... באמת. ואעפכ, רוב בני האדם נדמה להם שהם חכמים גדולים, למרות שבדכ הם לא חכמים גדולים וכולי. וכאשר האדם שומע ולומד את
העצות של החכם האמיתי, נדמה לו שהוא באמת מבין את
העצות של החכם האמיתי, כפי מה שהחכם האמיתי התכוון במחשבתו. והאדם מנסה ליישם את
העצות של החכם האמיתי, ומגלה
שהעצות של החכם האמיתי, לא עובדות אצלו ושהוא לא משיג את השלמות, למרות שנדמה לו שהוא נצמד אל
העצות של החכם האמיתי. ואז האדם מאשים בטיפשותו ובחוצפתו את החכם האמיתי, שהוא לא באמת חכם,
ושהעצות שלו לא באמת טובות וכיוב. והאדם הוא חסר בינה שלא מסתכל על מצבו. כי אם היה האדם מסתכל על מצבו, הוא היה מבין, שהוא זה שנמצא בבעיה. כי החיים שלו, הם אלו שהם לא באמת טובים ... מוחלט, שיזכה להשיג את השלמות האמיתית של המציאות כולה, בשלמות שאין שלמות אחריה. והסיבה שנדמה לאדם שהוא מקיים את
העצות של החכם האמיתי, ושהן לא עוזרות לו, היא רק משום שהוא מטעה את עצמו, ומשום שהוא לא מקיים באמת, את
העצות של החכם האמיתי. כי קיום
העצות של החכם האמיתי, הוא פנימי ולא חיצוני כלל!. כי
העצות של הטועים, אלו
עצות שאפשר לראות האם האדם מקיים אותן או לא. משום שהן כולן
עצות שנאחזות בלבושים גשמיים, שתכליתן לשנות את הלבושים הגשמיים. והאדם משנה את הלבושים הגשמיים שלו, כדי לקיים את
עצות מנהיגי טעות, וכך ניתן לראות שהוא אכן מקיים את עצתם. והם מנהיגי טעות. משום, שהטוב האמיתי, אין לו שום קשר בשום צורה שהיא, לשום צורה חיצונית של המציאות. וממילא, עצם ... זהו צמצום הכרחי. שהחכם מוכרח להגדיר עבור האדם בשכל של נפרדות, איך להגיע לאחדות, שהאדם חושב שהיא נפרדת ממנו וכולי.
והעצות של החכם האמיתי, הן כולן
עצות של ידיעה והבנה של אמת בלבד. כי האושר תלוי רק בדבר אחד ויחיד, שהוא ידיעת האמת כפי מה שהיא, דהיינו, הבנת המציאות באמת. ואין שום טריק אחר ושום דרך אחרת להיות מאושר, מלבד ... כלל ושהיא חסרת כל צורה. ולכן לא ניתן לזייף אותה. אלא, או שהאדם מחובר אליה, או שלא. ואין אפשרות שהאדם יקיים באמת את
העצות של החכם האמת, בלי שהוא עצמו יהפוך להיות חכם אמת בעצמו, בדיוק כמו כל שאר חכמי האמת. ועל ידי זה שהאדם מתבונן על הדברים בעין אמיתית, שהאדם מוסר את נפשו להבין את עומק ... על ידי זה האדם זוכה להפוך להיות איש אמת וכולי. וכל הנל הוא אנלוגיה גם לחכם האמת הראשי, שהוא אלוהים. שהוא נותן לאדם
עצות. כי כל העולם שלנו מלא שכל
ועצות. ומי שיקיים את
העצות של החכם האמת, שהוא אלוהים, הוא יהפוך להיות אלוהים עצמו. אבל האדם נאחז בלבושים הגשמיים של
העצות, במקום להסתכל על השכל שיש בכל דבר. ואז האדם מאשים את המציאות, כאשר השקר שלו עצמו, הוא האשם בדבר וכולי. ...