... שממילא, זה שהוא חושב, זה לא אומר מאומה. כי אם הוא לא קיים, אז ממילא הוא גם לא חושב. והסיבה האמיתית שבגללה נדמה לאדם שהוא קיים, היא משום, שככה הוא מרגיש. כי האדם חווה את קיומו העצמי, והוא מרגיש ... כמובן. כי כאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, אז הוא חווה, שהוא עצמו גם שורש המציאות, דהיינו, אלוהים / הסיבה הראשונה / המסובב הראשון, ואז האדם חווה בחירה מלאה על הכל, ואפילו על קיומו העצמי. ואז האדם מבין וחווה עוד הרבה עניינים שונים, ...

... של כל האירועים, פירושו להסתכל על האירועים, מנקודת המבט שקודמת לכל האירועים, שהיא נקודת המבט של מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ששם בנקודת ההתחלה, שם התכלית של הכל, היא הדבר הברור ביותר. וכאשר האדם מסתכל על הדברים מנקודת המבט של זה שעושה אותם, דהיינו, מנקודת המבט של לפני הסיבה הראשונה, אז האדם שלם עם כל מה שקורה, כמו מסובב הסיבות של המציאות. ומי שרוצה לזכות לראות ולהבין את התכלית של כל הדברים שיש בעולם, ומי שרוצה להבין את התכלית ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן קצת מבין, שכל חוויית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. ואין שום רע בעולם, אלא יש רק טוב, כאשר האדם מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. שהבנת הסיבה, גורמת לאדם לרצות את הדבר. והפעם נצלול אל תוך סיבת האירועים כולם, שהיא בעצם כוללת, גם את הסיבה האמיתית, שבגללה שורות אלו נכתבות כרגע וגם נקראות כרגע. והטועים, כאשר הם מבררים את סיבת האירועים, הם אוכלים את הקליפות של המציאות. כגון לדוגמה כאשר שואלים אדם, מפני מה אתה עושה פעולה כלשהי? אז ... ומשונות, לכך שהוא עושה את הפעולה. וכל הסיבות וההסברים האלו, הם לא יותר מאשר קליפות בלבד. וקליפה, היא כל סיבה, שאפשר לשאול עליה, מהי סיבתה שלה עצמה, שאז היא בעצם מסתירה את הסיבה האמיתית. כגון לדוגמה שהאדם אוכל, ושואלים אותו, מפני מה אתה אוכל כרגע? והוא משיב, מפני שאני רעב. והאדם הטועה, לא קולט שהתשובה שלו לא עונה דבר, אלא היא רק קליפה בלבד. משום שעדיין אפשר לשאול גם על הסיבה של הרעב, מפני מה אתה אוכל כאשר אתה רעב? והאם הרעב מחייב אותך לאכול? ומה גורם לכך שתהיה כרגע רעב? וכיוב שאלות נוספות, שמשמעותן היא, שהרעב הוא לא באמת הסיבה האמיתית לכך שהאדם אוכל כרגע. כי סיבה אמיתית, היא דבר שהוא מחייב את התוצאה. כי אם קורה איזה אירוע שהוא לא מחייב את התוצאה, לא ניתן לומר שהוא הסיבה שלו. כגון לדוגמה כשקורה איזה אירוע אקראי, שלא ניתן לומר שהאירוע הקודם לו, הוא הסיבה של האירוע שאחריו האקראי. משום שהאירוע השני הוא אקראי לגמרי, ולא מתחייב שהוא יקרה בגלל האירוע שקדם לו. כך שסיבה אמיתית של דבר, היא רק כאשר הסיבה באמת מחייבת את התוצאה. והטועים, תמיד נאחזים בסיבות של שקר. כגון לדוגמה שהאדם רואה את האש ששורפת את הנייר. והאדם הטועה חושב, שהסיבה שהנייר נשרף, היא האש הבוערת. והאדם לא מבין שמבחינה לוגית, זה שהאש בוערת, זה לא מחייב בשום צורה שהיא, ... שיש כאן חוקיות. למרות שבאמת, לא יכולה להיות קיימת חוקיות, משום שרגעי הזמן לא מחייבים זה את זה. כי סיבתיות, תלויה בקשר שיש בין רגעי הזמן. כי