נכון, מקבל את זה בבום, אחרי הבום חחחחח

זה לא מעניין אותו או משנה לו אם הוא מגדיר או לא...

זה מעולה להגדיר, כמו לא להגדיר, אין לזה משמעות, בדיוק כמו שלכל דבר יכולה להיות המשמעות הכי גדולה שיש.

וגם מה שרשמתי עכשיו אלו הגדרות ה"מחטיאות" את ה"אין" הגדרה..

מהספר "להיות אלוהים"של אליעד, בנושא:

"והכוונה היא, כי מצד האחדות של המציאות

לא שייך שום דיבור כלל. כי כל הדיבורים וכל המחשבות וכל הרעיונות שישנם, הם כולם רק מצד הנפרדות של המציאות. כי כאשר הכל אחד ממש, לא שייך לחשוב שום מחשבה כלל. כי הטיפשים חושבים, שבאחדות של המציאות לא שייך דיבור, אבל שייך מחשבה. אבל מצד האמת, גם המחשבה היא דיבור, וגם המחשבה היא גבול וגדר, שלא מכילה את האין סוף של האחדות."

ואולי כשאומרים שאין שלמות כלל בעצם זה אומר.. שהאין.. הוא השלמות..

אבל אז ישר האדם מקבל את זה בבום ושוב הוא מגלה שהוא מגדיר..

ושוב זו לא השלמות!