... שאליעד מציג הוא שהמשמעות שאנו נותנים לכל דבר בחיינו אינה יכולה להיות מוחלטת, אלא תמיד תהיה יחסית. המשמעות שאנו מוצאים בכל
סיפור, אירוע או אפילו תחושה היא רעיון בלבד, ולכל רעיון יש רעיון הפוך לו. לדוגמה, אם בת הזוג שלך אומרת לך אני אוהבת אותך, אתה יכול לתת לזה משמעות חיובית: היא רוצה לראות אותי ... על הנחות יסוד יחסיות. לכן כל משמעות שהמוח יכול להבין היא יחסית, ואי אפשר להגיע למשמעות מוחלטת בשום דרך. לדוגמה, אם נקרא
סיפור ונסיק ממנו מסקנה כמו לא תמיד מה שאני מצפה לו קורה, אפשר באותה מידה לטעון בדיוק את ההיפך: תמיד מה שאני מצפה לו יקרה. ולכן שתי המשמעויות יכולות להיות נכונות באותה מידה, ... עד אינסוף, ולכן לעולם איננו יכולים לחוש שהבנו דבר כלשהו במלואו. אם אפילו מילה אחת איננו מבינים במאה אחוז, איננו יכולים להבין
סיפור שלם באופן מוחלט. כתוצאה מכך, אנו חשים חיסרון פנימי, ומתחילים לחפש משמעות כדי למלא את אותו חיסרון. אך המשמעות שאנו מוצאים תמיד תהיה יחסית ולא תוכל להביא אותנו להבנה ... כאשר אנו שואלים מה המשמעות של המשמעות?, אנחנו למעשה נכנסים לתהליך של בדיקת כל הנחות היסוד שלנו. למשל, אם אנו מוצאים
לסיפור משמעות מסוימת, אנו יכולים להמשיך ולשאול מה המשמעות של אותה משמעות, וכך להמשיך הלאה עד שלא נמצא עוד תשובות. בסוף התהליך הזה, נגלה שאין משמעות מוחלטת לשום דבר ושכל ... יש לאין. אבל אפילו ההבדל הזה עצמו אינו מוחלט, כי אפשר לשאול: מי אמר שבאמת יש הבדל בין יש לאין? איך למצוא משמעות אישית בכל
סיפור? אליעד מציג את הרעיון שכל
סיפור שאנו קוראים או חווים בחיינו למעשה מדבר עלינו באופן אישי. למשל, כאשר אנו קוראים על ילדים שמשחקים בחוף הים, עלינו לשאול את עצמנו: איפה הילדים האלה בתוכי? איפה חוף הים ... שמתרחש הוא למעשה שיקוף של משהו שמתרחש בתוך התודעה שלנו. אפילו כשקורה אירוע שנראה אמיתי, כמו תאונה ברחוב, עלינו להתייחס אליו
כסיפור ולשאול איפה התאונה הזו בתוכי? זה יאפשר לנו לחקור את התודעה שלנו לעומק ולהבין את עצמנו טוב יותר. איך להפוך דבר מחויב לאפשרי ודבר אפשרי למחוייב? בדרך כלל אנו מתייחסים למציאות כמוחלטת (למשל, יש כאן קיר),
ולסיפורים כדברים אפשריים ולא מוחלטים (פיל מעופף). כדי להגיע לשלמות, עלינו להתחיל לראות את הממשי כאפשרי ואת האפשרי כממשי. לדוגמה, לראות את הקיר כרעיון בלבד בדיוק כפי שפיל מעופף ... וכך מגיעים לתפיסה שלמה שבה דבר והיפוכו הופכים להיות אחד. למה חשוב לראות דבר והיפוכו בו זמנית? לפי אליעד, החיפוש אחר משמעות
בסיפורים מטרתו לגרום לנו לראות תמיד את שני הצדדים, דבר והיפוכו בו זמנית. אם אנו מצליחים לראות
סיפור משתי נקודות מבט מנוגדות בו זמנית, אנחנו מתקרבים להבנת השלמות. למשל, אם הילדה שלך בוכה, מצד אחד אתה יכול להבין שהיא בוכה בגלל כאב ומצד שני להבין שהבכי הוא ביטוי להתנגדות ... אותנו להבנה של השלמות. איך התהליך הזה מוביל לתפיסת המציאות כחלום? הגישה שאליעד מציג מובילה לתובנה שהמציאות עצמה היא סוג של
סיפור או חלום. כשאנו מתחילים לראות
שהסיפורים הם מוחשיים כמו המציאות ושהמציאות היא מופשטת כמו
