להיות אלוהים שקרי - ועל ידי זה
להיות אלוהים האמיתי והעניין הוא, כי על האדם להבין ולדעת את האמת, והיא, שכפי שהאדם תופש את
אלוהים בצורה שגויה, גם
לאלוהים עצמו יש שאלות ובעיות לא פתורות. והעניין הוא, שלאדם יש המון שאלות על המציאות, כגון מהי תכלית ומשמעות
הקיום וכיוב, והאדם בעצם מנסה להבין את המציאות שחיצונית לו, לפני בכלל שהוא מבין את עצמו. ומי שלא מבין את עצמו, לא יכול להבין את המציאות שחיצונית לו. ולכן, על האדם להפנות את כל השאלות שיש לו על המציאות, אל עצמו. כגון לדוגמה שהאדם שואל את עצמו, מה התכלית של
קיום העולם, שעל האדם לשאול את השאלה הזאת את עצמו, דהיינו, מה התכלית של זה שאני שואל את השאלה הזאת עצמה עושה חושב מרגיש וכולי. והאדם מוכרח להתבונן ... מחוצה לו, רק אל תוכו פנימה בלבד. ואז, כאשר האדם מפנה את כל השאלות אל תוכו פנימה, אז מהר מאוד הוא מגלה שהוא
אלוהים המציאות. כי כאשר האני של האדם מסתכל אל תוכו, הוא רואה את הגוף השלם שהוא חלק ממנו, והוא מגלה את האני שחושב את החלום, שהאני הנפרד של האדם, הוא רק חלק ממנו. ואז האדם הופך
להיות אלוהים, וחווה שהוא
אלוהים. אבל, זהו לא סוף הסיפור. כי לפני שהאדם הבין שהוא
אלוהים המציאות, הוא בעצם היה אחד מהילדים של
אלוהים שקרי. כי האני של האדם, הוא אחד מהילדים של
האלוהים השקרי. אבל עכשיו כאשר האני של האדם מתאחד עם האני הגדול שלו, שהוא
אלוהים המציאות, עכשיו האדם הופך
להיות אלוהים שקרי בעצמו, שהוא עצמו הבן של
אלוהים האמיתי, וממילא ממנו הדרך קרובה יותר,
להיות אלוהים אמיתי. כי כל זמן שיש נפרדות של תודעה עצמית, הוא
אלוהים שקרי. ועל ידי ההתבוננות של האדם אל תוכו פנימה, הוא זוכה לעלות דרגה ולהתקרב
לאלוהים האמיתי. ובשלב הראשון האדם הופך
להיות אלוהים שקרי, דהיינו, האדם מקבל את התודעה של
האלוהים השקרי עצמו, דהיינו, התודעה שמנהלת את העולם, כאילו היא
אלוהים, למרות שבאמת, היא רק
אלוהים שקרי. והרעיון הוא, שכל השאלות שיש לאדם אל עצמו, כולן נשארות גם אחרי שהאדם מגלה שהוא
אלוהים שקרי. וכל הבעיות שיש לאדם כישות שבתוך החלום, אותן בעיות ממש, יש לאדם גם אחרי שהוא מתחבר לתודעה של זה שחולם את החלום. אלא, שכאשר האדם מזדהה עם האני שנמצא בתוך החלום, אז הוא שואל את שאלות
הקיום של היקום, על משהו שהוא חיצוני לו. ואחכ כאשר האדם עובר לתודעה של
האלוהים השקרי שאחראי לכל מה שקורה בעולם, אז האדם מתחיל לשאול את אותן השאלות בדיוק, אבל אז בעצם זה
האלוהים השקרי שמסתכל אל תוכו פנימה, ורואה את
אלוהים האמיתי. כגון לדוגמה שהאדם שואל למה אני קיים? מי אני? מה אני? וכיוב, שאז הוא מגלה שהוא המציאות עצמה. ואחכ האדם שואל את אותן השאלות בדיוק, ... ורואה את האמת, שהאני הראשון, נמצא באחדות אמיתית, עם כל מה שאני האני עצמו. ואז יש ביטול של התודעה, והאדם הופך
להיות אלוהים האמיתי. כי אצל
אלוהים האמיתי, אין שום נפרדות כלל, ואפילו לא תודעה עצמית או רצון עצמי. וכל זמן שיש חוויית אני כלשהי, הרי שיש חוויית שאינו אני, והרי שהאדם הוא
האלוהים השקרי עצמו. והשאלות והרע ממשיכים להיות קיימים, עד שהאדם עובר לתודעה של המציאות עצמה, ושואל את כל השאלות האמיתיות, אבל הפעם האדם שואל אותן ...