אטיולוגיה, סיבתיות, אקראיות, זמן ומקום, סיבה ותוצאה, סיבתיות מעגלית, חוק סיבה ומסובב, יחסי סיבה ומסובב, קשר של סיבה ומסובב, סיבתיות פנימית, סיבתיות חיצונית, סוגי סיבתיות, שרשרת סיבתיות מהי סיבתיות ומה הקשר שלה לאטיולוגיה ולזמן? הסיבה והתוצאה הן עקרונות מרכזיים בהבנת המציאות, והדיון עליהם חשוב כדי להבין איך דברים קורים ומדוע. אליעד כהן עוסק בהסבר של מושגי סיבתיות, ומבצע חקירה מעמיקה של מהות השאלות שנשאלות כאשר מדברים על סיבות ותוצאות, וגם מהי השפעת הזמן והמקום על התהליך ... את השאלות שמובילות את האנשים לחפש את הסיבות שמאחורי האירועים, ומדגיש שבסיסיות השאלות מתחילים במילים כמו למה? או מה הסיבה?, שאלות שמובילות פעמים רבות לשני כיוונים שונים, שכל אחד מהם עשוי להוביל לתוצאה אחרת. מהם שני סוגי השאלות שאנו שואלים כשאנחנו מדברים על סיבתיות? אליעד מסביר ששאלות על סיבתיות לא תמיד ניתנות לתשובה חד משמעית. לדוגמה, כאשר אנחנו שואלים למה אני רוצה לאכול משהו מסוים? יש לנו שתי ... והשנייה היא למה מה שאני רוצה הוא טוב בעיניי, כלומר, מה גורם לי לחשוב שזה טוב. השאלה הראשונה עוסקת בסיבה עצמה (מהי הסיבה לרצון שלי?), והשנייה עוסקת בקשר שבין הרצון לבין התוצאה (למה רצוני גורם לי לפעול באופן הזה?). הוא מדבר גם על החשיבות של להבין את השאלות המורכבות שיכולות לעלות בשיחה על סיבתיות: מה הסיבה של הסיבה? ו - מה הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה? השאלות הללו מאפשרות לנו להבין אם הסיבה היא אכן הגורם לתוצאה, או אם ישנם גורמים נוספים. מהו הקשר בין זמן, מקום וסיבתיות? אליעד מציין שבסיבתיות יש קשר הדוק לזמן ולמקום. הזמן, לפי דבריו, לא קיים כשלעצמו, אלא הוא תוצאה של מקום. במקום אחד יכולים ... רק תוצאה של התנועה במרחב, או שיש לו מהות בפני עצמו? הוא מציין גם את ההשפעה של הזמן על הסיבתיות: אם זמן הוא בלתי מוגבל, אז גם הסיבות יכולות להימשך בלי סוף. לשם כך, שאלת הזמן הופכת להיות רלוונטית לא רק בהקשר של סיבתיות, אלא גם בהבנה של קיום תהליכים. מהי סיבתיות מעגלית? כאשר מדברים על סיבתיות מעגלית, אליעד מתאר מצב שבו התשובות לשאלות של למה מצביעות שוב ושוב על אותן סיבות. כלומר, כל תשובה לשאלה ... טוב. אך אז עולה שאלה נוספת: למה זה גורם לי להרגיש טוב? ושוב התשובה עשויה להוביל לאותו מסלול של סיבתיות. איך סיבתיות משפיעה על מהלך החיים שלנו? בהרצאה מדבר אליעד על הדרך בה סיבתיות מכתיבה את הבחירות שלנו. הוא טוען שאנחנו לא תמיד מבינים את הסיבות שמאחורי הרצונות והמעשים שלנו, וייתכן שלעיתים אנחנו ... חופשית מול התניות חיצוניות שמעצבות את הדרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו ואת ההחלטות שלנו. האם יש פתרון לבעיות הסיבתיות? בהרצאה מציין אליעד שאין תשובות חד משמעיות לשאלות של סיבתיות. כל תשובה שהיא תינתן תהיה תמיד יחסית ותלויה בפרספקטיבה של האדם ששואל את השאלה. הוא גם מדבר על הקושי שבמציאת פתרונות לתחום הסיבתיות, כי ככל שמעמיקים יותר בשאלות הללו, כך מתגלות עוד שאלות חדשות. לכל למה יש עוד למה שמוביל אותנו לאזורי מחשבה נוספים, מה שגורם לתחושת לופ אינסופי. סיבתיות פנימית מול סיבתיות חיצונית נושא נוסף שמעסיק את אליעד הוא ההבדל בין סיבתיות פנימית לחיצונית. סיבתיות פנימית מתייחסת למהות הפנימית של הסיבה והתוצאה - למה אני מרגיש או חושב בצורה מסוימת, ואילו סיבתיות חיצונית מתארת את השפעת הגורמים שמחוץ לנו, כגון ... תהליכים וההבנה של איך הדברים מתפתחים בעולם. סיבתיות אטיולוגיה סיבתיות מעגלית הקשר בין זמן ומקום סיבתיות פנימית וחיצונית חוק סיבה ומסובב

