המוצע למי שחושש להתחייב בזוגיות? הפתרון שאליעד מציע הוא להבין לעומק את הרצונות של האדם: למה הוא רוצה זוגיות מלכתחילה? מה הוא מצפה לקבל מזוגיות? אם אדם רוצה זוגיות כי הוא מחפש יציבות, ביטחון, תחושת ערך, ואהבה, עליו להבין שמטבע...

...וכמה חסרונות יש בזה אבל זאת רק דרך לבטא את החוסר שביעות רצון שלו מהמציאות בלי קשר לצורה הספציפית. ש: יש בעיה עם הראשון? אליעד: מה היה הראשון, הראשון היה לגבי מה היה הראשון. ש: שהוא רואה בו יותר חסרונות מעצם ההתחייבות. אליעד: כן עד כמה הוא רואה שזה מחויב אחד לא רואה כל כך שזה מחויב לכן הוא לא אכפת לו להתחייב, אחד רואה שזה מאוד מחויב לכן הוא מאוד לא רוצה להתחייב בסוף זה קשור איכשהו אחד לשני אוקי בסוף איכשהו הכל קשור אבל בא נגיד זה דעות שונות, כן וגם מה היה ההסבר לפני הראשון איזה הסבר היה למה פעם זה...

...מזה איזו מסקנה אחת אבל אם אתה בן אדם מעמיק אז אתה מכל מילה יכול להוציא משהו מהמילה מהאות מההבהרה. ש: כן אתה יכול להביא לי נניח דוגמה ממשפט שני משפטים מה אני יכול להוציא ממנו. אליעד: לא יודע אין מה להוציא בו. ש: לא מה זאת התשובה הזאתי. אליעד: מה זאת השאלה הזאתי. ש: אז מה אתה רוצה שאני אגיד לך על המשפטים. אליעד: לא שני משפטים פירושו שתי מחשבות כשאתה חושב מחשבה אתה צריך, כשאתה חושב על מחשבה כלשהי זה נקרא משפט אתה צריך לנתח את המחשבה שחשבת ותביא לי מאה מסקנות שניתן להסיק מהמחשבה שחשבת זה יאפשר לך שכשמישהו...

...על המעמד עצמו. עוד אפשרות שמציע אליעד היא שהתורה עצמה אולי לא אירעה כפשוטה אלא כמשל בלבד, ולכן לא באמת היו שאלות. לדעתו, הדבר מעורר שאלות גדולות אף יותר - אם הכל משל, אז מה הערך של הסיפור כולו? ואם התורה אכן כפשוטה, מדוע אין התייחסות לשאלות בסיסיות כל כך מצד העם? האם התורה יכולה להיות משל בלבד? אליעד כהן מדגיש כי אפשר לפרש כל סיפור, כולל את התורה, כמשל ונמשל, אך הוא מציין כי יש בכך בעיה גדולה. לדבריו, אם התורה היא רק משל, אז מה ההבדל בין ספר התורה לבין כל ספר אחר בעולם, כמו כתבי דאעש או אפילו עיתון...

...מצעד הגאווה, נטייה מינית, יהדות, רצח דתי, שנאה דתית, פרשת פנחס, הלכה ואין מורין כן והשקרים של דתיים, כפי שהוסברו על ידי אליעד כהן. ההסבר יפרט את כל ההקשרים, הדוגמאות והרעיונות שאליעד העלה, ללא השמטת אף פרט או הסבר. האם ניתן לשנות נטייה מינית? תחילה, אליעד מסביר כי לדעתו האישית קיימת אפשרות לשנות נטייה מינית, והיא איננה בהכרח מולדת או קבועה. למרות שקיימת תפיסה נפוצה בציבור ובקהילה המדעית כי נטייה מינית מולדת, אליעד טוען שבפועל אפשר לשנות כל דבר אם האדם יבחן את עצמו לעומק ויבין מדוע הוא רוצה את מה...

...את הזמן, שאלת התשה, לשאול למה זה ככה, איך נוצרות מחשבות? למה באמת קשה להיות מאושר? האם אפשר בכלל להפסיק לחשוב? אליעד כהן מסביר שאדם אינו יכול באמת להפסיק לחשוב. גם אם נדמה לנו לפעמים שאנחנו לא חושבים, תמיד יש מחשבה ברקע. לדוגמה, בזמן קריאה של ספר נדמה שאנו מתרכזים רק בספר, אבל למעשה קיימת מחשבה נוספת ברקע: מחשבה על עצם הקריאה, מחשבה על הסביבה, מחשבה על כך שאנו קוראים, או אפילו מחשבה על השאלה האם אני מבין את מה שאני קורא?. אליעד מדגיש שהראש תמיד עסוק במשהו. הוא מביא דוגמה נוספת: כשאנחנו ישנים, לכאורה...