סיפור, אנו מגיעים להבנה עמוקה שאין באמת הבדל בין מציאות לחלום. המציאות היא מה שאנו חושבים שהיא, והחשיבה שלנו היא שיוצרת את המציאות ולא ההיפך. כך, על ידי חקירת המשמעויות, אנו ... להגיע להבנה של העצמי המוחלט. מהי משמעות מוחלטת? איך להפוך מחויב לאפשרי? האם המציאות היא חלום? איך למצוא משמעות אישית
בסיפורים? מה המשמעות של משמעות? איך לראות דבר והיפוכו יחד? איך להבין את עצמי דרך המציאות? מהי משמעות? המשמעות של המשמעות, איך לנתח תהליכים? חיפוש משמעות, השתקפות עצמית, להסתכל בשכל שיש בכל דבר שאלה: האם המשמעות שאני נותן לדברים היא אמיתית או שאני רק ממציא את המשמעות? אליעד: לדוגמא, אתה לוקח
סיפור ומוצא לו משמעות, אתה עדיין יכול לשאול, מה המשמעות של המשמעות? המשמעות שאתה נותן גם היא
סיפור, ולכן אפשר לשאול, מה המשמעות של המשמעות עצמה? מאחורי כל משמעות, אפשר לשאול, ומה יש מאחוריה? בגדול הנושא פשוט, יש מוחלט ויש יחסי. דבר מוחלט זה דבר שאתה לא יכול לשאול עליו ... מבין אותו, לפי הנחות יסוד של המוח, זה כבר יחסי ולא מוחלט. ולכן לא משנה איזה משמעות ניתן, היא תמיד תהיה יחסית. לדוגמא, קראת
סיפור והגעת להבנה, שלא תמיד כל מה שאתה מצפה יקרה. מה ההפך שלו? שתמיד יקרה כל מה שאני מצפה. אני טוען
שמהסיפור שקראת אתה יכול להשיג את שני המסקנות. משמעות מוחלטת פירושו, דבר שכאשר אתה מגיע אליו, אתה לא יכול לשאול אולי הוא לא נכון? כל הרעיונות שהגעת אליהם תמיד תוכל לשאול, אולי הם לא נכונים? ולכן לא יכולה להיות משמעות אמיתית לדבר. כי אין דבר כזה - משמעות אמיתית. למה אף פעם לא יכולה להיות משמעות אמיתית
לסיפור? כי שום משמעות היא לא אמיתית באופן מוחלט. זה אומר שכול המשמעויות שאתה נותן לדברים, למשל אשתך אומרת לך, אני אוהבת אותך, אתה נותן לזה משמעות. אשתך אומרת לך, אני שונאת אותך, ... אין סוף משמעויות אפשריות. מה זה משמעות? משמעות זה רעיון. רעיון שאומר משהו, ולכל רעיון יש רעיון שנגדי לו. אתה בסך הכל לוקח
סיפור שזה גם רעיון ומחבר אליו רעיונות אחרים. למשל אשתך אומרת לך שהילדה בוכה. מה זה אומר? שזה רעיון שבשכל שלך אתה יכול לחשוב, הילדה שלי בוכה והילדה שלי לא בוכה. ועכשיו אתה חושב, ... בין אני מדמיין את זה לבין אני מרגיש את זה? שניהם רעיונות, יש רעיון שאומר מרגיש ויש רעיון שאומר אני מדמיין. כאשר אתה קורא
סיפור, מה זה
סיפור? זה הרבה רעיונות שמתחברים יחד לרעיון כללי שנקרא
סיפור. כי
הסיפור מורכב מהרבה מושגים וכל מושג הוא רעיון, אז
סיפור זה הרבה רעיונות שהופכים להיות רעיון אחד. למה שאתה בכלל תחפש משמעות? כי התודעה שלך חווה חיסרון, כי המושגים לא ברורים לך עד תומם, למה? כי כל מושג נשען על מושג אחר, ובסוף אנחנו נשענים על שום דבר. ואם בסוף אתה נשען על שום דבר, אז אתה לא יכול לחוש שהבנת במאה אחוז את
הסיפור. כי אתה אפילו לא יכול להבין דבר אחד
מהסיפור במאה אחוז. אם אפילו מילה אחת
מהסיפור אתה לא יכול להבין במאה אחוז, אז איך תבין את
הסיפור במאה אחוז? ולכן התודעה שלך מחפשת משמעות. ומה זה משמעויות? זה גם רעיונות יחסיים. ותכלס מה עשית? לקחת עוד רעיונות יחסיים והדבקת אותם
לסיפור. אבל זה לא אומר שזאת באמת המשמעות. וזה לא אומר שיש בכלל באמת משמעות. לא רק שהמשמעות שאתה מוצא ל