סיבתיות, דטרמיניזם, אקראיות, מהי הסיבה הראשונה? סיבה ומסובב, לכל דבר יש סיבה, המסובב הראשון, משמעות החיים, הכל אקראי, בחירה חופשית, המפץ הגדול, פיזיקה, חוקי הטבע, סיבה לכל דבר מהו הקשר בין סיבתיות לדטרמיניזם ולאקראיות? הנושא המרכזי בהרצאה הוא סיבתיות, דטרמיניזם ואקראיות, ושאלת מהי הסיבה הראשונה? נבחנת לאורך השיחה. השאלות העמוקות שמועלות בהן מצביעות על הדרך בה אנו מבינים את העולם סביבנו, את משמעות החיים ואת הבחירה החופשית. אליעד מתחיל את הדיון בשאלה האם לכל דבר יש סיבה, והאם אפשר לדעת את הסיבה הראשונה - זו שהחלה את כל התהליכים והאירועים. הוא מציין את הצורך האנושי בהבנת סיבתיות, כאשר אנשים מנסים להסביר כל דבר בשרשרת סיבות ומסובבים, אך גם מציין את הבעייתיות שבגישה זו. כשחושבים על כך לעומק, נוצר הקושי להבין איך אפשר לומר שהסיבה הראשונה באמת קיימת, אם כל סיבה מובילה רק לסיבה נוספת, ובסופו של דבר אין סוף לשרשרת זו. מה המשמעות של סיבה ומסובב כאשר אין סיבה ראשונה? במהלך השיחה, אליעד עובר לתאר את הבעייתיות בהבנת משמעות החיים, אם אין סיבה ראשונה - אם לא ניתן לעקוב אחרי שרשרת של סיבות עד לנקודת התחלה ברורה. אליעד מציין שההבנה הזו יכולה ליצור תחושת חוסר משמעות. אם כל דבר קורה רק כי יש לו סיבה, אז האם כל פעולה או מחשבה הם רק תוצאה של משהו אחר ולא בעלי משמעות אמיתית? הוא מסביר, כי במידה ונסכים עם העיקרון של סיבתיות אינסופית, כל חוויה או פעולה יראו כבלתי משמעותיים, שכן אנחנו לא באמת מבינים את מטרת כל דבר. האם הכל אקראי? כשהם נוגעים בשאלה האם הכל אקראי, השיחה מציגה את ההתנגשות בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מציע שבמידה והכל אקראי, זה בעצם יכול לתת למנגנון הסיבתי יותר משמעות. אם נתפוס כל אירוע או פעולה כאקראי, אז למעשה כל אחד מהם הופך להיות תוצאה של משהו מחויב, שקשור לתהליכים אחרים. מצד שני, אם אנחנו מאמינים שהכל אקראי ולא קשור לסיבה מסוימת, אז בעצם כל פעולה יכולה להיות חסרת משמעות אמיתית. מהו המפץ הגדול והקשר שלו למושג הסיבתיות? הדיון אף מתפנה לכיוון של פיזיקה ותיאוריה קוסמולוגית, כשהם מעלים את השאלה האם המפץ הגדול והתחלת הזמן יכולים להוות את הסיבה הראשונה. אליעד מסביר שלא ניתן להוכיח את גיל היקום או את סיבת המפץ הגדול בוודאות מוחלטת, משום שבסופו של דבר כל חישוב מבוסס על הנחות שהן יחסיות ומוגבלות בזמן. השיחה מביאה ... פיזיקלית גם היא ניתנת לשאלה מחדש. האם קיימת בחירה חופשית? בהמשך השיחה, אליעד עובר לנושא הבחירה החופשית. אם הכל סיבתי, האם יש לנו בכלל בחירה חופשית? אם כל פעולה או רצון נגרמים על ידי סיבות אחרות, אז האם אנחנו באמת בוחרים באופן חופשי? השיחה מתמקדת בהבנה, שעל אף שהמוח שלנו תופס סיבתיות, תחושת הבחירה החופשית אינה נעלמת, ויש לה מקום במציאות שלנו, אפילו אם היא נראית כלא מחויבת לסיבות ברורות. האם סיבתיות היא תחושת אשליה? אליעד מסביר שמרבית מהתחושות שלנו נובעות ממנגנונים פנימיים במוח, שמייצרים תחושה של סיבתיות, למרות שלעיתים קשה להוכיח את הקשר האמיתי בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, תהליך שבו אנחנו רואים שני אירועים שמתרחשים בסמיכות - אנחנו עשויים להניח קשר סיבתי בין שניהם, אף אם לא באמת יש קשר ישיר. אליעד מבהיר שבסופו של דבר, גם אם לא ניתן להוכיח באופן חד משמעי את הסיבתיות, תחושת הסיבתיות היא חלק מהחוויות שלנו. האם יש תשובה לשאלה מהי הסיבה הראשונה? הסיבה הראשונה, אם קיימת, היא שאלה שנשארת פתוחה - אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מוחלטת מהי, והניסיון להבין אותה רק ... התחושות האישיות שמובילות אותנו למסקנות, כמו גם בעובדה שהרבה מההבנות שלנו קשורות לתפיסה של הזמן וההתרחשויות. מה המשמעות של סיבתיות בחיים האישיים? ההרצאה מסתיימת בהבנה, שמה שחשוב הוא לא בהכרח למצוא את הסיבה הראשונה או את התשובה הסופית, אלא להבין את המשמעות של הסיבות והמניעים שאנחנו חווים בחיים. אם נלמד להבחין בתחושות הסיבתיות שאנחנו עצמנו מייצרים, נוכל להבין טוב יותר את ההתנהלות שלנו וההבנה של המטרות האישיות שלנו. מהי סיבתיות? מהי הסיבה הראשונה? האם הכל אקראי? האם יש סיבה לכל דבר? האם אנחנו באמת בוחרים? מהו המפץ הגדול?

... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא ... הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס]. אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב]. אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני]. נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. [סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי]. הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. [סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי]. אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. [סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי]. אני מפחד שלא אצליח במבחן. [סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה]. אני לבד ועצוב לי. [סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי]. אני בחרדה מכך שאמות. [סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך]. וכיוב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ולראות, איך בחיי היום יום, ... אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם ... אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי. בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה. לדוגמה: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, שהשמנת או שלא אהבת את עצמך? תשובה: קודם השמנתי ואחר כך לא אהבתי את עצמי. דהיינו, הסיבה היא שהשמנתי. והתוצאה היא שאני לא אוהב את עצמי. דוגמה נוספת: אני עצבני על השכן שעושה רעש. נשאל: מה קרה קודם, שהשכן עשה רעש, או שכעסת על השכן שעושה רעש? תשובה: קודם הוא עשה רעש. מסקנה: הסיבה היא שהשכן עשה רעש. התוצאה היא שאני כועס עליו. ובמילים אחרות, הסיבה לפני התוצאה ולא התוצאה לפני הסיבה. ולכן פשוט תנסה להבין מה קרה קודם בציר הזמן וזו הסיבה ומה שקרה אחר כך, זו התוצאה. שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה: עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר: נניח שנאמר יורד ... גשם תלבש מעיל. ולכאורה אלו 2 משפטים זהים. אבל אלו 2 משפטים שונים. ותכף אסביר את השונות שלהם. ואסביר: הסיבה גורמת לתוצאה. התוצאה נגרמת מהסיבה. ובמקרה שלנו, הסיבה היא שיורד גשם, התוצאה היא שתלבש מעיל. ואת זה ניתן להציג ב 2 דרכים. 1 - הסיבה גורמת לתוצאה, דהיינו, בגלל שיורד גשם שזו הסיבה, אז התוצאה היא שתלבש מעיל. ו 2 - התוצאה נגרמת מהסיבה, ...

... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר בודקים ... שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני ... הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם ... להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם ... משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ... ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ... מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ... אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. ... נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמה נוספת: אם אכשל, זה ... שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה. עוד דוגמה: סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן. סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אחכ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אחכ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע, בלי קשר לסיבה כלשהי? ורק אחכ נשאל, האם זה שאלך לאכול, מחייב את זה שאהיה שבע. תוספות - איך לבדוק אולי ההפך ...