משמעות הסיבה והתוצאה היא, שהמציאות שיש ברגע אחד, היא זו שגורמת לכך שברגע הבא אחריה, המציאות תהיה בצורה כלשהי. ומי שיש ... כולן. כך שזה שהאדם רגיל לראות רצף של אירועים שחוזרים על עצמם, זה לא אומר שיש כאן מנגנון של סיבתיות ושל חוקיות כלשהי. ומי שיסתכל בעין אמיתית על המציאות, יראה ששום דבר הוא לא מחויב המציאות, כי הכל הוא ... שהרגע הקודם, הוא לא באמת מחייב את הרגע הזה, להיות כפי מה שהוא. ואכ שום דבר בעולם, הוא לא הסיבה של מה שקורה ברגע אחר אחכ. והוא גם לא התוצאה, של מה שקורה ברגע אחר לפני כן. וכיוב לגבי המקום, ששום דבר שקורה במקום אחד ברגע אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל מקום בכל רגע, יש אין סוף אפשרויות כיצד ... הכל אחד תמיד, שום דבר לא מחייב שום דבר, כי אין שום שינוי צורה כלל). ונחזור לאותו הטועה, שחושב שהסיבה שהוא אוכל, היא משום שהוא רעב. והוא לא מבין, שמאחר שהרעב שלו, לא מחייב את זה שהוא יאכל, כי האדם יכול להיות רעב, ולבחור שלא לאכול. ואכ הרעב, הוא לא סיבת האכילה. ולכאורה ניתן לומר, שמה שמחייב את האדם לאכול, זה הרצון שלו לאכול. כי האדם מוכרח לעשות את מה ... לעשות. כי אין האדם יכול להתנגד לאיזה רצון של עצמו, אאכ יש לו רצון אחר חזק יותר. והרצון, הוא סיבת כל הדברים שהאדם עושה. כי הטועים, חושבים שיש להם בחירה, לעשות כרצונם. אבל הם לא מבינים, שהבחירה החופשית שלהם, ... חוויית חוקי הטבע וחוקי הפיזיקה וכולי, שלאדם נדמה שיש חוקים, למרות שאין וכולי כנל. ועפ זה ניתן לכאורה לומר, שהסיבה שהאדם עושה את מה שהוא עושה, היא הרצון שלו לעשות את מה שהוא עושה, תוך כדי שהוא עושה את מה שהוא עושה. כי נראה שהרצון מחייב את האדם, לעשות את מעשיו. וכמובן שגם זהו הסבר של טעות. כי סיבת מעשיו של האדם, היא לא הרצון שלו. משום שעדיין, גם על הרצון ניתן וצריך לשאול, מהי סיבת הרצון עצמו? כי הטועה מנסה לצאת ידי חובה, ולכן הוא מסתפק בסיבות של טעות, שבגללן חוויית המציאות שלו, היא של חוסר שלמות. אבל מי שרוצה לחוות את גן העדן של המציאות, עליו להבין את המציאות באמת, ולהבין מהי הסיבה האמיתית באמת, לכך שהמציאות כרגע היא כפי מה שהיא. ולהבין את זה, מנקודת המבט של הסיבה האמיתית, שבגללה המציאות כרגע, היא כפי מה שהיא. וכל זמן שניתן לשאול על הדבר, מהי הסיבה שלו עצמו, הרי שהוא לא באמת הסיבה האמיתית. כי קיומו של הרצון עצמו, הוא עצמו לא מחויב. כי בדיוק כמו שהאדם רוצה לאכול, כך גם הוא ... מחויבת, כי תמיד יכולה להיות צורה אחרת, והרצון הוא לא יותר מאשר צורה ואפשרות בלבד, ואכ צריך לשאול, מה הסיבה של קיומו של הרצון עצמו? כי מאחר שקיומו של הרצון הוא לא מחויב אלא רק אפשרי, אכ האדם מוכרח להבין, מהי הסיבה האמיתית, שמחייבת את הרצון להיות ברגע הזה, בצורה הזאת ולא בצורה אחרת? ולכאורה, אפשר אולי לומר שיש מחייב ראשון, ... שהוא מחייב את הכל תמיד להיות כפי מה שהוא?! ומי שיתבונן היטב, יראה את השקר של אלוהים כמחייב המציאות וכסיבת המציאות. ובקצרה נאמר כי אם אלוהים נפרד מהמציאות, דהיינו, שהמחייב נפרד מהמחויב, והמסובב נפרד מהמסובב, והבורא נפרד מהבריאה, הרי שממילא זה אומר שזהו לא אלוהים אמיתי. כי אם משהו נפרד ממנו, הרי שהוא לא אין ...