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 11 - הוכחה לכך שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? ... נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד. טיעון: לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלוהים הוא הסיבה הראשונה של כל הסיבות ששום סיבה אחרת לא קודמת לה. אלוהים הוא סיבת הסיבות = הסיבה של כל הסיבות. סוף טיעון. הפרכה: נוכיח שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא או שלכל סיבה יש מסובב וסיבה אחרת שקודמים לה, או שלא לכל סיבה יש סיבה. נסביר: אין אפשרות לומר כי קיימת סיבה לכל הסיבות / סיבה ראשונה. מדוע? נניח שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות / רצון ראשון שקודם לכל הרצונות / כוח ראשון שקודם לכל הכוחות וכולי. נשאל: האם הסיבה הראשונה היא מוכרחת להיות כפי שהיא, או שהיא אינה מוכרחת? דהיינו, נשאל: האם נקודת ההתחלה הזאת היא מוכרחת או ... שהיא? ואם נשיב שהיא אינה מוכרחת להיות כך, אז נשאל, אז מדוע היא כך ולא אחרת? מסקנה: או שלא לכל סיבה יש מסובב, וממילא לא ניתן להוכיח שיש סיבה ראשונה / אלוהים, או שלכל סיבה יש מסובב אחר... ואז אין אלוהים ראשון... אלא התהליך של סיבה ומסובב הוא אין סופי...

... העולם! כי גם בריאת העולם עי אלוהים, גם זה עצמו תהליך שמתרחש בתוך ציר זמן / מרחב מקום / סיבה ומסובב וכולי.

למה דברים קורים? לחפש תשובה מוחלטת, לחפש תשובה יחסית, מה הסיבה של כל דבר? חיפוש הסיבה, השאלה הפנימית, שאלה בתוך שאלה למה דברים קורים דווקא בצורה מסוימת ולא אחרת? אליעד כהן מסביר כי אחת השאלות ... מנסה לקבל תשובה מוחלטת לשאלה שלו. אבל לרוב, התשובות שהאדם משיג הן תשובות יחסיות. תשובה יחסית זו תשובה שמתארת סיבה מסוימת ביחס לזמן או מקום ספציפיים, כמו למשל לומר עכשיו רציתי להגיד זאת או פה החלטתי להדגיש את זה. ... לכאן, ואז נשאלת השאלה מדוע דווקא עכשיו ולכאן? התשובה המיידית תהיה: כי כרגע זה מתאים, כי כרגע יש לכך סיבה. אבל הסיבה האמיתית היא עמוקה יותר: האדם מחפש משהו שמכריח אותו לפעול או לומר בצורה מסוימת, איזשהו עיקרון או חוק מוחלט. ... למה דווקא במקום הזה? כל אלו הן רק ביטויים שונים לאותה השאלה העמוקה והיסודית יותר, שקשורה להבנת מהות המציאות והסיבה האמיתית לשינוי שבה. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש שכדי לפתור את השאלות הפנימיות האלו, יש להבין לעומק מדוע בכלל המציאות היא כזאת - מה הסיבה האמיתית לשינוי בין יש לאין. בלי להבין את זה, האדם ימשיך לחפש ולא יגיע למנוחה, כי התשובות היחסיות אף פעם לא מספקות אותו באופן מלא. למה דברים משתנים? איך למצוא תשובה מוחלטת? מה הסיבה של כל דבר? הסבר על סיבה ומסובב למה דווקא עכשיו ולא אחר כך? מה הקשר בין זמן ומקום? שאלה בתוך שאלה

... מה זה אלוהים? אין סוף זמן, אין סוף מקום, אין סוף חלקיקים, האם הכל אקראי? האם לכל דבר יש סיבה? איך המציאות פועלת? איך נברא העולם? בחירה חופשית מהם החלקיקים של המציאות ואיך הם קשורים לאלוהים? במהלך ההרצאה, נידונה ... את כל התהליך. ישנה גם התלבטות האם יש סדר עמוק יותר או שהכל מתרחש אקראית. האם לכל דבר יש סיבה או שהכל אקראי? הדיון עובר לשאלה האם כל דבר שקורה בתהליך הזה הוא אקראי או שיש בו סיבה. אליעד מציין כי כל רגע בעולמנו הוא תוצאה של סידור החלקיקים במציאות. בסיטואציה זו, כל פעולה, בין אם מדובר ... הזמן קורה ואין מי שמחליט על הסדר, אז זה לא בהכרח אקראי. יש צורך להבין שאין הבחנה אמיתית בין סיבה ומסובב כי כל הפעולות הן תוצאה של הסידור של החלקיקים. מהי בחירה חופשית במציאות האינסופית? אחת השאלות הגדולות שהועלו הייתה ...

אלוהים, מהו אלוהים, מיהו אלוהים, להיות אלוהים האמיתי, להיות הסיבה הראשונה, להיות המסובב הראשון, מהי הסיבה הראשונה מהו אלוהים לפי אליעד כהן? כאשר מדברים על המושג אלוהים, אליעד כהן מסביר כי לרוב אנשים תופסים את ... שאתה קיים. במצב זה אתה מאבד לחלוטין כל תחושת נפרדות ואין לך שום הבחנה בין אני ללא אני. מהי הסיבה הראשונה לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שהסיבה הראשונה אינה באמת סיבה במובן הרגיל שאנשים משתמשים בו. לפי אליעד, אם אתה מדבר על סיבה ראשונה, אתה מניח שישנם אירועים שנמצאים ברצף סיבתי. אבל המציאות עצמה, במצב הראשוני שלה, נמצאת מעבר לכל סיבתיות. אליעד מסביר שהסיבה הראשונה, שהיא גם המסובב הראשון, היא בעצם ההבנה שאין הבדל בין סיבה לבין אין סיבה. כלומר, לתפוס את הסיבה הראשונה זה להבין שלמעשה אין הבדל בין סיבה לאקראיות. במילים אחרות, להבין את הסיבה הראשונה זה להבין שהכל אחד ואין באמת שינוי או אירוע נפרד. כשאתה אומר אני רוצה לאכול תפוח, המשמעות האמיתית ... תפוח לבין לא תפוח, או בין יש לאין. הכל הוא אחד ללא הבחנה. מהי האקראיות הראשונה ומה הקשר שלה לסיבתיות? אליעד כהן מדגיש כי ההבנה העמוקה של הסיבה הראשונה היא למעשה להבין את האקראיות הראשונה. כלומר, להבין שאין שום הבדל מהותי בין המונחים סיבתיות ואקראיות. במצב של המציאות האמיתית, שהוא המצב שבו אין כל הפרדה בין אירועים שונים, אין משמעות לשאלות כמו מדוע זה קרה? או מה הסיבה לכך?. במצב זה, אין שום שינוי, ולכן אין גם סיבתיות, כי סיבתיות קיימת רק במקום בו קיימת השתנות ורצף של אירועים. כיצד אפשר להבין שאין הבדל בין יש לאין? לפי אליעד ... חשיבה שמגיעה מתוך תפיסת הנפרדות. אבל במציאות האמיתית, כל ההבחנות האלה מתבטלות לחלוטין. לכן, כאשר האדם מגיע להבנה של הסיבה הראשונה והמציאות האמיתית, הוא מבין שכל מה שנראה לו כהבדל או כסיבתיות, למעשה אינו קיים במצב האמיתי והעמוק של המציאות. מהו אלוהים? מהי הסיבה הראשונה? האם יש הבדל בין סיבתיות לאקראיות? איך להיות אלוהים האמיתי? מה ההבדל בין להיות אלוהים להבנת אלוהים?

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 4 - לכל דבר יש התחלה? לכל סיבה יש מסובב? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם / איך ... את התהליך. ומכאן ניתן להסיק כי גם לעולם עצמו יש התחלה דהיינו, אלוהים. או בצורה אחרת: לכל אירוע יש סיבה שקודמת לו ושגרמה לו להתרחש. ולכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. כך שגם לעולם עצמו יש סיבה דהיינו, אלוהים. סוף טיעון. הפרכה: יתכן שיש יוצא מהכלל. זא לא ניתן להוכיח שלכל דבר ללא יוצא מן הכלל יש סיבה. ויתכן כי לעולם עצמו אכן אין סיבה / בורא / מתכנן וכולי. תוספת: לפי טיעון בריאת העולם על ידי אלוהים, לאלוהים עצמו אין סיבה אחרת שקודמת לו, אין לו מתכנן וכולי. כך שאת כל זה ניתן לומר על העולם עצמו. זא אם תאמר שאלוהים עצמו הוא יוצא מן הכלל, ממילא הפרת את הכלל שלכל דבר יש סיבה אחרת וכולי, וממילא אין הוכחה לכך שיש אלוהים.