... קיים שם, בלי רצונו העצמי. וכל מה שהאדם מנסה כל חייו לעשות, זה להיפטר מהרצונות החסרים שלו, שהם כולם סיבת הסבל שלו. והרצון העצמי של האדם, לא יכול להיות מתוך בחירה אישית שלו, כי בנקודת העדר הרצון של האדם, ... ברגע אחר. ואלו שני רגעים שנפרדים זה מזה, שכל אחד מהם קיים בפני עצמו. אך שום רגע הוא לא סיבת הרגע האחר, כך שאין שום בחירה חופשית כלל, אלא כל דבר הוא בפני עצמו. ותחושת הזמן, גורמת לאדם לחשוב ... את הכל. ואז האדם מבין, שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. כי כאשר האדם חווה שהאני שלו הוא המסובב הראשון דהיינו, אלוהים, אז בעצם הוא מבין את האמת, שכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל התגלות של רצונו העצמי. ... לקיום שלי? וכולי, עכשיו האדם שואל את זה כאלוהים וכמציאות, בגוף ראשון. דהיינו, האדם שואל מה תכלית המציאות? ומה הסיבה שאלוהים ברא את העולם? והאם מישהו ברא את אלוהים? וכולי, אבל הוא שואל את זה מתוך תודעה של אלוהים ...

... כל המציאות כפי מה שהיא, בשלמות מוחלטת, בלי שום רצון לשנות אותה כלל. שהאדם ירצה את הכל, בדיוק כמו שהמסובב הראשון / אלוהים / המציאות, רוצה את כל מה שיש כרגע, בשלמות שאין שלמות אחריה, בלי שום רצון לשנות את ...

... רצונו העצמי, הוא רואה שמצד אחד רצונו הוא עצמי שלו, למה? כי הוא זה שיוצר את הכל. והרי הוא המסובב הראשון, ולכן הוא יצר את רצונו הראשון. הכוונה היא שאם אתה בתודעה של אלוהים, ואתה כאלוהים מסתכל על רצונך העצמי, ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 3 וכך גם אקראיות אמיתית, משמעותה היא, שאין שום קשר בין האירועים השונים, וששום אירוע הוא אינו הסיבה ואינו התוצאה, של שום אירוע אחר, אלא כל דבר עומד וקיים בפני עצמו. וכאשר כל דבר קיים בפני עצמו, דהיינו, כאשר הסיבה שהדבר הוא כך, היא לא נמצאת בשום מקום שחיצוני לדבר עצמו, אלא כל דבר קיים בפני עצמו, אז מצד אחד אפשר לומר, שזאת שלמות הסיבתיות, שלכל דבר בפני עצמו יש סיבה. סיבה ככ טובה, עד ששום דבר, לא נעשה למען תכלית אחרת, שזה כמובן פוגם בסיבתיות ובמחויבות שהדבר עצמו יהיה קיים, אלא כל דבר נעשה למען עצמו. שהסיבה והתוצאה הם אחד, וששום דבר הוא לא הסיבה ולא התוצאה של שום דבר אחר. שזאת שלמות הסיבתיות באמת, שכל דבר הוא סיבת עצמו. אבל דרך פלא ניתן ... דבר לא קשור בשום צורה שהיא, לשום דבר אחר. וכאשר דבר הוא סיבת עצמו, אז מצד אחד הוא שלמות הסיבה, ואבל בו זמנית הוא גם שלמות העדר הסיבה, דהיינו, שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות, אז מה שקדם לה, זו האין סיבה, והיא סיבת עצמה. ואם אין סיבה ראשונה, אז זה אומר שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר, ושום דבר אינו מחויב באמת, כי אין מסובב ראשון. ואז שום סיבה, לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת, ואז כל סיבה עומדת בפני עצמה, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. כי החוזק של הסיבה, הוא ככל שהיא קרובה יותר אל הסיבה הראשונה. אבל אם אין סיבה ראשונה, אלא יש סיבה לפני סיבה וכולי עד אין סוף, אז ממילא שום סיבה לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת. ואז כל סיבה חזקה בדיוק באותה המידה. שאז כל דבר הוא סיבת עצמו, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם נאמר שיש סיבה ראשונה לכל דבר, אז עדיין נוכל לשאול, מפני מה הסיבה היא כך ולא אחרת? ומפני מה רצף הסיבה תוצאה, שיוצא מהסיבה הראשונה, מפני מה הוא כך ולא אחרת? וזה בעצם אומר, שבסופו של דבר מגיעים להבנה, שאם יש וגם אם אין שום סיבה, אז זה אומר, שתמיד כל דבר הוא סיבת עצמו. ואין שום משמעות ליש / אין סיבה. והאדם, כאשר הוא רואה רצף אירועים שחוזר על עצמו, אז אם הוא אינו מבין שכל דבר הוא סיבת עצמו, ... אותו הוא תופש בצורה שקרית. ונמצא אם כן, כי הסיבתיות והאקראיות, הם אחד ממש. וכל דבר הוא סיבת עצמו, והסיבה והתוצאה הם אחד. והשאלה הנשאלת היא, אכ מה בעצם יוצר את השינויים האלו שבין האירועים עצמם. כי אם באמת ... הוא לא באמת מחויב, כי יש גם אפשרות אחרת. והדברים צריכים בירור מעמיק נוסף. וכאשר האדם מתבונן על מנגנון הסיבה והתוצאה שיש בעולם יותר לעומקו, הוא רואה, שבעצם סיבה ותוצאה הם לא באמת קיימים בפני עצמם, אלא קיומם תלוי בקיומם של רגעי הזמן. כי המציאות שלנו יכולה להיות קיימת, גם רק ברגע אחד של זמן. אבל הסיבה והתוצאה, היא לא יכולה להיות קיימת, ברגע אחד של זמן. כי ברגע אחד של קיום בודד, אין שום משמעות לסיבה ותוצאה, כי יש רק אירוע אחד בודד. ונוסיף ונאיר, כי כאשר יש רק אירוע אחד בודד ברגע אחד בלבד, ... נפרדות צורה, שאז ממילא אין שום אירוע אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות / אקראיות כלל. והרעיון הוא, שהקיום של הסיבה והתוצאה, הוא תלוי בקיום של רגעי הזמן והמקומות השונים. שאז האדם חווה קשר סיבתי בין המקומות והזמנים השונים. (ובלי ... לא באמת ניתן להבין את הלבושים והצורות של השורש. וכל האירועים כולם, קורים בתוך זמן ומקום. והאדם שואל, מהי הסיבה שבגללה הדברים נראים בצורתם השונה בכל זמן ובכל מקום. דהיינו, מהי סיבת האירועים, דהיינו, הצורות השונות של הזמן והמקום. ... של המקום והזמן. ומנקודת המבט של מהות המציאות, אין שום זמן ומקום כלל, וממילא אין שום שינויים ואין שום סיבה ותוצאה כלל, ואין שום שאלה כלל. ואכ לכאורה נמצאה התשובה האמיתית, לשאלה, מהי הסיבה של כל האירועים. ולכאורה התשובה היא, שעל האדם להבין שהיש איננו, כי הרי מצד המהות האמיתית של הדברים, הכל ...

... או פחות הגיוני, מאשר רצף אירועים אחר. וגם זה כמובן, מפיל את כל ההוכחות, שמנסות להוכיח שלעולם הזה יש מסובב ראשון יחיד וחכם, מכך שהעולם שלנו נראה מסודר. כי כל ההוכחות האלו, הן כמובן שקר מהמון סיבות (כפי שכבר ביארתי ... אחד ממש. והתשובה לשאלה, איך זה יכול להיות שהיש והאין הם אחד? היא שאכן זה יכול להיות ושאין שום סיבה שזה לא יכול להיות. ועל האדם להבין, שבמקום לשאול איך זה יכול להיות, עליו להבין שמצד האמת לא רק שזה יכול להיות, אלא שזה באמת כך. ושהסיבה שהוא לא מבין את הדבר הזה בשלמות, היא רק משום שהוא עצמו מבדיל בין היש לבין האין, שזה כמובן ...

אלוהים - מי ברא את אלוהים? מי ברא את הבורא?